לותיין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
"ולפתע נתמלאה לותיין כוח לא-נודע, מורשת קדומים בגזעה השמימי, והיא הפשילה את מלבושה הנתעב ויצאה קדימה, קטנה לפני קארכארות הענק, אך קורנת ונוראה. והיא נשאה את ידה וציוותה עליו להירדם, ואמרה: "רוח אומללה, רדי לך לנשייה אפלה, ושכחי לזמן-מה את תלאות החיים המציקות." וקארכארות הופל כאילו פגע בו ברק." הסילמריליון, עמ' 166.
באנגלית: Lúthien
לותיין הייתה בתם של תינגול ומליאן, ונחשבה ליפה מכל ילדי אילובאטאר. היא נהגה לרקוד לצלילי חלילו של דאירון המשורר. היא למדה רבות מאמה המאיא ומאביה המלך תינגול, וניחנה ברוח חזקה ובתבונה.
בשנת 465 לעידן הראשון היא פגשה בברן, פליט אחרון לבית ביאור שהצליח לחדור בעד מחגורת מליאן. לותיין התאהבה בו והזוג חי בסתר עד שדאירון גילה לאביה על הרומן האסור.
לותיין הכריחה את אביה לההשבע שלא יהרוג את ברן, לכן, הוא הטיל עליו את החיפוש אחר הסילמאריל, אם ברצונו לשאת את לותיין, אך למעשה תינגול התכוון לשלוח את ברן למותו. ולותיין, למרות שנכלאה בפקודתו של אביה, הצליחה להמלט ולעזור לו במשימה.
היא הביסה את סאורון במבצרו שבמינאס טירית, בו החזיק את ברן בשבי, והבריחה אותו לטאור-נו-פואין. כאשר ברן נכשל מלהיכנס לאנגבאנד, היא הצליחה להיכנס לאחר שהרדימה את הקארכארות ובתחפושת כשופה יחד עם ברן הפילה תרדמה על מורגות ומשרתיו, ואיפשרה לברן לחלץ סילמאריל מכתר הברזל של מורגות.
לאחר שברן גסס מפציעתו בציד אחר קארכארות, רוחה נשברה והיא הגיעה להיכלי מאנדוס. היא שרה עבור הואלא מאנדוס, והיתה זו הפעם היחידה שנרשם שמאנדוס חש חמלה. מאנווה אדון הואלאר הציע לה חיים חדשים והיא בחרה בחיי בת תמותה עם אהובה ברן. השניים חיו מספר שנים בלתי ידוע באי טול גאלן, שם נולד בנם המשותף דיור. נאמר עליה שבעונדה את הנאוגלאמיר עם הסילמאריל המשובץ בו, היא היתה המחזה היפה ביותר מחוץ לואלינור.
לותיין נודעה גם בשם טינוביאל (הזמיר) - השם שאהובה ברן קרא לה כשראה אותה לראשונה.
השאלה מדוע התנגד תינגול לקשר בין ברן ללותיין? מופיעה בשר השאלות.
השאלה על מה חשב מורגות כאשר הוא ראה את לותיין? מופיעה בשר השאלות.
השאלה האם ארוון היא גילגול של לותיין? מופיעה בשר השאלות.
השאלה איך ברן ולותיין הפכו לזאב ולערפד וקיבלו את תכונותיהם? מופיעה בשר השאלות.
אירועים חשובים בהשתתפות לותיין מתוך ההיסטוריה של ארדה.
(ע"ק = העידן הקדום, ע"ע = עידני העצים. ער"א = העידן הראשון, עש"נ = העידן השני, עש"ל = העידן השלישי, ער"ב = עידן רביעי)
