כרך ההיסטוריה העשירי – 'טבעתו של מורגות' – הקוונטה סילמריליון המאוחרת (חלק 1), עמ' 164-165
תירגם טל כץ.
"שמות שונים בשיר ובאגדה ניתנים לעמי בני הלילית:
הוואניאר הם בני הלילית המבורכים, בני הלילית של החנית, בני הלילית של האוויר, ידידי האלים, בני הלילית הקדושים, בני האלמוות, וילדי אינגווה; הם העם הנאה והלבן.
הנולדור הם החכמים, הזהובים, עזי הלב, בני הלילית של החרב, בני הלילית של האדמה, יריביו של מלקור, בעלי כשרון הכפיים, יוצרי התכשיטים, ידידי בני האדם, חסידיו של פינווה.
הטלרי הם רוכבי קצף הגלים, זמרי חוף הים, החופשיים, המהירים, ובני הלילית של החץ; הם בני הלילית של הים, בוני הספינות, רועי הברבורים, דולי הפנינים, בני הלילית הכחולים, אנשיו של אולווה.
הנאנדור הם אנשי דאן*, בני הלילית של היערות, הנודדים, בני הלילית של הגרזן, בני הלילית הירוקים והחומים, האנשים הנסתרים; ואלו אשר הגיעו לבסוף לאוסיריאנד הם בני הלילית של שבעת הנהרות, הזמרים הבלתי נראים, חסרי המלך, נטולי הנשק, והעם האבוד, כי עכשיו הם אינם.
הסינדאר הם הלמברי, המשתהים; הם ידידי המאיה אוססה, בני הלילית של שעת הדמדומים, הכסופים, אנשי הקסם, בני חסותה של מליאן, עמה של לותיאן, אנשיו של אלווה."
*בסיל' שמו הוא לנווה. בנו דנתור הוא זה שהנהיג את הנאנדור צפונה לבלריאנד והתיישב באוסיריאנד.
