שיעור מספר שלוש עשרה בקווניה

המושא העקיף

בשיעור החמישי למדנו על מושא ישיר. לדוגמה  האדם אכל את הלחם - הלחם הוא המושא הישיר. בן הלילית ירה בגמד - הגמד זה המושא הישיר. משמע,  שם העצם המופעל (לחם,גמד). כעקרון אין איתם שום בעיה וקל לשים אותם במשפט.

כמובן שהעניינים מסתבכים כאשר אנו רוצים לכתוב את המשפט הבא:

האדם נתן לילד את הספר. האדם זה המפעיל, נתן זה הפועל והספר זה המופעל (האדם נתן את הספר) אבל מה זה 'הילד'?

האישה כיסתה בשמיכה את הילד. האישה זה המפעיל, כיסתה זה הפועל והילד זה המופעל (האישה כיסתה את הילד). אבל מה זה 'השמיכה'?

מושא עקיף זה כל מה שהפועל מתייחס אליו, אך המילה 'את' לא מופיעה לפניו.

באנגלית זה קצת יותר ברור כי בדרך כלל יש את המילים for או to לפני מושאים עקיפים. The men work for the queen למשל. או we did it for the children.

אלו הם המושאים העקיפים - הם מתפקדים כחצי מופעלים שמספקים עוד מידע על המשפט והפועל מתייחס גם אליהם.

גם בקווניה מן הסתם יש לנו מושא עקיף שעוזר לנו להוסיף עוד מידע המתאר עבור מי או בעזרת מה נעשתה הפעולה. המושא העקיף מתבטא בהוספת סיומת n או en לסוף המילה המשמשת כמושא עקיף.

אנו מוסיפים n כאשר שם העצם מסתיים בתנועה (a,e,I,o,u) ו en כאשר שם העצם מסתיים בעיצור.

סדר המילים הוא כעקרון כמו אנגלית, המושא העקיף בא לאחר המפעיל ולאחר המושא הישיר.

נדגים באמצעות המשפט: האדם יתן את הספר

I nér antuva I parma (I nér = האדם, antuva = יתן (עתיד), I parma = את הספר).

נניח שאנו רוצים לכתוב: האדם יתן את הספר לגמד. המפעיל הוא האדם, הפועל הוא יתן, המושא הישיר הוא 'את הספר' (כי מופיעה לפניו המילה 'את' וגם המשפט לא יכול להתקיים בלעדיו), המושא העקיף הוא 'לגמד' ועל המילה הזו לקבל את סיומת ה n. גמד בקווניה זה nauco ולכן מילת המושא העקיף (לגמד) היא naucon.

I nér antuva I parma naucon - האדם נתן את הספר לגמד.

עוד הדגמה:

אתה עשית זאת:

Carnelyes (מורכב מ: car = השורש ע.ש.ה, ne = סיומת עבר, lye = סיומת אתה, s = הסיומת של it, זאת).

אתה עשית זאת לגמד:

Carnelyes naucon

שינויים בסדר המשפט ישנו את משמעותו.. בדיוק כמו בעברית. כך למשל: בשמיכה האמא כסתה את הילד מדגיש את השמיכה (למרות 'שהשמיכה' נותרה מושא עקיף!) או: לבן הלילית האדם יתן את הספר, מדגישה שרק לבן הלילית הספר יינתן. שינוי הסדר מתבטא בהזזת המושא הישיר לתחילת המשפט. אם ניקח את הדוגמה האחרונה:

לגמד אתה עשית זאת: naucon Carnelyes.

על מנת לכתוב את המושא הישיר בצורת רבים (למשל אתם עשיתם זאת לגמדים) יש להוסיף in. כאשר אנו מוסיפים in לשם עצם שכבר נגמר ב I, ה ii הופכת ל í ארוכה.

את צורת הזוג כותבים בעזרת הסיומת nt.

לעיתים המשפט יכול להכיל רק מושא עקיף, ללא מושא ישיר. בעברית ובאנגלית אלו הם מקרים נדירים. שאנו נלמד עליהם בשיעורים הבאים.

הערה למתענינים על השימוש המוקדם ב n: במקרה של שייכות טולקין החל דווקא להשתמש ב n ומושא עקיף בסיומת o. אם תציצו במקורות מוקדמים משנות ה 30 תוכלו לראות תופעה זו. לאחר זמן מה טולקין החליט על הצורה המקובלת כיום.

שם פעולה – Gerund

Gerund הוא עצם בפועל שמתחזה לשם עצם. אך בניגוד לפועל סתמי (infinitive) שעליו למדנו בשיעור קודם, שם הפעולה (gerund) שומר על התנהגותו כפועל.

אם נקביל את זה לאנגלית מדובר על הוספת ing לפועל המתנהג כמו שם עצם. כמו במשפט: finding the treasure "מציאת האוצר" בעברי. "מציאת" מתנהג כמו שם עצם (הוא הנושא של המשפט) אבל הוא עדיין פועל! במשפט: "מציאת אוצר היא נפלאה" ניתן לומר ש"מציאת" הוא שם עצם פעלי ולא שם פעולה.

כעקרון בכל פעם שיש ה' הידיעה לאחר פועל שמתנהג כמו שם עצם ומשמש כנושא (באנגלית במקום ה' הידיעה – the) מדובר בשם עצם פעלי (Gerund). כמה דוגמאות להבהרת המסר:

 

בכל פעם שיש לנו פועל שלוקח נושא צריך לחשוד וכנראה שמדובר בשם פעולה - Gerund.

כמו בעברית ובאנגלית, גם בקווניה שם הפעולה הוא חמקמק וקשה להגדרה, כמו שסיומת ing באנגלית משמשת גם לשם עצם פעלי וגם לפועל סתמי, כך גם סיומת ië משמשת בקווניה לציון שני סוגי הפעלים. הקורא האומלל והמבולבל יצטרך להבין לפי ההקשר לפי הכוונה: האם מציאת האוצר היא נפלאה (מציאת - זה שם פעולה - Gerund) או שדרך מציאת האוצר היא נפלאה (מציאת - פועל סתמי כיוון שהנושא הוא "הדרך"). לדוברי האנגלית יותר קל במקרה זה, אנו נאלץ לזכור שבכל פעם שבמשפט המקביל באנגלית יש ing שמוצמד לפועל על מנת לעשות לו איזו הסבה (ולא כחלק מ Present progressive) מדובר בשם פעולה או פועל סתמי. כמו כן יש לחשוד בפעלים שמביעים כוונה לעשות משהו עתידי, היכן שאנחנו מכניסים את המילה 'כדי' בעברית (הם באו כדי לראות את המלך, כתבתי את הספר כדי להתפרסם ).

בוא נדגים את השימוש בשם פעולה - Gerund באמצעות המשפט הם באו כדי לראות את המלך:

utúlientë cenien i aran

utúlientë - הם באו (הפועל tul + צורת Perfect + גוף "הם")

cen - שורש לראות

ie - סיומת Gerund

n - סיומת הם

i aran - המלך

נסכם ונאמר שאיפה שאנו נוטים להכניס אתהמילה "כדי" יש לנו שם שם פעולה - Gerund במקום פועל סתמי.

כך למשל: "אני רוצה לאכול" משתמשים בפועל סתמי.

"אני אוהב לשיר" משתמשים בפועל סתמי.

אך ב: "אני באתי כדי לשיר" נשתמש בשם פעולה

לסיכום: אנו מכניסים שם פעולה Gerund כאשר

·        פועל לוקח נושא, יש אחריו ה' הידיעה ובאנגלית הוא מקבל ing

·        פעלים שמביעים כווניה לעשות משהו ויש אחריהם את מילת הקישור "כדי" (באנגלית in order).

את סיומת שם הפעולה היא ië  אנו מוסיפים אותה בצורה כזו:

 

 

גוף ראשון רבים

גוף ראשון רבים (אנחנו בעברית, We באנגלית) הוא טיפה יותר מורכב בשפת הקווניה כיוון שישנם שני גופים אפשריים:

·        אנחנו "חיצוני" כשהקבוצה (או אחד מנציגיה/ראשיה) מדבר אל מישהו חיצוני שאינו שייךלקבוצה (למשל: אנחנו מטפלים בך, אנחנו נילחם בהם - כאשר הדובר מבטיח למישהו אחר). בגוף כזה אנו מוסיפים סיומת nmë

·        אנו "פנימי" כשהקבוצה מדבר אל עצמה/אחד מחברי הקבוצה (למשל: אנחנו טמבלים) ואז אנו משתמשים בסיומת lmë

כשאנו כותבים מכתב או משפט כלשהו אנו נשתמש לרוב באנחנו חיצוני (הקורא הוא לא חלק מהקבוצה) אלא אם כן יש לנו סיבה טובה להניח שהקורא הוא חלק מהקבוצה שלנו.

את הסיומות הללו יש להוסיף לאחר שהיטינו את הפועל המדובר (בדומה לכל סוגי הגופים). כללי ההטיה דומים למה שכבר למדנו קודם לכן בגופים ראשון יחיד, שני ושלישי.

לדוגמה נכתוב כאן את המשפט: "אנחנו (חיצוני) נהלל אותם": laituvalmet = laita - להלל + uva - צורת עתיד + lme - גוף אנחנו חיצוני + t - גוף 'אותם'.

הערה חשובה: ישנה סיומת זוגית לגוף ראשון רבים (אנחנו כזוג) אך היא מסובכת וקשה להבנה - אנו נעסוק בנושא בשיעורים הבאים.

גוף לא מוגדר

גוף לא מוגדר קיים בעברית כאשר אנחנו אומרים למשל: "אדם חייב לאכול" או "חייבים להתפרנס". באנגלית זה קיים בצורה יותר ברורה במילה "One"  למשל, One have to work. הגוף הסתמי עוזר לנו כאשר אנו אומרים אמירה כללית או בלתי מחייבת כמו למשל: "כל מי שעובר ישלם" או "מישהו שבר את הכוס".

במקרים של גוף לא מוגדר, בשונה משאר הגופים, אנו לא משתמשים בסיומת אלא במילה נפרדת, המילה הנפרדת היא quen ומיקומה הוא בתחילת המשפט.

נדגים באמצעות המשפט: מישהו שבר את הכוס - quen hantë i yulma

המילה quen יכולה לקבל סיומת שייכות גם כאשר אנו משליכים את המקרה הכללי על הפרטי כמו במשפט: אכילת פירות טובה בשבילך: matië yávë ná mára quenen

 

אוצר המילים והתרגול לשיעור זה

 

אוצר מילים

 

עד עתה, בכל חלק חדש של אוצר מילים הצגנו מספר חדש. המספרים 1 עד 11 מוזכרים מפורשות באטימולוגיות. צורת הספירה של בני הלילית, המבוססת על 12 במקום על 10, לבטח זקוקה למספר 12 – המספר הבסיסי האחרון. אך שום צורה כזאת לא נמצאת, מלבד השורש הפרימיטיבי RÁSAT. "שום צורה אחרת לא מוזכרת" מציין כריסטופר טולקין. אף על פי זאת, לומדי שפות בני הלילית כי מתוך שורש זה סביר להניח שניתן לגזור את המילה rasta כתשובה ל 12. על כן כללנו את rasta באוצר המילים, אך אנו חייבים להבין כי מילה זו לא יכולה להתקבל בביטחון מלא כלל.

 

?rasta "שתים עשרה"

mahta- "להלחם"

anta- "לתת"

ánë – פועל עבר יוצא דופן

suc- "לשתות"

anna "מתנה"

alassë "שמחה"

hroa – "גוף"

noa "רעיון"

cala "אור"

mára "טוב" [במובן של "מועיל"]

quen – כינוי גוף "אחד", "מישהו אחד"

arwa שם תואר "בעל...(דבר מה)", "בשליטה על..." המלווה בצורת שייכות טבעית

 

 

תרגולים

 

1. תרגם לעברית:

 

A. I nér ánë i nissen anna.

B. Anar anta cala Ambaren.

C. Hiruvalvë i harma, ar antuvalves i rasta Naucoin.

D. Matië hrávë carë quen tiuca, ar umilvë merë tiucë hroar, an tiucë hroar umir vanyë.

E. Lendelmë mir i osto hirien i sailë nissi, an mernelmë cenitat.

F. Nér arwa márë noaron ná saila ar antuva sérë ar alassë i oston.

G. Utultielmet quetien rimbë engwion.

H. Sucië limpë umë mára queno hroan.

 

2. תרגם לקווניה:

 

I. מישהו נתן ללוחם חרב גדולה.

J. להכין בית לילדים היה רעיון טוב.

K. אנו נלחמים למען השלווה; הלחימה לא מסבה לנו שום אושר, כי אנו ראינו את האור.

L. דיבור בלשון בני הלילית מסבה לבני האדם אושר רב.

M. לוחמי שני הארצות ילחמו למען האנשים, ואנו נעבור דרך חשכה גדולה כדי למצוא אור.

N. האנשים עם היין רצו כוסות כדי למזוג את היין, ועבדי המלך הביאו להם שתים עשרה כוסות זהב.

O. רצינו ללכת אל העיר כדי לשחרר את כל בני האדם ולתת את זהב המלך לעבדים.

P. חומות העיר גדולות. עשינו אותן כדי להגן על האנשים.