איארניל השני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
באנגלית: Eärnil II
איארניל השני היה מלכה השלושים ושנים של גונדור, בנו של סיריונדיל בן קאלימאקיל בן ארקיריאס, אחי נארמאקיל השני.
אחרי מות אונדוהר ושני בניו, יצא איארניל, מפקד החיל הדרומי, לאחר שנחל ניצחון בדרום איתיליה והשמיד את חיל ההאראדרים אשר חצה את הפורוס צפונה, ואסף אליו כל שמצא מאנשי צבא הצפון הנסוגים. הוא התנפל על המחנה הראשי של "רוכבי הקרונות" באין רואה, כי הללו היו צוהלים בחושבם שגונדור הנה נפלה ולא נותר אלא לאסוף את השלל. איארניל הסתער על המחנה, הצית אש בקרונות והפיץ את האויב במנוסה גדולה מאיתיליה. מרבית הנמלטים מפניו מצאו את מותם בביצות המתות. לאחר הניצחון, תבע לעצמו איארניל את הכתר, והוא ניתן לו על דעת הדונדאין אשר בגונדור, כי היה מבית המלוכה. בשנת 1974 הוא שלח את בנו איארנור צפונה בראש צי, לסייע לארוודואי מפני התקפת אנגמאר. אבל ההכנות התארכו, והוא איחר את המועד. בטרם הגיע לנמלי לינדון, כבש המלך-המכשף את ארתדאין, וארבדואי שקע למצולות. אולם בקרב שהתרחש אז הובסה ממלכת אנגמאר סופית, והמלך-המכשף ירד במנוסתו מן הצפון ובא למורדור. שם אסף אליו את שאר רפאי הטבעת להם היה ראש וראשון. בשנת 2000 יצאו התשעה ממורדור דרך נקיק קירית אונגול והטילו מצור על מינאס איתיל. הם כבשו אותה ב-2002 ולכדו את הפאלאנטיר אשר היה במגדלה. הם לא סולקו משם כל משך העידן השלישי, ומינאס איתיל היתה למקום זוועות וניתן לה שם חדש: מינאס מורגול.
בנו איארנור היה המלך האחרון של גונדור, עד לשובו של המלך אלסאר בתום העידן השלישי. הכתר נשאר מונח על קברו של איארניל.
אירועים חשובים בהשתתפות איארניל השני מתוך ההיסטוריה של ארדה.
(ע"ק = העידן הקדום, ע"ע = עידני העצים. ער"א = העידן הראשון, עש"נ = העידן השני, עש"ל = העידן השלישי, ער"ב = עידן רביעי)
