חמשיר מאת שמעון נעים, המספר על המתרחש בפרק:
לחדר האוצר הגיעו גמדים,
ברק הזהב סימא את החושים,
התחמשו הם מכף רגל ועד ראש,
יצאו הם את ההר,
מפחדים פן הדרקון אותם יקוש.
**
"היתה זו הארקנסטון – "לב ההר". כך ניחש בילבו מתיאורו של טורין…"
(עמ' 190, תרגום הטייסים).
מקור השם ארקנסטון הוא במילה האנגלית העתיקה eorclanstān. משמעות המילה היא 'אבן יקרה' והיא הופיעה גם ביצירה 'ביאוולף', שנזכרה כבר בכמה מאמרים קודמים, כמקור השראה חשוב לטולקין ב'הוביט' וביצירות אחרות.
צורה מסוימת של המילה מופיעה גם באחת מהפואמות ב'אלדאר אדה', הנפח וללונד הורג שני אחים צעירים שביקשו לבזוז את אוצרו. לאחר שהרגם הוא כורת את ראשיהם ומעיניהם הוא עושה אבני חן (iarkansteina) שאותן הוא שולח לאמם.
ישנו קשר בין הארקנסטון לסילמארילי, מלבד התיאור הדומה שלהן. טולקין תרגם חלק מטקסט שנקרא 'The Annals of Valinor' לאנגלית עתיקה. בתרגום זה הוא בחר במילה Eorclanstánas לתרגום המילה סילמארילי. כך כותב כריסטופר טולקין על העניין הזה, בהערותיו לגרסה הראשונה:
"The Silmarils are Eorclanstánas (also treated as an Old English noun with plural Silmarillas). There are several different forms of this Old English word: eorclan-, eorcnan-, earcnan- and eorcan- from which is derived the ‘Arkenstone’ of the Lonely Mountain. The first element may be related to Gothic airkns ‘holy’."
גם הארקנסטון היא אלמנט שנלקח מהמיתולוגיה לטובת ה'הוביט'. זו לא הפעם הראשונה, או האחרונה, שטולקין לוקח שם או אלמנט מהמיתולוגיה שלו ומשתמש בו בסיפור – עניין נוסף, המוכיח עד כמה ה'הוביט' אינו קשור ללגנדאריום, אם ההוביט היה מתקשר למרחב של המיתולוגיה ולאגדות הפנטסטיות, לבטח לא היה טולקין מעניק לאבן החן הגדולה מה'הוביט' את שמם של הסילמארילי המופלאים.
**
"עשויה היתה מפלדת-כסף, אשר האלף קראוה "מית'ריל". אליו צורפה חגורת פנינים ובדולח…" (עמ' 192, תרגום הטייסים).
זו הפעם הראשונה בה מוזכר מיתריל בסיפור ומרבית הקוראים אינם יודעים כי מדובר בשינוי מלאכותי, במהדורה הראשונה של ה'הוביט' כלל לא הופיעה המילה 'מיתריל' בתיאור השיריון. כך נכתב במקור:
“It was of silvered steel and ornamented with pearls, and with it went belt of pearls and crystals.”
מיתריל הופיע לראשונה רק ב'שר הטבעות' ומשם חלחל אחורנית ל'הוביט' – במהדורה השלישית של ה'הוביט', שיצאה לאור בשנת 1966, בחר טולקין לשנות את המשפט ולציין את המיתריל שממנו עשוי השיריון, על מנת להתאים את הטקסט ל'שר הטבעות'. במיתולוגיה אין כל זכר למתכת הזו.
**
"(אם ברצונך לדעת מה זה קראם, יכול אני לענותך שאינני יודע את המתכון, אך הם דמויי ביסקוויטים, נשמרים היטב לזמן בלתי מוגבל ואמורים להיות מזינים. לבטח אינם משעשעים, ולמעשה, מאוד לא מעניינים, מלבד היותם תרגולי לעיסה. הם נאפו על ידי אנשי האגם למסעות ארוכים)." (עמ' 196, תרגום הטייסים).
קראם היא מילה בשפת בני הלילית. באטימולוגיות (שנכתבו בשנות ה 30 המאוחרות), מופיע הסבר למילה הזו:
KRAB– press. N cramb, cram cake of compressed flour or meal (often containing honey and milk) used on long journey.
ערך זה נוסף, בוודאות, לאחר כתיבתו של ה'הוביט', כנראה שהצליל של המילה נשמע טוב באוזניו הרגישות של טולקין והוא החליט להוסיף את המילה לרשימת האטימולוגיות של השפה הדמיונית, שהשתייכה לגזע הנוֹמים אשר איכלס את המיתולוגיה שלו. מיתולוגיה, אשר באמצע שנות השלושים היתה עדיין מנותקת לחלוטין מסיפור הילדים ה'הוביט'.
**
בפרק הזה רואים כיצד הגמדים מתענגים על הזהב שלהם. החיבור בין זהב לבין גמדים הוא חיבור עתיק יומין, הגמדים בסאגות האיסלנדיות מאד אוהבים זהב, אותו הם כורים ולעתים יוצרים באופן קסום. האהבה לזהב מצאה את דרכה במהירות לתוך המיתולוגיה של טולקין, וכבר בשלב המוקדם ביותר של המיתולוגיה מופיע החיבור בין הגמדים לזהב.
רבים, וטולקין ביניהם, הישוו בין הגמדים ליהודים, כאשר תאוות הבצע של הגמדים, כפי שהיא משתקפת ב'הוביט', מציגה את ההשוואה הזו באור שלילי במיוחד. יחד עם זאת אנו חייבים לזכור, כי מקור תאוות הבצע היא בגמדי הסאגות האיסלנדיות ולא במקורות אחרים. כמו כן, ככל שהמיתולוגיה הלכה והתפתחה, כך הגמדים הלכו והתרחקו מהתפיסה האיסלנדית. גימלי, הגמד ב'שר הטבעות', שונה לחלוטין, הן בתפיסה והן בהתנהגות, מאביו גלואין ומשאר הגמדים המופיעים ב'הוביט'.
