בני פיאנור
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
"אז נשבע פיאנור שבועה נוראה. שבעת בניו זינקו מיד לצדדיו ונשבעו יחדיו באותה השבועה, ואדומות כדם נגהו חרבותיהם השלופות לזוהר הלפידים." הסילמריליון, עמ' 78.
באנגלית: Sons of Fëanor
בני פיאנור היו שבעת בניו של פיאנור, נסיכי הנולדור, שנשאו עמו את שבועתו לרדוף את כל אשר יחזיק סילמאריל ברשותו.
בעקבות השבועה, הם יצאו עימו לגלות ושלטו במספר ממלכות בבלריאנד. בארץ התיכונה הם שיתפו פעולה באופן כללי עם שאר בני הלילית במלחמה נגד מורגות אך לאחר שברן ולותיין חילצו סילמאריל מידיו, הם פנו נגד צאצאיהם במטרה להחזירו לידם.
שמות בני פיאנור כסדרם הם: מאידרוס, מאגלור, קלגורם, קאראנתיר, קורופין, אמרוד ואמראס.