כמה שפות פיתח ג'.ר.ר. טולקין?

מאמר מאת הלגה ק. פבסקאנגר

מאנגלית: יהודה רונן
המאמר פורסם במקור באתר Ardalambion ההערות הממוספרות הן של המתרגם

השאלה בדבר מספר השפות אותן פיתח טולקין סבוכה בהרבה ממה שהשואל התמים עשוי להעלות על הדעת. הכל תלוי בהגדרת המושג "שפה": לפי ההגדרה המצומצמת ביותר, טולקין לא פיתח אף לא שפה אחת; לפי ההגדרה הרחבה ביותר, הוא יצר מספר גדול אך בלתי-מוגדר של שפות.
ראשית, עלינו להניח שהתוצר של המצאת מילים וחוקי דקדוק אכן יכול להקרא "שפה". ר"ל, לא מדובר אך ורק ביצירה כתובה המחקה את המבנה של שפה "אמיתית", אלא בשפה של ממש. אולם, ישנה הגדרה מחמירה יותר, זו הגורסת כי אוסף של מילים וחוקי דקדוק אינו יכול להקרא "שפה", עד אשר ישולב ויתפתח באופן טבעי בקהילה של אנשים, במשך דורות. כמובן שלפי הגדרה זו טולקין לא יצר אף לא שפה אחת, הרי השפות של טולקין מעולם דוברו כשפת-אם.התשובה לשאלה "כמה שפות יצר טולקין?" תהיה "אפס" אם הכוונה היא רק לשפות שהן "שלמות" עד כדי כך שאפשר בקלות לתרגם אליהן כל טקסט שהוא. אוצר המילים של שפות בני הלילית לא מאפשר דיון בכירורגיית מוח או במכניקת קוונטום, לדוגמה. למען האמת, אוצר המילים שפורסם עד כה הוא די בסיסי, ובשפות הפחות-מפותחות הוא אף פחות מבסיסי. אם בסופו של דבר יפורסמו החומרים שעדיין לא פורסמו, הדבר ימלא רב מהחסר באוצר המילים. אבל בכל מקרה, אף לא אחת מהשפות הטולקיניות מתקרבת ל"שלמות" מבחינת אוצר המלים.מצד שני, החומר שטולקין השאיר כה רב, עד שאפשר לפתח את אוצר המילים לפי השורשים שיצר טולקין, בשימוש בשיטות הגזירה שלו. מבין בלשני טולקין יש שתומכים בהרחבת אוצר המילים, ובאמת, ישנם כמה פרוייקטים ראשוניים שיצאו לדרך[1]. אחרים, לעומת זאת, אינם שבעי-רצון מ"פיברוק" זה, ומביעים את דעתם במופגן. לדידם בלשונות טולקינית אמיתית צריכה להתמקד בחומרים משל טולקין בלבד. לפי תפיסתם אין כל עניין מיוחד בשימוש בשפות, אלא רק במחקרן.

כאשר אנו באים למנות את השפות של טולקין, גורם חשוב שעומד בפנינו הוא העובדה שטולקין שינה אותן לעיתים קרובות. לדוגמה, באטימולוגיות (מסמך לשוני חשוב מהתקופה שלפני "שר הטבעות") [2], יש ראיות לכך שבשנות השלושים המאוחרות טולקין השתמש בסיומת -n בכדי לסמן את יחסת הקניין בקווניה(Quenya). ב"שר הטבעות", לעומת זאת, הוא שינה אותה לסיומת -o. האם ניתן להסיק מכך שהקווניה שבאטימולוגיות אינה אותה שפה שב"שר הטבעות"? האם עליהן להחשב כשפות שונות? אם שפה חדשה נוצרה בכל פעם שטולקין ביצע שינויים, אם נרחבים ואם מצומצמים, או אז ניתן לומר שהוא יצר מאות שפות, או אפילו אלפי שפות.השינויים הרבים מספור מסבכים את השאלה בדרך נוספת. הצורות הראשונות של שפות בני הלילית השתנו מן היסוד בחלוף הזמן. לדוגמה, הקונספציה המוקדמת ביותר של הסינדארין, שפת בני הלילית בעלת הצליל הקלטי, נקראה "נומית" (Gnomish). שפה זו היתה מפותחת ביותר, וכללה כמה אלפי מילים שנאספו במילון[3] שנכתב בשנת 1915 לערך. שינויים כה רבים מפרידים בין הנומית והסינדארין, עד שהדובר את האחת לא יבין את רעהו הדובר בשניה. לשתי השפות יש, יחסית, מעט מן המשותף באוצר המילים. תכונות דקדוקיות חשובות )דוגמת צורת הריבוי(,  גם הן די שונות. עם זאת "נומית היא סינדארין" (כפי שניסח זאת כריסטופר טולקין), אך במובן בו "נומית היא השפה שבסופו של דבר התפתחה לסינדארין". לפי האמור לעיל, האם יש למנות את סינדארין והנומית כשפה אחת, או כשתיים? ישנן לפחות שלוש נקודות מבט בתשובה, כולן קבילות:.1 נחשיב רק שפות מהשלבים הסופיים, פחות או יותר, במיתוסים של

טולקין, קרי: השפות שדוברו בארץ התיכונה. לפי תפיסה זו, נחשיב את הסינדארין, אך נתעלם מהנומית. הסיבה לכך היא שהנומית, כמבנה של מילים ודקדוק, מעולם לא דוברה בעולמו של פרודו באגינס (הגרסאות המאוחרות של המיתולוגיה)..2 נתייחס לשפות שטולקין יצר בפועל, מבלי להתחשב בהקשר הבדיוני (וכן מבלי להתחשב בסוגיה: האם טולקין "פסל" משהו אם לאו). לפי תפיסה זו, הנומית והסינדארין כל-כך שונות, עד שברור שיש להחשיבן כשתי שפות שונות ונפרדות..3 כמו בתפיסה הקודמת, עדיין נתייחס לשפות שנוצרו מבלי להתחשב בהקשר הבדיוני. לפי התפיסה הנוכחית ההתיחסות היא לתולדות

ההתפתחות של השפות, כך שהנומית נכללת בקו התפתחות אחד עם הסינדארין (הענף ה"קלטי (". אין אנו מסתפקים במחקר הסינדארין שב"שר הטבעות", אלא מעמיקים לחקור גם את התפתחות השפה בעולם האמיתי – את הדרך בה טולקין פיתח את השפה במהלך הזמן. לכן, באופן הגיוני, נכליל את הנומית, את הסינדארין ואת כל שלבי הביניים )כגון ה"נולדורין" (Noldorin) שבאטימולוגיות( כשפה אחת.בנוסף להתפתחות ה"חיצונית" של השפות, זו שבעולם האמיתי, ישנה גם התפתחות "פנימית" בה צריך להתחשב. היבט חשוב מאוד במבנה השפות של טולקין הוא תיווי ההתפתחות של השפות במהלך תקופות ארוכות. הראיה הכוללת של התפתחות משפחת שפות היתה חשובה לו יותר מפירוט הצורות הסופיות של השפות שבמשפחה זו. בכתבי טולקין ישנה שפה הנקראות "קוונדית קדמונית" (Primitive Quendian) , שפה הנחשבת כקדומה מבין שפות בני הלילית, וזו המונחת ביסוד כל המאוחרות יותר. בהמשך קו הזמן הדמיוני ישנם שלבים מעורפלים, כגון "אלדארין נפוצה" ,(Common Eldarin) "קווניה קדם-רישומית" ,(Pre-Record Quenya) "סינדארין פרה-היסטורית" (Pre-Historic Sindarin) וכדומה. בהסבירו מקורות של מילים בקווניה ובסינדארין, מציין טולקין, בדרך כלל, את הצורות שהיו קיימות באותן שפות קדומות. לדוגמה, הוא התווה את המילה alda בקווניה ואת galadh בסינדארין, אשר משמעות שתיהן "עץ", למקור המשותף *galadâ (הכוכבית מסמנת את היות הצורה "משוחזרת" וכזו ש"אין עליה עדות"(. האם בנסיון למנות את השפות שיצר טולקין יש לכלול את השפות ה"משוחזרות", השפות הקדמוניות שאמורות להיות יסודותיהן של שפות בני הלילית.

יש בעיה נוספת: גם שפץ בני הלילית הקדמונית אינה חסינה מפני השינויים, לא יותר משפות בני הלילית ה"היסטוריות". ב"לקסיקונים" המוקדמים של טולקין (1915-1917) צורה המוקדמת של שפת בני הלילית הקדמונית שונה בכמה היבטים מרעיונותיו המאוחרים יותר. האם מדובר בכמה שפות קדמוניות? כיצד למנותן?מעבר לכך, ישנן כמה שפות שאינן קשורות ישירות למיתוסים של הארץ-התיכונה. שפות אלו מקדימות אפילו את הסיפורים המוקדמים ביותר של טולקין, מבחינת זמן פיתוחן. בילדותו, טולקין וחבריו השתעשעו בשפות-שטות[4] כגון "חייתית" (Animalic) ו"נבבוש"(Nevbosh) . מאוחר יותר טולקין יצר שפה פרטית בשם "נאפארין" ,(Naffarin) וניסה לבנות מילים חדשות בגותית, על-פי הקיימות, כדי להשלים את הקורפוס הידוע של שפה גרמאנית זו, שאך מעט ידוע עליה.[5] האם לכלול את הנבבוש, הנאפארין והנאו-גותית במנותנו את השפות שיצר טולקין?

אם נצמצם את היריעה לשפות שבמיתוסים של ארדה, ונשמיט הן את "קונספציות המוקדמות" והן את הצורות הקדומות ה"משוחזרות", תשובה ראויה לשאלה "כמה שפות יצר טולקין" תהיה כגון זו:שתיים משפותיו — קווניה וסינדארין (בהכללת חומר ה"נולדורין" כסינדארין) — הן שפות מפותחות מאוד באופן יחסי, עם אלפי מילים ודקדוק מקיף (אם כי רק מעט מהכתבים הדקדוקיים פורסמו עד כה[6]). שתי אלו הן השפות הטולקיניות היחידות שמתקרבות למושג "שימושיות", במובן בו אפשר בקלות יחסית לכתוב טקסטים ארוכים בשפות אלו, אם עוקפים את ה"חורים" בידע שלנו, או אם נמנעים בכוונה משימוש בחלקים בלתי-ידועים. באופן יחסי, טולקין השאיר לנו די הרבה טקסטים של ממש בקווניה ובסינדארין, רובם שירים. הטקסטים בסינדארין מעטים בהרבה מהטקסטים בקווניה.

בשלוש או ארבע שפות בני לילית — טלרין ,(Telerin) דוריאתרין / אילקורין ,(Doriathrin / Ilkorin) ונאנדורין — ידוע בעיקר אוצר המילים )ולא הדקדוק(, הנע בין כשלושים פריטים, ועד לכמה מאות )רק לטלרין יש כמה משפטים שהם טקסט ממשי). אם אנו עוסקים רק בצורה הסופית של המיתוסים של טולקין, יתכן ונאלץ שלא להחשיב את הדוריאתרין / אילקורין: שתי אלו נחשבו במקור כשפות של מערב הארץ-התיכונה בעידן הראשון, אך נראה שלאחר זמן טולקין החליט שהסינדארין תהיה השפה שדוברה באותו איזור, כך שלשון דוריאת היא רק צורה ארכאית של הסינדארין, ולא לשון נפרדת. נאמר שהשפה האנושית אדונאיתAdûnaic , (נומנורית( מעולם לא "דווחה" באופן מלא מבחינת המבנה וההתפתחות שלה: ישנם רק כמה משפטים, ואוצר מילים של פחות ממאתיים מילים. גם לק'וזדול ,(Khuzdûl) לשון הגמדים, אוצר המילים זעיר, אך טולקין הזכיר שהוא התווה את השפה הזו ביתר פירוט (חברי הקבוצה שעורכת כעת את החומר הבלשני של טולקין על-מנת לפרסמו מסרבים לומר כמה מהכתבים האלו שרדו, מסיבותיהם-הם(. באוסף כתבי טולקין שבמארקט (Marquette) שמורים כמה כתבים כללים על הבטים שונים בווסטרון (Westron).ישנן שפות שהן חלקיות לחלוטין: השפה השחורה, לשון מורדור, מופיעה רק בכיתוב שעל הטבעת, בקללה אורקית אחת (שטולקין נתן לה כמה תרגומים סותרים), ובכמה מילים בודדות. כמו על השפה השחורה, כך גם על הואלארין ,(Valarin) לשון האלים, קיבלנו רק מבט חטוף: טולקין הזכיר כשלושים מילים, אך אין אף לא משפט אחד של טקסט או ביטוי המורכב מכמה מילים.

לבסוף, יש כמה שפות שהן מדומות, אם באופן מלא ואם באופן חלקי – אפילו לפי ההגדרות הרחבות ביותר קשה לומר שטולקין ממש "יצר" את השפות האלו. לשון הרוהירים "מוצגת" כאנגלית-עתיקה בספריו של טולקין (ממש כמו שאנגלית-מודרנית מייצגת את הווסטרון). מעט מילים רוהיריות "אמיתיות" מצויינות בכמה מקורות, אך בסך-הכל לא מודבר אפילו בעשר מילים. רק מילה אחת ידועה בלשון-דונלנד, forgoil, שפירושה "ראשי קש". אנו אפילו לא יודעים כיצד לפרק את המילה למרכיבים "ראש/ים" ו"קש". נאמר שלאורקים היו לשונות ברבריות רבות, אך מלבד שמות אורקיים מעטים המרמזים על הסגנון הכללי של הלשונות האלו – כמעט ולא ידוע עליהן דבר (כמה מהמילים שהיו במקורן בשפה השחורה הפכו לנפוצות בקרב האורקים, כגון ghâsh "אש) נאמר שלבני הלילית שנמנו על האבארי היו שפות רבות, אך למיטב ידיעתנו כל המילים שטולקין קיבץ מהשפות האלו הן שש מקבילות למילה Quendi "בני לילית" בקווניה (בשש שפות שונות של האבארי – כל אחת מהשפות עלומות-השם האלו כוללת רק מילה ידועה אחת!). כתוב שה-Woses, אנשי-הפרא, קראו לעצמם Drûg ולאורקים    gorgûn,  וזה בערך כל מה שידוע על שפתם. שפה שהידוע עליה מועט אפילו יותר משפת אנשי-הפרא היא שפת האראד: גאנדאלף אמר שבדרום שמו הוא Incánus, ולפי אחד המקורות זו מילה בשפת ההאראדים שפירושה הוא "מרגל הצפון". בל נשכח את האנטית: טולקין העיר כמה הערות כלליות לגבי המבנה הארכני שלה, אך כל הנתון לנו הוא משפט אחד, בלא פירוש. כנראה שהתעתיק של אותו משפט הוא בלתי-מדויק, שהרי נאמר שכמעט ואי אפשר להעלות את שפת האנטים על הכתב.[7] בקיצור: אם נחשיב את השפות ה"הסטוריות" (לא כולל שפת בני לילית-קדומה, לדוגמה) שדוברו בגרסאות הסופיות של מיתוסי ארדה, אזי טולקין פיתח שתי שפות "שימושיות" (במובן שאפשר לכתוב טקסטים ארוכים, עם עקיפת "חורים" בידע הלשוני שלנו); הזכיר 8-10 שפות שיש עליהן חומר מועט, אך הן בשום-אופן לא שימושיות; סיפק מידע חלקי על 4 שפות; ורמז על כמה שפות שכל הידוע עליהן הוא מספר מועט מאוד של מילים, או שמן בלבד.התשובה הקצרה לשאלה "כמה שפות פיתח טולקין?" היא: מלבד אלו המדומות ביותר או החלקיות ביותר, הוא כתב כמויות שונות של מידע על 10-12 שפות, אך רק שתיים מהן מפותחות מאוד ובעלות אוצר-מילים רחב.