|
L
† - מילה
פואטית או ארכאית. (למשל: †él "כוכב" כאשר elen
היא המילה ה'עדכנית' לכוכב) או פירוש ארכאי או פואטי למילה. * - צורה שלא אומתה
בכתבים. ** - צורה שגויה. # - מילה שאומתה רק בתור חלק או הטיה ממילה או צורה
אחרת. רשימת מקורות שמופיעים בהערות: LotR- שר הטבעות. Silm - הסילמריליון. MC -
המפלצות והמבקרים (לא תורגם לעברית). MR - טבעתו של מורגות (לא תורגם לעברית).
LR- הדרך האבודה (לא תורגם לעברית). Etym - האטימולוגיות. FS - שירה של פיריאל.
RGEO - הדרך הלאה נמתחה (לא תורגם לעברית). WJ - מלחמת אבני היקר (לא תורגם
לעברית). PM - עמי הארץ התיכונה (לא תורגם לעברית). Letters - המכתבים של ג'.ר.ר
טולקין. LT1 - ספר הסיפורים האבודים 1 (לא תורגם לעברית). 2LT - ספר הסיפורים
האבודים 2 (לא תורגם לעברית). Nam - נאמארייה (מתוך שר הטבעות). Arct - משפט
'ארקטי' מתוך סיפורי אבא חג המולד. - GL - לקסיקון גנומי. QL - לקסיקון קווניה.
VT - ויניאר טנגוואר. כאשר במילת הקווניה מופיע S אשר מקורה נבע מ Þ (th כמו ב thing) יש לאיית אותה עם האות súlë במקום עם האות silmë בטנגוואר. למרות שטולקין עצמו שכח או התעלם מכך, בכל המילים אשר יש לעשות כן מופיע הסימן (Þ).
|
||
|
סיומת מקוצרת בציווי: !hecal - הסתלק! WJ:364 |
אתֶם |
-l |
|
משמש לשלילת עובדות, או מה שמוצג כעובדות. היא נגזרת מהשורש שמביע התנגדות או איסור לבצע דבר מה. LA, WJ:371-370 |
לא |
lä |
|
כך ב- Letters:282, אבל בחומר מוקדם יותר ירוק= laiqua, ואילו laica מציין "חד, דוקר". בהרכבות יש שימוש בצורה המקוצרת lai-, למשל Laiquendi - בני הלילית הירוקים. VERDIGRIS = lairus |
ירוק |
laica |
|
LAIK |
תפיסה, חדות תפיסה |
laicë |
|
ייתכן שזו טעות מ- laica.-LAIK |
חד, חריף |
laicë |
|
יתכן שזוהי טעות בקריאה של laica, ואז laicë פרושו חדוּת. LAIK |
חד |
laicë |
|
יתכן שזוהי טעות בקריאה של laica, ואז laicë פרושו חדוּת. LAIK |
חד |
laicë |
|
|
חדות (של תפיסה) |
laicë |
|
LAIK, Silm:434, AYAK, MR:323 |
חד, מפלח |
laicë, maica |
|
-LT1:267 |
לגולאס |
Laiqualassë |
|
בלוח של אימלאדריס, lairë היתה תקופה של 72 יום, אך המילה שימשה גם במובן הכללי. קיץ נצחי: oiolairë. lairelossë - "שלג של קיץ", עצים ירוקי עד שהובאו לנומנור בידי האלדאר. |
קיץ |
lairë |
|
בצורה המוקדמת של ה"קניה", אך מאוחר יותר מקבלת משמעויות אחרות ("קיץ" ו"שיר"), כך שהיא מוטלת בספק. LT1:267 |
אחו |
lairë |
|
קיים הומופון במשמעות "קיץ". LT1:258 |
שיר, פואמה |
lairë |
|
דוק ירוק, כעין חלודה ירוקה. VT41:10 |
ירוקת |
lairus (lairust-) |
|
-LotR:989 cf Letters:308, UT:436 |
לשבח, לברך |
laita- |
|
מבודד מ Erulaitalë "שבח ארו" |
שבח, ברכה |
laitalë |
|
LT1:267, Silm:406/429 |
חיים חדשים, נעורים |
laito, laisi |
|
חיים חדשים, נעורים. LT1:267 |
כוח, מרץ |
laito/laisi |
|
מרץ, חיים חדשים. מלא נעורים: nessima; NETH, LR:25, GL:37, LT1:267 |
נעורים |
laito/laisi, nessë, nésë |
|
LIB |
מישחה |
laivë |
|
-SLIW |
חולה |
laiwa |
|
קיים הומונים שמשמעותו "להכחיש". בעבר: *landë |
לצחוק |
lala |
|
קיים הומופון במשמעות "לצחוק", אך צורות העבר נבדלות. LA |
להכחיש |
lala- |
|
בהחלט לא, להפך; משמש גם לשאלת שאלות ספקניות. |
לא |
lala, lau, laumë |
|
LAM |
צלצול, הד |
láma |
|
צליל מהדהד. lámatyávë- טעם צלילי. תכונה שעל פיה קבעו בני הלילית את שם הבחירה שלהם. LAM, MR:215, 216 |
קול, צליל |
láma |
|
צליל מצטלצל - כך באטימ', אך ראו צליל. "מהדהד": lámina. -LAM |
הד |
láma |
|
צורת רבים: lamni, lamani. משמשת לתיאור יונקים בעלי 4 רגליים. |
חיה, בעל חיים |
laman |
|
איבר בפה. |
לשון |
lamba |
|
שפה. בלשן: #lambengolmo (משוחזר מצורת הרבים - lambengolmor) |
לשון |
lambë |
|
משוחזר מצורת הרבים: lambetengwi. מילולית: סימן-לשון |
עיצור |
lambetengwë # |
|
LAM |
קול, צליל |
lamma |
|
LAM |
להשמיע |
lamya- |
|
-LAN , LT1:254 |
ערב, חוטי הרוחב |
lanat |
|
-LAK, LANK |
גרון |
lanco |
|
|
רחב |
landa |
|
גם "חרב רחבה". LAG |
חרטום של ספינה |
lango |
|
חרב רחבה. גם במשמעות "חרטום של ספינה". |
מהיר |
lango |
|
LAN |
בד, ממחטה |
lannë |
|
-LAN |
מטפחת |
lannë |
|
רבים הווה: lantar, רבים עבר: lantaner ובינוני #lantala ידועים. -DAT/DANT/MC:222, Nam, SD:246, LT1:254, Silm:102/414, TALÁT |
לִפול |
lanta- |
|
המילה הראשונה מופיעה בביטוי lasselanta - "נפילת-העלים, סתיו", והשנייה בוּדדה מ- Noldolantë - "מפלת הנולדור". מדוגמאות אלו ניתן לראות ש- lanta היא נפילה פיזית, בעוד lantë היא נפילה מוסרית. ייתכן שהמילה השנייה יכולה לשמש גם למפלה צבאית, כמו ב"מפלת גונדולין". "זו אשר נפלה" (=נומנור): Atalantë. -DAT/DANT/MC:222, Nam, SD:246, LT1:254, Silm:102/414, TALÁT |
נפילה |
lanta, lantë # |
|
-LAN, LT1:254 |
נול |
lanwa, windelë |
|
הטווָה-תמיד: Vairë (שם של ואליֵה). LAN, VT39:10 |
לטוות, לארוג |
lanya- |
|
-GL:52 |
ארנבת |
lapattë |
|
צורת חזרה - ללקק שוב ושוב. |
ללקק, ללגום |
lapsa |
|
כ-4.8 ק"מ. במקור "עצירה" (בצעדות ארוכות היו עושים הפסקה קצרה כל פרסה). -UT:285 |
פרסה (מידת מרחק) |
lár |
|
ראה גם "פרסה". -UT:285 |
הפסקה |
lár |
|
-LAS2 |
להקשיב |
lár-, lasta- |
|
-DAL |
שטוח |
lára |
|
LAK |
מהיר |
larca, alarca |
|
רבים: lassi. בעל עלים מרובים: lillassëa (ר: lillassië). בצורת עלה: lassecanta. אפור-עלים: lassemista (סוג של צבע). -LAS1, Nam, VT39:9, LT1:254, MC:222, 223, Letters:282, LT1:258, KAT, LotR:505 cf. Letters:224 |
עלה |
lassë |
|
מילולית: נפילת עלים. ראה גם "עלה" |
שלכת, סתיו |
lasselanta |
|
נפילת עלים |
סתיו |
lasselanta |
|
סוג של צבע. ראה גם "עלה" |
אפור-עלים |
lassemista |
|
-LAS2 |
שומע, קשוב (ש"ת) |
lasta |
|
VT39:23, LAT, VT39:23/VT41:5 |
פתיחות |
látië |
|
VT39:23, LAT, VT39:23/VT41:5 |
חופשי, מאורר, פתוח (אוויר) |
latin, latina |
|
מתייחס לארץ (חופשייה מ-). |
חופשי |
latin, latina |
|
על אדמה. LAT |
חופשי, פתוח |
latin, latina |
|
LATH |
רצועה, סרט |
latta |
|
בור. קיים הומונים שמשמעותו "רצועה". DAT |
חור |
latta |
|
קיים הומופון במשמעות "רצועה" |
בור (באדמה) |
latta |
|
עשוי מבדיל: latucenda. -LT1:268 |
בדיל |
latúcen |
|
-LAW |
חמים |
Lauca |
|
צבע, בעיקר אור זהוב כמו של השמש. לא מתייחס לצבע המתכת בפועל. זהו צבעו של העץ הזהוב Laurelin. זהוב laurëa, רבים: laurië, מתועדת גם הצורה laurina (LT1:258) |
זהב |
laurë |
|
בהמשך טולקין שינה את שמו של גלורונד לגלאורונג, וייתכן שיש לשנות את השמות בקווניה בהתאם ל: *Laurungo, *Ungolaurë |
גלורונד |
Laurundo, Undolaurë |
|
לא לאפשר להמשיך nuhta- -DAB, WJ:413 |
לאפשר, להרשות |
lav- |
|
לא לאפשר להמשיך nuhta- -DAB, WJ:413 |
לאפשר, להרשות |
lav- |
|
להסכים, להרשות. -DAB |
להיענות |
lav- |
|
גוף ראשון, הווה. צורת עבר: lávë |
ללקק, ללגום |
lavin |
|
בפנייה רשמית. ייתכן שזו צורת המושא של elyë - "את/ה" (thou). ניתן להוסיף סיומות, כמו len - "לך/ בשבילך". |
אותך |
le |
|
lehta tengwi - יסודות חופשיים, המונח הדיקדוקי ל"תנועה". VT41:5, 6, LT2:250, VT39:17 |
משוחרר, חופשי |
lehta |
|
LEK |
לרפות, לרופף |
lehta- |
|
"יסוד חופשי" - המונח הדקדוקי. |
תנועה (דקדוק) |
lehta tengwë # |
|
מילולית "יסוד חופשי". משוחזר מצורת הרבים: lehta tengwi. VT41:5, 6, LT2:250, VT39:17 |
תנועה (דקדוק) |
lehta tengwë # |
|
בעבר lendë. -WJ:363 |
להתקדם, להמשיך |
lelya- |
|
עבר: lendë. WJ:363 |
לטייל |
lelya- |
|
צורת העבר זהה: lendë. להמשיך, לטייל. |
ללכת |
lelya-, linna |
|
משורש שפירושו "חמש", בגלל שבשבוע הואליאני היו חמישה ימים. LEP |
שבוע |
lemnar |
|
-LEP/GL:53 |
חמש, 5 |
lempë |
|
LT2:341 |
איטי |
lenca |
|
עזב. צורת העבר של lelya-/linna- "ללכת". |
הלך |
lendë |
|
ברשותו של... (כולל יחסת שייכות). ELED |
רשות |
lenémë |
|
LT1:341 |
למתוח |
lenu- |
|
ארוך, דק |
ישר |
lenwa |
|
דק וארוך |
דק, רזה |
lenwa |
|
דק, ארוך וצר LT2:344, 341, LotR:989 |
ארוך |
lenwa |
|
lómë- צללי הלילה; halda- מוצלל, מוסתר; fuinë, ungo, lumbulë - צל כבד; Huinë- "הצל", מילה המקושרת לבואו של סאורון לנומנור. -DAY, LT1:255, Nam/RGEO:67, PHUY, UÑG, SKAL |
צל |
lëo, laimë, lómin |
|
"בעל אצבעות" : #lepta (בוּדד מ-raccalepta- "בעל הטפרים") clawfingered). -LEP, SD:68, 72 |
אצבע |
lepsë |
|
-VT41:5, 6 |
לשחרר, להניח |
lerya |
|
VT41:5, 6, LT2:250, VT39:17 |
לשחרר |
lerya-- , fainu- |
|
מבודד מ- Lestanórë, ראה גם "דוריאת". מילה בסנדרין מאותו השורש היא Lest - כמו ב Lest Melian (מחגורת מליאן) [WJ:228]. הערה: lesta פירושה גם "מידה". WJ:369, Silm:390 |
חגורה, מחגורת |
lesta |
|
(מוזכר רק בהקשר ללסטאנן lestanen "במידה". הערה: lesta פירושו "מחגורת". -FS |
מידה |
lesta # |
|
משוחזר מיחסת הקניין: Lestanórëo. WJ:369 |
דוריאת |
Lestanórë # |
|
LotR:1149 |
נחש |
leuca |
|
leuca משמעותו גם "נחש", וייתכן שהוא תוצאה של טעות בקריאת כתב היד. יש להעדיף את הצורה השנייה. -LEK |
לרופף, לשחרר |
leuca-, lehta- |
|
SLIG |
קור עכביש |
lia |
|
גם: קור-עכביש. הפועל lia- משמעותו "לשזור". -SLIG |
פתיל |
lia |
|
הערה: lia פירושו גם "חוט, קור-עכביש". -LT1:271 |
לשזור |
lia- |
|
-LT1:271 |
גפן, צמח מטפס |
liantassë |
|
SLIG |
עכביש |
liantë |
|
אבל באטימ' הפירוש הוא "עכביש". LT1:271 |
קנוקנת, שלוחה, זרוע |
liantë |
|
-MC:223, GL:60 |
שעווה |
líco, neitë |
|
-MC:223 |
נר |
lícuma |
|
שארי-בשר. -LI, VT39:6, LT1:250/LT2:338, WJ:361 cf. 360 |
עם, אנשים |
lië, nossë |
|
LILT |
לרקוד |
lilta- |
|
טיפה קטנה: liptë. LIB, LT1:258 |
טיפה |
limba |
|
תחילית lin- (מרובה השנים - linyenwa) בהטמעות תהפוך ל lil- לפני "l", כמו ב"lillassëa" - "בעל עלים רבים"; יש להניח תהליך דומה לפני "מ", "ר" ו"ס" שיתן את הצורות *lim-, *lir-, *lis-. -LT2:342, LI, Plotz letter |
הרבה |
limbë |
|
המשקה של הוואלאר, של הפיות. |
יין |
limpë |
|
כך בשורש LIP. ב- LT1:258מתורגם כ"משקה הפיות". |
משקה האלים |
limpë |
|
-ROM, LotR:488 cf. Letters:308 |
צליל, לחן |
lin |
|
מוזיקלי, ערב לאוזן: lindelëa. LT1:258, cf. LotR:488 and Letters:308 |
מנגינה |
lin (lind-) |
|
מבודד מ- Ainulindalë - מנגינת האיינור. Silm:378, LIN |
מנגינה |
lindalë # |
|
LIN2 |
מנגינה, שיר |
lindë |
|
ראו מנגינה, שיר. |
שיר |
lindë |
|
|
לחן, נעימה |
lindë |
|
מילולית "צרור מזמר". יתכן שצריך להפוך ל-*Lindelohtë לאור החלטה של טולקין שכל kt הופך ל- ht. -LT1:258 |
לבורנום (סוג צמח) |
Lindeloktë |
|
כינויים של הנאנדור בפי עצמם. -WJ:385 |
בני הלילית החוזרים |
Lindi |
|
ציפור שיר. Lindar- "המזמרים", אחד משמות הטלרי; Lindeloktë, Lindelohtë - קבוצת זמרים; |
זָמָּר |
lindo |
|
SLIG |
קורי עכביש |
línë |
|
-LING |
להתלות, להדלדל |
linga- |
|
ייתכן שזו מילה כללית, כניגוד ל- hala. |
דג |
lingwë |
|
דרקון דג, נחש הים. |
דרקון |
lingwilókë |
|
LT1:262 |
מים |
linquë |
|
מחליף את liquin ב LT1:262. LINKWI |
רטוב |
linquë |
|
משוחזר מצורת הרבים lintë. |
מהיר |
linta # |
|
רב שנים. |
ישן, עתיק |
linyenwa |
|
LIB |
סבון |
lipsa |
|
-LIB2 |
מישחה, מזור |
lipsa |
|
טיפה קטנה: liptë . LT1:258 |
לטפטף |
lipte- |
|
"שקיפות": המילה vírin מוגדרת כ-"חומר זכוכיתי קסום ובוהק ששימש ביצירת הירח. המילה משמשת לתיאור עצמים ששקיפותם גדולה וטהורה". LT1:262, LT2:339 |
שקוף |
liquis |
|
צורת הרבים- lírer. lirilla- שירה ארוכה, אפית. GLIR, LIN2, LT1:258 |
שיר, שירה |
lírë, lindë |
|
שירה, שיר ארוך. -LT1:258 |
שיר |
lirilla |
|
גוף ראשון הווה. LIR1 |
לזמר |
lirin |
|
גוף ראשון, הווה. GLIR |
לשיר |
lirin |
|
-GLIR |
שיר, פואמה |
lirit |
|
מילולית - "ציפור שרה". -MR:238/252, LIN2 |
עפרוני |
lirulin |
|
בLT1:262 מובא כ nektë (נכתב כ *nehtë בקווניה נוסח שרה"ט). LIS, LT1:262/GL:60 |
דבש |
lis(liss-) |
|
-LT2:335 |
קנה סוף |
liscë |
|
Nam, RGEO:66 |
מתוק |
lissë |
|
LIT |
חול |
litsë |
|
אני והם |
אנחנו |
-lmë, elmë |
|
מילולית: גדילה |
שנה |
loa |
|
. -LT:258 |
לנבוט |
lohta |
|
להצמיח עלים או פרחים. ראה גם "עלה" |
ללבלב |
lohta |
|
גוויה. |
מת |
loico |
|
MC:223 |
נר-המת |
loicolícuma |
|
דרקון "כך קראו האלדאר לתולעים הגדולות של מלקור". LT2:340. - LOK |
נחש, דרקון |
lókë |
|
|
דרקון |
lókë |
|
LT1:255 מביא את "אני מתחבא" כתרגום ל lomir. צורה זו תהפוך בקווניה נוסח שרה"ט ל*lomin; |
להחביא |
lom- # |
|
- לילה, בין-ערביים, אפלולית, חשכה. |
דמדומים |
lómë |
|
לילה, דימדומים, חושך |
קַדְרות |
lómë |
|
לילה, דמדומים, קדרות. Letters:308 |
חושך, אפילה |
lómë |
|
[לילה, שעת ליל, (צללי הלילה), ב LT1:255 מבואר כ"אפלולית, חשכה"). בשימוש ואלינורי, המילנ "אינה מכילה הקשרים לרשע; זוהי מילה של שלום ושלווה ללא אסוציאציות של פחד..." ל"לילה" במובן האפל, mórë נראית כמועמדת הטובה ביותר. עם זאת lómë בסופו של עניין פיתח קונוטציות אפלות יותר בקרב הגולים, כי כאשר קראו auta i lómë "הלילה חולף" לפני הנירנאת' ארנואדיאד, הנולדור השתמשו במילה זו בצורה מטאפורית לציון ממשל מורגות'. DO3, SD:306, Silm:229 |
לילה |
lómë, ló |
|
צורת רבים lómelindi מתועדת; DO3, Silm:64 , |
זמיר |
lómelindë |
|
WJ:145 |
דור-לומין |
Lóminórë |
|
DO3 |
אפל |
lóna |
|
LONO, RGEO:70 |
אי |
lóna |
|
-NDOR/NÔ/Silm:430/ WJ:413, LONO, Silm:414, 313, 430 |
יבשה מרוחקת, אי |
lóna |
|
הפרוש המדויק הוא "כניסה לנמל" אבל משמש במשמעות נמל במילה Alqualondë, "נמל הברבורים" UT:417) |
נמל, מעגן |
londë |
|
מתורגם גם כנתיב (בים), נמל מבטחים. |
כניסה (לנמל) |
londë |
|
-TEÑ, LOD, TE3/RGEO:67, LT1:264 |
||