שיעור מספר 21 - מבוא לטנגוואר

 

הערה חשובה: קריאת מסמך זה מחייב הורדת פונט הקווניה מהאתר של דן סמית. לחץ כאן להוראות התקנה. יש להתקין את הפונט לפני הקריאה!

 

הטנגוואר היא מערכת הכתב שפותחה על ידי פאנור. עקב גמישות המערכת ניתן לכתוב בה כמעט כל שפה שהיא - קווניה (שאותה למדנו), סינדארין, אנגלית ואפילו עברית. מערכת טנגוואר המתאימה לשפה מסוימת נקראת "מוד". יש לנו "מודים" שונים לכל שפה. המוד שאותו אנו נלמד הוא מוד הקווניה והוא ישמש אותנו לכתיבת קווניה.

 

טבלת אותיות-טנגוואר עבור קווניה:

 

אותיות ראשיות:

 

 

I

 

II

 

III

 

IV

 

 

1

1

1 - t

tinco

(metal)

 

q

2 - p

parma

(book)

a

3 - c / k

calma

(lamp)

z

4 - kw (הערה 4)

quesse

(feather)

 

2

2

5 - nd

ando

(gate)

 

w

6 - mb

umbar

(fate)

s

7 - ng (הערה 4)

anga

(iron)

x

8 - ngw (4הערה )

ungwe

(spider's web)

 

3

3

9 - th / s (4הערה )

thתle or sתle

(spirit or wind)

 

e

10 - f

formen

(north)

d

11 - kh (4הערה )

harma or aha

(treasure or rage)

c

12 - khw (4הערה )

hwesta

(breeze)

 

4

4

13 - nt

anto

(mouth)

 

r

14 - mp (4 הערה)

ampa

(hook)

f

15 - ŋk (4הערה )

anca

(jaws)

v

16 - ŋkw

unque

(a hollow)

 

5

5

17 - n

nתmen

(west)

 

t

18 - m

malta

(gold)

g

19 - ŋ (4 הערה)

ŋoldo or noldo

(one of the Noldor)

b

20 - ŋw (4הערה )

ŋwalme or nwalme

(torment)

 

6

6

21 - r [preconsonantal

and final]

ףre

(heart or inner mind)

 

y

22 - v

vala

(angelic power)

h

23 - y (1הערה )

anna

(gift)

n

24 - w / v

wilya or vilya

(air or sky)

 

הטבלה הזו היא טבלת אותיות הטנגוואר כפי שאנו משתמשים בהן בקווניה. האותיות משמשות אותנו לכתיבת עיצורים בלבד (בהמשך נסביר כיצד לכתוב תנועות). ניתן ללמוד בעל פה את כל 24 האותיות, ואין דרך פלא ללמוד את כולן.עם זאת, הבנת השיטה שבה הטבלה בנויה תקל עלינו הרבה יותר בקריאה ובכתיבה השוטפות. לכן אבקש את סבלנותכם במשך הדפים הבאים. ייתכן ויהיה שימוש בכל מיני מושגים לשוניים מסובכים, שימו לב לכתוב - שום דבר לא מופיע ללא הסבר.

 

נעבור על מבנה הטבלה. שימו לב שהאותיות די דומות אחת לשנייה, בואו ונסתכל על כל אלו שבשורה 1. נעבור על כל אחת מארבע האותיות שנמצאות בשורה:

האות t - נסו להגות t ותרגישו איך הלשון שלכם נצמדת לשיניים כאשר אתם הוגים עיצור זה. ל t קוראים עיצור שיני. כלומר, עיצור שהלשון נוגעת בשיניים הקדמיות כאשר הוגים אותו.

נעבור לאות השנייה,P. נסו להגות אותה. מה החלק שפעל בפה שלכם? השפתיים כמובן! לעיצורים שדורשים את השימוש בשפתיים קוראים עיצורים שפתיים - עיצורים שהשפתיים פועלות על מנת להביע אותם.

האות השלישית היא C. שימו לב למה שקורה כאשר הוגים אותה. הלשון עולה ונוגעת בחך (החלק האחורי עליון של הפה). לעיצורים שבהם הלשון עולה אל החך (כמו ח' למשל, או ג') קוראים עיצורים חיכיים.

האות הרביעית והאחרונה בשורה היא KW (קוֶוה). כשתבטאו את העיצור שימו לב שעשיתם עיצור חיכי (הלשון עלתה אל החך) ואז הלשון זזה קדימה - עיצור חיכי עם תוספת. לעיצור זה קוראים עיצור וילוני.

 

ניתן להבחין בחוקיות של האותיות בשורה הראשונה:

עמודה I (עיצור שיני = השיניים עובדות) => עמודה II (עיצור שפתי = השפתיים פועלות) => עמודה III (עיצור חיכי = החך פועל) => עמודה IV (עיצור וילוני = עיצור חיכי עם תנועת לשון).

 

נעבור לשורה 2 - החוקיות ששמנו לב אליה בשורה 1 פועלת גם כאן! nd (שיני), mb (שפתי), ng (חוכך, שימו לב לג') ו ngw (וילוני, חוכך עם תנועת לשון).

 

במעבר על שאר השורות, תראו שכל האותיות עונות לאותה חוקיות! דהיינו עיצור שיני, עיצור שפתי, עיצור חיכי ועיצור וילוני.

 

לאחר שהבנו את החוקיות בעמודות, נסתכל על החוקיות בשורות. גם בשורות יש חוקיות מסוימת והן מציינות את אופן נשיפת האוויר.

ניקח את השורה הראשונה כדוגמה. שימו לב איך כל הגה אוויר שאנו הוגים נעצר בגרון ואז מתפרץ. t למשל, או p או k. האוויר נעצר בגרון ואז יוצא החוצה בצורת "התפוצצות" קטנה. לשורה זו קוראים שורת הפצצים האטומים – בזמן ביטוי האותיות בשורה זו האוויר נעצר לחלוטין בגרון ואז מתפוצץ.

גם כאשר הוגים את האותיות בשורה השנייה האוויר נעצר בגרון, אבל כאן, בניגוד לשורה הראשונה, הוא עוד פעולה לפני הפיצוץ. ניקח לדוגמה את העיצור הראשון nd - האוויר עולה בגרון ומתפוצץ ב d, אבל כשהוא מצטבר בגרון הוא עושה משהו - הוגה את ה N. לשורה זו קוראים פצצים קוליים - כלומר עושים קול לפני שהם מתפוצצים.

ההגאים בשורה השלישית קלים למדי, הגו את האות S המופיעה בשורה השלישית. שימו לב שהאוויר מגיע מהגרון ומסתנן החוצה. אותו דבר כמו ב F שבא אחרי S ו KH. שורה שלוש מיוחדת לאותיות המייצגות צלילים שהם חוככיים אטומים - כלומר האוויר חוכך את אברי ההגייה (שפתיים במקרה של F, שיניים במקרה S, חך במקרה של KH) כשהוא יוצא החוצה. נסו להגות את S - שמים לב איך האוויר מסתנן לו? מיתרי הקול לא עובדים כאן אלא רק האוויר.

שורה רביעית מעט בעייתית להבנה . כעקרון היא מיועדת להגאים שנקראים חוככים קוליים - כאלו שחוככים את הגרון אך משתמשים גם במיתרי הקול. קל לראות את זה בעיצור NK - ה N מפעילה את מיתרי הקול בעוד ה K חוכך ומסתנן החוצה לאחר מכן. השורה הרביעית קלה לשינון, קיימת פשוט הוספת n לפני כל העיצורים בשורה הראשונה (למעט P - אז אנו מוסיפים M).

שורה 5 מיוחדת לעיצורים שאנו משתמשים באף על מנת להשמיע אותם. שימו לב לאות הראשונה בשורה: N. בנוסף להיותה שינית (היא נמצאת בעמודה I), אנו גם משתמשים באף על מנת להגות אותה. לא מאמינים? פתחו את הפה לרווחה ונסו להגות N. נכון שהצלחתם? וודאי שכן. כיוון שאנו לא משתמשים בכלל בפה על מנת להגות את האותיות בשורה 5, אלא באף - הלשון עולה לכיוון האף בתוך הפה.

השורה האחרונה, שורה 6, משמשת לעיצורים שהם על גבול התנועה - אלו שיש בהם תנועת אוויר כמעט מתמשכת והאוויר כמעט לא נעצר בגרון - r למשל, או v שהן ממש כמעט כמו תנועה (אפשר להגות אותן כמעט ברציפות).

 

לסיכום,  שורה 1 מוקדשת לפצצים אטומים, שורה 2 כוללת פצצים קוליים, שורה שלישית כוללת חוככים אטומים, שורה רביעית כוללת חוככים קוליים (טיפ: להוסיף n לאותיות של השורה הראשונה, ו M לפני ה P על מנת לקבל את העיצורים של השורה הרביעית), השורה החמישית כוללת עיצורים אפיים והשורה השישית מוקדשת לחצאי תנועות.

 

לא סתם ייגעתי אתכם בהקדמה הזו, עכשיו יהיה הרבה יותר קל להבין את הצורה החכמה שבהן האותיות מסודרת ונכתבות.

 

שמתם לב בוודאי שאותיות הטנגוואר בנויות משלושה מרכיבים בסיסים:

קו ארוך - הנקרא טלקו (גבעול בקווניה).

קשתות (כפולות או בודדות) - נקראת לובה (ענף בקווניה).

קווים חוסמים - חוסמים את הקשתות.

 

נתחיל במשמעות הקו הארוך. הקו הארוך מציין את נשיפת האוויר, או יותר נכון את אורך הזמן שבו האוויר "נתקע" בגרון. למשל השורה הראשונה (פוצצים) מאופיינת בקו ארוך, כך גם שורה 2,3 ו 4. שורות 5,6 שבהן אנו לא מחזיקים אוויר בגרון והוא יוצא מייד החוצה (השוו T ל V למשל - שימו לב איך האוויר נתקע בגרון ב T לעומת יציאה מהירה החוצה ב V) מאופיינות בקו קצר.

הקשתות מציינות את הקול הנשמע, יש כאלו שמעוקלות כלפי מטה, קשת שמתעקלת כלפי מטה מראה לנו שיש לנו עיצור שיני (t, nd, s, nt, n, r). נזכור את זה לפי הקשת שנראית כמו שן עליונה.

קשת שמתעקלת כלפי מטה ונתקעת במחסום מראה על עיצור שפתי (P, mb, f, mo, m, v).

קשת שמתעקלת כלפי מעלה מראה לנו שמדובר בעיצור חיכי (K, ng, kh, nk, n, y).

קשת שמתעקלת כלפי מעלה אך נתקעת במחסום מראה לנו על עיצור וילוני (kw, ngw, khw, nkw, nw, w)

 

ישנן קשתות כפולות וקשתות בודדות. קשת כפולה מצביעה על עיצור אפי, או שהעיצור האפי (בדרך כלל n) משולב בתוך מילה מסוימת. שימו לב ל nd - ה n (עיצור אפי) מהווה חלק מהמילה ולכן הקשת היא כפולה.

במקום שאין עיצורים אפיים קיימת קשת יחידה.

 

לסיום נדון במיקום הקשת על הקו הארוך (שורות 1-4). כאשר הקשת נמצאת בחלק העליון של הקו מדובר בעיצור שיש בו פוצץ, הגו למשל P  - ראו איך האוויר מצטבר בגרון עד שהוא "מתפוצץ". הקו מסמל את תנועת האוויר בגרון - הוא ארוך כיוון שהאוויר מצטבר. הקשתות נמצאות בסוף הקו כיוון שהאוויר שיוצר את העיצור (t, p, nd, mb וכו') יוצא רק בסוף, לאחר שאנו אוגרים אותו.

בשורות 3,4 הקשתות נמצאות בתחתית הקו כיוון שמדובר בעיצורים שבהם יש חכיכה של האוויר (F..., S...). בעיצורים של שורות 3,4 אנו יוצרים תחילה את ההגה ולאחר מכן מסננים את האוויר החוצה, בצורה כזו שההגה מושמע - ההיפך משורות 1,2 שבהן אנו אוגרים את האוויר ורק אז מוציאים אותו.

 

היכן שיש קו קצר (5, אפיים, 6 חצאי תנועות), אין בעיה כזו והקשת נמצאת על הקו הקצר.

 

בואו ונסכם:

שורה 1 : קו ארוך, קשת בודדה בקצה העליון של הקו - פוצצים (האוויר נתקע בגרון ואז יוצא).

שורה 2 : קו ארוך, קשת כפולה בקצה העליון של הקו - פוצץ קולי (האוויר בגרון נתקע, עושה צליל ואז יוצא).

שורה 3 : קו ארוך, קשת בודדה בקצה התחתון של הקו - חוכך (האוויר מסתנן החוצה).

שורה 4 : קו ארוך, קשת כפולה בקצה התחתון של הקו - חוכך קולי (האוויר מסתנן החוצה אבל לפני זה יש צליל).

שורה 5 : קו קצר, קשת כפולה - עיצור אפי (משמיעים אותו עם האף).

שורה 6 : קו קצר, קשת בודדה - עיצור שהוא חצי תנועה.

 

עמודה I : קשת נוטה כלפי מטה - עיצור שיני (משתמשים בשיניים על מנת להגות את העיצור).

עמודה II : קשת נוטה כלפי מטה עם מחסום - עיצור שפתי (משתמשים בשפתיים על מנת להגות את העיצור).

עמודה III : קשת נוטה כלפי מעלה - עיצור חוכך (משתמשים בחך, החלק העליון של הלוע על מנת להגות את המילה).

עמודה IV : קשת נוטה כלפי מעלה עם מחסום - עיצור וילוני (משתמשים בחך ובתוספת אוויר על מנת להגות את המילה).

 

עכשיו קל לנו הרבה יותר לקרוא בטנגוואר! בואו נראה, נניח ואנו רואים את האות הזו: v כיצד נסווג אותה?

קודם כל הדבר הכי קל לראות הוא שיש לה קו ארוך, כלומר היא משורה 1-4, לאחר מכן נבחין במיקום הקשת: בצד התחתון של הקו. כלומר האות משתייכת בוודאות לשורה 3 או 4. לבסוף נבחין שיש כאן קשת כפולה - שורה מספר 4 בלבד עונה על כל הקריטריונים (קו ארוך, קשתות כפולות בתחתית הקו), שורה מספר 4 מוקדשת לחוככים לועיים. עכשיו כשאנו יודעים מה הסיווג של השורה, נעבור לעמודות. קשת נוטה כלפי מעלה משמע עמודה III או IV. המחסום הוא ההוכחה הסופית לכך שמדובר בעמודה IV - עיצור וילוני (משתמשים בחך ובתוספת אוויר על מנת להגות את העיצור, או שמוסיפים n לעיצור המקביל בשורה 1). עיצור שגם האוויר מסתנן בו החוצה אבל לפני זה יש צליל ובנוסף הוא וילוני הוא nkw. זו משמעות האות.

דוגמא נוספת: האות .t

נשים לב שהקו קצר (שורה 5,6) - הקשתות כפולות ולפיכך מדובר בשורה 5. קשתות נוטות כלפי מטה יגלו לנו כי מדובר בעמודה I או II והמחסום יאשר סופית כי מדובר בעמודה II. כלומר האות t נמצאת בשורה 5 (עיצור אפי) שמשתמשים בשפתיים להגות אותו - רק M עונה לקריטריונים הללו ואכן זו האות.

דוגמא אחרונה: האות
s

קו ארוך, שורה 1-4, קשת כפולה בקצה העליון של הקו - שורה 2. נעבור לעמודה: קשת מתעקלת כלפי מעלה ללא מחסום - עמודה III. כלומר האות מסמלת עיצור שהוא פוצץ קולי (שורה 2) והוגים אותו עם החך. משמע ng .

 

נסו לעשות את זה עם עוד כמה אותיות! לאחר ניסיונות לא רבים כאלו תראו שאתם שולטים היטב בטנגוואר ויהיה לכם הרבה יותר קל ללמוד לכתוב ולקרוא אותן.

 

בנוסף לעיצורים הללו ישנם עיצורים מיוחדים שמיוצגים בטבלת האותיות המשניות. אין מה לעשות, אותן צריך ללמוד בעל פה.

 

אותיות משניות:

 

7

25 - r [prevocalic]

rףmen

(east)

 

u

26 - rd

arda

(region)

j

27 - l

lambe

(tongue)

m

28 - ld

alda

(tree)

 

8

29 - s

silme

(starlight)

 

i

30 - s

silme nuquerna

(silme reversed)

k

31 - z, r or ss

בze, בre or esse

(sunlight or name)

,

32 - z, r or ss

בze nuquerna

(בze reversed)

9

33 - h

hyarmen

(south)

 

o

34 - (2הערה )

hwesta sindarinwa

(Sindarin hwesta)

l

35 - y (5הערה )

yanta

(bridge)

.

36 - w (5הערה )

תre

(heat)

 

½

h (note 4)

halla

(tall)

`

short carrier

(note 3)

 

 

~

long carrier

(note 3)

 

 

 

הערות:

 

הסבר על כמה מהעיצורים:

      חלק מהעיצורים כאן ייחודיים כמובן לשפת הקווניה, כמו האות ה9-, שניתן להגות כ-S או TH (נושא שטולקין הקדיש לו מאמר בכרך 12, ובו הסביר ששורשי השינוי נעוצים בפאנור, ובדרך בה הוא הגה את העיצור הזה); הצירופים ND, NT, NG (האחרון הפך לאות אחת - ׁ), וכן LD ו-RD. האות ה4- שמציינת QU מודרנית (KW), שתי צורות הגייה של R - מס' 21 (לפני עיצור או בסוף מלה בלבד) ו25- (לפני הגה בלבד), וצורת KHW שהתרככה ל-HW (כמו WH באנגלית מודרנית, שנהגית עם ה-H חלשה לפני W).

1.            לאות ה23- לא נודע ערך בקווניה, אלא עם הטהטא המציין את חצי-התנועה (semi-vowel) Y: h +ֽ  יחד: hֽ . היא אינה מופיעה ללא הטהטא בטקסטים מודפסים של קווניה.

2.            אף שאות זו מהווה חלק מהסט הכולל של האותיות הנוספות, לא נעשה בה שימוש בטקסטים מודפסים של קווניה.

3.             ה'נושאים' הקצרים והארוכים כאמור אינם אותיות, אלא סימני-עזר לטהטאר שמעליהם.

4.            האותיות הללו אינן מופיעות בטקסט נאמאריאה (ר' ביבליוגרפיה), וערכן מובא לפי הנאמר בנספח ה'.

5.             האותיות 35 ו36- משמשות בדרך כלל יחד עם סימני טהטאר לציון כפלי-תנועות (diphthongs).

 

למדנו עיצורים, ומה על תנועות (a,e,i,o,u) והתנועות הארוכות (ב,י,ם,ף,ת)? בניגוד לאנגלית, האותיות הללו נכתבות בטנגוואר על ידי סימני פיסוק מיוחדים אשר מופיעים מעל המילה שהם באים אחריה.

 

סימני הטהטאר הם:

 

טבלת סימני טהטאר להגאי קווניה:

 

 

תיאור הסימון:

 

 

 

סימון לתנועה קצרה

 

 

דוגמא לתנועה:

 

סימון לתנועה ארוכה

 

דוגמא לתנועה:

(לכולן ר' הערה 3)

three over dots

(שלוש נקודות עליונות)

.E or `C

a as in father (ראה הערה 1)

~C

ב or aa

three under dots

(שלוש נקודות תחתונות)

.׃ or `׃

a as in father (ר' הערה 1)

 

 

Circumflex

('גג')

or

a as in father (ר' הערה 1)

ב or aa

acute accent mark

(גרש מוטה לימין)

. R or `V

e as in were (ר' הערה 2)

RV or `RV or ~V

י or ee

single over dot

(נקודה עליונה)

. B or `B

i as in machine (ר' הערה  2)

~B

ם or ii

single under dot

(נקודה תחתונה)

. ֹ or `ֻ

e as in were (ר' הערה 2)

 

 

over curl open to the lower-right

(עיקול עליון מוטה לימין-מטה)

 

. Y or `N

o as in for

YN or `YN or ~N

ף or oo

over curl open to the left

(עיקול עליון מוטה לשמאל)

. U or `M

u as in brute

UM or `UM or ~M

ת or uu

double under dots (or inside)

(שתי נקודות תחתונות או פנימיות)

. ֽor `־

 

y as in neighbor or bait

 

 

 

 

הערות לטבלה:

1. בקווניה, צליל ה- a היה כה שכיח עד שסימון שלוש הנקודות שלו, היה מתחבר לרוב לצורת 'גג': ß  , ולעיתים אף מושמט לגמרי.

2. למרות שבכל כתביו של טולקין אשר ראו אור נעשה שימוש בגרש מוטה לימין (כמו סימון 'acute accent' באלפבית לאטיני), לציון ההגה  e, ובנקודה העליונה להגה  i, הוא ציין שאפשר גם להפוך את הסדר.

3. להגאים ארוכים (או מוטעמים), יש צליל זהה לאלה הקצרים, והם נבדלים במשך השמעתם בלבד. כך למשל ההגה u ישמע קצר במילה brute, וארוך במילה cool, ולכן הוא יסומן כ- uu - הגה ארוך, או עם גרש [acute accent] מעליו: (ת).

4. סימן ה "."משמש לצורך הדגמה בלבד.

 

 

איך משתמשים בטהטאר?

כפי שאמרתי קודם, אנו שמים את סימון הטהטאר מעל האות שהתנועה מופיעה אחריה. כך למשל:

Calima => a#j%t#

 

במידה והתנועה באה בראש המילה אנו משתמשים ב Short carrier.

Elda => `$m#

כאשר אנו רוצים לכתוב תנועה ארוכה, אנו יכולים לכתוב פעמיים את הטהטא (מלבד האותיות מ' או ב') מעל האות. כאשר אנו רוצים לכתוב מ' או ב' ארוכות אנו נשתמש ב Long carrier.

כאשר התנועה הארוכה באה בראש מילה אזי אפשר להשתמש ב Short Carrier עם כפל טהטא או ב Long Carrier עם טהטא אחד/

 

בנוסף לתנועות, יש לנו את הדו תנועות (דיפתונגים) שלמדנו עליהם בשיעור הראשון בקורס הקווניה. גם הם מסומנים על ידי צירופים מיוחדים:

 

lE = ai

lY = oi

lU = ui

.E = au

.R = eu

.T = iu

 

זה הכל. אני יודע שזה נראה מאד מבהיל ומבלבל. אבל לאחר קריאה נוספת ותרגול של לא יותר משעה-שעתיים תגלו שכתב הטנגוואר הוא שיטה מצוינת לכתיבה ולקריאה. נכון, אולי מעולם לא תגיעו לשטף כתיבה וקריאה, אך העקרונות הם מאד ברורים ונהירים. מה שצריך זה זמן לתרגול ולכתיבה.

 

טנגוואר במחשב

 

כתיבה ישירה במעבד תמלילים

לכתוב את אותיות הטנגוואר על דף ולדעת לקרוא אותן זה דבר שונה לחלוטין מאשר לדעת לכתוב אותן על מעבד תמלילים.

אני משער שכל מי שקורא מסמך זה הוריד את פונט הקווניה של דן סמית.שהוראות להתקנתו ניתן למצוא כאן. השאלה היא איך לכתוב בדבר הזה?

להלן צירופי המקשים שיאפשרו לכם  לכתוב ישירות את הפונט:

צירופי המקשים

 

זה לא פשוט כלל ללמוד את צירופי המקשים אשר גורמים לאותיות המבוקשות להופיע על מסך המחשב. ישנן כמה תוכנות שונות שמסייעות בידך לכתוב טנגוואר במחשב:

תוכנת המאקרו של דן סמית -  מסמך המכיל תוכנת מאקרו קטנה, התוכנה מאפשרת לכתוב על מקלדת וירטואלית את צירופי המילים המבוקשים. די נוח לכתיבה. ניתן להשיג את התוכנה כאן. (וודאו שהגדרות הבטיחות של ה MS WORD שמותקן אצלכם תומכות בהפעלת פקודות מאקרו).

תוכנת ה   Y.a.T.T - תוכנה המיועדת לעצלנים של ממש. כל מה שעליך לעשות זה לכתוב (או להדביק) את הטקסט באותיות לטיניות והתוכנה תמיר את הטקסט אוטומטית לטנגוואר (צריך להקפיד רק לבחור את המוד הנכון). התוכנה ניתנת להורדה כאן.

גם ה Tengwar scribe משמשת לאותה מטרה, אך היא פחות מתוחכמת מה Y.a.T.T  ובעלת פחות פונקציות.

 

 

 

 

תרגול לשיעור זה

 

1. כתוב את המילים והמשפטים הבאים בטנגוואר:

A. Elendil.

B. Hobbit.

C. Numënor.

D. Gandalf the gray.

E. The Book of lost tales.

F. Lord of the Rings.

 




פורום טולקין: שפות