סיכום שיעור שישי בקורס לקווניה

שיעור מספר 6 הוא די מבלבל. שווה לקרוא בזהירות ולאט על מנת להבין הכל כמו שצריך.

 

לאחר שבשיעור 5 דנו בפעלים בזמן הווה, הפעם נדון בפעלים בזמן עבר. ההבדל בין הווה ועבר ברורים למדי: בן הלילית קורא ספר (משפט בהווה); בן הלילית קרא ספר (משפט בעבר).

דבר חשוב שעלינו לזכור שגם בצורת העבר מקום הפועל במשפט וצורת המשפט אינם משתנים.

 

כפי שבוודאי אתם זוכרים מהשיעור החמישי, יש שני סוגי פעלים בקווניה:

  1. אלו שנגמרים ב a.
  2. פעלי שורש.

 

אנו צריכים להסב פעלים לצורת עבר (כפי שבשיעור הקודם למדנו להסב אותם לצורת הווה). ההסבה של הפעלים הבסיסיים הללו לצורת עבר היא פשוטה מאד, אך יש כמה יוצאים מהכלל שעליהם נפרט בהמשך.

 

סוג הפועל

כיצד הופכים לעבר

דוגמא

פעלים שנגמרים ב-a

מוסיפים -ne

הפועל calta- (לזרוח, להאיר) מוסב לצורת העבר כאשר אנו מוסיפים לסופו -ne. כך למשל המשפט "השמש האירה" ייכתב כ:

Anar caltane

פעלי שורש שמסתיימים ב r,m,n

מוסיפים -ne

הפועל cen- (לראות) מוסב לצורת העבר כאשר מוסיפים לסופו -ne. המשפט "בן הלילית ראה סוס גדול" ייכתב כ:

I elda cenne alta rocco

 

הפועל hir- (למצוא) מוסב לצורת העבר כאשר מוסיפים לסופו -ne. המשפט "הגמד מצא אוצר" ייכתב כ:

I nauco hirne harma

פעלי שורש שמסתיימים ב l

מוסיפים -le

(ויוצרים ll - זה בגלל שה-n מוסבת ל-l במגע עם l אחרת: lnàll).

השורש vil- (לעוף) מסתיים ב-l, ולכן הוא מוסב לצורת העבר כאשר מוסיפים לסופו -le. המשפט: "הציפור עפה" ייכתב כ:

I aiwe ville

פעלי שורש שמסתיימים ב-t או ב-c

אופן השינוי טיפה מסובך: מוסיפים -e בסוף המילה ו-n לפני האות האחרונה של השורש (t או c).

זאת על מנת למנוע "פקק של עיצורים". שימו לב, למשל, לשורש mat- (לאכול), אם נוסיף -ne ל-mat יווצר matne – ה-tn יוצרים "פקק עיצורים" שקשה להיגוי בקווניה המתגלגלת - זו סיבת השינוי. אין בקווניה צירוף tn (במילים אחרות: tnànt).

השורש mat (לאכול) מסתיים ב-t, ולכן הוא מוסב לעבר בצורה הבאה: mante (ולא matne). שימו לב מה קרה פה: הוספנו -e בסוף והחדרנו לתוך המילה, אות אחת לפני ה-t, את ה-n.

I rocco mante - הסוס אכל.

פעלי שורש שמסתיימים ב-p

מוסיפים -e בסוף המילה ו-m  לפני ה-p.

m, ולא n, כי יותר קל להגות mp מאשר  np - נסו ותיווכחו! שימו לב שכאשר אתם הוגים את המילה input (קלט) באנגלית, אתם בעצם הוגים imput

השורש top (לכסות) מסתיים ב-p, ולכן הוא מוסב לעבר בצורה הבאה: tompe. שימו לב מה קרה פה: הוספנו את ה-e, והחדרנו לתוך המילה, אות אחת לפני ה-p, את ה-m.

I nér tompe i sar - האיש כיסה את האבן.

 

על מנת לזכור ביתר קלות אילו פעלי שורש הם הבעייתיים, שלא "מסתפקים" בהוספה פשוטה של –ne, אלא "דורשים" טיפול מיוחד - זכרו תמיד את צירופי העיצורים הבאים, שלא יכולים להיות בקווניה: tn, cn, pn. ברגע שהם מתרחשים יש החלפת אותיות tnànt או cnànc ו pnànp (ואז ה-np משתנה ל-mp על מנת להקל על ההגיה).

 

הלוואי והייתי יכול לומר שזה הכל, אבל לא: בצורת עבר יש כמה יוצאים מהכלל. הם לא מאד נפוצים, וקשה לקבוע כלל מנחה אחיד. אני שם רשימה קטנה לנוחות הכלל - אני והֶלְגֵּה מסכימים שאי אפשר ללמוד את כולם. תקראו את הרשימה, נסו להפנים - ההבנה תבוא עם השימוש והתרגול - גם באנגלית ובעברית יש הרבה יוצאים מהכלל...

רשימת היוצאים מן הכלל בצורת עבר

  1. שורשים שהסתיימו בעבר ב-d.

בשפת בני הלילית העתיקה היו שורשים שהסתיימו ב-d, אך כיוון שבקווניה המודרנית אין d עצמאית (אלא רק כחלק מהצרורות nd, rd, ld) ה-d השתנתה והפכה ל-r בחלק מהשורשים, כך מ-RED (ז.ר.ע) נגזר הפועל rer- (לזרוע) בקווניה ה"מודרנית". כיוון שאנו מוסיפים -ne למשפט, ה-d יכולה לצאת לחופשי עכשיו, כיוון מותר לה להיות ליד n, וכך:

 

הפועל+ne

המקור+ne

הפועל הסופי

 

rer+ne

red+ne

Rende

לזרוע – זרע

dnànd בקווניה

hyar+ne

hyad+ne

Hyande

לבקע – ביקע

ser+ne

sed+ne

Sende

לנוח – נח

nir+ne

nid+ne

Ninde

ללחוץ, לדחוף – לחץ, דחף

 

  1. שורשים ייחודיים.

ישנם שורשים שאינם מסוגלים לקבל ne - אז מוסיפים את ה-e ומאריכים את התנועה של השורש:

·        láve      à        lav+ne              (ללקק - ליקק)

·        úme      à        um+ne              (לא לעשות, לא להיות – לא עשה, לא היה)

·        tyáve    à        tyav+ne            (לטעום - טעם)

יכול להיות שצורת העבר של כל השורשים שמסתיימים ב-v היא כמו ב-láve ו-tyáve.

 

  1. יש מקרים בודדים שבהם פעלים שמסתיימים ב-a בצורת עבר, הסיומות שלהם (_a) יורדות וגם הם מקבלים סיומת -e  והארכת תנועה, למשל:

serta+ne à ser+(n)e à sére (לקשור - קשר)

זה קורה דווקא לפעלים שמסתיימים ב-a כיוון שהפעלים המסוימים הללו הם פיתוח של שורשים שנוספו אליהם -a או -Xa (כמו -ta או -da). כאשר אנו מסבים אותם לעבר, פעלים אלו "נזכרים" בעברם כשורשים בסיסיים וחוזרים אל השורש.

 

  1. מקרים ספורים שבהם פעלים שמסתיימים ב -ya: סיומת ה-ya שלהם נופלת, ויש תוספת של -ne.
    ulya+ne à ul+ne à ulle (למזוג, לשפוך). שימו לב שה-ln הופך ל-ll.

אגב, אלו הם מקרים נדירים, יש רבים שתומכים בכך ש-ulya, למשל, יכול בשקט לקבל את הסיומת של -ne ולהפוך ל-ulyane.

 

  1. מקרה חריג: auta+ne àoante (לעזוב, עזב).

 

בכל מקרה, כל חמשת קבוצות יוצאי הדופן האלו הן לא נפוצות. חשוב להדגיש שקשה ללמוד את כל המקרים בעל-פה, ולומדים אותם עם השימוש. לכן גם אם זה לא ממש מובן, לא צריך להבהל.

 

עד כאן צורת עבר, צורת עבר המרובה זהה לחלוטין לזו שלמדנו בשיעור החמישי - מוסיפים r לפועל. (יש לשים לב שגם שם העצם הוא מרובה, או שיש יותר מאחד!).

 

אוצר המילים והתרגול לשיעור זה

 

אוצר מילים

lempë "חמש"

elen "כוכב"

harma "אוצר"

sil- פועל "לזרוח"(לזרוח בלובן או בכסף, כמו אור הכוכבים או אור הירח)

hir- פועל "למצוא"

cap- פועל "לקפוץ"

tec- פועל "לכתוב"

quet- פועל ,לדבר"

mel- פועל "לאהוב"(כחבר, לא במובן האירוטי בין שני המינים. מילה כזו לא פורסמה מעולם בקווניה)

cen- פועל "לראות"

orta- פועל "להרים, להתרומם"

harya- פועל המציין בעלות על דבר מה (קשור למילה "אוצר" [מופיעה ראשונה ברשימה זו])

 

 

תרגול

 

1. תרגם לעברית:

 

A. I nér cendanë i parma.

B. I Naucor manter.

C. I aran tultanë i tári.

D. Nís lindanë.

E. I vendi tirner i Elda.

F. I lempë roccor caitaner nu i alta tasar.

G. I eleni siller.

H. I Nauco cennë rocco.

 

2. תרגם לקווניה:

 

I. גמד מצא את האוצר.

J. בן הלילית דיבר.

K. הסוס קפץ.

L. המלך אהב את בני הלילית.

M. איש כתב חמישה ספרים.

N. המלכה התרוממה.

O. המלך החזיק בבעלותו אוצרות גדולים.

P. המלך והמלכה זימנוה חמישה בני לילית וארבעה גמדים.

 

 




פורום טולקין: שפות