פולמוס התרגומים

בשביעי לינואר 2024 ד״ר עמנואל לוטם, אחד מהמתרגמים הבכירים בישראל והמתרגם העיקרי של יצירותיו של טולקין בישראל הלך לעולמו. לכבודו ולזכרו של עמנואל היקר, החלטתי לפרסם את הרשומה הזו, שנכתבה לפני כחמש שנים ומביאה את תקציר פולמוס התרגומים (או, במילים אחרות – מלחמת התרגומים) כפי שהתקיים.

מבוא 

כשאני מדבר על מלחמת התרגומים, אני מדבר על סוג של ויכוח ספרותי, שגלש גם למקומות לא ספרותיים בין שני מחנות של חובבי טולקין. שכל אחד מהם אהב תרגום אחר של שר הטבעות. מלחמת התרגומים הטולקינאית היא לא ייחודית לישראל, אך קשה למצוא לה מקבילה ליצירה מתורגמת לעברית. עושה רושם ששר הטבעות מעורר לא מעט אמוציות שקשה למצוא להן מקבילה ביצירות ספרותיות אחרות. כמו כן העברית מערימה קשיים על מתרגמי שר הטבעות כמתרגמים אחרים לשפות אחרות אינם נתקלים בהם בדרך כלל.

במאמר נדון בתולדות התרגומים, נדבר על ההתחלה, למה עברית היא שפה כל כך קשה, למה בכלל יש כל כך הרבה תרגומים? וכמובן על פולמוס התרגומים – תוך ניסיון להבין למה ואיך הוא נוצר ולמה הוא התדרדר כל כך. לא תהיה מסקנה בסופו של המאמר.

אזהרה

שימו לב שאני מנסה לכתוב פה על העובדות בלבד. קשה לנסות להיות לא אמוציונלי כמו ספוק ב'מסע בין כוכבים', במיוחד כאשר דנים במשהו שהייתי מוכן פעם להרוג ואולי גם להיהרג בשבילו. אני לא אגלוש לניתוחים פסיכולוגיים בשקל וחצי של אנשים יחידים. רק צריך לזכור שאני הייתי שותף פעיל לסיפור הזה. כמו כן, אני אהוב מאד את התרגום של רות לבנית, למרות שאני מעריך מאוד את ד"ר לוטם וההערכה הזו מאוד גברה עם השנים. מנקודת מבט בוגרת הרבה יותר, כאשר אני קרוב הרבה יותר לגילו של ד״ר עמנואל לוטם כאשר החל לתרגם את שר הטבעות, אני מבין מאוד את רבות מהחלטותיו, גם אם לא מסכים עם חלק מהן.

היסטוריה קצרה של תרגומי שר הטבעות

באופן פרדוקסלי משהו, התרגום הראשון של יצירה כלשהי משל טולקין היא גַילְס האיכר מפְּרָזוֹן שתורגמה בשנת 1968, ההוביט תורגם בשנת 1976 על ידי משה הנעמי, שנה לפני שנולדתי. גרסת הטייסים – שהיא גרסה של ההוביט שתורגמה על ידי טייסים שנפלו בשבי מלחמת ההתשה יצאה לאור בשנת 1977 במקביל. שר הטבעות עצמו תורגם על ידי רות לבנית בשנת 1979 וסיפורי האיכר טום בומבדיל בשנת 1984 תורגם על ידי אוריאל אופק. עץ ועלה תורגם ב-1993 על ידי מיכל אלפון.

משנת 1998 נופל דבר בישראל – עמנואל לוטם מתרגם את הסילמריליון ושר הטבעות. בהמשך הוא גם מתרגם את סיפורים שלא נשלמו ו'ילדי הורין' ומשלים את הפיכתו למתרגם הרשמי של ג'.ר.ר טולקין בארץ. לפחות בהתחלה. איך זה נגמר, מיד נראה.

המלאכה קשה – 481K

אני לא מתרגם, אלא מתכנת. אבל בדיוק כפי שלא צריך להיות מתכנת כדי להתרשם ממורכבות של תוכנה כמו 'גוגל' שמוצאת תוך פחות משניה נתונים מתוך מיליארדי דפים ובדיוק כפי שלא צריך להיות אדריכל על מנת להתרשם מקושי של בניית סכר במקום קשה לגישה – כך גם אני יכול לדעת שמלאכת תרגום שר הטבעות ובכלל כל ספר מיצירותיו של טולקין, היא מלאכה קשה ביותר. בכל תרגום יצירה שיש בה 481,000 מילים, יש קושי. מדובר בשלושה ספרים ארוכים למדי, עם עולם מיתולוגי שלם, יצורים, דמויות ועושר לשוני.

גם בשוודית

מורכבות זו של הספר הקשתה על לא מעט מתרגמים. התרגום הראשון של שר הטבעות ללשון זרה נעשה ללשון השוודית בשנת 1957 על ידי המתרגם אולמארקס ( Åke Ohlmarks). ג'.ר.ר טולקין, שידע שוודית ברמה מספקת כדי לקרוא את התרגום שפך קיתונות של אש וגופרית על המתרגם ויצר מריבה ארוכת שנים בין משפחת טולקין לאלמארקס. המריבה לא דעכה וכאשר ביקשו לתרגם את הסילמריליון לשוודית, בנו של טולקין כריסטופר התנה את התרגום בכך שהמתרגם אולמארקס לא ישתתף במלאכת התרגום. אולמארקס לא נשאר חייב ובשנת 1982 פרסם ספר שמנסה לקשר בין שר הטבעות לנאציזם והאשים את עמותות טולקין השונות בעולם בקונספירציה ובתמיכה בתורות גזע.

המדריך למתרגם

לטובת המתרגמים לשאר השפות, ג'.ר.ר טולקין פרסם מדריך ארוך למדי שמסביר כיצד לתרגם את השפה. המדריך, שמעניין לקריאה גם למי שאינו מתרגם, יכול להעביר את המורכבות של תרגום ספר כל כך מורכב ועשיר מבחינה לשונית לשפה אחרת. .

קשיים ייחודיים בעברית

בנוסף לקושי הזה, יש מספר קשיים ייחודיים לשר הטבעות כאשר אנו נדרשים לתרגמו לעברית

הקושי המרכזי –  פנטזיה

elves, goblins, fairies, orcs, pixies, drakes 

אלו רק חלק מהיצורים המוזכרים בשר הטבעות, היצורים האלו, בנוסף לאינספור מונחים אחרים שלא הזכרתי פה, לא הומצאו על ידי מוחו הקודח של טולקין. הם חלק ממארג התרבות האירופי הכולל. כן, לכל מדינה יש את הוריאנטים שלה, לכל מדינה יש את היצורים שלה או משמעויות אלו ואחרות. אבל היצורים האלו חיים וקיימים במדינות אירופאיות. בחלק מהמדינות יש כאלו שעדיין מאמינים ביצורים האלו. אם נאמר Elf לאדם שמגיע מתרבות מערב אירופית, סביר להניח שהוא ידע מגיל קטן במה מדובר. בדיוק כפי שאנו יודעים מגיל קטן מי הוא 'המן הרשע' למשל. הביטוי 'לא מאהבת מרדכי' למשל, לא יהיה מובן למישהו שלא בקיא מגיל 0 במגילת אסתר. הביטוי Elf Child לא יהיה מובן למישהו שבתרבות שלו האלפים לא קיימים.

אין לנו את זה

אני לא חושב שיש מה להתבייש בתרבות העברית/יהודית/ישראלית כמובן – יש לנו את יצורי האגדה שלנו, המיתולוגיה שלנו והחיים עצמם. אבל יצורים כאלו לא נמצאים אצלנו בדנ"א. אני, וגם רוב הוקראים נולדו בעולם שבו תרגומי פנטסיה כבר היו רווחים. בילדותי היו כבר עשרות תרגומים וכאשר בני הגדול נולד היו כבר מאות תרגומים והוצאות שסייעו לקבע את חלק מהמונחים שלעיל בעולם התרבותי. אולי לא מגיל אפס, אבל מגיל ראשית קריאה. לאור הסרטים, משחקי המחשב וכמובן הספרים – רוב האנשים וגם הילדים יכירו את התרגום ליצורים האלו. אולי זה לא בדנ"א, אבל זה חלק מהתרבות.

בשנות השבעים לא היה לנו בכלל את זה

אבל אם נחזור אחורה לשנות השבעים המוקדמות, סוף שנות השישים – לא היו תרגומים מקובלים לספרים אלו. ביום הולדתי, מיכאל אוהד פרסם מאמר בשם 'קדחת טולקין' שהובא לפרסום מחודש בנומנור על ידי לילי יודינסקי. במאמר מסופר על הקושי בתרגום, בין היתר, היה צורך להדגיש שם שיש פיות זכרים ו"ואילו "גובלין" איננו שטיח קיר ". היום זה נשמע מגוחך. כמו שפעם היו כותבים רשת האינטרנט עם מרכאות. אבל בעבר למונחים כמו גובלין לא רק שלא היה תרגום מקובל, לא היה תרגום בכלל. 

הקושי המרכזי שעמד בפני רות לבנית הוא להתמודד עם החלטות בנוגע לתרגומים האלו. נכון, יש כאלו שפשוט יאמרו שצריך לתעתק את הכל. אורק זה אורק, גובלין זה גובלין, אלף זה אלף. למה לכל דבר צריך למצוא מקבילה? לא צריך להיות בעל תואר בתרגום כדי להבין שאם נעשה את זה. נקבל משהו שדומה יותר לספר ללימוד שפת תכנות מאשר לסיפור אמיתי. משפט כמו 'דנתור הלורד אוף דה סיטי אוף מינאס טירית' יכול להמחיש את הבעיה. כן, יש יצורים ושמות שאפשר וצריך לתעתק את שמם ויש כאלו שלא. לא תמיד אפשר וצריך לתעתק. וגם אם כן – איך בדיוק? עם א'? בלי א'? ת׳? ט׳?

משלב לשוני

בנוסף לשפע של יצורים מיתיים, בשר הטבעות יש גם שימוש במשלבים לשוניים שונים. מה זאת אומרת? בגדול אפיון של הדמות לפי השפה שלה. דמויות עממיות יותר לא ישתמשו בשפה גבוהה למשל. טולקין הכיר את השפה האנגלית מלפני ולפנים והשתעשע במבטאים שונים. חלק מחובבי טולקין למשל יודעים שהטרולים בהוביט השתמשו באנגלית פשוטה מאיזור מנצ'סטר. סמאוג, למשל, משתמש באנגלית גבוהה של המעמד הבינוני העליון. המשחקים האלו עוד מקובלים יחסית בספרים שונים, אבל טולקין לקח את העניין צעד אחד קדימה. השפות הממוצאות בספר שלו הופכות את כל העניין למורכב יותר. הרוהירים למשל, משתמשים באנגלו סקסונית, מה שנקרא באופן עממי 'אנגלית עתיקה'. כל השמות של הרוהירים נגזרים מהשפה הזו וכללי ההגיה של השמות שלהם הם כללי ההגיה של האנגלו סקסונית. על מנת להגביר את השמחה, יש בספר, כידוע שלל של שפות מומצאות. 

עברית היא שפה שחלקה היא שפה מלאכותית, בנוסף היא גם שפה צעירה יחסית, שמעט מדברים בה. נכון, יש לנו את התנ"ך וספרי הקודש. אבל בשפה המדוברת קשה למצוא לה משלב שלא נשמע גרוע כמו מערכון של הגששים או ארץ נהדרת. 

כל הדברים האלו הופכים את טולקין לכמעט בלתי תרגים. איך רות לבנית התמודדה עם הבעיה?

פתרון הבעיה – לבנית – הדברים הטובים

ישנו מאמר נהדר של שירלי לירון שמופיע בנומנור שנקרא 'סוד הקסם הלבניתי' שמציין חלק מהדרכים שרות לבנית נקטה בהן כאשר היא התמודדה עם הבעיות האלו. בגדול, רות לבנית בחרה בן ברית רב עוצמה כאשר היא נדרשה להתמודד עם הטקסט הטולקינאי – המקורות היהודיים. היא הסתמכה עליהם בכל מה שנוגע לתרגום מונחים, מקומות או ביטויים. הרציונל מאחורי הרעיון הזה ברור – אם טולקין יונק מהמקורות האנגליים, היא תהפוך את המקורות שלנו לבסיס התרגום.

כמובן שזה גם לידי ביטוי בתרגום הכי מזוהה עם רות לבנית: 'בני לילית' שמתאר את המונח Elves. כיצד יש לתרגם את הגזע הזה? משה הנעמי, המתרגם הראשון של ההוביט בחר במילה 'שדונים'. בעוד שמדובר בתרגום הגיוני, ברור שבשר הטבעות אין לו מקום. כל מי שראה את הסרט לא יכול לקשר את דמותו של לגולאס למילה 'שדון'. הטייסים השבויים שאחראים לתרגום השני של ההוביט, לא היו מתרגמים מקצועיים והעדיפו לתעתק את המילה כלשונה: 'אלף' ביחיד ו'האלף' ברבים. יצירות פנטזיה נוספות לא תורגמו אז. רות לבנית היתה צריכה למצוא פתרון שגם יהיה מובן לקורא העברית וגם יכיל את המטען התרבותי שיש למילה 'Elves' בשפות אירופאיות: כלומר יצורים קסומים, מסוכנים לפרקים, לא אנושיים ולא תמיד מובנים. הפתרון שלה? 'בני לילית'. הפתרון שלה הסתמך על שני מקורות עיקריים: שירו של ביאליק: ו'בנות לילית שוזרות מזרות בלבנה' ומילון לעברית שנכתב בשנות השלושים (טור סיני) שבו מופיע המונח. התרגום הזה, שמכניס את המילה 'לילית' שיש לה קונטציות תרבותיות עבריות-דתיות-מיתולוגיות  מחד גיסא וגם נשען על התרבות העברית החדשה הוא לא פחות מהימור מבריק. לטעמי לפחות.

יש מקרים שבהם לבנית בחרה לתעתק את המילה – כמו Ent – באנגלו סקסונית פירושה של המילה הוא 'ענק' ואכן ניתן למצוא לא מעט מקומות באנגליה שיש בהם את שורש המילה הזו. בעברית היא לא הצליחה למצוא מקבילה למילה ובחרה להמיר אותה ל'אנט'. אך בחלק מהמקומות היא בחרה לתרגם את המונחים מתוך הסתמכות על מקורות דתיים ומקורות אחרים. כך Halflings הפכו ל'בני המחצית' ו-heathens הפכו ל'ערלים'.

ישנן שימוש באולי מאות מונחים וביטויים. הנה דוגמה נוספת:

לבנית: "אנשי ההרים (נראו לי גדולים ממידתי) על כן ישבתי לי על אבן ואמרתי בליבי, ישחקו הנערים. (ב' 126) ["ויאמר אבנר אל יואב יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו". שמואל ב',פרק ב' פסוק 14].

מבחינת משלב לשוני – כאן רות לבנית לא ממש התמודדה אלא פשוט בחרה במשלב לשוני גבוה, על גבול התנ"כי כדי להראות שהסיפור הוא מיתי, גדול מהחיים, אגדה. השימוש בשפה התנ"כית או המקראית נעשה בלי קשר לדמויות. גם האורקים מדברים בשר הטבעות עברית צחה כמו למשל 'בן הפקועה'.

לדעת רבים, לא רק לדעתי, רות לבנית השכילה להוציא מתחת ידיה יצירת פאר תרגומית. העובדה היא כי התרגום שלה היה זמין על מדפי החנויות במשך עשורים רבים כאשר עוד ועוד מהדורות הודפסו. נסו לגשת לחנות ספרים כלשהי כדי להשיג תרגום של יצירת מופת כלשהי מלפני חמש שנים – לא תצליחו. שר הטבעות בתרגומה של רות לבנית נותר על מדפי הספרים במשך שנים רבות וזאת בשל הצלחה מסחרית מוכחת.

לבנית – הדברים הרעים

לצד הדברים הטובים, יש בתרגומה של רות לבנית כמה דברים רעים. ראשית, השירים תורגמו על ידי אוריאל אופק. כבודו של מר אופק מונח במקומו, אבל את השירים הוא תרגם באופן מופלא וחינני בלי לדעת דבר על שר הטבעות ועל מקורותיו. כך למשל, הוא בחר לתרגם את Elves כ'ננס'. אני מודה ומתוודה שבתור קורא לא הצלחתי להבין איך הננסים קשורים לסיפור ומה השירים קשורים למשהו.

שנית, לבנית היתה זקוקה להגהה ולעריכה. יש בתרגומה לא מעט שגיאות הגהה ושגיאות עריכה. אחת השגיאות היותר מפורסמות נוגעת ל Staff of Saruman. שמתורגם ל'אנשי משק ביתו של סארומאן' – או יותר נכון עוזרת הבית שלו. וכמובן שגיאות תיעתוק כמו קלבורן שמופיע בתרגום של לבנית כ'צלבורן'.

הבעיה היותר גדולה בתרגומה של לבנית היא שהנספחים שמהווים חלק בלתי נפרד משר הטבעות וכוללים מידע חשוב בנוסף לסיפורים חשובים מאוד להבנת הסיפור כמו פגישתם של ארוון ואראגורן, פשוט לא תורגמו על ידי רות לבנית. לא ברור אם מדובר בשיקולי ההוצאה או בשיקולי המתרגמת, אבל העובדה היא שזה לא תורגם.

חלק מהיתרונות שציינתי בתרגומה של רות לבנית הן חסרונות בעיני מתנגדיה, ועל כך בהמשך.

ואז בא לוטם – הסילמריליון ושר הטבעות

אני מניח שאת ד"ר עמנואל לוטם (מעכשיו לוטם) אין צורך להציג. מדובר במתרגם מוערך ומצויין ורב זכויות. הוא ניגש לתרגום הסילמריליון ואחרי כן לתרגום שר הטבעות. באופן עקרוני, הוא בחר לתקוף את הבעיות בתרגום לעברית באופן שונה לחלוטין.

הערה קטנה: התרגום של לוטם לשר הטבעות נקרא 'מהדורה חדשה' או 'עריכה חדשה'. בפועל, עם למעלה משלושים אלף שינויים, מדובר בטקסט חדש לחלוטין. אני לא רוצה להכנס לדקויות של תרגום חדש כן או לא, בהרצאה הזו אני מתיחס לתרגום של שר הטבעות שיצא בשנת 1998 כאל תרגום נפרד.

ההבדלים בין המתרגמים

אי אפשר לדבר על ההבדלים בין התרגומים בלי לדבר על ההבדלים בין המתרגמים. לוטם היה טולקינאי, שמכיר היטב את טולקין. ההשכלה של לוטם בנוגע למקורות שר הטבעות היתה הרבה יותר רחבה מההשכלה של לבנית. לוטם ללא ספק הכיר היטב את ההיסטוריה של הארץ התיכונה – 12 ספרים עבי כרס המכילים אתך הטיוטות והכתבים של ג'.ר.ר טולקין – חומרי הגלם שמהם בנו הרכיב את הסילמריליון והטיוטות של שר הטבעות. לוטם גם הכיר את השפה האנגלו סקסונית וקרא את המדריך למתרגם. אני לא מטיל ספק לרגע שלוטם חושב שמדובר באחת מיצירות הספרות הגדולות של המאה העשרים. יובל כפיר, שעזר לו במלאכת התרגום, פרסם מאמר בשם 'האח! התרגום הזקן והטוב!' שגם הוא פורסם בנומנור ומכיל לא מעט דוגמאות להתלבטויות הרבות של לוטם בנוגע לכמעט כל פסיק בשר הטבעות. ההתלבטויות האלו חושפות לא רק זהירות ראויה לציון בתרגום של שר הטבעות אלא גם בקיאות גדולה מאוד בחומר. 

רות לבנית לעומת זאת, סביר להניח שלא הכירה את טולקין באופן יוצא דופן לפני שניגשה לתרגמו. החומרים העשירים שזמינים לחוקרי טולקין היום או בשנת 1998 בטח שלא היו זמינים בסוף שנות השבעים, מעט לאחר מותו של טולקין. סביר להניח שהיא לא הכירה את המדריך למתרגם ובטח שלא נהנתה מנגישות לקהילה או לאנשים אחרים חובבי טולקין בדומה ללוטם, שכבר אז היה מתרגם מוערך בקרב ניצני קהילת המדע בדיוני והפנטסיה שהחלה להתפתח אז.

הגישה הלוטמית

לוטם בעצם בחר לתרגם את שר הטבעות תוך כדי ניתוקו מההוויה הדתית-מקראית שלבנית יצרה. אצלו אין קשר כה הדוק למקורות. כיוון שהוא הכיר את הקשר החזק בין טולקין למיתולוגיה האנגלית, הוא לא יכול היה לקשר את שר הטבעות למשהו שהוא לא מיתולוגיה אנגלית. לוטם סמך על הקורא ובחר להדגיש את הקשר למיתולוגיה האנגלית ולא העברית.

בנוסף, במקום להעלות את כל המשלב לרמה גבוהה, לוטם בחר להתמודד ישירות עם המשלב ולהתאים את המשלב לכל דמות באופן שטולקין כיוון אליה.

שינוי – דוגמאות אנט

לא מעט שמות שלבנית לא הבינה את מקורם ובחרה לתעתק אותם, עברו תרגום אצל לוטם כיוון שהוא אכן את הכיר את מקורם: עצן למשל היא הדוגמה הטובה ביותר. מקור המילה Ent הוא באנגלית עתיקה ומשמעותה היא 'ענק'. מכאן אני מצטט את יובל כפיר:

"טולקין אכן הציע לשמר את המלה Ent וגם Entings, אך הסביר כי מילה זו מקורה במילה אנגלית עתיקה שמשמעותה "ענק". היות ולמילה "אֶנְט" אין שום הקשר או משמעות בשפה העברית, העדפנו (כפי שמוסבר בעמ' 415) להעניק ליצורים אלה שם שיש לו קשר למהותם, ושעדיין דומה, במשקלו וצלילו, ל-Ent האנגלי."

אפשר לראות איך לוטם עצמו מתחבט, ביחד עם עוזרו, ותוך כדי הכרות הן עם המדריך למתרגם והן עם השפח האנגלית העתיקה, בוחר בפתרון שנראה לו.

שדופקס, וכמובן עלפים

כך גם בתיעתוק השם 'שדופקס' שלוטם העדיף לתרגם כסקדופקס, כהגיה האנגלית העתיקה (יש על כך ויכוח, לא נכנס אליו).

חוץ מהתיעתוקים ששונו, יש דבר שקשורים לטעם האישי של המתרגם – צריח במקום מגדל למשל, פסען במקום צעדן. אחד מהתיעתוקים הבולטים ביותר ששונו הוא התרגום ל'אלפים'. לוטם העדיף לתרגם את המילה 'Elves' כ'עלף'. כאן הוא הסתמך על התרגום של הדבורה זיווית ששם אלפים מתורגמים כ'בני עלף'. ע' היא פשוט צירה.  לא מעט פיקסלים נשפכו על הסיבות לשינוי. אבל בגדול לפי דעתי מדובר בטעם אישי.

לכאורה, רוב הטולקינאים היו צריכים לברך על מסירת התרגום לגורם מקצועי אחד, מתרגם מוערך משכמו ומעלה שמכיר היטב את החומר. ברור לי שלולא עמנואל לוטם, יצירות כמו 'ילדי הורין' ו'סיפורים שלא נשלמו' לא היו רואים אור. או שרואים אור באופן בעייתי יותר.

אבל העובדה היא שכן הגענו למלחמת התרגומים. 

המלחמה עצמה – התקוממות הפורום

הפורום, שהתחיל באופן רשמי כפורום ב-IOL, הרבה לפני שהוא הגיע לאורט ואז לקבוצה העצמאית ואז לפייסבוק, החל כמעט מיומו הראשון לעסוק בעניין התרגומים. הפורום היה בעצם הבמה הראשונה לחובבי טולקין שיכלו לדבר באופן חופשי גם על דברים שעד אז לא דיברו עליהם ועניין התרגומים עלה כמעט מייד. באופן לא מפתיע, הודות לכך שהתרגום של לוטם יצא כמעט עם הפורום, לא מעט טולקינאים מיד הודו שהם לא אוהבים את התרגום החדש. התחילו לא מעט דיונים שניסו לנתח את חוסר האהבה הזה. חלק הודו שמדובר ב'גרסה דינקותא' – כלומר מה שהם היו רגילים אליו. חלק כן ניסו לנתח באופן שכלתני והצביעו על השינויים בתרגומים. שינויים שעליהם דיברנו עכשיו.

ככל שהפורום התגבש לקהילה, כך עלו הקולות ש'צריך לעשות משהו'. התרגום של רות לבנית ירד מהמדפים. לא רק שהוא ירד מהמדפים, אלא הוא נעדר לחלוטין ממדפי החנויות המשומשות. ראשי הקהילה המתגבשת ראו לעצמם מטרה אחת: להחזיר את התרגום הישן. כדי להגשים מטרה זו הפעלנו לחץ ציבורי חסר תקדים באותה תקופה, שבה קהילות אינטרנטיות נראו כעוף מוזר, קבוצה של מוזרים ולא כקהל של צרכנים שאפשר להיבנות ממנו. להזכירכם, השנה היתה שנת 2000. ניסינו לדבר עם ראשי ההוצאה, אך באותה תקופה, שבה לא נשקפה שום סכנה לענף הספרות ובכלל כל המיינסטרים היה רווי בוז לעולם הפנטזיה ובכלל לעולם האינטרנט, לא הצלחנו לבנות דיאלוג. התסכול הלך והתגבר ומכאן הדרך להתפרצות היתה ברורה.

ראשית, חשוב לזכור שאז כל המדיום האינטרנטי היה חדש למדי. עוד דיברו על ה"אינטרנט" עם מרכאות. מונחים כמו לינצ'טרנט, דינמיקה של קהילות אינטרנטיות היו די רחוקים. במיוחד בהתחשב בכך שכולנו היינו מאוד צעירים – כל הדיון התקיים באיזור שנת 2000. הדיון, שהחל כניסיונות גישור וגישוש מהוססים, הלך והסלים. חלק גדול מהמתדיינים, יש לציין בצער, חסרו את הרקע הן בנושאי התרגום והן בנושאי טולקין ולוטם הותקף שלא בצדק. זה גרם לו כמעט מייד לנתק קשר עם הפורום ובשיא המלחמה, גם יובל כפיר, עוזרו, אחד מוותיקי הפורום לא היה יכול להמשיך יותר.

מה היה שם?

שאלות ודיונים רציניים היו באופן מקיף כמובן. אבל גם קטעי הומור שחלקם היו וולגריים ודוחים ועד כיסוחים אישיים של ממש משני הצדדים.  שני פירות עיקריים יש לנו מהמלחמה המוקדמת – 2 מאמרים שמשקפים את שני הצדדים: האח התרגום הזקן והטוב ו'סוד הקסם הליבניתי'. שניהם מאמרים מקיפים ומצוינים. בנוסף, במהלך הויכוח התוודענו למספר רב של מקורות טולקינאיים ראשוניים: מהמדריך למתרגם (שפורסם בכרך העשירי של ההיסטוריה של הארץ התיכונה) ועד מכתבים של טולקין בנושא התרגומים.

באמצעות קשרים עם קהילות עמיתות מחו"ל הבנו שחוץ מפולמוס התרגומים השוודי, שעליו דיברנו, היו עוד פולמוסי תרגומים – גם בגרמניה למשל. אני זכיתי להיות במפגש עם טולקינאי גרמני שהגיע לארץ ודיבר על מלחמת התרגומים הגרמנית. גם הוא היה מלא בוז כלפי התרגום החדש והמקובל יותר.

בשנת 2001, הוחלט על איסור דיון בתרגומים בפורום. איסור זה נועד להפוך את הפורום למקום נעים יותר, ללא קללות ואיומים. איסור זה נאכף יחד עם הגברת הניהול המרכזי על קהילת טולקין הישראלית. משנים אלו החל להתגבש גוף מנהל של גרעין קשה של חובבי טולקין שתרמו וסייעו לקהילה הצעירה במגוון דרכים. הגרעין הקשה, שבתחילה נקרא סמו"פים, הוא אב הטיפוס של עמותת טולקין היום ונהג כגוף מאורגן לכל דבר.

בשנת 2005 הוסר האיסור והיום בקבוצת הפייסבוק של קהילת טולקין ניתן לקיים דיונים על התרגומים ללא בעיה.

נצחון ראשון – הסרטים

כאשר נודע לקהילת טולקין על הסרטים של פיטר ג'קסון, ראשי הקהילה סימנו את התרגום של הסרט כמטרה. לאחר עבודה דיפלומטית מאומצת מול המפיצים של הסרט והמתרגם, שלושה מחברי קהילת טולקין הישראלית שותפו בעבודה על התרגום עם מתרגם הסרטים המוערך ישראל אובל. עד הדקה התשעים ותשע אף אחד לא ידע איך בדיוק זה יצא ורק בהקרנת הטרום בכורה, כשראינו את המונח 'בני לילית' מופיע בתרגום, ידענו שהתרגום 'הנכון' מבחינתנו ניצח. כמובן שהנצחון הקטן הזה לא שינה את עמדת ההוצאה והתסכול מאוד גבר. גם כשהעמותה נוסדה והיה לה כבר מספיק כסף להציע להוצאה כדי שתוציא מחדש את המהדורה, זה לא סייע לאף אחד. למרות שדיוני התרגומים הופסקו בכוח כמעט, היה נתק כמעט מוחלט בין ההוצאה לאור ועמנואל לוטם לבין הקהילה הגדולה ביותר של חובבי אחד המוצרים הרווחיים ביותר של ההוצאה. דבר שנראה היום מוזר. אבל זה מה שהיה.

שלום

בסופו של דבר, ראשי הקהילה החלו מהלך פיוס עם לוטם. בשנת 2004 הוא העביר הרצאה ראשונה בכנס אבק כוכבים של הקהילה שהוקדש לו והרצה גם בכנס מיתופיה והקהילה הכירה והוקירה אותו על תרומתו. התרגומים של ספרים רבים נוספים שתרגם על טולקין, שלולא הוא כנראה שלא היו מתורגמים, קיבעו את מעמדו כהמתרגם של טולקין בה״א הידיעה. 

לפני פחות משנה, ההוצאה הוציאה כמקרה מבחן את הכרך הראשון תרגום מחדש של רות לבנית ככתבו וכלשונו. כניסיון לראות את דרישות השוק והמתינו לתוצאות על מנת לראות אם יוציאו לאור את הכרך השני. מבחן זה לא צלח והכרך השני מעולם לא יצא שוב. בסופו של יום, המהדורה של לוטם היא היחידה הזמינה כיום בעברית בחנויות הספרים ובחנויות דיגיטליות.

סיכום

סקרנו כאן את ההבדלים בין התרגומים ואת ההיסטוריה שלהם. את השינויים והמחקרים שנעשו בקהילת טולקין עליהם ועל התפתחות הסכסוך והגורמים לו. נשאלת השאלה היא מה גרם לאנשים להיות נורא אמוציונליים? 

חשוב לציין שכל הממצאים שהצגתי כאן היו בסופו של דבר תוצאות של דיונים לוהטים בפורום ומאמרים מעניינים שנכתבו כתוצאה מהם. עיקר האמוציות, לפי דעתי, נבעו מכך שהיתה תחושה שכל השינויים והתרגום החדש הונחתו על הקהילה ללא דיאלוג. היום, כשכל חברה  מסחרית חפצת חיים מקיימת דיאלוג עם הלקוחות שלה, זה נראה מאוד מוזר שחברה מסחרית כמו ההוצאה לא טרחה לדבר עם קהילת טולקין או קהילת המדע הבדיוני והפנטסיה, אבל זו היה עידן התפר של העולם האנלוגי והדיגיטלי. של העולם הריכוזי שבו יש מוציא לאור ועורך שמחליט לבין העולם המבוזר של היום. כיום ייתכן שרמת התסכול והזעם לא היו מגיעות לאוקטבות האלו.

לא הזכרתי כאן כלל את המחנה הגדול שנקרא 'פיוריסטים', אלו שסולדים משני התרגומים ובכלל מעדיפים את שר הטבעות בגרסת המקור בלבד. גם לא הזכרתי את התרגום הנהדר של יעל אכמון על ההוביט, שהראה שיש גם מתרגמים אחרים שהתמודדו בהצלחה מול האתגר – בלי צורך בשבי, או בקריאת ההיסטוריה של הארץ התיכונה במלואה.

אודות רן בר-זיק

נשוי ואב לשלושה בנים ובת. מייסד קהילת טולקין הישראלית ואתר נומנור. חוקר את טולקין מזה מספר שנים. כותב ומרצה בכנסים שונים. בעבר יושב ראש עמותת טולקין בישראל. מתכנת ובעל האתר אינטרנט ישראל. רץ ושוחה למרחקים ארוכים.
שמירת קישור קבוע.

סגור לתגובות.