|
I † -
מילה פואטית או ארכאית. (למשל: †él "כוכב" כאשר elen
היא המילה ה'עדכנית' לכוכב) או פירוש ארכאי או פואטי למילה. * - צורה שלא אומתה
בכתבים. ** - צורה שגויה. # - מילה שאומתה רק בתור חלק או הטיה ממילה או צורה
אחרת. רשימת מקורות שמופיעים בהערות: LotR- שר הטבעות. Silm - הסילמריליון. MC -
המפלצות והמבקרים (לא תורגם לעברית). MR - טבעתו של מורגות (לא תורגם לעברית).
LR- הדרך האבודה (לא תורגם לעברית). Etym - האטימולוגיות. FS - שירה של פיריאל.
RGEO - הדרך הלאה נמתחה (לא תורגם לעברית). WJ - מלחמת אבני היקר (לא תורגם
לעברית). PM - עמי הארץ התיכונה (לא תורגם לעברית). Letters - המכתבים של ג'.ר.ר
טולקין. LT1 - ספר הסיפורים האבודים 1 (לא תורגם לעברית). 2LT - ספר הסיפורים
האבודים 2 (לא תורגם לעברית). Nam - נאמארייה (מתוך שר הטבעות). Arct - משפט
'ארקטי' מתוך סיפורי אבא חג המולד. - GL - לקסיקון גנומי. QL - לקסיקון קווניה.
VT - ויניאר טנגוואר. כאשר במילת הקווניה מופיע S אשר
מקורה נבע מ Þ (th כמו ב thing) יש לאיית אותה עם האות súlë
במקום עם האות silmë בטנגוואר. למרות שטולקין עצמו שכח או התעלם
מכך, בכל המילים אשר יש לעשות כן מופיע הסימן (Þ). |
||
|
בקווניה משתמשים במילה הזו בד"כ כמו באנגלית. עם
זאת, יש לשים לב שלא משתמשים בה לפני מילים המתארות עם או גזע שלם, למשל:Valar,
Quendi, Noldor, Sindar, Eldar ל- Anar "השמש"
ו- Isil "הירח" יש להתייחס כמו שמות פרטיים, ואין ליידע
אותם. I, WJ:404, 368, FS, UT:8, WJ:398, 369 |
ה- (ה' הידיעה) |
i |
|
i carir quettar ómainen - אלו שיוצרים מילים מקולות. WJ:391 YA, |
אשר |
i, ya |
|
סיומת, למשל: Uinéniel - ביתה
של אוינן. יש להבדיל מן הסיומת -riel (למשל ב- Altáriel)
שפרושה "נערה". YEL |
בת |
-iel |
|
- מציינת משמעות הפוכה,
יותר מסתם שלילה. |
בלתי-, לא- (תחילית שלילה) |
|
|
בינוני פועל: ilcala. MC:223 |
זוהר, נוגה (לבן) |
ilca |
|
nillë או "ניצוץ כסף", הוא כינוי לכוכב שנקרא tinwë
(ראה להלן). |
כוכב |
ílë |
|
PHIR |
בן אלמוות |
ilfirin |
|
"כל-דבר,
הכל": ilqua. -WJ:372, IL |
כל-אחד, כולם |
ilquen |
|
שם מיסטי לכסף |
כסף (המתכת) |
ilsa |
|
-(ILU (IL |
יקום, הכל |
ilu,
ilúvë |
|
VT39:20 |
בורא הכל, בורא עולם |
ilucara |
|
VT39:20 |
יודע כל |
iluisa |
|
VT39:20 |
כל יכול |
iluvala |
|
רקיעים |
שמיים |
ilwë |
|
שמיים. |
רקיע |
ilwë |
|
|
קשת בענן |
Ilweran, Ilweranta |
|
ilya הופך ל- ilyë לפני שם עצם ברבים: ilyë
tier "כל הדרכים"); הכל, השלם: ilúvë; כל
הדרוש: fárë (שפע, כמות מספקת) -IL, |
כל |
ilya |
|
כולם. "הכּל" ilúvë
(היקום). -IL, Silm:433 |
שלם |
ilya |
|
אימבר היה שמה של "הארץ" כחלק עיקרי
מארדה בפי בני הלילית, הצורה אמבר היא השכיחה ביותר, ונמצאת בשרה"ט.
-MR:337, WJ:419, 402, LotR:1003 |
מקום מגורים |
imbar |
|
(או כל פרח גדול). WJ:399,
LT1:248 |
חבצלת |
indil |
|
מתורגם באטימולוגיות כ"כלה". UT:8 cf.
NDIS |
רעיה, אישה |
indis |
|
אופי, רצון. |
נפש |
indo |
|
לב, שכל. -ID VT39:23 |
מצב, מצב רוח |
indo |
|
נפש, מזג. |
לב |
indo |
|
מופיעים באטימ' אך סביר להניח שמילים אלו לא עדכניות
- בקווניה המאוחרת indo משמעו "לב", בעוד osto משמעו
"עיר". כנראה שגם המילה indor "אדון הבית" אינה
בתוקף עוד. |
בית |
indo, os(t) |
|
גם "נכד". צאצא ממין זכר: yondo (בן).
ÑGYO(N) |
צאצא |
indyo |
|
כנראה מילה בואניארין. כיוון שהצרוף ndy
הפך ל- ny בנולדורין, סביר שהנולדור השתמשו ב- *inyo. -ÑGYO(N) |
נכד, צאצא |
indyo |
|
|
ראשון |
inga |
|
-ÑGOL,
LT2:339, WJ:382, WJ:383/396 |
מסורה, ידע קסום |
ingolë |
|
חכמה עמוקה, כך בפרוש פואטי או ארכאי. בשימוש רגיל
פרוש המילה הוא "דעת". ÑGOL |
קסם |
ingolë † |
|
-ÑGOL,
LT2:339, WJ:382, WJ:383/396 |
חכם, יודע ח"ן |
ingolmo |
|
PM:340 |
שיא, פסגה |
ingor |
|
INK |
השערה, הנחה |
intya |
|
הנחה, רעיון. |
ניחוש |
intya |
|
ניחוש. -INK, WJ:319 |
רעיון |
intya |
|
INK |
לשער, להניח |
intya- |
|
|
לנחש |
intya- |
|
פירוש אחר, "אנגליה", נמחק ע"י
טולקין. -LT1:256 |
ארץ-הפיות |
Inwilis,
Inwinórë |
|
הלך רוח |
נפש |
inwisti |
|
כינוי שם לגוף ראשון יחיד. המילה הנפרדת משמשת
להדגשה: "אפילו אני". |
אני |
inyë |
|
נחשק: írima. החושק: Irmo (שם
של ואלא). |
תשוקה, תאווה |
írë |
|
-MEL, LT1:262,
WJ:412, NIL, VT39:11, ID |
נחשק |
írima |
|
|
עיר, עיירה |
irin |
|
PM:345 |
אירית (שם פרטי) |
Irissë |
|
שלג קל RGEO:69, NEI, LT1:256, LT1:262/266 |
שלג |
is |
|
|
חיוור |
isca |
|
אור ירח: isilmë. |
ירח |
Isil |
|
שמו של הירח. THIL |
מבהיק, ה- |
Isil |
|
SIL/LotR:1157,
MC:223 |
אור ירח |
isilmë |
|
צורת עבר: sintë (ראה ידע, דעת, מלומד) -IS/LT2:339;
KHAN, ÑGOL, Silm:432 |
יודע (מידע) |
ista |
|
-IS/LT2:339;
KHAN, ÑGOL, Silm:432 |
דעת, ידיעה |
ista, istya,
issë |
|
ריבוי רגיל: istari ריבוי ביחסת שייכות: istarion
|
קוסם |
istar |
|
|
אור כסוף, אור כוכבים |
istel, istil |
|
-IS/LT2:339; KHAN,
ÑGOL, Silm:432 |
מלומד, בעל ידע |
istima |
|
-IS, ÑGOL |
חכם, מלומד |
istima,
nóla |
|
-IS |
מלומד, חוקר |
istyar |
|
(בגרסה המוקדמת ב LT2 Irildë)
PM:346/Silm:436, LT2:343 |
אידריל |
Itaril,
Itarillë, Itarildë |
|
זוהי צורת הבסיס. ה-d בסוף נופלת בצורה הנורמלית Íverin
(כיוון שמילה בקווניה לא יכולה להסתיים ב nd). האות חוזרת כאשר למילה מצטרפת
סיומת כלשהי, למשל שייכות Íverindo, מיקום: Íverindessë.
השם גם מופיע כ Íwerin או Iverindor -
מוגדשר כאי ממערב לטול ארסאה, אשר זוהתה כאנגליה בגרסה המוקדמת של המיתולוגיה
הטולקינאית. -LT2:344, cf 285 |
אירלנד |
Íverind |