תְ'רָאנְדוּאִיל – Thranduil

באינדקס השמות בסילמריליון נכתב על תְ'רָאנְדוּאִיל^*:

אלף ממוצא סינדרין, מלך אלפי-היער (Silvan) בצפון יער-ירק (יער-אופל), אביו של לגולס מחברי אחוות הטבעת. ¹

ת'ראנדואיל, המלך-האלף מן ההוביט, נזכר במקומות שונים בכתבי טולקין אולם לא הרבה ידוע עליו. אפשר לבנות את סיפור חייו של ת'ראנדואיל, אופיו ומעשיו מרסיסי המידע המופיעים בטקסטים השונים, אם כי לעיתים קיימת חוסר עקביות בין הטקסטים הללו.

הסטוריה מוקדמת

זמן ומקום הולדתו של ת'ראנדואיל אינם ידועים. ניתן להניח שהוא נולד מתישהו בעידן הראשון או לפניו, בבלריאנד, כנראה בדוריאת', ממלכת הסינדר.
בתחילת העידן השני, לאחר הרס ממלכתם, חצו קבוצות מניצולי דוריאת' את ההרים הכחולים (Ered Luin) מזרחה.
על פי חלק מן הטקסטים אורופר, אביו של ת'ראנדואיל, הוביל את אחת הקבוצות הללו, ות'ראנדואיל נמנה עליה. מתוך טקסטים אחרים ניתן להסיק כי ת'ראנדואיל אשר יצא מלינדון מזרחה, הוא אשר הוביל קבוצה שכזו.

בתחילת העידן הזה עוד נשארו רבים מן האלפים הנעלים. רובם שכנון בלינדון, ממערב לאֶרֶד לוּיִן. אבל לפני הקמת ברד-דור, רבים מן הסינדר עקרו מזרחה, וחלקם הקימו ממלכות ביערות הרחוקים, שנתיניהם היו בעיקר אלפי-היער. ת'ראנדואיל אשר מלך בצפון יער-ירק היה אחד מהם.³

אורופר היה סינדרין במוצאו, ואין ספק שת'ראנדואיל בנו נהג כדוגמת ת'ינגול מלפני ימים רבים בדוריאת'… אורופר בא לבינותם עם קומץ סינדר ותו לא…… כי הם ודומיהם באו מדוריאת' לאחר שנהרסה….. ²

…והם קיבלו בברכה את אלו מן הנולדור ובמיוחד מן הסינדר, אשר היגרו מזרחה (בתחילת העידן השני) במקום להפליג מערבה….. ¹³

מי היו אותם אלפים אשר קיבלו את המהגרים בברכה?
על פי הסילמריליון (הפרק "על הסינדר"), חלק מן הנָאנְדוֹר, אלפים מן הטֶלֶרִי אשר נטשו את המסע הגדול מערבה (the great journey) על המורדות המזרחיים של הרי הערפל (Misty Mountains), דרו לאורך שנים אין ספור ביערות אשר בעמק הנהר הגדול (האַנְדוּאִין – Anduin).
בדיון אטימולוגי בשמותיהם של גָלַאדְרִיאֵל, קֶלֶבּוֹרְן, ולות'לוריין, נאמר במפורש כי אלפי-היער (Silvan באנגלית או Tawarwaith בסינדרין) מיער-אופל ולות'לוריין הינם צאצאיהם של אותם אלפים מן הטלרי אשר נותרו בעמק האנדואין.
כלומר, אלפי-היער היו קרובים רחוקים של הסינדר, שאף הם הינם אלפים מן הטלרי. הם חיו במעבי היערות במחבוא, בקבוצות קטנות ומפוזרות. למרות מרחק הזמן מאז פיצול הקבוצות במהלך המסע הגדול, הם זכרו את מקורם כחלק מן האֶלְדָר^** , ואת הקשר שלהם לנולדור ולסינדר.
תחת הנהגתם של האחרונים, הם הפכו למאורגנים יותר, והגדילו את הידע והחכמה שלהם. ¹³

אורופר, שהתקבל כמלך ע"י אלפי-היער ביער-ירק, התיישב בסמוך לגבול לות'לוריין, באמון לאנק (Amon Lanc – הגבעה החשופה). בהמשך, הוא העתיק את מושבו צפונה פעמיים. בחלקו, על מנת להתרחק מן הגמדים ממוריה, ובחלקו מתוך טינה להשפעתם של קלבורן וגלאדריאל בלות'לוריין. למרות זאת נותרו בני עמו בקשר רציף עם קרוביהם, האלפים מלות'לוריין.

בעידן השני מלכם אורופר (אבי ת'ראנדואיל אבי לגולס) נסוג צפונה מעבר לשדות הסייפנים. זאת הוא עשה על מנת להשתחרר מעצמתם והסגת הגבול של הגמדים בני מוריה, אשר התחזקה מאוד והפכה לאדירה שבממלכות הגמדים לאורך כל ההסטוריה. בנוסף, הוא נטר לגלאדריאל וקלבורן את חדירתם ללות'לוריין.
אולם בזמן ההוא לא היה דבר שיש לפחד ממנו בין יער-ירק וההרים, והיה קשר קבוע בין בני עמו לקרוביהם מעבר לנהר, עד למלחמת הברית האחרונה. ²

אביו של ת'ראנדואיל, אורופר, היה אלף ממוצא סינדרין. על אמו אין כל מידע. על בסיס מראהו, יתכן שבין אבותיו של ת'ראנדואיל היו אלפים מן הואנייר. לת'ראנדואיל היה שיער זהוב שהוא מאפיין בולט של הואנייר, אולם על פי תאור הגזעים השונים בהסטוריה של הארץ התיכונה אינו מאוד נפוץ בין הסינדר:

….ובראש שורה ארוכה של חוגגים ישב מלך היער, ועל ראשו הזהוב כתר של עלים… ⁶

…לאלווה (Elwë) עצמו אכן היה שיער ארוך עם נוגה של כסף, אולם לא נראה שזו היתה תכונה נפוצה של הסינדר, למרות שהיא נמצאה בהם לעיתים. בעיקר בין אלה עם קשר דם קרוב לאלווה. ככלל, מראה הסינדר היה מאוד דומה לנולדור הגולים, בהיותם כהי שיער….¹⁰

…פרוש השם [ואנייה ביחיד] הוא "הבהיר", בהתייחסות לשערם הזהוב של הואנייר….¹

בספר ההוביט, נאמר על ת'ראנדואיל (אם כי הוא אינו מוזכר בשם לאורך הספר, אלא מכונה "המלך-האלף", או "מלך האלפים" – The Elvenking) שהיה הגדול בין מלכי אלפי-היער.
למרות שלאורך העידן השלישי, אשר בו מלך ובו התרחשה עלילת ההוביט, היה ת'ראנדואיל האלף היחיד הנזכר כמלך, הרי שבעידן השני נזכרו גם אורופר אביו ביער-ירק הגדול, וגם אָמְדִיר ואָמְרוֹת' מלות'לוריין.

…במערה גדולה, מרחק כמה מילין מקצו המזרחי של יער אופל, חי בימים ההם הגדול במלכיהם. ⁶

In a great cave some miles within the edge of Mirkwood on its eastern side there lived at this time their greatest king.

ארועי העידן השלישי, אשר בו מלך ת'ראנדואיל, חושפים דמות של מנהיג חכם, כריזמטי וחזק. מנהיג אשר למרות דאגותיו וחששותיו השכיל להוביל את עמו דרך כל המאבקים וההתנסויות הקשות שעמדו בפניהם. בסופו של העידן השלישי, בממלכתו המחודשת, אנשיו כוננו חיים שלווים ואפילו היו מסוגלים להקצות מתוכם קבוצה שיצאה לרפא יער אחר נוסף על ביתם שלהם.

ת'ראנדואיל המלך

אורופר, אביו של ת'ראנדואיל, הבין ששום שלום לא יוכל להאריך ימים כל זמן שסאורון לא מוגר. מסיבה זו הוא אסף צבא גדול, וביחד עם מַאלְגָלָד^*** מלות'לוריין, הצטרף לברית האחרונה עם הנולדור, שרידי נומנור והגמדים, בדָגוֹרְלָד, מישור צפוני לשער השחור בכניסה למורדור. המפגש המורכב הזה של כל העמים והתרבויות שהיו חלק מן הברית, היה מקור להתנגשויות וחוסר הסכמות.
נאמר על אלפי-היער:

אלפי-היער היו חסונים ואמיצים, אך דלים בשריון ונשק בהשוואה לאלדר מן המערב. הם גם היו עצמאיים ברוחם, ולא ניאותו לכפוף עצמם לפיקודו העליון של גיל-גָאלָד. לכן היו אבידותיהם כבדות מכפי הצורך, אפילו במלחמה הנוראה ההיא. מַאלְגָלָד ולמעלה ממחצית ההולכים אחריו ניספו בקרב הגדול בדאגורלאד, שכן נותקו מעל עיקר הצבא, ונהדפו אל ביצות המתים. אורופר נפל בהסתערות הראשונה על מורדור, שכן חש קדימה בראש הקשוחים בלוחמיו, לפני שגיל-גָאלָד נתן את האות לנוע. ת'ראנדואיל בנו שרד, אולם בתום המלחמה, כאשר סאורון נקטל (כפי שנראה היה), הוא החזיר הביתה פחות משליש מן הצבא אשר יצא למלחמה.²

ת'ראנדואיל, אשר יצא למלחמה כנסיך, חזר לביתו כמלך. ביתו היה מלא אור וחיים. בית בו יכלו הוא ולוחמיו התשושים לאזור כוחות חדשים, להחלים מאימי המלחמה, ומאובדנם של כה רבים מאחיהם. הבית הזה שאליו חזרו היה יער-ירק הגדול (Greenwood the Great)

תקופת שלום ארוכה הגיעה בעקבות המלחמה. תקופה אשר בה שב וגדל מספרם של אלפי-היער… ²

שמו הקדום של היער היה יער-ירק הגדול. ומרחביו היו מקום מושבן של חיות רבות, וצפורי שיר. ושם היתה ממלכתו של המלך ת'ראנדואיל, תחת אלון ואשור.⁴

אולם למרות ששרר שלום (אשר ארך כאלף שנים, עד 1050), אלפי-היער לא היו שקטים. התמורות והשינויים שיגיעו עם העידן השלישי הטרידו אותם. ת'ראנדואיל עצמו הסתיר בליבו פחד נוסף. זכרון המלחמה לא מש ממנו, והוא חשש כל העת מפני הרגע בו ישוב האוייב שלא הושמד באופן סופי ויתחזק.

….אולם הם היו חסרי שקט וחרדים. חשים את התמורות אשר העידן השלישי יביא על העולם. בני האדם התרבו במספר וכוח.
תחום שלטונם של מלכי גונדור הנומנוריים התפשט צפונה עד לגבול עם לות'לוריין ויער-ירק.
האנשים החפשיים מן הצפון (שנקראו כך ע"י האלפים משום שלא היו תחת שלטון הדונדאין, ולא היו לרוב תחת שלטונם של סאורון או משרתיו) התפשטו דרומה, בעיקר מזרחית ליער-ירק, למרות שחלקם התיישבו בפאתי היער ובערבות העשב של עמקי האנדואין.
מאיימות יותר היו השמועות מן המזרח הרחוק יותר, אנשי הפרא היו חסרי מנוח. בעבר הם היו סוגדיו ומשרתיו של סאורון. כעת היו חפשיים מעולו, אך לא מן הרוע והאפלה שהחדיר בליבותיהם. מלחמות אכזריות התחוללו ביניהם, אשר גרמו לחלקם לסגת מערבה, בלב מלא שנאה. הם ראו את כל אלו אשר התגוררו במערב כאוייבים שיש להרוג ולבזוז.
ואולם, בליבו של ת'ראנדואיל היה צל עמוק עוד יותר. הוא ראה את אימת מורדור ולא יכול היה לשכוח אותה. בכל פעם שהביט דרומה, זיכרונה של האימה הזו עמעם את אור החמה, ולמרות שידע כי כעת היתה שבורה ונטושה, ותחת עינם הפקוחה של מלכי בני האדם, הפחד בלבבו אמר לו כי אימה זו לא מוגרה סופית. שהיא תשוב ותתעורר. ²

But there was in Thranduil's heart a still deeper shadow.
He had seen the horror of Mordor and could not forget it. If ever he looked south its memory dimmed the light of the Sun, and though he knew that it was now broken and deserted and under the vigilance of the Kings of Men, fear spoke in his heart that it was not conquered for ever: it would arise again²

ואכן בשנת 1050 של העידן השלישי, צל הזדחל אל תוך היער, וקבע את מושבו באמון לאנק בדרום היער, מקום מושבו הראשון של אורופר. המקום הפך למעוז האפלה, ונודע בשם דול-גולדור (Dol Guldur – גבעת הכשפים). תמורה זו ודאי לא היתה קלה לת'ראנדואיל. היער הפך לאפל ואנשים החלו לכנותו יער הלילה (Taur-nu-Fuin ובתרגום: Mirkwood – יער-אופל). ^{14, 5}

מה פרוש "היער הפך לאפל"? בהוביט יש מספר מקומות בהם מתוארות הזוועות ביער:
עכבישים גדולים מדברים, אשר תלו את הגמדים החנוטים בקוריהם על ענפי עץ, ואשר בילבו נאלץ להלחם בהם בחרבו, עוקץ.
אורקים אשר הציתו את עצי היער ופלשו אל הממלכה, ובהם נלחמו אלפי-היער במלחמת הטבעת.
בעלי חיים מפחידים כמו סנאים שחורים, עטלפי ענק ועש שחור כפי שבילבו ראה, וכו'.

בתחילה חשבו כי הצל שהזדחל אל תוך היער הינו אחד מן הנאזגול, אולם בשנת 2060 החלו החכמים (סארומן, גאנדלף, אלרונד, גלאדריאל, קירדן ושרים אחרים מן האלדר) לחשוד כי יתכן שזהו סאורון אשר לובש צורה שוב. גאנדלף חדר לתוך דול-גולדור כדי לבדוק את החשד הזה. סאורון, שאכן היה הדייר במקום וטרם התחזק מספיק, נמלט מזרחה. לאלפים ביער ניתנו כ- 400 שנים של שלום זהיר, אשר הסתיים בשנת 2460, כאשר סאורון חזר במשנה כוח.
בשנת 2850 גאנדלף חדר פעם נוספת לדול-גולדור ומצא שסאורון הצליח לאסוף את טבעות הכוח של מלכי הגמדים, בנוסף לתשע הטבעות של מלכי האדם אשר באמצעותן שלט בנאזגול.
רק בשנת 2941 דחקה המועצה הלבנה (מועצה שהיתה מורכבת מן החכמים, ואשר ת'ראנדואיל אינו נזכר בין חבריה) את סאורון החוצה מתוך יער-אופל חזרה למורדור. ⁵

ניתן להניח כי האפלה אשר השחיתה את היער פגעה לא רק בעצים אלא גם במים וגרמה להתמעטות בעלי החיים שחיו בו, ואשר מן הסתם, היוו חלק ממקורות המזון של האלפים. דבר זה נרמז ב הוביט שם מתוארת ההדרדרות לאורך השנים. אלפי היער נאלצו להאבק קשה יותר למחייתם, וזאת, בשילוב עם התעצמות והתפשטות בני האדם, השפיע עליהם עמוקות והם הפכו לקשים, מסתגרים, וחשדניים.

מגרעתם היחידה היא חשדנותם כלפי זרים……
הם שוטטו ביערות הגדולים שהגביהו לצמוח בארצות שאבדו בינתיים. הם נהגו לשכון סמוך לשולי היער, משם יצאו מדי פעם לצוד, או לרכוב ולרוץ בשטחים הפתוחים לאור הירח או הכוכבים. אך לאחר בואם של בני האדם דבקו יותר ויותר באור הדמדומים ובשעות בין הערביים. ⁶

בפני אפלה זו, האלפים ומלכם נסוגו שוב ושוב, עד אשר לבסוף ארמון חדש נחפר באדמה על פי הדוגמא של מנגרות' (Menegroth – אלף המערות) שהיתה מושב המלך בדוריאת'. זו אמנם היתה מערה, אך היא היתה מלאת אור וחיים, כפי שמתואר בהוביט. אלפי-היער ידעו לא רק להלחם, אלא גם לחיות ולשמוח.

כאשר חלפו אלף שנים של העידן השלישי, והצל נפל על יער-ירק הגדול, אלפי-היער, מונהגים על ידי ת'ראנדואיל

נסוגו לפניו. הצל התפשט ללא הפוגה צפונה, עד אשר לבסוף, ת'ראנדואיל קבע את ממלכתו בצפון מזרח היער, וחפר שם מצודה והיכלות גדולים מתחת לאדמה. אורופר היה מן הסינדר, וללא ספק ת'ראנדואיל, בנו, נהג על פי הדוגמא של המלך ת'ינגול בדוריאת', למרות שהיכלותיו לא יכלו לעמוד בהשוואה למנגרות'. לא היו לו את האומנות והעושר ולא את העזרה של הגמדים. ובהשוואה לאלפים של דוריאת', אלפי-היער שלו
היו גסים ופשוטים. אורופר הגיע אליהם עם מעט מאוד מן הסינדר… ²

ואולם, המקום היה מואר יותר מכל מאורת גובלינים ולא כה עמוק או מסוכן….⁶

בפנים, המעברים היו מוארים באור לפידים אדום, והאלפים השומרים שרו בעודם צועדים לאורך המעברים המתפתלים, חוצים ומהדהדים. מעברים אלו לא היו כמו בערי הגובלינים. הם היו קטנים יותר, פחות עמוק מתחת לאדמה, ומלאים באוויר נקי יותר. בהיכל גדול עם עמודים החצובים מן האבן החיה, ישב המלך-האלף על כס של עץ מגולף…¹²

האלפים העבירו קערות מיד ליד ומעבר לאש. חלקם ניגנו בנבל, ורבים שרו. פרחים היו שזורים בשערם הבוהק, ואבנים טובות לבנות וירוקות נצנצו בצוורוניהם וחגורותיהם. פניהם ושירתם היו מלאי עליצות. רמים, צלולים, ובהירים היו השירים הללו….⁶

למעשה, חגיגת סתיו גדולה היתה ביער באותו לילה. ובהיכלות שמעל כמעט כל אנשי המלך חגגו… ¹²

כך שכאשר ת'ורין וחבורת הגמדים שלו נתפסו בזמן אחת החגיגות של האלפים, הם לא התקבלו בברכה. למעשה, כאשר ת'ראנדואיל חקר אותם, והם סרבו לענות, הוא כלא אותם.
כפי שמסופר בהוביט, האלפים ראו בגמדים אוייב. הסילמריליון מספר לנו על מקור הטינה העתיקה הזו, כי הגמדים שהוזמנו ע"י מלך דוריאת' לקבע את הסילמריל בענק הנאוגלאמיר, רצחו את המלך במהלך ויכוח על הבעלות על התכשיט. ת'ראנדואיל, סינדר במוצאו, זכר את החלק הזה בהסטוריה של דוריאת'.

תאוות הגמדים התלהטה לזעם בעקבות דברי המלך, והם קמו עליו, ואחזו בו, והמיתוהו באשר עמד. כך מת אלווה סינגולו, מלך דוריאת' במעמקי מנגרות'. היחיד מילדי אילובטר אשר התאחד עם אחת מן האיינור. והוא, אשר יחיד מכל האלפים הנטושים ראה את אור עצי ואלינור, הביט ברגעיו האחרונים על הסילמריל. ⁷

טינה זו לא שונה בהרבה מן המוזכר לגבי אלף אחר מן הסינדר אשר עליו נאמר מפורשות:

קלבורן לא סבל מחיבה יתרה לגמדים מכל גזע (כפי שהראה לגימלי בלות'לוריין), ומעולם לא שכח להם את חלקם בהרס דוריאת'… ¹⁶

זיכרון זה יכול היה להיות אחת מן הסיבות ליחסו של ת'ראנדואיל לגמדים, אפילו אם הגמדים הנוכחיים לא היו קשורים לגמדים מדוריאת'. סיבה אחרת, פרוזאית יותר, באה לידי ביטוי בשאלות ששאל את הגמדים.
לאחר שנים כה רבות של עמידה על המשמר ומאבק להגנה על חיי בני עמו, המלך אינו מתיר לזרים לשוטט בממלכתו ללא הסבר שיניח את דעתו:

"מדוע ניסיתם אתה ואנשיך לתקוף את אנשי שלוש פעמים בעודם חוגגים?" שאל המלך

…שאלה כזו כמובן שהכעיסה את המלך יותר מכל, והוא ענה: "זהו פשע לנדוד בממלכתי ללא רשות. האם אתה שוכח שהיית בממלכתי, השתמשת בדרך שאנשי סללו? האם לא רדפתם והטרדתם את אנשי שלוש פעמים ביער, ועוררתם את העכבישים עם המהומה וההמולה שהקמתם? אחרי כל ההפרעות שביצעתם, יש לי הזכות לשאול מה מביא אתכם הלום…" ¹²

תכונות ואישיות

המספר בהוביט מסביר ש"אם היתה למלך חולשה, זו היתה חולשה לאוצרות, במיוחד לכסף ולאבנים טובות לבנות."⁶ ומוסיף כי המלך תמיד רצה להגדיל את אוצרותיו משום שלמרות שהיו גדולים, עדיין לא השתוו לעושר שהיה למנהיגי האלפים מימי קדם. אנשיו לא עיבדו את האדמה, או כרו אוצרות, או עבדו בעיבוד מתכות, ולא היה להם כל מקור הכנסה אחר.
מכאן אפשר להניח כי את אשר היו צריכים לרכוש, רכשו בעזרת אוצרותיו של המלך, אשר מן הסתם שמשו כקופת הממלכה.

החולשה הנ"ל יכולה להיות הסיבה לכך שת'ראנדואיל הצטייר בדמיונם של קוראים כחמדן, אולם זו לא התמונה המתקבלת מן הכתוב בטקסטים. ת'ראנדואיל יצא אל ההר הבודד בתקווה לקחת חלק מאוצר הדרקון, אולם בדרך סטה ממסלולו והתעכב כדי להושיט עזרה לשכניו הפגועים, סירב להלחם עבור זהב כאשר בן בריתו ניסה לשכנעו, ודאג לבטחונו של "השליח מן האויב", בילבו, כאשר זה ניסה להציע אוצר שלא היה שייך לו, והמלך חשש שהצעה זו עלולה לסכן את בילבו מאוחר יותר.

כאשר ת'ראנדואיל שמע שסמוג הדרקון מת, הוא יצא לדרך עם צבא לכוון ההר הבודד. הוא ידע על אוצרותיו של ת'רור, מלך הגמדים האחרון מתחת להר, אשר נבזזו בידי הדרקון. בעודו בדרך, הגיעו אליו שליחים מאֶסְגָרוֹת' ההרוסה, עיר האגם אשר נשרפה על ידי הדרקון. הם התחננו בפני המלך לסייע לאנשיהם הפצועים והרעבים. ת'ראנדואיל סטה מנתיבו ופנה לכיוון העיר. במקביל שלח לפניו סיוע דרך הנהר.

ואולם, כאשר המלך שמע את תחינת שליחיו של בארד נמלא חמלה., משום שהיה מנהיגו של עם טוב ורחב לב. כוונתו הראשונית היתה לצעוד היישר אל ההר, אך כעת האיץ צעדיו במורד הנהר בכיוון האגם הארוך. לא היו לו די סירות או דוברות לכל אנשיו, והם נאלצו להתקדם בדרך האטית יותר, בצעדה. אך תחילה שלח בדרך המים מאגרי מזון גדולים. ¹⁹

לאחר שהשאיר מזון, תרופות, ואחדים מאנשיו לסייע לאנשי עיר האגם, המשיכו ת'ראנדואיל וצבאו, ביחד עם בארד, קוטל הדרקון, ואנשיו לכיוון ההר, עדיין תחת הרושם שהגמדים לא שרדו. הם למדו על גודל טעותם כאשר נסיון למשא ומתן עם הגמדים כמעט הסתיים בהתנגשות צבאית בין הגמדים מצד אחד והאלפים ובני האדם מצד שני. לקראת מה שנראה היה כסיום כושל לשיחות המשא ומתן, ניסה בארד לשכנע את המלך לתקוף לפני שיהיה לגמדים זמן להשלים את הכנותיהם. למלך אשר ידע אבדות רבות לאורך השנים, היו סדרי עדיפויות שונים כפי שאפשר לראות מתשובתו.

אולם המלך-האלף השיב: "רבות אתמהמה לפני שאפתח במלחמה עבור זהב"….⁸

But the Elvenking said: "Long will I tarry, ere I begin this war for gold…"

הסיטואציה שכמעט הפכה לאסון הסתיימה כאשר הופיעו הגובלינים והווארגים. גאנדלף הצליח להזכיר לצדדים היריבים כי יש להם אוייב משותף, וכך נלחמו גמדים, אלפים, ובני אדם, בקרב חמשת הצבאות, שכם אל שכם כבני ברית.

פעמיים היו בין בילבו ות'ראנדואיל חילופי דברים בעלי משמעות, ובכל אחת נחשף פן חדש באישיותו של המלך.
הפעם הראשונה היתה במשך המצור שהניחו ת'ראנדואיל ובארד על הגמדים מתחת להר. בילבו התגנב בלילה אל מחנם של ת'ראנדואיל ובארד בתקווה למצוא דרך לסיום המצור. הוא הביא עמו את הארקנסטון, אבן חן שהיתה יקרה לליבו של ת'ורין במיוחד, והציע אותו לבארד כאלמנט מיקוח. ת'ראנדואיל נפעם מן האבן, אולם במקביל היה מודאג מגורלו של בילבו כאשר ת'ורין יגלה מה עשה. הוא ניסה לשכנע את בילבו להשאר איתם במחנה, למען ביטחונו.

המלך-האלף הביט בבילבו בפליאה מחודשת. "בילבו באגינס" אמר, "אתה ראוי לשריון נסיכי-אלפים זה יותר מרבים אחרים אשר נראו בו יפים יותר. אולם אני תוהה אם ת'ורין יראה זאת כך. יש לי הכרות טובה יותר עם גמדים מאשר אולי לך. אני מייעץ לך להשאר עימנו. כאן תזכה לכבוד ותהיה ברוך פי שלושה." ¹⁷

הפעם השניה היתה בדרכם הביתה, על פרשת דרכים, לפני שנפרדו. בילבו הציע למלך ענק כסף משובץ בפנינים. כאשר ת'ראנדואיל תהה מדוע הוא מציע לו כזו מתנה, בילבו התוודה שהיה אורח בלתי קרוא במעונו של המלך, ונהנה מהכנסת האורחים שלו, ממזונו ויינו ללא ידיעתו. ת'ראנדואיל קיבל את המתנה אך בטרם נפרדו הוסיף בהומור:

"אקח את מתנתך, בילבו הנהדר!" אמר המלך בכובד ראש. "ומהיום תכונה 'רע אלפים', ו'מבורך'. מי יתן וצילך לעולם לא יתקצר (או שהגניבה תהיה קלה מדי)! להתראות!" ¹⁸

ת'ראנדואיל הוכיח שהוא יודע לפעול בשיתוף פעולה עם מתנגדים אחרים של האויב. כאשר אָרָגוֹרְן הביא אליו את היצור גולום, על פי עצת גאנדלף, הוא הסכים לקבל על עצמו את האחריות ולשמור על גולום. הוא אפילו נענה לרצונו של גאנדלף להראות לגולום מידה של רחמים. כאשר האחרון נמלט, ת'ראנדואיל לקח על עצמו את האחריות על הבריחה, למרות היותה מבצע מתוכנן של האויב, אשר כוחותיו תקפו את האלפים כפעולת הסחה. הוא שלח את בנו לגולס לאימלאדריס (היא ריבנדל), לדווח על האבדן, פעולה שהסתיימה בצרופו של לגולס לחבורת הטבעת.

מורשת וגורל

האיזכור החשוב האחרון של ת'ראנדואיל בכתבים, היה עמידתו האיתנה אל מול פני האוייב, כחלק ממלחמת הטבעת.
סיפור השנים בשר הטבעות מספר על לחימה עזה בכוחות מדול-גולדור אשר פלשו לממלכה, בקרב שכונה הקרב תחת העצים, כאשר עצי היער הובערו על ידי חילות האורקים. במקביל, בחלקים אחרים של הארץ התיכונה, פרודו נאבק להגיע להר האבדון, מינאס טירית נלחמה על חייה מול חילותיו של סאורון, בדייל בני אדם וגמדים נלחמו כתף אל כתף בבני המזרח, בלות'לוריין שלוש התקפות נהדפו ולאחר מכן קלבורן חצה את האנדואין וגלאדריאל הרסה עד היסוד את המבצר בדול-גולדור, ובמורדור הטבעת האחת הושמדה.
הקרב תחת העצים היה ארוך ונואש, ונזק רב נגרם ליער. אולם בסופו, ת'ראנדואיל ניצח. לאחר סיום הקרב, בראש השנה של האלפים, נפגשו ת'ראנדואיל וקלבורן באמצע היער וחילקו אותו. שיתוף פעולה זה לאחר שנות דור בהן הפריד מבצר דול-גולדור בין ממלכותיהם, יכול להתפרש כביטוי של שאיפה לשלוה ⁹
לאחר סיום המלחמה, שב לגולס לביתו, ובאישורו של אביו, לקח חלק מאנשיהם לסייע בהבראתו ושחזור יופיו של יער אִיתִילְיֶין אשר בדרום בגונדור.
הוא ייסד מושבת אלפים ביער איתיליין ונותר שם עד מותו של ארגורן. לאחר מכן הפליג במורד האנדואין בספינה שבנה, יחד עם גימלי הגמד כפי שסופר, אל המערב, ונעלם מן הסיפורים לעד.

גם בצפון היו מלחמה ומעשי זדון. אויבים פלשו לממלכתו של ת'ראנדואיל. קרב ממושך התחולל תחת העצים, והרס רב ושריפה. אולם לבסוף, הניצחון היה של ת'ראנדואיל. ⁹

…וביום ראש השנה של האלפים, נפגשו ת'ראנדואיל וקלבורן באמצע היער, וקראו ליער-אופל בשם Eryn Lasgalen, יער העלים הירוקים. ת'ראנדואיל לקח את כל החלק הצפוני עד ההרים שבלב היער להיות לממלכתו, וקלבורן לקח את החלק הדרומי מתחת למיצרים²⁰ וקרא לו מזרח לוריין. וכל מרחב היער ביניהם ניתן לבני ביאורן ואנשי היער. ^9,

חשוב לציין כי ת'ראנדואיל הינו היחיד מבין מנהיגי ממלכות האלפים המרכזיות שעדיין התקיימו בעידן השלישי, ונאבקו באופן פעיל באוייב, אשר היה ללא טבעת עוצמה. באימלאדריס אלרונד החזיק בוִילִיָה, טבעת האוויר. בלות'לוריין, גלאדריאל ענדה את נֵנְיָה, טבעת המים. וגאנדלף קיבל את נַארְיָה, טבעת האש, מקירדן כאשר הגיע לארץ התיכונה.
חוסר בטבעת עוצמה ודאי הקשה על מאבקם של ת'ראנדואיל ואנשיו באפלה, אך ניתן להניח כי זו היתה גם הסיבה לכך שהם יכלו לחיות בשלוה לאחר סיום המלחמה. אבדן כוחן של הטבעות לא השפיע עליהם.
שלוש טבעות העוצמה של האלפים היו קשורות, אם כי לא נשלטו, לטבעתו של סאורון, הטבעת האחת. טבעות אלה היו הכוח שאיפשר לגלאדריאל ולאלרונד לשלוט באיתני הטבע ולשמר את היופי והשלווה בממלכותיהם.
השמדת הטבעת האחת, אשר סיימה את מלחמת הטבעת ואת העידן השלישי, גרמה לאבדן כוחן של שאר טבעות העוצמה. נושאיהן, מותשים לאחר עידן שלם של שימוש בטבעות, הפליגו מערבה ומקומות מושבם, לות'לוריין ואימלאדריס החלו לדעוך בעיקבות איבוד כוח טבעות העוצמה ששימר אותם. אולם:

ביער-ירק, אלפי-היער נותרו באין מפריע ⁹

לא מצויין בכתבי טולקין מה היה גורלו של ת'ראנדואיל.

מילה אישית לסיכום: הייתי רוצה להציע סוף-טוב כלשהו לדמות שהיא הירואית בעיני, ואשר אני מקווה שהצלחתי להציג אותה ככזו. אולם אין פיתרון פשוט לשאלה מהו "סוף טוב" בכתביו של טולקין, המלאים בהתחבטויות פילוסופיות ומוסריות.
המערב נחשב לביתם של האלפים, אולם הוא זר לילידי הארץ התיכונה, ולא בטוח שאלו אשר עברו לשם מאושרים.
מאידך, הארץ התיכונה הפכה לביתם של בני האדם, ועל פי המסורה, האלפים אשר נשארו, גורלם הוא לדעוך.
לכן, דומה שחוסר סיום ברור הוא הסיום הטוב ביותר האפשרי. הוא משאיר את ההגדרה של סוף-טוב לדמיונו של כל אחד מן הקוראים.

על המאמר והמחברת:

המאמר הופיע לראשונה באתר Silmarillion Writers' Guild במסגרת הסדרה דמות החודש. סדרה זו מציגה מדי חודש, החל משנת 2007, מעין ביוגרפיה על דמות אחת מתוך הלג'נדריום. המאמרים נכתבים על ידי כותבים שונים והינם פרי מחקר של הכותב/ת.

מחברת המאמר, Greenwood, החלה את הכרותה עם כתבי טולקין בשנות השמונים, ואהבתה הגדולה היא הסילמריליון.

הערות:

*
משמעות השם ת'ראנדואיל היא "מעיין נמרץ".
מתוך Parma Eldalamberon גליון 17 עמוד 187

THAR-, vigour, only in Sindarin. tharan, vigorous, theria-, be vigorous, flourish. Hence th(a)randuil 'vigorous spring', a name. [D59.]

**
באינדקס השמות בסילמריליון, כתוב על האֶלְדָר:

פרוש המילה אלדר הוא "אנשי הכוכבים".
שם זה ניתן בתחילה על ידי הואלא אוֹרוֹמֶה לכל האלפים, אולם לאחר מכן הוא הפך לכינויָם של האלפים בני שלושת השבטים אשר יצאו למסע הגדול מאגם קוּאִיוִויֶינֶן (Cuiviénen) מערבה. ¹

***
מַאלְגָלָד הינו דמות הנזכרת רק בציטוט הנ"ל. על פי ההקשר, כריסטופר טולקין מניח כי דמות זו, ודמותו של אמדיר, הינן אחת.

מַאלְגָלָד מלות'לוריין אינו נזכר בכל מקום אחר, ולא נאמר כאן שהוא היה אבי אַמְרוֹת'. ואולם, נאמר פעמיים (עמ' 268 ו- 271 לעיל) כי אמדיר אבי אַמְרוֹת' נפל בקרב דָגוֹרְלָד, ולכן נראה שאפשר לקבוע בפשטות כי מַאלְגָלָד הינו אמדיר, אולם איני יודע מי משני השמות היה הראשון ומי היה זה שהחליפו.²

– אורופר, אביו של ת'ראנדואיל, נזכר רק ב סיפורים שלא נשלמו. למרות שדמותו ומעשיו עשויים להיות בסימן שאלה, זהו נושא למאמר נפרד, והוא אינו משפיע עניינית על מאמר זה.

– תודות ל Dawn_Felagund, IgnobleBard , ו- Russandol על עזרתם בעריכת המאמר ועל התמיכה המוראלית.
– תודה גדולה למוטי אבנר ועמרי אסקרלי על הסיוע בעריכה, הגהה ותוכן של הגרסה העברית.

– בחלק מן הציטוטים השתמשתי בתרגומים שפורסמו, לעיתים ככתבם, ולעיתים עם שינויים. כל הטעויות הנובעות מכך הן שלי.

מקורות מצוטטים:

The Silmarillion, Index of Names.
Unfinished Tales, Part 2: The 2^nd age, Appendix B, The Sindarin Princes Of The Silvan Elves (מתוך תרגום לוטם)
The Lord of the Rings, Appendix B, Tale of Years of the 2^nd Age (מתוך תרגום לוטם)
The Silmarillion, Of the Rings of Power and The 3^rd Age
Lord of the Rings, Appendix B, The Tale of Years, The 3^rd Age
The Hobbit, Flies & Spiders (מתוך תרגום אכמון)
The Silmarillion, Of the Ruin of Doriath
The Hobbit, The Clouds Burst
Lord of the Rings, Appendix B, The Great Years (מתוך תרגום לוטם)
HoME 11-The War of the Jewels, Part Four: Quendi And Eldar, C. The Clan-names
Silmarillion, The Ruin of Beleriand
The Hobbit, Barrels out of Bonds
Unfinished Tales, Part 2: The 2^nd age, Appendix A, The Silvan Elves And Their Speech
Unfinished Tales, Part 3: The 3^rd age, The Disaster of the Gladen Fields, The sources of the legend of Isildur's death, note #12
Silmarillion, Of the coming of Men into the West
Unfinished Tales, Part 2: The 2^nd age, Concerning Galadriel and Celeborn
The Hobbit, A Thief in the Night
The Hobbit, The Return Journey (מתוך תרגום אכמון)
The Hobbit, Fire & Water (מתוך תרגום אכמון)
Unfinished Tales, Part 3: The 3^rd age, II Cirion and Eorl, (iv) The Tradition of Isildur, Notes 13, 3
Unfinished Tales, Part 4: The History of Galadriel and Celeborn, note #10