|
N † - מילה פואטית או ארכאית. (למשל:
†él "כוכב" כאשר elen היא המילה ה'עדכנית'
לכוכב) או פירוש ארכאי או פואטי למילה. * - צורה שלא אומתה בכתבים. ** - צורה
שגויה. # - מילה שאומתה רק בתור חלק או הטיה ממילה או צורה אחרת. רשימת מקורות
שמופיעים בהערות: LotR- שר הטבעות. Silm - הסילמריליון. MC - המפלצות והמבקרים
(לא תורגם לעברית). MR - טבעתו של מורגות (לא תורגם לעברית). LR- הדרך האבודה
(לא תורגם לעברית). Etym - האטימולוגיות. FS - שירה של פיריאל. RGEO - הדרך הלאה
נמתחה (לא תורגם לעברית). WJ - מלחמת אבני היקר (לא תורגם לעברית). PM - עמי
הארץ התיכונה (לא תורגם לעברית). Letters - המכתבים של ג'.ר.ר טולקין. LT1 - ספר
הסיפורים האבודים 1 (לא תורגם לעברית). 2LT - ספר הסיפורים האבודים 2 (לא תורגם
לעברית). Nam - נאמארייה (מתוך שר הטבעות). Arct - משפט 'ארקטי' מתוך סיפורי אבא
חג המולד. - GL - לקסיקון גנומי. QL - לקסיקון קווניה. VT - ויניאר טנגוואר. כאשר במילת הקווניה מופיע S אשר
מקורה נבע מ Þ (th כמו ב thing) יש לאיית אותה עם האות súlë
במקום עם האות silmë בטנגוואר. למרות שטולקין עצמו שכח או התעלם
מכך, בכל המילים אשר יש לעשות כן מופיע הסימן (Þ). |
||
|
*Utúvielyen "אתה (-lye-) מצאת אותי
(-n). נטען כי ni הוא הצורה העצמאית, אך למעשה נראה כי
זוהי מילה אחרת ל"אני". ניתן לחבר סיומות ל- ni,
למשל nin "בשבילי". |
אותי |
-n |
|
סיומות פועל. לדוגמא: ávan, ványë
(אני לא), maruvan (אני אשכון). משתמשים בסיומת הארוכה אם
סיומת נוספת צריכה להתווסף אחריה למשל: utúvienyes (מצאתי
אותו). |
אני |
-n, -nyë |
|
סיומת, כמו ב arandur (משרת המלך, עוצר).
כשהמילה הראשונה בתרכובת מסתיימת בl, n,, או r, ה- n נשמטת.
Letters:386 |
משרת |
n/dur # |
|
GL:37 |
פגיון |
naica |
|
NÁYAK |
כאב |
naicelë,
naicë |
|
NÁYAK |
כואב |
naicelëa |
|
-NAY, LT1:262,
RGEO:66 |
לקונן, להתאבל |
naina,
nyéna |
|
-NAY, LT1:262,
RGEO:66 |
קינה, אבל |
nainië,
nairë |
|
לב להבה (מכינויי השמש). |
לב |
Naira |
|
מילולית - לב הלהבה. |
שמש |
Naira |
|
שדון העמק (ע"ע): tavar. LT1:261 |
עמק |
nal, nallë |
|
באטימ', ה- a השניה של המילה נושאת
סימן לא-ברור, המיוצג כאן על ידי '. |
הד |
nalláma |
|
המילה alata המופיעה ב- Silm:433במשמעות
"זוהר, נוגה" היא צורת הטלרין של מילה זו. בכתיבה בטנגוואר יש לתעתק
את ה-n התחילית באות noldo. PM:347 |
השתקפות נוצצת |
nalta |
|
השתקפות זוהרת. בטנגוואר יש לכתוב מילה זו באות נולדו
ולא באות נומן (númen). -PM:347 |
השתקפות |
nalta |
|
גם במשמעות "דין" |
תשוקה, תאווה |
náma |
|
- |
היה שלום |
namárië |
|
קיים גם כפועל "להכות בפטיש". -NDAM |
פטיש |
namba |
|
|
תשוקה, תאווה |
námië |
|
MR:258 |
פסל |
namna |
|
לשפוט: #nam-; שיפוט, משפט: námië,
náma; שמו של הואלא מאנדוס. קיים הומונים שמשמעותו אדם, איש. -Silm:411 |
שופט |
Námo |
|
שופט - שמו של הואלא. -Silm:411 |
מחוקק |
Námo |
|
עמק (ש"ת): nalda; "עמק הזהב
המזמר" Laurelindorinan (לוריין). TUB, LotR:488 cf.
Letters:308, LT1:261, UT:449 |
עמק |
nan,(nand-) |
|
כנראה צורת ליבוב ("אימא'לה"). NAN |
אמא |
nana |
|
לפרוט על נבל: nanda-. נבל קטן: nandellë.
פריטה על נבל: nandelë. נגן נבל: nandaro. נגינת
נבל: salmë. -NGAN LotR:1157, LT1:265 |
נבל (כלי נגינה) |
nandë |
|
פיות הכפר, דריאדות |
פֵיות העצים |
nandin |
|
ייתכן שבקווניה מאוחרת, המילה הזו, המתנגשת עם שמם של
הנאנדור, היא ארכאית. -LT1:261 |
חוואי, איכר |
nandor |
|
מילולית: "להבה". מילה נפוצה יותר
ל"אש". מופיעה [עם הסיומת הזכרית -o] בשמות הבאים:
"נשמת אש": Fëanáro (פיאנור), "אש
נוראה": Aicanáro ("להבה חדה", איגנור) (כך ב-
Silm:435; ב- MR:323 מופיע Aicanár). |
אש |
nár |
|
"להבה חדה": Aicanáro
(כך ב- Silm:435, ב- MR:323 מופיע Aicanár)
("אש נוראה" - איגנור), "להבה אדומה": rúnya;
"לב-להבה" (כינוי לשמש): Naira, "בצבע הלהבה"
(אדום-זהוב): culina, culda. -NAR1, LT1:260,
Silm:437, MR:198, KUL |
להבה |
nár,
nárë, velca |
|
-NÁRAK |
קורע, אלים, קשה |
naraca |
|
אכזרי, קשה - NÁRAK |
אלים |
naraca |
|
אלים, גס.-NRAK |
קשוח |
naraca |
|
-NÁRAK |
לתלוש, לקרוע |
narci- |
|
-SNAR |
קשר |
narda |
|
-LotR:1144 |
יוני |
Nárië |
|
LotR:1144/1146 |
אוקטובר (חודש) |
Narquelië |
|
אוקטובר. משמש גם כמילה כללית לסתיו. . -LotR:1142,
1144, 1145/Silm:439/LT1:254, DAT, FS, NAR/KWAL, Letters:382 |
סתיו |
narquelië |
|
ב- LT1:252 קיימת גם המילה avestalis,
וגם Erintion שפרושה "החלק השני של ינואר"; אך אלה כמעט
ולא בשימוש בצורה הנוכחית של השפה. -LotR:1144 |
ינואר |
Narvinyë |
|
אדום-אש |
אדום |
narwa |
|
מילה שמקורה בוואלארין, וקיימת רק בניב של הווניאר |
אדום |
nasar |
|
-NAS |
קוץ |
nassë |
|
|
יתד, חוד |
nassë |
|
חוד החנית. -SNAS |
משולש |
nasta |
|
ראש חנית, חוד, משולש |
טריז |
nasta |
|
NAS |
לעקוץ |
nasta- |
|
חוד-החנית, לנגח, משולש. SNAS |
קצה, "שפיץ" |
nasta |
|
ראו דבר. |
חפץ |
nat |
|
tanwë - חפץ מלאכותי, מִתקן, אוּמנות. |
דבָר, חפץ |
nat, engwë |
|
רשת קורי עכביש: ungwë. -NAT,
LotR:1157 |
רשת |
natsë |
|
VT39:7 |
מעוכב, מפגר |
nauca |
|
גם *קטן. ראו קטן. -WJ:413 |
מעוות, מעוקם |
nauca |
|
משמעותו הנוספת היא מעוות, קטן (ע"ע) |
קשה |
nauca |
|
קשה, מפותל, ראה גם 'קטן'. WJ:413 |
מעוות |
nauca |
|
ראו מעוות, מעוקם. |
מעוקם |
nauca |
|
צורת רבים: Naucor. מילולית: מעוכב,
שלא גדל. Naucalië - עם הגמדים, כל הגמדים כולם. |
גמד |
Nauco |
|
כשמילה זאת נכתבת בטנגוואר, ה n התחילית
מתועתקת באות נולדו [noldo], ולא נוּמן [númen]. -NGAW |
אדם-זאב |
nauro |
|
NOWO |
דמיון |
nausë
(Þ) |
|
לדלג -NUT |
מוכרח |
nauta |
|
שם עצם הכולל את חלל הפה. ככל הנראה שונתה ע"י
טולקין מהמילה páva). |
פה |
náva |
|
(נורגוד, נורבוד),
תרגום שמה של נורגוד לאנגלית. WJ:389 |
הולוובולד |
Nävarot |
|
WJ:389 |
נוברוד |
Nävarot |
|
משוחזר מצורת הרבים: náva-tengwi. מילולית:
סימן-פה. הצורה המקוצרת #návëa (ר' návëar)
שימשה באותה משמעות. |
עיצור |
náva-tengwë |
|
צורת רבים: nécë. MC:223,
222 |
עמום |
néca |
|
MC:223 |
מטושטש, עמום |
néca |
|
-UT:282 |
יתד |
nehtë |
|
ראש חנית, לשון יבשה צרה, יתד |
טריז |
nehtë |
|
לשון יבשה צרה. -UT:282 |
כֵף |
nehtë |
|
-NEL |
שלוש, 3 |
neldë |
|
nelet - רבים nelci ; NÉL-EK |
שן |
nelet, |
|
- רבים neltildi.
TIL |
משולש |
neltil |
|
השוו Nelyar - "השלישיים",
השבט השלישי של בני-הלילית. |
שלישי |
nelya # |
|
משמע "השלישי של פינווה", לא מקביל לשם
הסינדאריני "מאדרוס". הצורה המקוצרת: Nelyo. שם האם
שלו, אשר מעולם לא הוזכר בסיפורים היה Maitimo, שמשמעותו
"הבנוי היטב". ניתן לו גם הכינוי Russandol - "ראש
נחושת". PM:352, 353 |
מאדרוס |
Nelyafinwë |
|
מיימי, רטוב: nenda; "שדה-מים, מישור
מושקה" nanda; אוהבי-מים: Nendili (בהקשר
ללינדאר); -NEN, WJ:410, NAD, |
מים |
nén |
|
או )פחות סביר): Luinil. לא בטוח מי מהשנים
הוא נפטון ומיהו אורנוס. Basic Quenya:24, Silm:55 |
נפטון (כוכב) |
Nénar |
|
מיימי. NEN |
רטוב |
nenda |
|
בריכת חבצלות: nénuvar. -NEN, LIN,
AY |
בריכה, אגם |
nendë, linya,
ailin |
|
WI, NE |
אף |
nengwë |
|
NEׁ-WI |
אפי, של האף |
nengwëa |
|
(Amillion
ב- LT1:249 היא בקושי מילה תקינה בקווניה מאוחרת). -LotR:1144 |
פברואר |
Nénimë |
|
WJ:399, LT1:248 |
חבצלת מים |
nénu |
|
UT:211 |
איש |
ner |
|
צורת ריבוי: neri. בהרכבים: ner-.
"שום-איש": úner; חוד חנית אנושי: nernehta (מבנה
של חיילים בצורת טריז). (ל"אדם" בניגוד ל"בני לילית" ראה
"בני תמותה"). -DER, UT:282, UT:211 |
איש |
nér |
|
רבים: Nermir |
נימפה של השדות |
Nermi |
|
ביחיד: Nermi |
פֵיות השָׂדֶה |
Nermir |
|
מחליף את olma שמופיע ב-LT1:258 . NÉTER |
תשע |
nertë |
|
מלא נעורים: nessima.NETH, LR:25, GL:37,
LT1:267 |
צעיר |
nessa, vinya, cana |
|
נתונה צורת עבר: nentë. - QL:66 |
להשיג, לקבל |
net- |
|
SNEW |
מלכודת |
neuma |
|
|
שני |
neuna |
|
-KHIL/Silm:116/122/403,
FS/WJ:387, LotR:1003, 1004 |
חסיד, מעריץ |
neuro |
|
NDEW |
יורש |
neuro |
|
אני ואת/ה |
אנחנו |
-ngwë,
engwë |
|
נקבי: inya, inimeitë רבים כנראה *inimeisi.
-INI |
נקֵבה |
ní |
|
צורה ארכאית. נקבה. |
אישה |
ní |
|
cf. NIK-W- |
קר, להיות קר (על מזג אויר) |
nicu- |
|
WJ:417 |
קור, להיות קר (במזג אויר). |
nicu- |
|
LT1:262 |
סיריוס |
Niellúnë,
Nierninwa |
|
|
דבורה |
nier, nion |
|
LT1:262 |
כוורת |
nierwes |
|
-MEL, LT1:262,
WJ:412, NIL, VT39:11, ID |
אוהב, ידידותי |
nilda, méla |
|
ז/נ. "ידידותי, נעים": nilda,
"חבֵרוּת": nilmë. |
חבר |
nildo/ nildë |
|
בטנגוואר יש לאיית מילה זו באות noldo. |
ניצנוץ כסוף |
nillë |
|
NIN-DI, TER |
דקיק |
nindë,
terenë |
|
לבן, חיוור. WJ:417 |
צינה |
ninquë |
|
לבן, צונן |
חיוור |
ninquë |
|
צונן, חיוור |
לבן |
ninquë |
|
NIK-W |
לבהוק בלבן |
ninquita- |
|
(משמש גם כפועל
"זה קר, זה מקפיא".) WJ:417 |
קור |
niquë |
|
ב- LT1:254 מופיע hilcin -
"זה קופא", אבל בקווניה מאוחרת המשמעות תהיה, אם בכלל, "אני
קופא" -WJ:417, LT1:254 |
לקפוא |
niquë- |
|
יתכן שמילה זו משמעה רק "קור". כיפת שלג :
niquetil; פתית שלג: nieninquë (מילולית: דמעה לבנה). NIK-W- |
שלג |
niquë, niquis |
|
הפעלת כוח הרצון: nirmë. -VT39:30/VT41:6,
17 |
רצון |
níra |
|
-NEI, LT1:262 |
דמעה |
nírë,
nië |
|
NID |
כר |
nirwa |
|
|
אישה |
nís |
|
NEI |
לח |
nítë |
|
מטולל, לח. |
טל |
nítë |
|
"תבניות-כפור":
niquis, niquessë (האחרונה על ידי חיבור עם quessë
- "נוצה"). -WJ:417, LT1:265 |
כפור |
nixë |
|
רבים: -nnar. Elenna -
"לעבר הכוכבים" (Elen + na[n]).
ראו גם עד ש- , עד. NÂ, Plotz letter, UT:432, Silm:313 |
לעֵבר |
-nna |
|
בצורת רבים nówi. NOWO |
תפיסה, קונספציה |
nóa,
nó |
|
בוּדד מ- Noirinan - "עמק
הקברים". -UT:166 |
קֶבר |
noirë # |
|
-NDOL |
תל |
nóla |
|
ראש עגול, גבעה עגולה. NDOL, PM:345 |
ראש |
nóla |
|
GL:30 |
שובר גלים |
noldarë,
nolpa |
|
רבים: Noldor. בכתיבה בטנגוואר יש לתעתק את ה-
n ההתחלתית באות Noldo. של הנולדור: Noldorinwa. שפת הנולדור: Noldorin.
ארץ הנולדור: Noldomar. -LT1:262, Silm:61, LotR:1157, VT39:16 |
נולדו |
Noldo |
|
שפת הנולדור. נולדורי, של הנולדור: Noldorinwa.
WJ:20, LR:201 |
נולדורין |
Noldorin |
|
ÑGOL,
Silm:432 |
לימוד, חוכמה, ידע |
nólë |
|
בטנגוואר מילה זו מאוייתת באות נולדו (noldo)
ולא באות נומן (númen). -IS/LT2:339; KHAN,
ÑGOL, Silm:432 |
ידע, מחקר |
nólë |
|
מחקר ארוך, חכמה, ידע. בטנגוואר, ה n התחילית
מתועתקת באות נולדו [noldo], ולא נוּמן [númen]. |
חכמה |
nólë |
|
-ÑGOL,
LT2:339, WJ:382, WJ:383/396 |
דעת, מסורה |
nólë,
issë |
|
-ÑGOL,
LT2:339, WJ:382, WJ:383/396 |
חוכמת הניסתר |
nolwë |
|
תורת הנסתר. בא במקום nólemë,
שמופיע ב- LT1:263, |
חכמה |
nolwë |
|
מבודד מ- sinomë - "במקום
הזה". |
מקום |
nomë
# |
|
במילים מולחמות
כשהמילה הראשונה מסתיימת בתנועה הופך ל- -#ndor. ארץ הוואלאר
(צורה חלופית של "ואלינור"): Valandor; ארץ המתת: Andor
(כינוי לנומינור. ראה גם "מתנה"). -NDOR/NÔ/Silm:430/ WJ:413,
LONO, Silm:414, 313, 430 |
יבשה |
nór |
|
-NÔ |
אומה |
nórë |
|
-NÔ |
גזע |
nórë |
|
במשמעות של "מקום מגורים של עם מסוים". ארץ
המערב: Númenor, Númenórë. -NDOR/NÔ/Silm:430/
WJ:413, LONO, Silm:414, 313, 430 |
ארץ |
nórë |
|
LT1:272 |
ארץ, אומה |
nórë,
-nor |
|
ארץ, מקום-מגורים, אומה, מולדת. |
משפחה |
nórë,
-nor |
|
משוחזר מתוך sindanóriello,
"מהארץ האפורה", "מחוץ לארץ האפורה". Nam/RGEO:67 |
ארץ, אומה |
nórië |
|
WJ:413,
TÁRAG |
קשה, קשוח |
norna, tarya |
|
WJ:413,
TÁRAG |
נוקשה |
norna, tarya |
|
מילולית: מעוות צורה. נחשב לשם היותר ידידותי. Nornalië
- עם הגמדים. |
גמד |
Norno |
|
מרובה אלונים: lindornëa. DÓRON,
LIN |
אלון (עץ) |
norno |
|
-LT1:263 |
להמשיך |
nornoro- |
|
GL:31 |
עגלה |
norollë |
|
ראה גם מפלצת. NOROTH |
ענק |
norsa |
|
-LT1:250,
272/LT2:338 |
משפחה, קרובים |
nossë |
|
משפחה, "בית" (ביוחסין). NÔ |
שבט |
nossë |
|
משפחה, שבט. |
בית |
nossë |
|
שבט, "בית". |
משפחה |
nossë |
|
במקורות מאוחרים יותר nosta מופיע גם
בפירוש של "לגרום". LT1:272 |
ללדת |
nosta |
|
-LT1:272 |
סוג, מין |
nostalë |
|
LT1:272 |
מין (ביולוגי), סוג |
nostalë |
|
צורת יחיד משוערת: nostar |
הורים |
nostari |
|
NOT |
לחשב, לספור |
not- |
|
הרכיב not- יכול להיות מבודד מהמילה únótimë
- "רב מספור". השורש באטימ' אבל משמעותו שם "לספר,
לגולל". ניתן לספירה: nótima -NOT, RGEO:67, Nam |
לספור |
not- |
|
מספר גדול: hosta, מספר גדול מאוד: úvëa
; רב מספור: únótima (צורת הרבים únótimë
מתועדת) NOT, KHOTH, UB, Nam/VT39:14 |
מספר |
nótë |
|
סיומת. *aldanta - העץ שלהם. ראו הם. |
שלהם |
nta * |
|
סיומות בנטייה של פעלים. |
הם |
-ntë, -lto |
|
SD:246 |
מושפל, מבויש |
nucumna |
|
להפסיק לפני הסוף. WJ:413 |
לעצור |
nuhta |
|
לעצור, למנוע מלהגיע לכדי השלמה. -WJ:413 |
למנוע המשך |
nuhta |
|
WJ:413 |
לעכב |
nuhta- |
|
NDUL |
עמום, חשוך |
nulla |
|
-NDUL |
מעורפל, חשוך |
nulla |
|
מעורפל. NDUL |
אפל |
nulla |
|
מערבי: númenya; במערב: númëa;
"כנפי המערב" (שם של ספינה): Númerrámar. |
מערב |
númen |
|
(הצורה המלאה: Númenórë).
-Silm:313, 414 |
ארץ המערב |
Númenor |
|
בהקשר לשמש. -LT1:263 |
לרדת, לשקוע |
númeta-,
númenda- |
|
הרחק למטה. NÛ |
למטה |
nún |
|
WJ:386 |
דונדאין |
Núnatani |
|
-LotR:1157 |
הפוך |
nuquerna |
|
LT1:263 |
תלונה |
nur |
|
|
ריטון, נהמה |
nur |
|
NÛ |
עמוק |
núra |
|
אחד מכינוייה של ניינה. LT1:263 cf. 66 |
נאנחת, ה- |
Núri |
|
MC:223 |
מירמור, רחש |
nurru- |
|
ייתכן שזו רק צורה מאוחרת של nur. נוהם
(ש"ת): nurrua. |
ריטון, נהמה |
nurru- |
|
להתלונן, למלמל. |
לרטון, לנהום |
nurru- |
|
משוחזר משם הפעולה: nurtalë
"החבאה". Silm:120 |
להחביא |
nurta # |
|
Silm:120 |
החבאה , הסתרה |
nurtalë |
|
Nuru הוא כינוי למאנדוס. |
מוות |
nuru |
|
מתייחס לכלבים. |
לרטון, לנהום |
núru- |
|
NUT |
לקשור |
nut- |
|
LT1:263 cf.
NDÛ |
לרכון, לשקוע |
núta |
|
NDÛ |
שקיעה (של השמש והירח) |
núta |
|
NDÛ |
לשקוע |
núta- |
|
צורת ריבוי משוערת: núter . NU |
קשר |
nútë |
|
בטנגוואר יש להשתמש באות nwalmë לציון
ה-nw במילה זו. |
אכזרי |
nwalca |
|
בכתיבת טנגוואר יש להשתמש באות nwalmë
על מנת לתעתק את האותיות nw שבתחילת המילה. LotR:1157 cf.
ÑGWAL; LT1:249 |
ייסורים |
nwalmë,
angaitya |
|
בטנגוואר, יש להשתמש באות nwalmë בשביל
הצליל nw בתחילת המילה. ÑGWAL |
להכאיב, לענות |
nwalya |
|
בכתיבת טנגוואר יש להשתמש באות nwalmë
על מנת לתעתק את האותיות nw שבתחילת המילה. |
לייסר, לענות |
nwalya- |
|
(סיומת שייכות. לדוגמא:
*aldanya : "העץ שלי". כנראה מוכנס i בין
הסיומת לשם המסתיים בעיצור. למשל: atarinya - "אבי" (LR:61).
אם השם מסתיים ב- n או nd, ניתן להשתמש בצורה
מקוצרת -hinya "ילדִי" (קיצור ל- hínanya
WJ:403), yonya - "בּנִי" (ל- *yondonya
LR:61). |
שלי |
-nya |
|
שאין לספרו: avanyárima.
-NAR2, WJ:370 |
לספֵּר |
nyar- |
|
סיפור, סאגה. |
היסטורה |
nyärë |
|
NAR2 |
סיפור, סאגה, הסטוריה |
nyárë,
nyarna |
|
-NAR2 |
עלילה, סאגה |
nyárë,
nyarna |
|
Avanyárima - אסור לספר (סודי). -NAR2, WJ:370 |
לספר |
nyarin |
|
ראו סיפור. |
סאגה |
nyarna |
|
-NYAD |
עכברוש |
nyarro * |
|
|
זָמָּר |
nyello |
|
-LT1:262 |
עז (ש"ע) |
nyéni |
|
-LT1:262 |
בוכה |
nyényë |
|
צורת רבים משוערת: *nyérer; להתאבל,
להצטער: *nyer-. -GL:60/LT1:261 |
יגון |
nyérë |
|
צורת רבים: nyérer. GL:60 |
צער, יגון |
nyérë |