|
E † - מילה פואטית או ארכאית. (למשל:
†él "כוכב" כאשר elen היא המילה ה'עדכנית'
לכוכב) או פירוש ארכאי או פואטי למילה. * - צורה שלא אומתה בכתבים. ** - צורה
שגויה. # - מילה שאומתה רק בתור חלק או הטיה ממילה או צורה אחרת. רשימת מקורות
שמופיעים בהערות: LotR- שר הטבעות. Silm - הסילמריליון. MC - המפלצות והמבקרים
(לא תורגם לעברית). MR - טבעתו של מורגות (לא תורגם לעברית). LR- הדרך האבודה
(לא תורגם לעברית). Etym - האטימולוגיות. FS - שירה של פיריאל. RGEO - הדרך הלאה
נמתחה (לא תורגם לעברית). WJ - מלחמת אבני היקר (לא תורגם לעברית). PM - עמי
הארץ התיכונה (לא תורגם לעברית). Letters - המכתבים של ג'.ר.ר טולקין. LT1 - ספר
הסיפורים האבודים 1 (לא תורגם לעברית). 2LT - ספר הסיפורים האבודים 2 (לא תורגם
לעברית). Nam - נאמארייה (מתוך שר הטבעות). Arct - משפט 'ארקטי' מתוך סיפורי אבא
חג המולד. - GL - לקסיקון גנומי. QL - לקסיקון קווניה. VT - ויניאר טנגוואר. כאשר במילת הקווניה מופיע S אשר
מקורה נבע מ Þ (th כמו ב thing) יש לאיית אותה עם האות súlë
במקום עם האות silmë בטנגוואר. למרות שטולקין עצמו שכח או התעלם
מכך, בכל המילים אשר יש לעשות כן מופיע הסימן (Þ). |
||
|
במובן של "יקום". מושג זה אינו כולל את
הרוחות והנשמות. VT39:20 |
טבע, ה- |
ëa |
|
נשמה היכולה להתקיים ללא גוף פיזי, כדוגמת הבאלרוגים.
(רבים- ëalar) |
נשמה, רוח |
ëala |
|
Basic Quenya:24,
cf. Silm:55 |
ונוס (נוגה) |
Eärendil |
|
"בנו של אארנדיל -
כינוי לכל ימאי". ככל הנראה *Eärendilyond-
בהטייה. LT1:250 |
ימאי |
Eärendilyon |
|
מילולית: משרת הים; שם גברי "המשמש גם לימאי.
(מקצועי)". Letters:386 |
ימאי |
Ëarendur |
|
|
אצה, עשב ים |
ëaruilë |
|
UT:284 |
חרב קצרה |
ecet |
|
חרב קצרה |
מהיר |
ecet |
|
nasta, nehtë-
חוד החנית; ehtyar- נושא חנית. EK, |
חנית |
ehtë, ecco |
|
KEL |
מעיין, מזרקה |
ehtelë |
|
KEL, ET |
מעיין |
ehtelë |
|
למעשה, ב- LT1 ו- LT2 כתוב ektelë,
אבל מאוחר יותר טולקין החליט ש- kt יהפוך בקווניה ל- ht.
את הצורה החדשה של המילה ניתן למצוא בסיל'. ב- LT נמצאת גם הצורה kektelë,
שבאותו אופן היתה הופכת ל- *cehtelë. -LT1:257, LT2:338 |
מעיין |
ehtelë |
|
צורת רבים: eldi. דומה לכוכב: elvië(ר'
elvëa). בן לילית: elda - מילולית "של הכוכבים". |
כוכב |
él |
|
-WJ:362 cf. 360 |
ראה! הבט! |
ela, en |
|
במקור שם כולל, אך מאוחר יותר [MET] שויך רק
לבני-הלילית משלושת העממים [נולדור, וואניאר וטלרי]. זוהי המילה השגורה
ל"בן-לילית" בוואלינור, שם כל בני-הלילית היו אלדאר. גרסה ארכאית של
המילה היתה Eldo. מכורת בני-הלילית: Eldamar, Elendë;
עַם בני-הלילית: Eldalië; שפת בני-הלילית: Eldarin;
לִילי(תואר): Eldarinwa (שתי המילים האחרונות מתייחסות רק לשלושת העממים,
ולא לכל הקוונדי); |
בן לילית |
|
|
רבים Eldameldor ב- WJ:417. |
אוהב-בני-לילית |
Eldameldo # |
|
Basic Quenya:24 |
כוכב חמה (מרקורי) |
Elemmírë |
|
צורת רבים: eleni. מוכתר בכוכבים: Elerrína
(אחד משמותיו של הטאניקווטיל); מלכת הכוכבים: Elentári (תוארה
של וארדה). כוכבי, של הכוכבים: elenya. |
כוכב |
elen |
|
למעשה משמעותו היא *"ידיד הכוכבים". טולקין
מעיר: "אין זה מפתיע שהאדאין... התקשו להבחין באם מילים ושמות הכוללים את
האלמנט el התייחסו לכוכבים או לבני-הלילית. ניתן לראות זאת בשם Elendil,
שמשמעותו אמורה היתה להיות "ידיד-בני-לילית". משמעותו בקווניה היתה
'אוהב או לומד הכוכבים'... 'ידיד-בני-לילית' מיוצג נכון יותר על ידי
Quen(den)dil או Eldandil". -WJ:410 |
רע-בני-לילית |
Elendil |
|
צורת רבים: elenillor. elenna הוא גם
תואר הפועל שפירושו "אל הכוכבים". Elennanórë "הארץ
לעבר הכוכבים" הוא אחד משמותיה של נומינור |
כוכב |
elenna |
|
שם המלכות של אראגורן, אולי *Elessard-,
השוו אבן. המשמעות המילולית היא *"אבן הכוכבים" - אך האדאין
בילבלו את המילים elen - "כוכב" ו- elda
"בן-לילית". ראו ידיד-בני-לילית. -LotR:395, 897 |
צור-בני-לילית |
Elessar |
|
שלי ושלכם (צורת רבים) . בסיומת מולחמת לשם: *-lma
|
שלנו |
elma * |
|
שלי ושלך. בסיומת מולחמת לשם: -lva
לדוגמא: omentielvo - פגישתנו. |
שלנו |
elva * |
|
מילה נפוצה פחות. |
לב |
elwen |
|
הסיומת עשויה לשמש כצורת רבים בנוסף על צורת
יחיד. |
אתֶם |
elyë |
|
מילה עצמאית המשמשת בפניה רשמית. לפניה לא רשמית
ידועה רק צורת המושא, ראה ערך "אותך" |
את/ה |
elyë |
|
"שלי ושלהם"
בלי לכלול את האדם שפונים אליו. בסיומת לשם: -mma, לדוגמא: *aldamma
- עצנו, העץ שלנו. |
שלנו |
emma * |
|
-EN |
שם, ראו! |
en |
|
מילת קריאה (הנה, הבט!) EN |
שַם |
en |
|
תחילית פועל |
שוב |
en- |
|
מילולית: מרכז. מתייחס לנפש הפנימית (sáma)
או לנשמה (fëa) |
לב |
enda |
|
NÉD,
ÉNED |
מרכז, לב, אמצע |
endë |
|
מרכז. תיכון, מרכזי: enya, endya.
הימים האמצעיים: enderi. (שלושת הימים בין החודשים yávië,
quellë בלוח השנה של אימלאדריס). ÉNED, cf. WJ:361,
LotR:1142 |
אמצע |
endë |
|
Endor (מוגדר גם כ"מרכז העולם" תחת ÉNED,
יחסת התקרבות Endorenna מובאת בשרה"ט. שני שמות נוספים
המפורשים כ"ארץ תיכונה" הם Ambarenya, Endamar
(ע"ע "מזרח"). LotR:1003, ÉNED, MBAR |
ארץ התיכונה, ה- |
Endórë |
|
Engwar - "החולניים", אחד משמות בני הלילית לבני
האדם. GENG-WÂ |
חולני |
engwa |
|
משוחזר מצורת העתיד: enquantuva. Nam |
למלא מחדש |
enquat # |
|
ÉNEK |
שש (6) |
enquë |
|
משורש שפירושו "שש", בגלל שבשבוע האלדאריני
היו שישה ימים. LotR:1141 cf. ÉNEK, |
שבוע |
enquië |
|
שם-תואר - EN |
שַם |
enta |
|
הארץ התיכונה, מזרח, "הארצות ששם" (מנקודת
מבטם של הואלאר |
ארצות חיצוניות |
Entar, Entarda |
|
"הארצות
החיצוניות, הארץ התיכונה" גם מפורש פעם אחת כ"מזרח", כניגוד
לארצות הברוכות שבמערב. |
מזרח |
Entar, Entardar |
|
Arct |
הבא |
ento |
|
- |
חזרה |
entulessë |
|
משוחזר מ- Envinyatar -
"המחדש". -MR:405, LotR:897 |
לחדש |
envinyata- |
|
(לקוח מצורת העבר
הבינוני envinyanta, "התרפא". הפירוש המילולי הם *לחדש,
*מחודש, כמו שמו של אראגורן Envinyatar, "המחדש") MR:405 |
ריפוי |
envinyata- # |
|
אחד משמותיו של ארגורן. -MR:405, LotR:897 |
מחדש |
Envinyatar |
|
|
ישן, עתיק |
enwina |
|
משוחזר מצורת המקור: enyalië. -UT:302,
317 |
להזכר |
enyal # |
|
מופיע בצרופים שבהם המילה השניה מתחילה בתנועה. epessë
- "שם-אחרי", שם של בן לילית שניתן בעקבות תכונה או מאורע
שקרה. ראה "שם". -Silm:122/WJ:387, UT:266 |
אחרי |
ep # |
|
ניתן בעיקר כתואר להערכה וכבוד. שם-מאוחר. UT:266 |
כינוי |
epessë |
|
שם מאוחר (כלומר, "כינוי - בעיקר ניתן כתואר
להערכה וכבוד); |
שם |
epessë |
|
מילה שאין לה נטייה ומופיעה רק במבנה "X
אמר/ה". מימרה: eques. |
לאמר |
equë |
|
-WJ:392 |
ציטטה, אימרה |
eques |
|
ברבים equessi. -WJ:392 |
פתגם, מימרה |
eques |
|
אחד, לבד. האל האחד: Eru. ERE |
יחיד |
er |
|
אחד, רק, בלבד, אַבָל. -ERE, LT1:269 |
לבד |
er |
|
|
רק, אבל |
er |
|
משוחזר מ- erin - "נשאר". -LT1:269 |
להשאר |
er- # |
|
עוקץ: erca . ERÉK, NAS |
לעקוץ |
erca- |
|
-ERÉK |
צינית (צמח) |
ercassë |
|
LT1:269 |
נטוש |
erda |
|
LT1:269 |
נידח, נטוש |
erda |
|
ERÉD |
זרע, גרעין |
erdë |
|
הערה: קיימת מילה הומופונית שפירושה "אדם".
-ERÉD |
נבט, זרע |
erdë |
|
יחיד, יחודיות. |
אדם חי (גוף + נשמה) |
erdë |
|
משמש במובן של "אדם כמכלול, גוף ונשמה". MR:216 |
יחודיות |
erdë |
|
גם במשמעות ברזל. LT1:252 |
פלדה |
erë, eren |
|
גיהינום הברזל (כינוי לאנגבאנד) |
תופת, גיהינום |
Eremandu |
|
בודד, לבד, גם כשם עצם - בדידות. -ERE, LT1:269 |
יחיד |
eressë |
|
ביחידות, בלבד. גם כשם עצם: בדידות. |
לבד |
eressë |
|
האי הבודד: Tol
Eressëa |
בודד |
eressëa |
|
-LT1:252 |
אנגלן [אי ליד דנמרק] |
Eriollo |
|
חומר בסיסי. |
חומר |
erma |
|
מילולית: "האחד, זה אשר נמצא לבד", אך
כמובן שאין להשתמש במילה זו כתואר רגיל. כינויי האל הם Ilúvatar "אבי
הכל", ו- Ainatar "אב קדוש". -Silm:15/396/431,
LT1:248 cf. AYAN and Silm:426 |
אלוהים |
Eru |
|
ERE |
מידבר |
erumë |
|
LT1:262 |
חיצוני, קיצוני |
erúmëa |
|
ביחידות: eressë. -ERE, LT1:269 |
בודד, יחיד |
erya |
|
EZGE |
רשרוש |
escë |
|
מילולית: "שם". |
אדם חי (גוף + נשמה) |
essë |
|
צורת הרבים essi. הערה: המילה essë שימשה
גם לציין "אדם כמכלול", גוף ונפש. |
שם |
essë |
|
שם הארה, כלומר, זהה ל"שם האם"; רק
צורת הרבים essi tercenyë מתועדת. |
שם |
essë tercenya
# |
|
"יצירת בשם"
(טקס אלדאריני שבו מכריז האב על שם בנו), |
שם |
Essecarmë |
|
"בחירת השם"
(טקס אלדאריני שבו אדם בוחר לעצמו שם על פי ה lämatyävë
- טעמו בצלילי השפה); |
שם |
Essecilmë |
|
בגלל שזהו שמה של הוליא, המילה יצאה משימוש בשפה
עצמה. EZDÊ/WJ:403, 404 |
מנוחה |
Estë |
|
MR:320 |
אמון, תקווה |
Estel |
|
ב-WJ:318 מובא פירוש המילה בקווניה כ"תקווה, מזג
יציב, מכוון מטרה, שקשה להניאו מכוונתו, ולא סביר שייפול לייאוש או ינטוש את
יעודו". ב-MR:320 פירוש המילה הוא "אמון". |
תקווה |
estel |
|
קידומת או מילת יחס שאחריה תבוא מילה ביחסת הרחקה. -ET,
LotR:1003 |
מחוץ ל-, החוצה |
et |
|
(תחילית). -ET |
החוצה |
et- |
|
ET |
שפך הנהר |
etsir |
|
צורת יחיד, בלי אות גדולה |
ארצות חיצוניות |
ettelë |
|
(כתב ידו של טולקין היה
לא-קריא). -ET |
זָר, נוכרי |
ettelen |
|
אומץ מוואלארין. משמש רק בניב הואניארי. |
ירוק |
ezel, ezella |