על בני לילית ועלפים

שתי טענות מרכזיות כנגד התרגום החדש של דוקטור עמנואל לוטם.

לפני שמתחילים בדיון ובהשוואה בין שני התרגומים, צריך לגולל את ההיסטוריה הבעייתית והסבוכה של ״תרגום שר הטבעות ויצירותיו של טולקין לעברית״. שר הטבעות תורגם לראשונה בשנת 1979 על ידי המתרגמת רות לבנית, שהיא גם זו שהציעה את תרגום הספר לאוהד זמורה, מנהל הוצאת הספרים ״זמורה ביתן״. הספר היווה הצלחה גדולה בישראל ונותר על מדפי חנויות הספרים כמעט שלושה עשורים. רבים מהישראלים גילו את העולם המופלא של טולקין באמצעותה של רות לבנית. מעריכים כי 50,000 כרכי שר הטבעות נמכרו בארץ.

שלושת כרכי שר הטבעות בתרגומה של רות לבנית

בשנת 1998 החליטו בהוצאה להוציא את שר הטבעות במהדורה מעודכנת יותר הכוללת את הנספחים. מי שהתמנה לעבור על המהדורה הזו הוא דוקטור עמנואל לוטם, מתרגם רב־זכויות. דוקטור לוטם אכן הוציא מתחת ידיו מהדורה מלוטשת המכילה גם את הנספחים. אבל רבים מאוד מאוהדי שר הטבעות לא רוו נחת מהמהדורה החדשה. הן בגלל כמות השינויים העצומה, הן בגלל שינוי המונחים והן בגלל שינוי הנוסח והאווירה.

שלושת כרכי שר הטבעות בעריכת דוקטור עמנואל לוטם, ומהדורת הכרך האחד, שגם היא של דוקטור לוטם

דוקטור לוטם פרסם ״אחרית דבר מאת המהדיר״ בסוף ״שיבת המלך״ – מאמר שאמור להסביר את השינויים שהוא עשה וערך בתרגום האהוב של רות לבנית. למרבה הצער, רבים קוראים את המאמר הזה וכיוון שאין להם ידע נוסף בכתביו של טולקין, הם מסכימים איתו באופן אוטומטי כמעט, למרות תחושה בלתי נוחה של ״זה לא זה״.

מאמר זה אינו נועד לאלו שקראו את תרגומו של דוקטור לוטם והעדיפו אותו על פני התרגום של רות לבנית. כבודם במקומם מונח ועל הנאה אין מה להתווכח. מאמר זה נועד לאלו אשר חשו תחושה של אי נוחות לאחר שקראו את התרגום החדש ורוצים לקרוא תגובה הולמת ל״אחרית הדבר מאת המהדיר״. במאמר זה אני אציג את טיעוניו המרכזיים בנוגע לתרגום המילים Elves ו־Dwarves ואגיב להם.

תרגום המילה Elves כעלפים

…אין לכנותם בעברית ״בני לילית״, כפי שבחרה לעשות הגברת לבנית, או ״ננסים״ כפי שתרגם בכמה מקומות מר אופק המנוח. ראשית, לילית היא דמות מן המיתולוגיה היהודית, ואין שום זיקה בין זו לבין המיתולוגיה הטולקינית… שנית, במקורותינו היא בת־זוגו של השטן, התגלמות האופל, ובכך היא רחוקה מיצוריו אלה של טולקין כרחוק מזרח ממערב…

אין בשפה העברית שם ליצורים אלה, השייכים להיסטוריה תרבותית זרה לגמרי לשלנו. אולם באחד הספרים המתורגמים הישנים מצאתי ״עֵלֶף״ כתרגום לשמם, והחלטתי לאמץ אותו עוד כשתרגמתי את הסילמריליון, כמובן מאליו, אין לשם זה שום קשר למשמעותו המקורית של השורש העברי עלף, שפירושו ״מכוסה״…

(מתוך אחרית־דבר מאת המהדיר, שיבת המלך, עמוד 414)

האם יש פסול בשימוש בדמות מהמיתולוגיה היהודית כאשר מתרגמים אפוס לעברית? הרי מטרת התרגום היא להעביר במידת האפשר גם את הרגשות ואת הכוונה. נכון, בתרבות העברית אין מקבילה ל־Elf – אבל האם זה אומר שאנחנו צריכים לתרגם מילולית ללא מחשבה? השפה שאנו משתמשים בה היא עברית, המטען התרבותי שלנו הוא עברי – ולכן כשיש לתרגם שם כלשהו, מוטב לנו שלא נשתמש בתרגום מילולי בלבד אלא ננסה למצוא מושג כלשהו שיתאים את עצמו למטען התרבותי שיש לדוברי העברית. אגב, כך נהג דוקטור לוטם בתרגומו לחולית, כאשר את ה־Fremen תרגם כ״דררים״ (מלשון דרור) ולא כ״פרימן״.

בנוגע ללילית כבת זוגו של השטן: מדובר בהקשר קבלי בלבד שאינו מוכר לרוב המוחץ של הקוראים בארץ. במסורת התרבות הישראלית, בני לילית נזכרים דווקא בהקשר אחר לגמרי, בשיר מאת ביאליק שמוכר דווקא לרוב הקוראים שבו מופיעה השורה: "ובנות לילית שוזרות מזרות בלבנה", שם בנות הלילית מוצגות אחרת לחלוטין.

רות לבנית בחרה במושג ״בני לילית״ לא רק בגלל יופיו של המונח, אלא בגלל שהמונח הזה הופיע במילון טור סיני (משנות השלושים) והשתמשו בו במקומות אחרים.

וגם אם יש למישהו השגות כלפי התרגום של ״בן לילית״, האם התרגום ״עלף״ הוא יותר טוב? המקור שאותו דוקטור לוטם לא מציין בהקדמה שלו הוא ״הדבורה זיוית״ שהוא תרגום ישן לדבורה מאיה, בספר הזה מתרגמים Elves כ״בני עֵלֶף״ מהטעם הפשוט שבתעתיק יידשאי מתרגמים את תנועת הצירה כ־ע׳, ומכאן בא התרגום ״עלף״ – מיקס של יידיש וע׳ גרונית וגסה.

תרגום המילה Dwarves כגמדאים

אשר לגַמְדָאִים, עניינם הוא זה: כפי שכותב המחבר לעיל, הוא ביקש להבדיל בינם לבין היצורים הקרויים ״גמדים״ באגדות אחרות, שם נשתחקה דמותם החסונה והעיקשת, ונעשתה נלעגת בעיניו… לכן נקט צורת רבים חריגה, Dwarves במקום Dwarfs כפי שמחייב הדקדוק (ואכן קמו עליו עוררים רבים משום כך). את צורת היחיד השאיר כמקובל. מסיבה זו בחרתי גם אני בצורת רבים שונה מן הרגיל, גַמְדָאִים.

(מתוך אחרית־דבר מאת המהדיר, שיבת המלך, עמוד 414)

ראשית, סביר להניח שטולקין לא כתב Dwarves במודע על מנת להבדיל בינם לבין הגמדים ה״אחרים״. לא ניכנס לפרטים הלינגוויסטים, אבל באופן היסטורי צורת הריבוי של Dwarf אמורה להיות Dwarves כמו שצורות ריבוי של כמעט כל המילים שנגמרות ב־f היא ves; כך, למשל, Knife/Knives,‏ Wolf/Wolves וכך הלאה. גם טולקין עצמו אישר את זה במכתב ששלח למוציא לאור שלו, סטנלי אנווין: "אני חושש שזו רק דוגמא אחת לדקדוק כושל, שדי מזעזע כשמוצאים אותו אצל פילולוג, אבל אני אצטרך להמשיך עם זה" (מכתב מספר 17 באסופת מכתבי טולקין).

גם אם היו טענות כלפי טולקין על השימוש במילה Dwarves, הן ודאי לא הגיעו עד כדי ״טענות רבות״ ומחלוקת עזה. רבים מקוראי טולקין באנגלית היום בטוחים שהמילה Dwarves היא חוקית לחלוטין. גם ברבים מהמילונים נחשבת Dwarves להטייה חוקית לחלוטין. מדוע אם כן לסבך את חיי הקורא העברי? מדוע לנסות ולשמר בטקסט עברי זכר לאיזושהי מחלוקת לא משמעותית? הרי גַמְדָאִים, בניגוד ל־Dwarves, היא לא הטייה טבעית, ולראייה – רבים מהקוראים של התרגום החדש אומרים ״גַמְדָאִי״ ולא גמד.

סוף דבר

נתנו כאן דוגמא לשתי טענות של דוקטור לוטם שלמרות שהוצגו כמוחלטות, מסתבר כי ניתן לערער עליהן. אך הויכוח אודות התרגומים הוא לא ויכוח קטנוני על שמות – האם ״בן לילית״ תקין יותר מ״עלף״ או ההיפך – אלא ויכוח על מהות, על סגנון ועל נשמה. במאמר זה לא דיברנו על דברים חשובים אלו – מטרתו של המאמר היתה להראות שלא כל התיקונים במהדורה החדשה הם אמת מוחלטת אלא חלקם מוטלים בספק.

כל מי שגולש ב"רשת הטולקינאית״ או נמצא בקשר עם קבוצות טולקינאיות כלשהן, יודע היטב עד כמה המרמור וחוסר הנחת מהמהדורה החדשה נפוץ בקרב חובבי טולקין. במאמר זה הצגתי שתי דוגמאות בולטות לבעייתיות בדרך התרגום ובקבלת ההחלטות בנוגע למושגים מהותיים בספר. אך חשוב להדגיש כי המרמור וחוסר הנחת הם לא דווקא בגלל שימוש במושג כזה או אחר, הויכוח אודות התרגומים הוא לא בגלל מושגים, הוא לא אך ורק בגלל דברים קטנוניים – אלא בעיקר בגלל המהות הכוללת ועל הסגנון הכללי.

גם אם קראתם את המהדורה של דוקטור לוטם ואהבתם אותה, אני ממליץ לכם לקרוא בנוסף את תרגומה היפהפה של רות לבנית – כי למרות חסרונותיו ופגמיו הוא יפהפה ושלם יותר מהמהדורה החדשה. למרות שקשה להשיג את תרגום לבנית בימים אלו – כדאי להתאמץ ולנסות להשיגו, או בחנויות ספרים משומשים, או בספריות (רובן מחזיקות כרכים של התרגום של לבנית) או אפילו אצל חברים.