חמשיר מאת שמעון נעים, המספר על המתרחש בפרק:
בילבו את הטבעת ענד,
מחדר הדרקון הביא גביע מיוחד.
חמתו של הדרקון התעוררה,
לאחר שיחה עם בילבו ושאר מהומה,
מחמת הדרקון ההר כמעט הושמד
**
שוב הגמדים מבקשים מבילבו האומלל שיסתכן עבורם. ובילבו אומר:
"'אך הפעם השלישית היא הקובעת' – כפי שנהג אבי לומר, ואינני חושב שאסרב."
(עמ' 172, תרגום הטייסים).
המשפט הזה מופיע פעמיים ב'שר הטבעות', פעם אחת כשפרודו מדבר עם גולום ובפעם השניה כשסאם מדבר עם גולום.
"תהי נא איפוא הפעם השלישית הטובה שבכולן!"
('שני המגדלים' בתרגום רות לבנית, עמ' 228)
""גולום!" קרא בקול שקט. "הפעם השלישית טובה מכולן, נחוץ לי קצת ירק."
('שני המגדלים' בתרגום רות לבנית, עמ' 241)
האם מדובר בפתגם הוביטי מסורתי? סביר להניח, אך לא מדובר רק בפתגם של הוביטים. מקור הביטוי "הפעם השלישית היא הטובה מכולן", או באנגלית: "Third time pays for all" הוא בימי-הביניים. הוא מופיע ביצירה שנקראת 'Sir Gawain and the Green knight'.
'סר גאווין והאביר הירוק' היא פואמה באנגלית עתיקה מימי-הביניים, בה מסופר על סר גאווין, אבירו של המלך ארתור, ועל מסעותיו לעבר האתגר שהציב לו האביר הירוק. מדובר בסיפור מהמאה ה- 13 שכתוב באנגלית תיכונה, אך לפי כללי הפואטיקה של האנגלית העתיקה. לא ברור מי חיבר את היצירה הזו, אך היא נחשבת לאחת מאבני היסוד של הספרות והיצירה האנגלית בימי-הביניים.
במשך שנים לא היה לפואמה תרגום סביר לאנגלית מודרנית, עד שבשנת 1925 טולקין וא.ו. גורדון תרגמו את היצירה הזו לאנגלית, באופן שהפך לימוד ומחקר שלה לאפשרי. עד היום משתמשים בתרגום הזה באוניברסיטאות בכל רחבי העולם. מידע נוסף על היצירה ניתן למצוא באתר הזה.
**
"לומר שנשמתו של בילבו פרחה ממנו לא יסכון לתאר את המצב כלל. לא נותרו מילים להביע תדהמתו, מפני שאנשים שינו את השפה אותה למדו מן האלף בימים בהם העולם היה כה נפלא." (עמ' 174, תרגום הטייסים).
שני המשפטים האלו, המתארים את מצבו של בילבו כאשר הוא רואה את הדרקון ואוצרו, הם הציון היחידי לפילולוגיה בספר ה'הוביט'. גם האלמנט הזה נלקח כמובן מהמיתולוגיה. בטקסט שמתוארך לתקופת כתיבת ה'הוביט', ונקרא 'להאמאס' או 'עץ השפות', טולקין מפרט את השתלשלות השפות מהואלארין, היא שפתם של הואלאר, לשפתם של הנוֹמים ולשפת בני-האדם.
הנה פרק 11 בגרסה המאוחרת של ה'להאמאס' שמספר על שפת בני-האדם. התרגום הוא שלי וכך גם כל הבעיות והצרימות:
"שפות האדם היו מתחילתן מרובות ושונות: למרות זאת מקורן של רובן נמצא בשפות הואלאר. כיוון שבני-הלילית האפלים וחלק מאנשי הלֶמְבִּי התרועעו עם בני-אדם נודדים בזמנים ובמקומות שונים בימי קדם. אבל בני-אדם אחרים למדו גם באופן מלא או חלקי מהאורקים ומהגמדים. בעוד שבמערב, לפני בואם לבלריאנד, בתי בני-האדם האציליים למדו מהדאנאס, בני הלילית הירוקים. אך דבר לא נשמר מהשפה הקודמת של בני-האדם מלבד שפתם של אנשי באור, האלת והאדור. השפה של בני-האדם הללו הושפעה משפתם של בני-הלילית הירוקים, ונקראה טאליסקה בימי קדם, ושפה זו היתה ידועה לטואור, בנו של הואור, בנו של גומלין, בנו של האדור, והיא תועדה בחלקה על ידי חכמי גונדולין, כאשר טואור גר שם.
למרות זאת טואור עצמו לא השתמש בשפה הזו יותר, כי אפילו בתקופתו של גומלין אנשי בלריאנד זנחו את השימוש היומי של שפתם ודיברו ואף העניקו שמות לילדיהם בשפת הנוֹמים. אבל היו עוד בני-אדם שנותרו ממזרח לאֶרֵדלִינְדוֹן, שנותרו נאמנים לשפתם, ומשפה זו, שנותרה דומה לטאליסקה, הגיעו, לאחר עידנים רבים של שינוי, שפות שעדיין חיות בצפון הארץ. אבל אנשיו הכהים של בור, ואולדור המקולל לא היו מגזע זה. ושפתם היתה שונה והשפה הזו אבדה ללא כל תיעוד מלבד שמות אותם אנשים."
(מתוך: The History of Middle Earth 5: The Lost road: The Lhammas ch.11)
טולקין עצמו התייחס לפסקה מה'הוביט' שצוטטה כאן. במכתב, שנכתב לאלן ואנווין, טולקין מתייחס להערה שמופיעה על כריכת ספר, המשווה בינו לבין צ'ארלס דודג'סון (שמו האמיתי של לואיס קרול), פרופסור למתמטיקה שכתב את 'אליס בארץ הפלאות'. בהערה מצויין שכמו שדודג'סון הכניס מתמטיקה סמויה ל'אליס', כך טולקין הכניס פילולוגיה סמויה ל'הוביט':
"ההערה הפילולוגית היחידה (אם אינני טועה) בהוביט, מופיעה בעמוד 221 (שורות 6-7 מהסוף). גישה מיתולוגית מיוחדת למבט על פילוסופיה לינגוויסטית, ונקודה שכנראה תוחמץ (למרבה השמחה) על ידי כל מי שלא קרא את בארפילד (מעטים קראו) וייתכן שגם על ידי אלו שקראו."
(אסופת מכתבי טולקין, מכתב מספר 15).
לא מדובר בסתם הערה במכתב. טולקין מספק כאן רמז לאחד הבלשנים, שאולי השפיע יותר מכל על תפיסתו את הלינגוויסטיקה הבדיונית והשפעתה על הספר. Owen Barfield (שחי בשנים 1898-1997) היה חבר קרוב של ק.ס לואיס וכן היה חבר לא קבוע באינקלינגס. בשנת 1928 הוא הוציא ספר תחת הכותרת 'Poetic Diction', שהשפיע רבות על טולקין ועל לואיס. בארפילד טוען, שלא ניתן להפריד בין מיתוס לבין שפה; שהשפה הקדומה, בתחילתה, לא הפרידה בין מטאפורה לבין משמעות מילולית. בתפיסה המוקדמת של השפה, לפיכך, אין מטאפורות או משמעויות – היא מבטאת משמעות אחת מאוחדת הכונסת את מכלול הרגשות, הדימויים והביטויים שכיום מפוצלים בין מילים שונות.
כשטולקין מציין שלא נותרו מילים להביע את תדהמתו של בילבו, הוא בעצם רומז לתפיסתו של בארפילד לגבי שפות, תפיסה שהשפיעה עליו רבות.
**
"הוא אחז בגביע בעל שתי ידיות, כבד ככל שיכול היה לשאת"
(עמ' 175, תרגום הטייסים.)
סצינה דומה, בה אדם גונב גביע מאוצר שמור של דרקון, וכשהדרקון מגלה זאת הוא כועס ומשמיד בלילה את כפרו של האדם, נמצאת ב'ביאוולף'. טולקין נשאל על כך באופן ישיר וענה שלמרות ש'ביאוולף' השפיע עליו ונמצא בתודעתו בשעה שכתב את ה'הוביט', אין מדובר כאן בהשפעה ישירה
(מכתב מספר 25 מאסופת מכתבי טולקין).
**
במכתב מספר 25 טולקין מספר על מקור השם סמוג:
"שמו של הדרקון, או שמו הבדוי – הוא צורת העבר של הפועל Smugan בגרמנית קדומה, שמשמעותו היא להידחק דרך חור. סוג של בדיחה פילולוגית נמוכה."
טולקין כנראה אהב את הבסיס הנורדי העתיק הזה, כי הוא גזר ממנו שתי מילים נוספות: smial – "מחילה", ו-Sméagol – "מזדחל, מתגנב". גם שלושת השמות ה"אמיתיים" (בניגוד לשמות ה"מתורגמים" שמופיעים בספרים), שומרים על אותו קשר אטימולוגי: Smaug נקרא Trâgu בלשון אנשי דייל, smial הוא trân בשפת ההוביטים (ווסטרון), ו-Sméagol נקרא Trahald בשפה של עמקי האנדואין הצפוניים. כולם נגזרים מאותו בסיס – trah.
**
השיחה הזהירה במיוחד בין בילבו וסמוג מקורה, כנראה, במיתולוגיה הנורדית שמופיעה ב'אלדאר אדה'. שם הגיבור סיגארד משוחח עם פאפניר ונזהר מאד שלא לגלות לו את שמו ואת מקורו האמיתי, מפחד קללת הדרקון. פאפניר, כמו סמוג, מנסה להפריד בין חבריו של סיגארד על ידי עירור של תאוות הבצע והחשש מגניבה הדדית של המטמון.
האלדאר אדה (או האדה הפואטית), היא אחת משני קבצי אגדות המגוללים את המיתולוגיה הנורדית. טולקין ציין מספר פעמים את המיתולוגיה הזו כמקור בלתי נדלה של השפעה והשראה. ראוי לציין כי טולקין דיבר איסלנדית עתיקה באופן רהוט, ובמשך שהותו באוניברסיטת לידס הוא הקים מועדון בשם Viking club, שבו הוא ותלמידיו שתו בירה והקריאו סיפורים ושירים מתוך המיתולוגיה הזו.
**
"אם כי חשב שאנשי האגם היו מאחורי כל התוכנית, ושרוב הביזה תיעצר שם בעיר ליד החוף, אשר בצעירותו נקראה בשם אסגרות."
(עמ' 182, תרגום הטייסים).
בשנות ה- 30 המאוחרות טולקין כתב את אחד הטקסטים הפילולוגיים החשובים ביותר, תחת השם 'האטימולוגיות'. בטקסט זה מופיע הערך הבא:
|
ESEK– ilk. esg sedge, esgar reed-bed. Cf. Esgaroth Reedlake, because of reed-banks in West. |
אסגרות מופיעה כאן לראשונה – זו הפעם הראשונה שהמילה מוזכרת בלגנדאריום. מדובר כאן באחת הדוגמאות הבודדות, שבהן אלמנט כלשהו מתוך ה'הוביט' מוצא את דרכו למיתולוגיה הכללית – ולו רק באיזכור בודד באטימולוגיות.
**
"מכאן התגלגלה השיחה על המטמון הגדול עצמו, ולדברים שטורין ובאלין זכרו. הם תהו האם כל אלה עדיין נחים, בלתי ניזוקים, באולם שמתחת: החניתות שחושלו עבור צבאותיו של המלך הגדול באלדורת'ין (נשמתו עדן זה מכבד)…."
(עמ' 186, תרגום הטייסים).
השם בלאדורתין מעניין למדי. בטיוטה המוקדמת של ה'הוביט', שמו המקורי של הקוסם היה בלאדורתין ורק לאחר מכן הוא השתנה לגאנדאלף. השם בלאדורתין נותר כנראה לא מנוצל והמלך בלאדורתין (Bladorthin) המוזכר כאן, אינו מופיע בשום מקום אחר בלגנדאריום. למרות שב'הוביט' מצויין כי הוא אדם (נשמתו עדן זה מכבר), נראה שמקור השם הוא בשפת בני הלילית. בגליון מס' 17 של כתב-העת 'וויניאר טנגוואר', הועלתה השערה כי פירוש שם העצם Blador הוא כנראה נודד/נווד והצביעו על העובדה כי מיתראנדיר, שמו של גאנדאלף בסינדארין, משמעותו 'הנודד האפור'. חיזוק נוסף לקשר זה מתקבל כאשר רואים כי האלמנט blador מופיע בשני שמות נוספים בלגנדאריום:
- בנספח השמות בכרך הראשון של הסיפורים האבודים, מופיע השם Bladorwen, כמקבילה הנומית ל-Palurien, שמה הנוסף של Yavanna. השם הזה מפורש שם כנגזר מהבסיס PALA (מופיע כ-PAL באטימולוגיות), ומשמעותו: "The wide earth, the world and its plants and fruits, Mother Earth."
- בתקופה מאוחרת יותר וסמוכה יותר לכתיבתו של ה'הוביט', מופיע השם Bladorion ב'קורות השנים של ואלינור', כשמו של המישור רחב-הידיים שמאוחר יותר יקבל את השם המוכר Ard Galen. (עמ' 333 'History of Middle Earth 4').
