שר הטבעות ושאר יצירותיו של טולקין הם גם מושא למחקר ולהתעניינות מרובה. חוקרים רבים כתבו ספרים אודות יצירותיו של טולקין ומי שמתעניין ביצירות אלו, יכול לקרוא חלק מהספרים הללו ולפתח את ידיעותיו. יש להדגיש כי הספרים האלו לא נכתבו על ידי טולקין אלא על ידי סופרים אחרים. יש למעלה מחמש מאות ספרים המוקדשים לטולקין וליצירותיו, לכן ברשימה זו כללתי רק ספרים שקראתי ואני יכול להעיד על איכותם. במשך הזמן, אני מוסיף ספרים חדשים שאני קורא. המלצות תמיד ניתן לשלוח לי בדואל.
הספרים מסודרים לפי סדר קריאה מומלץ.
![]() |
העולמות הקסומים של שר הטבעות/דיוויד קולברט הספר בנוי מ'שאלה-תשובה', כאשר התשובה בדרך כלל מרחיבה ומנסה לתת קצת מעבר: על המיתולוגיה ועל המקורות של שרה"ט, על טולקין עצמו וגם מכתבי טולקין האחרים. בנוסף לשאלה בדרך כלל ישנו טור קטן בצד העמוד המביא פכים קטנים ומעניינים הקשורים ליצירה. הספר אינו ספר למתקדמים. מי שחרש את שר השאלות והוא בגדר 'משתתף סביר' בפורום ימצא בספר הזה מעט חידוש. גם הטולקינאים יתרגזו למראה ההמנעות המוצהרת של המחבר להמנע מלגלות פרטים שיקלקלו את סוף שר הטבעות (הספר נכתב כאשר הסרט השלישי עדיין לא יצא) וההתייחסות היחידה בעצם ל'בגידתו של פרודו' מסומנת בגלוי כ'מקלקל הפתעה'. גם יש כמה טעויות שיצרמו לעין של כל חובב טולקין רציני כמו למשל השימוש ב'ואלאר' לתאר ואלא יחיד. או פשטנות מסוימת בהתייחסות לשאלות מורכבות כמו למשל: מוצא האורקים, האם גולום היה פעם טוב וכו'. הנושאים המופיעים בספר באמת לא יחדשו לאף טולקינאי רציני שום דבר, למעט פה או שם פרטים קטנים. לעומת זאת, הספר בהחלט טוב לטולקינאים מתחילים יחסית, שסיימו את שרה"ט – מבינים שיש משהו מעבר לו, אך פוחדים לצלול אל תוך החומר המסובך הקיים. הספר הזה בהחלט מהווה נקודת פתיחה טובה שתבהיר לטולקינאי המתחיל שיש כאן משהו – וכדאי לחקור אותו. תרגום: עדי גינצבורג-הירש, הוצאת מודן. |
![]() |
J R R Tolkien: A Biography\ Humphrey Carpenter אחד מהספרים החשובים ביותר בכל הנוגע למחקר טולקינאי. האמפרי קרפנטר נחשב לביוגרף הרשמי של טולקין (גם ערך את אסופת המכתבים) והביוגרפיה שהוא כתב משמשת כאבן דרך בכל הנוגע ליצירותיו של טולקין. קרפנטר חקר ונבר בארכיונים, ביומנים של טולקין ובשאר כתבים וכך יצר את המסמך המלא ביותר בכל הנוגע לחייו של ג'.ר.ר טולקין. הביוגרפיה בהחלט מרתקת לקריאה, קרפנטר כותב בצורה מעניינת וקולחת והקורא נשאב לתוך העלילה המעניינת שמספרת על חיים בהחלט לא שגרתיים – גם אם נתעלם שנשוא הביוגרפיה חיבר את שר הטבעות. קרפנטר ברוב הפעמים מתגבר על הפיתוי לקשר בין הביוגרפיה לבין אלמנטים ביצירותיו של טולקין ואולי זה סוד הקסם של הביוגרפיה. הם הנכם מבקשים לקרוא ספר טוב על יצירתו של טולקין, כדאי לכם להתחיל לקרוא אותו, גם אם המילה 'ביוגרפיה' מפחידה אתכם. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
The Inklings\ Humphrey Carpenter האינקלינגס היו חבורה ספרותית שאליה השתייכו ק.ס לואיס, צ'ארלס וויליאמס, ג'.ר.ר טולקין וחברים נוספים. הקבוצה הספרותית הזו, שהיתה ייחודית בנוף האקדמי של של אוקספורד הצמיחה מתוכה שלושה סופרים שהשפיעו מאד על עולם התרבות של ימינו. האמפרי קרפנטר, הביוגרף הרשמי של טולקין, חיבר ספר שמוקדש לקבוצה הזו ומנסה לנתח את הדינמיקה שהיתה בה ואת תרומתה ליצירותיהם של החברים בה. כתיבתו המרתקת והקולחת של קרפנטר באה לידי ביטוי גם בספר הזה. קרפנטר יוצא מנקודת הנחה שרוב קוראי הספר יהיו חובבי טולקין שקראו את הביוגרפיה של טולקין – וכך הוא גם כותב את הספר: מרחיב בנוגע לביוגרפיות של החברים האחרים ובמיוחד ק.ס לואיס שהיה חברו הטוב של טולקין במשך שנים רבות ותרם לא מעט לכתיבת שר הטבעות. הספר מרתק ומעניין כספר ולא רק כביוגרפיה של קבוצה ספרותית. כטולקינאי, אני הכי נהניתי מהאפשרות להבין יותר טוב את טולקין ה'חבר' ולא רק טולקין הפרופסור או הסופר. קרפנטר מצליח, בצורה חיה למדי, להעביר את התחושה "איך זה להיות שם" בחדריו הפרטיים של לואיס בקולג', מאזינים לפרקים המוקדמים של שר הטבעות או בפאב החביב עליהם, מתווכחים על פילולוגיה ותיאולוגיה. הספר מומלץ מאד לכל אלו המתעניינים בטולקין האדם. לא תמצאו כאן תובנות גדולות בכל הנוגע לשר הטבעות – אבל כן תמצאו שפע של מידע חי ומרתק על טולקין וחבריו – האינקלינגס. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
Annotated Hobbit\ Douglas Anderson מדובר בספר 'ההוביט' מוער על ידי דאגלאס אנדרסון. בצמוד לטקסט אנדרסון מפרש, מעיר, מאיר ומסביר על צדדים שונים ב'ההוביט'. הספר מחכים ומעניין במיוחד, גם לאלו שמתעניינים יותר בשר הטבעות מאשר בהוביט. אנדרסון מספר על הגרסאות השונות של ההוביט, מראה על התייחסויות תרבותיות, מפרש מילים ואת חשיבותן ביצירה. בספר יש גם התייחסות לפרק המשוכתב (הפגישה של בילבו וגולום) ומופיע שם הטקסט המלא של המהדורה הראשונה. בנוסף יש מיפוי מלא של כל השינויים שטולקין הכניס למהדורה השניה והשלישית של הספר – דבר שיכול לעזור מאד בהבנת הקשר בין ההוביט לשר הטבעות. אנדרסון גם כותב לעיתים על סתירות בין שר הטבעות להוביט ומצביע על פתרונות אפשריים. בספר גם מובאות פואמות נדירות של טולקין ששופכות אור על יצירת ההוביט וכן גרסאות מוקדמות של פואמות מוכרות. בנוסף, בספר ישנם עשרות איורים וציורים ממהדורות שונות של ההוביט ברחבי העולם וכן איורים רבים של טולקין, לכל איור ואיור יש הסבר ופירוט. בנספחים ניתן למצוא את 'המסע לארבור' (שמופיע גם ב'סיפורים שלא נשלמו') וכן רשימה מלאה של התרגומים השונים להוביט. לאלו שאוהבים את ההוביט מדובר בחגיגה של ממש. הספר מוצלח, מעשיר ומומלץ לקניה. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
J R R Tolkien: The author of the century\ Tom Shippey מדובר בספר חדש יחסית שנכתב על ידי טום שיפי, פרופסור שמתמחה בנושאים האקדמיים שטולקין התמחה בהם. הספר מאד מעניין ומעשיר את הידע. שיפי מנתח את ההוביט, את שר הטבעות ואת הסילמאריליון וההיסטוריה של הארץ התיכונה מנקודות מבט שונות ומעניינות: הניתוחים שלו יכולים בהחלט ללמד גם את הטולקינאי האדוק ביותר דברים נוספים על שר הטבעות ועל יצירות נוספות. שיפי גם מקדיש מקום לסיפורים הקצרים של טולקין ומאיר אותם בזווית מיוחדת ומעניינת. שיפי פותח בניתוח מעניין על ההוביט – ראשית הוא מסביר על סוד הקסם של הספר הזה ומדוע הוא כל כך מוצלח. הוא מביא דוגמאות לכל מה שהוא כותב ומבסס היטב את דבריו. אחר כך ישנם שלושה פרקים העוסקים בשר הטבעות. הראשון עוסק בעלילת שר הטבעות וכיצד היא נכתבה, השני עוסק בתפיסות הרשע והשלישי עוסק בהשפעות התרבותיות והספרותיות על טולקין שהגיעו בסופו של דבר אל שר הטבעות. הפרק החמישי עוסק בסילמאריליון וככזה הוא הפרק החלש ביותר בכל הספר. הפרק השישי והאחרון עוסק בספרים האחרים והפחות ידועים שטולקין כתב ומנתח אותם בצורה שיכולה לשפוך אור על תהליך היצירה וחייו של טולקין. באחרית הדבר שיפי מתייחס למבקרים הרבים שתוקפים את שר הטבעות ומנסה להתייחס לטענותיהם. הספר מומלץ בחום רב לכל מי שרוצה לדעת על טולקין יותר – בין אם זה ידע על המקורות, על ההשראה, על תהליך הכתיבה או על סוד הקסם של שר הטבעות. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
The Road to Middle Earth\ Tom Shippey הספר יצא בשתי מהדורות, אחת ישנה ב 1982 ואחת חדשה יותר. הביקורת שלי מתייחסת לגרסה החדשה שעברה רוויזיה ושכתוב לאור הוצאת ספרי 'ההיסטוריה של הארץ התיכונה'. בדומה ל'טולקין: סופר המאה', גם כאן שיפי מנתח את יצירותיו של טולקין. למרות שבמקרים רבים דרך הניתוח דומה, הפעם שיפי מתמקד יותר בפן הפילולוגי ומנסה להאיר את דרך יצירתו של טולקין באמצעות האהבה למילים ולצלילים. התוצאה במרבית המקרים טובה, משכנעת ומעוררת מחשבה. בפרק הראשון שיפי מסביר על דרכו המקצועית של טולקין ועל המחלוקת בין ה'ספרות' ל'פילולוגיה' בפקולטה לאנגלית באוקספורד וכיצד טולקין השתתף בויכוח ומדוע זה חשוב לתהליך היצירה שלו ולהבנתנו את יצירותיו. בפרק השני שיפי מתמקד בפן הפילולוגי ומראה – דרך מילים, ביטויים ושמות – כיצד טולקין יצר ומה הצית את דמיונו. הפרק הזה יכול להיות לא מובן לאלו שלא עוסקים בפילולוגיה, ולו גם בצורה שטחית. הפרק השלישי מוקדש להוביט ושאר הפרקים לאספקטים שונים ביצירתו של טולקין (תוך התמקדות בשר הטבעות).בספר ישנן תובנות מאד חשובות ומעניינות על נושאים שונים. למרות זאת, בספר זה יש חזרות רבות על הכתוב ב'טולקין: סופר המאה'. על הקורא לדעת שיש הרבה כפילויות בין שני ספריו של שיפי. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
Tolkien – Man and Myth\ Joseph Pearce פירס מנתח את חייו של טולקין ומנסה למצוא השפעות של מאורעות וחוויות שעברו על טולקין בשלבי חייו השונים על יצירותיו השונות ובמיוחד שר הטבעות. חלק מהתובנות של פירס די 'סטנדרטיות' והופיעו כבר במקומות אחרים. פירס בעיקר מצטיין בהעברת ההשפעה הנוצרית-קתולית על שר הטבעות ועל טולקין. פירס מצליח להבהיר עד כמה הנצרות היתה חשובה לטולקין ויותר חשוב: חשובה ליצירה שלו. כמו כן הוא מסביר מדוע היצירה נראתה 'אמיתית' כל כך לקוראים וכן לטולקין, על ההשפעות של ק.ס לואיס והחברות בינו לבין טולקין, על היחס של טולקין לילדיו ולמשפחתו וכמובן, באחד הפרקים היותר מעניינים – על היחס בין טולקין למבקרים השונים שלו. מדובר בספר טוב שאחת ממעלותיו הוא ניסיון לנתח את היצירה לאור הביוגרפיה של הסופר. בניגוד לקרפנטר שבביוגרפיה הרשמית נותן מידע אך נמנע ברוב הפעמים מלפרש אותו, פירס מפרש את האירועים השונים ומתמקד בהשפעה שלהם על יצירתו של טולקין. הספר מומלץ לקריאה – ולו רק בגלל הפרק שבו פירס מסביר על טולקין והנצרות. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
The Lord of the Rings – Reader's companion\ Hammond מדובר בעצם ב'שר הטבעות המוער', אך בניגוד להוביט המוער שהוזכר למעלה, מדובר בהערות בלבד שניתן לקרוא אותן בשילוב עם שר הטבעות. זה נשמע קצת מסורבל, כי בעצם צריכים לקרוא שני ספרים במקביל אבל במציאות זה די נוח. ההקדמה לספר מצויינת ומפרטת את ההיסטוריה של הטקסט של שר הטבעות וההבדל בין המהדורות השונות. בסוף הספר יש נספח מפורט המביא את כל ההבדלים בין המהדורות השונות. ההערות עצמן מעניינות מאד, ייתכן שלמומחים הגדולים באמת הן לא יחדשו הרבה, אבל רוב הטולקינאים דווקא יאהבו את מה שיש לסקאל והאמונד, שני החוקרים שכתבו את הספר, לומר על שר הטבעות. המקורות שמשתמשים בהם החוקרים הם מגוונים, אך הם נמנעים מהבעת דעה אישית. מדובר בספר שהוא כמעט חובה לכל טולקינאי. הספר לא תורגם לעברית. |
![]() |
Tolkien and the Great War\ John Garth אחד הספרים היותר מעניינים המספרים על חלק משמעותי ומשפיע מאד בחייו של ג'.ר.ר טולקין – מלחמת העולם הראשונה. מדובר בספר ביוגרפי המספר בפרוטרוט על שנות נערותו והתבגרותו של טולקין ומפרט במיוחד על תפקידו במלחמת העולם הראשונה. לאלו שהסתפקו בביוגרפיה ה'רשמית' של קרפנטר או אפילו בזו של פירס נוצר הרושם שהחלק של טולקין במלחמת העולם הראשונה היה זניח והתבטא בעיקר בשכיבה בבתי חולים. אבל לא כך הדבר. מלחמת העולם הראשונה השפיעה רבות על טולקין ועל יצירותיו. השפעה זו ניכרת כמעט בכל הספרים שלו. ג'ון גארת עשה עבודה ביוגרפית יוצאת מגדר הרגיל ובמשך שנים הוא קיבץ מסמכים ועדויות חשובות על טולקין במלחמה וכן על ה T.C.B.S – חבריו של טולקין לפני המלחמה שבדומה לאינקלינגס הם השפיעו עליו מאד. הספר מתקדם לאורך ציר זמן משנות התיכון של טולקין ועד סופה של המלחמה ומותם של שני חבריו. הספר מכיל תמונות ומסמכים ביוגרפיים שלא נחשפו בעבר. מדובר באחד הספרים החשובים שיצאו לאור בשנים האחרונות. חשיבותו מתבטאת בכך שהוא מתמקד גם ב T.C.B.S ובחבריו ובכך מראה את ההשפעה הגדולה שלהם על טולקין הצעיר. הספר מומלץ מאד לקריאה לכל אלו שמתעניינים בהשפעות של המאורעות והמלחמות בחייו של טולקין על יצירותיו. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
J. R. R. Tolkien's Sanctifying Myth\ Bradley J. Birzer פרופסור בירזר הוא תיאולוג וטולקינאי ובספרו הוא מנתח את הספר בעיקר על פי הפן התיאולוגי. לשיטתו של בירזר, סוד קסמו של שר הטבעות הוא היותו ספר קתולי ברבדיו העמוקים ביותר. לספר מצורפת הקדמה נחמדה מאת ג'וזף פירס שחולק עם בירזר את השקפתו בנוגע ל'שר הטבעות כספר נוצרי'. בירזר מתחיל בתיאורו של טולקין כאדם נוצרי, על המשמעויות של הנצרות בחייו ובתחום עיסוקו האקדמי של טולקין ועל המתח המתמיד בין הנצרות לבין תחביביו ותחום עיסוקיו. בהמשך הספר בירזר ממשיך לדוגמאות ספציפיות ועובר על אלמנטים בשר הטבעות ובלגנדאריום בכלל שמראים על ההשפעות הנוצריות. הספר כתוב היטב, בצורה של חיבור אקדמי עם מאות מראי מקום המבססים את דברי הכותב. אני לא מצאתי תובנה חדשה בנוגע למהותו של שר הטבעות בספר, אך מצד שני כן התעניינתי בדוגמאות הספציפיות (שלא נמצאו בספריו של פירס). הספר מומלץ לקריאה לאלו שקראו את ספרו של פירס (מתואר למעלה) ורוצים ללמוד יותר על הנצרות בלגנדאריום. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
Tolkien's Legendarium : Essays on The History of Middle-earth\ Verlyn Flieger, Carl F. Hostetter (Editors) זהו קובץ מאמרים שנכתב על ידי ה'קרם דה לה קרם' של חוקרי טולקין בארצות הברית. כל המאמרים מתרכזים בסדרת הספרים 'ההיסטוריה של הארץ התיכונה' ומנתחים חלק מהם. הספר מחולק לשלושה חלקים: הראשון עוסק במבנה של ההיסטוריה ומכיל מאמרים המפרטים על המבנים השונים של ההיסטוריה ועל ההרכב שלה. החלק השני עוסק בשפה ומביא מאמרים על השפות המלאכותיות שטולקין פיתח והחלק השלישי עוסק בתובנות מהותיות שניתן להפיק מההיסטוריה. בספר ישנם מאמרים רבים שיקרצו לאלו שקראו את 'ההיסטוריה של שר הטבעות' – ממאמר מעניין של צ'רלס נואד שמפרט דרך חדשה לבנות את הסילמאריליון עד למאמרו של דיוויד בראטמן על הערך הספרותי של ההיסטוריה. כמעט כל מאמר הוא פנינה של ממש. למרבה הצער, חלק מהמאמרים עוסקים יותר ב'שר הטבעות' ופחות ב'היסטוריה' וכן רק במיעוטם יש תובנות חדשות לחלוטין. ראוי לציון מאמרה המופלא של ורלין פלייגר, 'עקבותיו של אלפווין' שהוא אחד מהמאמרים היותר מעניינים שגם מביא תובנות חדשות וגם חוקר משהו שטרם נחקר ב'היסטוריה'. הספר עצמו עניין אותי מאד ויש בו כמה מאמרים מרתקים במיוחד. בניגוד לשמו, הוא בהחלט יכול לעניין גם את מי שלא קרא את ההיסטוריה של הארץ התיכונה. מחירו השערורייתי (כ 80 דולר) מונע ממני להמליץ עליו. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
A Question of Time\ Verlyn Flieger ד"ר ורילין פלייגר נחשבת כאחת החוקרות היותר מעניינות ומקוריות שיש בקרב הטולקינאים. בספר זה היא שוטחת את משנתה לגבי תמה חדשה ומעניינת ביצירותיו של טולקין – תמת הזמן והחלום. הספר מתחלק לכמה פרקים: בפרקים הראשונים פלייגר מראה ומוכיחה שטולקין הכיר כמה סופרים שהשתמשו במסע בזמן וחקרו את נושא הזמן. היא מסבירה בקצרה על התיאוריות השונות ובפרקים הבאים היא מראה כיצד טולקין השתמש בתורות האלו ביצירותיו השונות לפי סדר כרונולוגי – מהסילמריליון המאד מוקדם דרך שתי היצירות שלו: הדרך האבודה ומסמכי מועדון הרעיונות (שני סיפורים שלא נשלמו המופיעים בסדרת הארץ התיכונה, כרך חמישי ותשיעי בהתאמה) וכמובן ביצירה הגדולה ביותר של טולקין: שר הטבעות. בפרקים האחרונים פלייגר קצת מתנתקת מהתמה הזו לטובת ניתוח של שתי יצירות משניות חשובות משל טולקין: 'פעמון הים' ו'הנפח מווטון רבא'. יש לא מעט ספרים על טולקין, אבל מעטים מהם גורמים לך לתפוס את הראש ולומר "איך לא ראיתי את זה קודם". Question of Time הוא ספר כזה. יש בו בהחלט דברים שלא נראו באף ספר אחר על טולקין ויצירותיו. אך אליה וקוץ בה, מי שלא קרא את הסיפורים מסדרת ההיסטוריה של הארץ התיכונה, ומי שלא מכיר הכרות עמוקה את הביוגרפיה של טולקין יתקשה לנווט בספר זה ויתקשה מאד להבינו. האנגלית בספר גבוהה ופלייגר מניחה שעומד בפניה קורא שמכיר היטב את החומר. לסיכום: מומלץ מאד לקוראים המתקדמים מבינכם שמחפשים תמות חדשות ורעיונות מקוריים לבחינה מחדש של שר הטבעות. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
Splintered Light\ Verlyn Flieger הספר נכתב בשנת 1983 אך זכה לעדכון מקיף בשנת 2002. הוא עוסק בעיקר במשמעות הספירטואלית-דתית של שר הטבעות וכיצד המשמעות הזו באה לידי ביטוי. הספר קשה לקריאה ואינו קולח, אך הקורא הסבלני יזכה למנה גדושה של תובנות מעניינות בנוגע לשר הטבעות ולסילמאריליון, ד"ר פלייגר מתחילה בפרקים הראשונים בניתוח של דמותו של ג'.ר.ר טולקין על הקונפליקטים שלה. קונפליקטים של אור וחושך שמצאו את עצמם גם ביצירותיו, אחר כך היא מתפנה להדגים את הקונפליקטים הללו. התזה המרכזית היא שאחת הת'מות של שר הטבעות היא אור וחושך, כשהאור ניתן לחלוקה ולפיזור – ומכאן שם הספר. בין לבין, יש עיסוק בפילולוגיה ובשפות. קשה לי להמליץ על הספר הזה, מצד אחד יש שם תובנות מעמיקות ומעניינות ביותר. מצד שני, הכתיבה של ד"ר פלייגר מסורבלת וארכנית ומקשה על הקורא להבין את הרעיונות שלה, ויש לה רעיונות טובים. אני ממליץ רק לקוראים סבלניים שיודעים אנגלית ברמה גבוהה, לקרוא ספר זה. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
Tolkien companion and guide\ Scull & Hammond מדובר בספר שמורכב משני כרכים ששניהם מהווים מקורות ייחודיים לכל חוקר. הספרים האלו מיועדים לחוקרי טולקין 'כבדים' בלבד ולא לאנשים שרוצים לדעת קצת יותר על היצירה של טולקין. הכרך הראשון – כרונולוגיה הוא פשוט כרך עב כרס המתעד את חיי טולקין באופן מפורט ומדהים, יום אחר יום. החשיבות של הכרך הזה עבור החוקרים שמתעניינים בלגנדאריום היא עצומה. הכרך השני מהווה אנציקלופדיה מפורטת. בניגוד לאנציקלופדיה של ארדה באנציקלופדיה הזו לא תמצאו מונחים כמו 'אראגורן' או 'פרודו', אלא מונחים מחייו של טולקין – האנשים המשמעותיים שהוא הכיר, מקורות שהשפיעו עליו, שפות שהוא הכיר, תמות שונות בשר הטבעות, פרקים בסילמריליון וכו'. מדובר במאגר עצום ושימושי להפליא לכל חוקר – מומלץ בחום לכל אלו שעוסקים במחקר טולקינאי. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
Tales Before Tolkien: The Roots of Modern Fantasy\ Douglas Anderson מדובר באנתולוגיה של סיפורי פנטסיה שערך המחבר של ההוביט המוּעַר. סיפורי הפנטסיה האלו נכתבו לפני זמנו של טולקין וקריאה בהם יכולה לתת תמונה של הפנטסיה לפני תקופתו של טולקין. באנתולוגיה ניתן למצוא סיפורים שטולקין קרא והושפע מהם, סיפורים של סופרים שטולקין העריך וסתם סיפורי פנטסיה מעניינים שיכולים להעיד על התקופה. בין שאר הסיפורים ניתן למצוא את 'מפתח הזהב' של ג'ורג' מקדונלד, שטולקין התייחס אליו מספר פעמים במכתביו., את הסיפר 'פוס-קט-מיאו' שטולקין הודה שהיווה השראה ל'הוביט'. סיפור של הלורד דונסני שטולקין התייחס אליו ב'על סיפורי פיות' והסיפור המשוכתב של סיגורד מאת אנדרו לאנג שהופיע ב'ספר הפיות האדום' – אחד מספרי הילדות האהובים על טולקין. ופרק מתוך 'ארץ הסנרגים' של וויק סמית, שטולקין העריך מאד ומנה אותו על מקורות ההוביט. הספר מומלץ לכאלו שאוהבים לנתח על פי 'ספרות השוואתית' ובכלל מתעניינים בפנטסיה הקודמת לטולקין. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
The Complete Guide to Middle-Earth\ Robert Foster מדובר ב'מיני אנציקלופדיה' על שר הטבעות, ההוביט, טום בומבדיל והסילמאריליון שמהווים בעצם את הקאנון המוכר לרוב הטולקינאים. מא' ועד ת' (או יותר נכון: מ A ועד Z) מופיעים כל הערכים ביצירות האלו עם פירוט עליהן ועל מרכיבי השמות שלהם, בנוסף ישנן הפניות למקומות בהם הם מופיעים בשר הטבעות. בסוף הספר ישנם כמה נספחים: קו הזמן של העידן הראשון ועצי משפחה שונים. אודה ואתוודה, בתחילת דרכי כחובב טולקין, הספר שימש אותי רבות כאשר רציתי לדעת על מונח כלשהו או שם כלשהו לצורך עבודתי באתר זה. אך כיום, כאשר האנציקלופדיה העברית והאנגלית זמינות לכל ברשת ובחינם – בנוסף לאתרי תוכן רבים בעברית, אני כמעט ולא משתמש בספר הזה. מומלץ רק לאנשים שלא יכולים להשתמש באינטרנט או אינם סומכים, מסיבותיהם שלהם, על החומר המוצג ברשת. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
Translating Tolkien: Text and Film\ Thomas Honegger (editor) מדובר בספר שיצא לאור על ידי אגודת טולקין השוויצרית. הספר מכיל מאמרים שנכתבו על ידי טולקינאים מכמה קהילות בעולם (כולל זו הישראלית) שמתרכזים בתרגום של שר הטבעות לשפות שונות ולסרט. בספר יש יש שנים עשר מאמרים באנגלית שמשתנים באיכותם אבל ברובם הם טובים. המאמרים עוסקים בסוגיות תרגומיות שונות: המאמר הראשון מפי העורך מסביר בצורה בהירה וטובה את ה"תרגום" שג'.ר.ר טולקין עשה לשר הטבעות – כלומר על היחסים בין השפות השונות. ישנו מאמר אינפורמטיבי מאד על התרגום הגרמני שמאד רלוונטי לקוראים הישראלים. אחד המאמרים הטובים בספר הוא דווקא המאמר 'תרגום שר הטבעות ללטינית' שמצליח לעניין ולחדש בנושא הטולקינאי בכלל. חמישה מאמרים עוסקים בסרט מנקודות מבט שונות ובהחלט מייצגים תמונת מצב מאוזנת ומעניינת בנוגע לסרט. המאמר על מלחמת התרגומים הישראלי לא יחדש לכם הרבה. את הספר ניתן להשיג רק באתר של ההוצאה Walking Tree Publishers אם אתם מתעניינים בנושא התרגומים או בנושא המחקר על הסרטים אז אני ממליץ לכם לרכוש אותו. הספר לא תורגם לעברית |
![]() |
The Road goes ever on and on\ Donald Swann and J.R.R Tolkien האמת היא שהתלבטתי מאד היכן למקם את הספר הזה ובסופו של דבר החלטתי למקם אותו בספרים 'על טולקין' למרות שטולקין הוא אחד מהתורמים לספר הזה. מדובר בספר תווים שנעשה על ידי המלחין דונאלד סוואן. בשנות השבעים, סוואן עיבד חלק מהשירים המופלאים בשר הטבעות למוסיקה. טולקין שמע את המוסיקה והשירה והתלהב מאד. השירים האלו הפכו גם למופע מצליח. רוב הספר מורכב מהתווים של המנגינות המקוריות, אבל בספר יש גם הקדמות מאת המלחין המספרות על פגישותיו עם טולקין ועל אופן ההלחנה וגם טקסטים מקוריים של טולקין בטנגוואר (כתב בני הלילית) עם פירושים באנגלית. לספר במהדורתו החדשה מצורף גם דיסק שבו ניתן להאזין ליצירות (אורכו כעשרים דקות). הספר מומלץ לכאלו שמתעניינים מאד במוסיקה או לחלופין בכתב בני הלילית. הטולקינאי הממוצע לא ימצא עניין בספר מלבד העובדה שהוא מהווה תוספת נאה לספריה שבסלון. הספר לא תורגם לעברית |