חמשירים מאת עדן ונהורסט, המספרים על המתרחש בפרק:
בילבו ברח הרחק משם
עד ששמע דיבורים בקול רם
אלה היו הגמדים
והם היו מבולבלים
כשהופיע לפתע בינם.
החבורה ירדה מההר
כשמתחת רגליה הסלע נשבר
הם התדרדרו במדרון
אך ברגע האחרון
הצליחו להיחלץ מסוף מר.
הם נכנסו לעומק העצים
כשמאחוריהם יללו זאבים
על עצים הם עלו
ומשם מבטים תלו
כי מתחתם זאבים התכנסו.
גאנדאלף כמה זאבים שרף
ולמדורה היער נסחף
אז אורקים הגיעו
ואת האש הרגיעו
אך את החבורה עשן אפף.
כי מתחת רגליהם האש בערה
והם היו נשרפים עד מהרה
אלמלא הנשרים
שחיו בהרים
ואותם הצילו מהצרה.
**
בפרק הזה בילבו מבין שהוא עבר את הרי הערפל (זהו שמם העברי של ה-Misty Mountains בתרגומי הטייסים, הנעמי ולבנית. בתרגומו של לוטם ההרים נקראים 'הרי האובך'). טום שיפי טוען שטולקין שאל את השם 'הרי הערפל' מהפואמה 'Skírnismál' (עלילות סקירניר) שמופיעה ב-'Elder Edda'. בסיפור הזה סקירניר, שנשלח לחטוף בת של ענק, מדבר אל סוסו ומזכיר את ה- Misty mountains.
שם זה היה קיים במחשבתו של טולקין עוד בטרם השתמש בו ב'הוביט'. ישנו ציור בצבעי מים שהוא צייר אשר נושא את הכותרת 'Misty Mountains'. לבסוף הרי הערפל היו מקום מרכזי לא רק ב'הוביט' אלא גם ב'שר הטבעות' ובמיתולוגיה בכלל.
**
בפרק הזה אנחנו שומעים בפעם הראשונה על הווארגים (Wargs), אותם זאבים אשר משתפים פעולה עם האורקים. מהו המקור למילה 'ווארג'? במכתב לג'ין וולף מהשבעה בנובמבר 1966 (המכתב אינו מופיע באסופת המכתבים שיצאה לאור), טולקין מספר על כך:
"זוהי מילה עתיקה המתארת זאב, שיש לה גם משמעות נוספת של עבריין או פושע נמלט. זה הפירוש הרווח בטקסטים ששרדו. אימצתי את המילה, שהיה לה צליל טוב עבור המטרה, כסוג מסוים של זאב שטני בסיפור."
מקורה של המילה Warg ב- Wearg (אנגלית עתיקה), Warg (גרמנית עליונה עתיקה) ו- Warg (בנורדית עתיקה).
בנוגע לכל הסיטואציה עם הווארגים, טולקין טוען במכתב לבנו מייקל (הערה במכתב מספר 306) כך:
"בכל הפרקים של ה'ווארגים' היה חלק שנלקח (כך אני מאמין) מסצינה בספרו של ס.ר קרוקט, דאגלאס השחור, שהוא אולי הרומן הטוב ביותר שלו ובכל מקרה ספר שמאד השפיע עלי בתקופת הלימודים שלי, למרות שמאז לא קראתי אותו שוב."
מי שיטרח לעיין בספר 'דאגלאס השחור' ימצא בפרק 49 סצינה דומה, שבה שלושת הגיבורים נמלטים דרך יער ונאלצים להלחם בזאבים שטניים.
**
השיר של הגובלינים, כאשר הם רוקדים מסביב לעצים, מכיל בסוף את השורות:
יַה הַי!
יַה-הַרִי-הַי!
יַה-הוֹי!
יתכן שזה ג'יבריש, אבל בחינה מדוקדקת מעלה שה"ג'יבריש" הזה מופיע גם ב'שר הטבעות'. שימו לב למה שהאורקים אומרים, כאשר הם מרימים את פרודו בפרק 'הכרעותיו של סאם' בספר 'שני המגדלים' (תרגום לבנית) :
"יא הוי! יא הארי הוי!…" ואח"כ "יא הוי!". האם זהו ג'יבריש סתמי שטולקין חזר עליו בהיסח הדעת? או שמא חלק מהשפה השחורה האבודה? שימו לב לדברים שטולקין כותב בנספח ו' של 'שר הטבעות' בנוגע לשפה השחורה:
"נאמר שאין להם שפה משלהם, אך הם לקחו את מה שהם יכולים משפחות אחרות ועיוותו אותו באופן שלהם; הם יצרו אוצר מילים גס, בקושי מספיק אף לצרכיהם, אלא אם כן היו אלו קללות ונאצות".
**
בפרק הזה אנו פוגשים בפעם הראשונה בספר את הנשרים. כמו דברים רבים ב'הוביט', גם הנשרים כבר הופיעו במיתולוגיה המתהווה. אנו פוגשים בהם לראשונה כבר בתחילת המיתולוגיה, בסיפור נפילתה של גונדולין שנכתב בשנים 1916-1917:
“Then arose Thorndor, King of Eagles, and he loved not Melko, for Melko had caught many of his kindred and chained them against sharp rocks to squeeze from them the magic words whereby he might learn to fly….”
('Books of Lost Tales II' – 'The Fall of Gondolin', עמ' 193 בגרסה שלי)
הנשרים מתגלים כאן כאויביו של מלקור (כאן הוא עדיין נקרא מלקו), אך הם עדיין לא הגיעו לשלב שבו הם שליחיו בפועל של מאנווה (מנהיג הואלאר, שליחי האל במערב). הם יצורים עצמאיים ועזים.
אך הנשרים הגדולים כיצורים עצמאיים משתנים מהר מאד, בסקיצה של ה'סילמריליון', אשר מהווה בסיס למיתולוגיה המאוחרת ונכתבה בשנת 1926, אנחנו מוצאים את הטקסט הבא:
“Manwe, to whom birds bring news upon Timbrenting of all things which his farsighted eyes do not see upon earth, fashions the race of Eagles, and sends them under their king Thorondor to dwell in the crags of the North and watch Morgoth. The eagles dwell out of reach of Orc and Balrog, and are great foes of Morgoth and his people.”
('The shaping of Middle Earth'- Vol 4 H.o.M.E, עמ' 25 בגרסה שלי)
המיתוס של הנשרים כיצורים עצמאיים נזנח. מנווה הוא זה ש"יוצר" את הנשרים ושולח אותם כשליחיו. שימו לב לכך שהתפיסה של הואלאר כאן שונה מהתפיסה המאוחרת שלהם.
אך במהרה טולקין זונח את התפיסה שמאנווה "יצר" את הנשרים. ב'קוונטה נולדורינווה', השלב הבא בכתיבת המיתולוגיה, שנכתבה בשנת 1930 לערך, אנו מוצאים את הקטע הבא:
“Manwe to whom all birds are dear, and to whom they bring news upon Tindbrenting of all things which his farsighted eyes do not see, sent forth the race of Eagles. Thorondor was their king. At Manwe command they dwelt in the crags of the North and watched Morgoth and hindered his deeds, and brought news of him to the sad ears of Manwe.”
('The shaping of Middle Earth' – Vol 4 H.o.M.E', עמ' 123 בגרסה שלי)
ב'קוונטה סילמריליון' – הגרסה האחרונה של המיתולוגיה שנכתבה בשנים 1937-1938, הטקסט הזה נותר כשהיה. מי שרוצה לדעת כיצד הנשרים נתפסו במוחו של טולקין משנת 1926 ועד (לפחות) 1938, יכול לקרוא את הפסקה למעלה – הנשרים הם שליחיו של מאנווה.
תפיסתו של טולקין את הנשרים התפתחה, אם כן, לפי השלבים הבאים: הנשרים כגזע עצמאי => הנשרים כגזע שנוצר על ידי מאנווה ומשרת אותו => הנשרים כגזע שמשרת את מאנווה.
אבל אם נקרא את הפרק ב'הוביט', אנו נראה שבו הם לא מצטיירים כשליחיו של מאנווה או כשליחים בלבד. הם בהחלט אויביהם של הגובלינים ושל הווארגים ומוכנים לעזור לגאנדאלף ושות' מפני שהגובלינים ניסו לתפוס אותם, אבל הם מסרבים לעזור לגאנדאלף "עד הסוף", למרות שהוא מבקש. נראה שהתפיסה של הנשרים ב'הוביט' דומה לתפיסה שלהם ב'נפילת גונדולין' ב- 'Book of Lost Tales II' – יצורים שונאי רוע, אך עצמאיים ובעלי אינטרסים משלהם; שונים לחלוטין מהתפיסה של טולקין את הנשרים כמשרתיו של מאנווה.
זו אחת הסתירות בין ה'הוביט' לשאר המיתולוגיה. אבל מדוע היא קיימת? כאשר טולקין השתמש ביצורים מתוך המיתולוגיה (כמו אלרונד, הגובלינים, אורקריסט וגלאמדרינג) הוא הקפיד לתת להם את אותם המאפיינים שאיפיינו אותם במיתולוגיה שלו. אז מדוע כאן יש סתירה?
התאריך המדויק לכתיבתו של ה'הוביט' אינו לגמרי ברור. העובדה היחידה הידועה היא שבינואר שנת 1933 הוצגה טיוטה לק.ס. לואיס. טולקין עצמו טען שהוא החל לכתוב את ה'הוביט' בשנת 1930, כאשר התגורר בדרך נורת'מור מספר 20. בניו הבכורים של טולקין, מייקל וג'ון, זוכרים שאלמנטים ב'הוביט' סופרו להם על ידי אביהם מתחילת 1926 ועד לשנת 1930. 'Land of the Snerg', שבאחד המאמרים הקודמים ציינתי שהיה אחת ההשראות ל'הוביט', נכתב בספטמבר 1927 – כך שסביר להניח שטולקין לא החזיק בתפיסה הראשונית של "הנשרים כיצורים עצמאיים" כאשר הוא כתב את ה'הוביט', אלא דווקא בתפיסה של "הנשרים כמשרתי מאנווה".
לאחר שפסלנו את האפשרות הזו, לא נותרו בידינו יותר מדי ברירות. יש שיגידו שפשוט יש סתירה, כי למרות השם הזהה – Eagles<, הנשרים של ה'הוביט' לא דומים לנשרים המיתולוגיים. יש שיטענו שאולי טולקין לא שם לב לסתירה הזו או פשוט לא חשב שהיא מספיק חשובה וישנם שיאמרו שאם הנשרים היו מביאים את תורין ושות' להר הבודד אז ההוביט היה חצי ספר... אבל אני אומר משהו שונה: אני חושב שמאז ומעולם היו לטולקין קונפליקטים בנוגע לנשרים ולתפקידם. התפיסה של הנשרים ותפקידם במיתוס הכללי לא היתה ברורה - בכל יצירה "מרכזית" בלגנדאריום, לנשרים אופי שונה וצורת התנהגות שונה. אני רוצה להראות כאן כיצד השתנתה התפיסה של הנשרים אצל טולקין ומדוע' סביר להניח' שהוא שינה את דעתו בנוגע אליהם.
התפיסה של טולקין את הנשרים, שהראיתי כיצד התפתחה משנת 1916 ועד לשנת 1937, המשיכה להשתנות. בשנת 1951, ברשימות 'Annals of Aman', טולקין כתב כמה הערות בכתב ידו על גבי הטקסט המודפס. אחת מהן מראה שינוי שחל בתפיסתו את הנשרים:
“Manwe however sent Maia spirits in Eagle form to dwell near Thangorodrim and keep watch on all that Melkor did and assist the Noldor in extreme case”
('Morgoth’s Ring' – Vol 9 H.o.M.E, עמ' 138 בגרסה שלי)
ב'קוונטה סילמאריליון' המאוחרת, שגם היא נכתבה בשנת 1951 (וכנראה אחרי ה-'Annals of Aman'), טולקין מונה את הנשרים עם החיות המדברות, כמו הואן. (עמ' 251, שם). כלומר, חל היפוך מסוים – טולקין התחיל לחשוב על הנשרים כמאיאר, אך עדיין לא החליט על כך סופית.
באחד הטקסטים החשובים ביותר בלגנדאריום, 'Myths transformed', מופיע מאמר על האורקים, ושם טולקין מתייחס להואן ולנשרים בצורה מפתיעה למדי:
"But true ‘rational’ cratures ‘speaking people’ are all human / ‘humanoid’ form. Only the Valar and the Maiar are intelligences that can assume forms of Arda at will. Huan and Sorontar could be Maiar – emissaries of Manwe. But unfortunately in The Lord of the Rings Gwaehir and Landroval are said to be decendants of Sorontar.”
כלומר, לאחר כמה וכמה תהפוכות, טולקין הגיע למסקנה שהנשרים הם מאיאר. אך למרבה צערו, כאשר הוא הגיע לתפיסה הזו 'שר הטבעות' כבר יצא לדפוס והוא לא יכול היה ליישב את הסתירה בין ההצהרה שגוואיהיר ולאנדרובאל הם צאצאים של סורונטאר ובין התפיסה שהנשרים הם מאיאר. טולקין מצא פתרון מאולץ, שכריסטופר טולקין הכניס לתוך העריכה של ה'סילמאריליאון'. אך למרות ההסבר, הנשרים ב'סילמאריליון' נתפסים כמאיאר של ממש.
כיוון שהנשרים, כמעט יותר מכל גזע אחר, עברו המון תהפוכות, לא פלא שיש סתירות. מה שמעניין הוא שנוצר מצב שבשלוש היצירות יש לנו שלושה אספקטים של דמויות הנשרים, כפי שטולקין תפס אותם:
ב'הוביט' – הנשרים כגזע עצמאי, שונא את הרוע שנאה עזה, אך בעל אינטרסים משלו.
ב'שר הטבעות' – הנשרים כגזע, שליחיו של מאנווה.
ב'סילמריליון' – הנשרים כמאיאר (למרות שבטקסט עצמו מוצהר שהם לא).
**
כמה מילים על תרגום המילה נשרים:
בשתי מהדורות ה'הוביט', וכן בתרגום לבנית, המילה Eagles תורגמה כנשרים. Eagle הוא סוג של עוף דורס שנמצא בעיקר באירופה. הוא נחשב ל'ציפור מלכותית' ומופיע בהרבה סמלים ודגלים של מדינות.
הבעיה עם התרגום הזה היא שבשל סיבה מוזרה כלשהי, Eagle מתורגם בעברית כ'עיט'. ה'נשר' – ביטוי לציפור מלכותית שמופיע בעיקר בתנ"ך, שמור לציפור גדולה ואוכלת נבלות – vulture. אצל היהודים הנשר הוא מלך העופות, ולפיכך המתרגמים תרגמו באופן טבעי Eagle כ'נשר', למרות שהתרגום המילולי המדויק הוא 'עיט'. לא להתבלבל ולחשוב כי ה'נשרים' האלו הם אותם נשרים שמנקרים גופות מבחילות אי שם ברמת הגולן. מדובר בציפורים המופלאות והמלכותיות שלא ראיתי, עד כה, בארצנו.
