הקדמה והסבר
הרבה אנשים ירימו גבה לנוכח הכותרת הזו, מדוע צריך סילמריליון שני? מה רע בראשון? אז אם מישהו צריך הבהרה בנוגע למה רע בסילמריליון, הוא מוזמן להציץ במאמר שבמקרה נכתב גם הוא על ידי – מה רע בסילמריליון?
המאמר מפרט מהי הבעייתיות בסילמריליון, ומשך אליו בזמנו הרבה אש, בעיקר מכיוון שוחרי הסילמריליון. אכן, יש כאלו שאוהבים מאד את הסילמריליון וללא ספק המאמר הזה, המפקפק בזכות קיומו של הסילמריליון, גרם להם להיעמד על שתי רגליים אחוריות. ולא רק שוחרי הסילמריליון כעסו, אלא גם כל אלה שמצדדים בטולקינאי הפשוט. הטענה שלהם היתה חד משמעית – אי אפשר לדרוש מכל אחד לקרוא את תשעת כרכי "ההיסטוריה של הארץ התיכונה" – סדרת הספרים עבי הכרס המכילים את הטיוטות הכמעט מלאות של החומרים שטולקין כתב, אשר מהוות את מאגר הידע שממנו כריסטופר טולקין שאב את חומרי הסילמריליון. הרבה מאד אנשים מסיימים את שר הטבעות בצמא אדיר לידע – ידע על המיתולוגיה, ההיסטוריה והשמות המסתוריים המשובצים בין דפי שר הטבעות. רבים רוצים לדעת עוד – אבל אין להם את היכולת או את האנרגיה הכרוכה בקריאת כל הספרים האלו. זוהי לטענתם סיבה מצויינת שבגינה יש להותיר את הסילמריליון על כנו – כדי שישמש מאגר ידע ראשוני.
למרות הטענות בעד הסילמריליון הישן, אני אעז לומר שחלק גדול מהטולקינאים שכן נחשפו לטיוטות תומכים בהסרת הסילמריליון המקורי מהמדפים והחלפתו במשהו אחר. מה זה המשהו האחר הזה? סילמריליון מורחב, ערוך מחדש שישיג את המטרות הבאות:
- עליו להיות קרוב הרבה יותר לכוונותיו של טולקין.
- עליו להיות הרבה יותר מעניין ומקיף מהסילמריליון הנוכחי (נקרא סילמריליון 77 על שם שנת הוצאתו לאור).
רעיון העריכה מחדש של הסילמריליון החל להתגבש בקרב קהל הטולקינאים מיד לאחר שנת 1996, כשהספר האחרון של סדרת 'ההיסטוריה של הארץ התיכונה' יצא לאור והקפו המדהים של הלגנדריום נחשף כמעט בשלמותו. כל מי שקרא את הטיוטות שמופיעות ב'היסטוריה' מגלה שסילמריליון 77 הוא דל ועני בכל קנה מידה לעומת הטיוטות העשירות. אבל כפי שציינתי, רבים מבינים שאי אפשר לבטל כליל את הסילמריליון כמקור מידע ראשוני ובסיסי עבור כל אלו שרוצים לדעת עוד. הפתרון הוא עריכה מחדש ויצירת סילמריליון עשיר יותר ונכון יותר.
עריכה מחדש – האסכולה הרוויזיוניסטית
ישנם המציעים לבצע עריכה מחודשת בטיוטות, בדומה למה שכריסטופר עשה בסילמריליון 77. הרעיון הבסיסי שלהם הוא לקחת את הטיוטות המלאות ביותר, אלו שקרובות לדעתו של טולקין (על פי השקפתם כמובן) ולערוך אותך בצורה כזו שיהיו קוהרנטיות אחת עם השניה והכי חשוב – עם שר הטבעות ועם ההוביט.
הקבוצה המובילה בעניין זה היא הקבוצה שמתרכזת בפורום Burrow Downs (שפלות הכוכים) שחוקרת כבר שנים את העריכה האולטימטיבית לשר הטבעות. הניסיון שלהם ושל אחרים לבצע עריכה כזו מושך הרבה אש מטולקינאים שרואים בעריכה של החומרים האלה "חילול הקודש" ממשי או סתם עניין בלתי ישים ובלתי פתיר.
במאמר 'קאנון לאלף קולות' שתורגם ונמצא באתר זה, מנתח מייקל מרטינז את עניין ניסיון העריכה הזה ומוצא שהוא נידון לכשלון מראש. על מנת לסכם את טענותיו של מרטינז עבור אלה מכם שמתעצלים לקרוא את המאמר – מרטינז טוען שעריכה אקטיבית של הטיוטות אינה מספיקה על מנת להתאימו לשר הטבעות ויש לבצע עריכה בשר הטבעות עצמו – דבר שכמובן בלתי מתקבל על הדעת.
עריכה מחדש – האסכולה השמרנית
הראשון שהעלה את עניין העריכה מחדש של הסילמריליון באופן פומבי הוא הטולקינאי צ'ארלס נואד אשר עשה זאת בספר "הלגנדריום של טולקין" (שעליו יש ביקורת באתר זה). הרעיון של נואד פשוט – לקחת קטעים מהלגנדריום ולסדר אותם בסדר מתאים לכוונתו המקורית של טולקין ולקוהרנטיות שלהם. נואד מציע מבנה די פשוט המכיל קטעים שונים מהטיוטות לפי הסדר הבא:
האיינולינדאלה
הואלאקוונטה
הקוונטה סילמריליון
שירת לאיתיאן
נארן אי צ'ין הורין
נפילת גונדולין
איארנדל
אקאלאבת
על טבעות העוצמה
ונספחים שמכילים את תולדות השנים, דאנגוות פנגולד, אתרבת, קוונדי ואלדאר וחוקים ומנהגים בקרב האלדאר.
בניגוד לסילמריליון של כריסופר ולטולקינאים מהאסכולה הרוויזיוניסטית שקוראים לביצוע עריכה אקטיבית ומסיבית בטקסט עצמו (עריכה שגובלת גם בהמצאה של קטעים שלמים בחלק מהמקרים או שכתוב טקסטים על מנת שיתאימו זה לזה), נואד מציע שלא לעשות עריכה כזו אלא להסתפק בבחירה ובסידור טקסטים שלא סותרים זה את זה. הסילמריליון החדש, על פי טענתו של נואד, יהיה הרבה יותר קריא ומעניין וגם יהיה הרבה יותר תואם לכוונתו המקורית של טולקין. אבל הסידור שהציע צ'ארלס נואד הוא רק סידור אחד מני רבים שאולי זכה לתפוצה רבה בזכות הספר שבו ההצעה פורסמה ועובדת היותו של המציע אחד מחוקרי טולקין היותר ידועים. כמעט לכל טולקינאי שקרא את ההיסטוריה יש לא מעט רעיונות לגבי הסידור שחלקם שונים לחלוטין מאלו של נואד.
הסדר המקורי של הסילמריליון
כפי שראינו, שתי האסכולות של העריכה מחדש, הרוויזיוניסטית והשמרנית, מציבות בראש סדר העדיפויות שלהן את הנאמנות לכוונתו המקורית של טולקין. הקליעה למה שהיה צריך להיות באה לפני שאר המטרות של העריכה מחדש: דהיינו יצירת ספר קריא ומעניין יותר.
אבל מה היתה כוונתו המקורית של טולקין? על כך הדעות חלוקות. לטולקין היו לא מעט תוכניות בנוגע למבנה של הסילמריליון. חלקן נזנחו וחלקן הפכו למיושנות ככל שהלגנדריום התפתח. אין מקום לפרוס במאמר זה האת כל תוכניותיו של טולקין לגבי הסילמריליון, אולם אם נערוך רשימה קצרה של דעותיו השונות של טולקין היא תראה כך:
- התוכנית המקורית שצויינה בקוונטה סילמריליון 1937 (ומופיעה בכרך חמישי של ההיסטוריה):
א. קֶנְטָה סילמריליון (בליווי תקציר תולדות השנים, עצי משפחה וסיפורי הקרבות).
ב. תולדות ואלינור (קו זמן).
ג. תולדות בלריאנד (קו זמן).
ד. תולדות הלשונות (לאמאס). - השקפה שניה לגבי מה שהסילמריליון צריך להכיל מובאת במכתב שטולקין כתב באוקטובר 1938 (מופיע בכרך העשירי של ההיסטוריה) שבו הוא מציין שהסיפורים יובאו כתרגומים מאת אלפווין (דמות פיקטיבית ומקשרת שטולקין יצר) ויכילו את 'מוסיקת האיינור', את תחילת הסיפורים, הסיפורים המאוחרים, את סיפור טבעות העוצמה, ונפילת נומנור שמקשרת לעידן השלישי.
- השקפה שלישית לגבי הסילמריליון מובאת במכתב 130 באסופת מכתביו של טולקין משנת 1950:
א. מוזיקת האיינור.
ב. ההיסטוריה של בני הלילית והקוונטה סילמאריליון.
ג. על טבעות העוצמה.
ד. נפילת נומנור.
לאחר מכן יש שינוי כולל בתפיסת הסילמריליון כיצירה של בני אדם. כלומר, שינוי נקודת המבט של הסילמריליון מבני הלילית לבני האדם. וגם "חזרה בתשובה" של טולקין ושינוי מחודש של נקודת המבט לנקודת מבט של בני הלילית. כל שינוי כזה גורר מטבע הדברים שינוי מתבקש (גם אם לא צוין במפורש על ידי טולקין עצמו) של סידור הסילמריליון והטקסט המופיע בו.
לאור העובדה שטולקין עצמו לא החליט מעולם לגבי הסדר הראוי של הסילמריליון, שלא לדבר על הטקסטים המדוייקים שעליו לכלול, אין פלא שיש לא מעט רעיונות ודעות לגבי צורת העריכה.
על דבר אחד כמעט שאין חולק – אילו טולקין היה בחיים הוא לעולם לא היה מסכים לפרסם את יצירתו בצורה כזו. בכל הנוגע ליצירתו, טולקין היה אדם של הכל או לא כלום – והוא היה מעדיף שלא לראות את הסילמריליון מפורסם לעולם מאשר לראות אותו מפורסם בצורה לקויה. ואין כל ספק שלדידו כל צורה עכשווית היתה לקויה – ואולי זו הסיבה שבעטיה הוא לא פרסם מעולם את הסילמריליון. אבל החידה "מדוע טולקין לא השלים את הסילמריליון?" היא כבר עניין למאמר אחר.
סיכום
אז מה היה לנו כאן? יש כאלה שחושבים שהסילמריליון 77 מספק בהחלט ואין צורך בשינוי. אחרים מאמינים שלאור החומרים החדשים שנתגלו ב'היסטוריה של הארץ התיכונה' יש צורך בעריכה מחודשת והוצאת סילמריליון חדש. כיצד לעשות זאת? תומכי הסילמריליון 2.0 נחלקים לשני זרמים עיקריים: הראשון הוא סידור מחדש של קטעי הסילמריליון בסדר קוהרנטי מסוים בלי עריכה שלהם. השני הוא עריכה אקטיבית של קטעי הסילמריליון (בנוסף לסידור מחדש שלהם) על מנת שיתאימו זה לזה ועם שר הטבעות.
מה דעתי בנדון? כמו כל טולקינאי שמכבד את עצמו גם לי יש דעות לכאן ולכאן וברשותכם אפרוס אותן לפניכם:
לפי דעתי, יש לסילמריליון 77 תפקיד חשוב מאד בעולם הטולקינאי. הוא יוצר תמונת עולם קוהרנטית עבור טולקינאים שעושים את צעדיהם הראשונים בחקר הלגנדריום הנרחב שמקיף את שר הטבעות ומכיל אותו. הסילמריליון הנוכחי, שנערך והוצא לאור בשנת 1977, הוא פתרון מספק עבור כל אותם קוראים שמעוניינים בגרסה אחידה (פחות או יותר) המספרת את סיפור "ההרים הרחוקים".
עבור הטולקינאים החוקרים, הסילמריליון 77 אינו יכול להוות תחליף לקריאת תשעת כרכי הארץ התיכונה העוסקים בסילמריליון.
אבל צריך להיות שלב ביניים בין הסילמריליון 77 להיסטוריה של הארץ התיכונה. צריך להיות ספר שיפרוס עבור הטולקינאי שרוצה לדעת יותר את "הסילמריליון האמיתי" על יתרונותיו וחסרונותיו – גם במחיר של חוסר קוהרנטיות. כך למשל ספר זה יציג זה לצד זה את האיינולינדאלה המקורית (המוצגת בסילמאריליון) ואת האיינולינדאלה השייכת למסורת המאוחרת של בני הלילית. ספר שיציג גם את אלפווין וגם את פנגולד. הספר יכיל הקדמה קצרה המסבירה בבהירות ובתכליתיות על הקטעים השונים ועל התקופות השונות שמהן הם באו.
ספר זה, הסילמריליון 2.0, יהיה שלב ביניים הכרחי שיאפשר מעבר הרבה יותר חלק בין קוראי הסילמריליון 77 לבין החוקרים שחוקרים את ההיסטוריה של הארץ התיכונה. הוא יאפשר הבנה הרבה יותר טובה של הלגנדריום עבור הרבה יותר אנשים. הטיוטות יהפכו ממשהו נסתר, שחבוי בספרי המחקר הלא נגישים והבעייתיים לקריאה שוטפת – למשהו הרבה יותר מקובל ונקרא. הסיפורים מלאי החיים לא ייקברו לעד בין ההערות (החשובות אך המשעממות עבור מי שרוצה "רק לקרוא") של כריסטופר טולקין.
