|
ש † - מילה פואטית או ארכאית. (למשל:
†él "כוכב" כאשר elen היא המילה ה'עדכנית'
לכוכב) או פירוש ארכאי או פואטי למילה. * - צורה שלא אומתה בכתבים. ** - צורה
שגויה. # - מילה שאומתה רק בתור חלק או הטיה ממילה או צורה אחרת. רשימת מקורות
שמופיעים בהערות: LotR- שר הטבעות. Silm - הסילמריליון. MC - המפלצות והמבקרים
(לא תורגם לעברית). MR - טבעתו של מורגות (לא תורגם לעברית). LR- הדרך האבודה
(לא תורגם לעברית). Etym - האטימולוגיות. FS - שירה של פיריאל. RGEO - הדרך הלאה
נמתחה (לא תורגם לעברית). WJ - מלחמת אבני היקר (לא תורגם לעברית). PM - עמי
הארץ התיכונה (לא תורגם לעברית). Letters - המכתבים של ג'.ר.ר טולקין. LT1 - ספר
הסיפורים האבודים 1 (לא תורגם לעברית). 2LT - ספר הסיפורים האבודים 2 (לא תורגם
לעברית). Nam - נאמארייה (מתוך שר הטבעות). Arct - משפט 'ארקטי' מתוך סיפורי אבא
חג המולד. - GL - לקסיקון גנומי. QL - לקסיקון קווניה. VT - ויניאר טנגוואר. כאשר במילת הקווניה מופיע S אשר
מקורה נבע מ Þ (th כמו ב thing) יש לאיית אותה עם האות súlë
במקום עם האות silmë בטנגוואר. למרות שטולקין עצמו שכח או התעלם
מכך, בכל המילים אשר יש לעשות כן מופיע הסימן (Þ). |
||
|
-MC:223 cf. 215 |
rávëa |
שאגה (הפעולה) |
|
צורת ריבוי: ráver. |
rávë |
שאגה (הקול) |
|
משורש שפירושו "חמש", בגלל שבשבוע הואליאני
היו חמישה ימים. LEP |
lemnar |
שבוע |
|
משורש שפירושו "שש", בגלל שבשבוע האלדאריני
היו שישה ימים. LotR:1141 cf. ÉNEK, |
enquië |
שבוע |
|
מסמן שבוע בעל שבעה ימים כמו שלנו; otso =
שבע\ה. GL:62 |
otsola |
שבוע |
|
צורת הרבים היא כנראה *vérer ולא
*véri; השוו לצורה המקבילה tyávë -
"טעם", רבים tyáver. -WED |
vérë |
שבועה, התחייבות |
|
UT:317 |
vanda |
שבועה, נדר |
|
MC:223 |
rúcina |
שבור, מזועזע |
|
מבודד מ Erulaitalë "שבח ארו" |
laitalë |
שבח, ברכה |
|
משפחה, "בית" (ביוחסין). NÔ |
nossë |
שבט |
|
LT2:340 |
hostar |
שבט |
|
מסלול, קו, כיוון. |
tië |
שביל, דרך |
|
מבודד מ Qualvanda - "שבילי המתים" |
#vanda |
שביל, דרך |
|
שביל צר, גיא |
axa |
שביל, דרך |
|
-TE3/RGEO:67/UT:22
cf. 51, LT1:264, AK |
|
שביל, דרך |
|
OT |
otso |
שבע (7) |
|
-WJ:xi/Basic
Quenya:24, cf. Silm:55 |
Lumbar |
שבתאי |
|
עקום, מעוות. -RÁYAK |
raica |
שגוי |
|
צורת רבים: #raukar משוחזרת מתוך Valaraukar
- באלרוגים. RUK, Silm:436, WJ:415 |
rauko |
שד, דמון |
|
"רמות מגֵנות או
גודרות": Pelóri. -PEL(ES), WJ:403 |
peler |
שדה מגודר |
|
צורת רבים: tavarni. LT1:267 |
tavar |
שדון העמק |
|
-LT1:249 |
aldëon |
שדירה |
|
משמש גם כתחילית פועל: at-, ata- (במשמעות של חזרה על
הפעולה) AT |
ata |
שוב |
|
תחילית פועל |
en- |
שוב |
|
גם voro- כרכיב ממילה. BOR |
voro |
שוב ושוב, ללא הפסק |
|
GL:30 |
noldarë,
nolpa |
שובר גלים |
|
ש"ע. |
mardo |
שוכן |
|
ש"ת. |
#farnë |
שוכן |
|
שולי הבגד lappa. GL:52 |
ríma |
שוליים, קצה |
|
-LAS2 |
lasta |
שומע, קשוב (ש"ת) |
|
בדקדוק: נורמלי, רגיל. STAN, UT:317/LotR:1003 |
sanya |
שומר-חוק |
|
מילולית "צופה". שוחזר מתוך halatirno
- "צופה הדגים" (שלדג). |
#tirno |
שומר (ש"ע) |
|
מתוך Sangahyando- "שוסע-ההמון".
SYAD, LT2:342, LotR:1085 cf. Letters:425 |
hyando |
שוסע, פולח |
|
-PM:353 |
rusco |
שועל |
|
לשפוט: #nam-; שיפוט, משפט: námië,
náma; שמו של הואלא מאנדוס. קיים הומונים שמשמעותו אדם, איש. -Silm:411 |
Námo |
שופט |
|
מרובה. שפע: úvë. -UB |
úvëa |
שופע |
|
עשיר, מבורך. GALA |
alya |
שופע |
|
מרובה. שפע: úvë. -UB |
úvëa |
שופע |
|
עשיר, מבורך. GALA |
alya |
שופע |
|
קיים הומופון במשמעות "חוטם, אף".
שור מלכותי: " Aramund" |
mundo |
שור |
|
|
taracu |
שור |
|
ראה גם "פר". -Letters:422,
LT2:347/GL:69 |
|
שור |
|
רבים: témar. TEÑ, LotR:1153 |
téma |
שורה, סדרה |
|
צורת ריבוי: sundar. בסיס. גם בדקדוק. SUD |
sundo |
שורש |
|
יסוד, בסיס. TAL |
talma |
שורש |
|
במיוחד שורשי מאכל. SÚLUK |
sulca |
שורש |
|
אח בשבועה. -TOR |
otorno |
שותף |
|
אחות בשבועה. THEL |
osellë
(Þ) |
שותף |
|
אח בשבועה. -TOR |
otorno |
שותף |
|
משמש גם לדובדבן. -LT2:347 |
pio |
שזיף |
|
BARÁN |
varnë |
שחום |
|
-MIW |
maiwë |
שחף |
|
AR1 , MC:223 |
ára, †amaurëa |
שחר |
|
TUY |
artuilë |
שחר |
|
(צורה זו מופיעה גם
במשמעות של "אביב"). TUY |
tuilë |
שחר |
|
-DAL |
lára |
שטוח |
|
PAD |
panda |
שטח מגודר |
|
שטח מגודר עגול. KOR |
corin |
שטח מגודר |
|
|
ראה סוף, סיום |
שיא, פסגה |
|
PM:340 |
ingor |
שיא, פסגה |
|
בקווניה המאוחרת פירוש המילה הוא "זעם,
אלימות". LT1:256 |
ormë |
שיא, פסגה |
|
KWET/VT39:16 |
quenta |
שיח, סיפור |
|
-MA3 |
mára |
שימושי, מועיל |
|
LT1:253 |
fúmë |
שינה |
|
סדרת עיצורים. LotR:1154 |
tincotéma |
שיניים, סדרת T |
|
LOKH |
loxë |
שיער |
|
שיער סבוך. PHAS |
fassë |
שיער |
|
מחלפות הראש, כלל שיערו של אדם. תלתל, קבוצת שיער: findë.
SPIN, PM:345 |
findessë |
שיער |
|
TALÁT |
talta |
שיפוע |
|
שירה, שיר ארוך. -LT1:258 |
lirilla |
שיר |
|
ראו מנגינה, שיר. |
lindë |
שיר |
|
קיים הומופון במשמעות "קיץ". LT1:258 |
lairë |
שיר, פואמה |
|
-GLIR |
lirit |
שיר, פואמה |
|
צורת הרבים- lírer. lirilla-
שירה ארוכה, אפית. GLIR, LIN2, LT1:258 |
lírë,
lindë |
שיר, שירה |
|
(חייב סיומת כלשהי) GL:39 |
alast- |
שיש |
|
KAY |
caila |
שכיב מרע, חולה |
|
צורות ארכאיות: olos, olossë. GOLÓS |
lossë |
שלג |
|
יתכן שמילה זו משמעה רק "קור". כיפת שלג :
niquetil; פתית שלג: nieninquë (מילולית: דמעה לבנה). NIK-W- |
niquë, niquis |
שלג |
|
יורד שלג : fauta-. GL:35 |
fáwë |
שלג |
|
שלג קל RGEO:69, NEI, LT1:256, LT1:262/266 |
is |
שלג |
|
מילולית
"הצופה בדגים" -SKAL2, TIR |
halatirno, halatir |
שלדג |
|
סיומת. *aldanta - העץ שלהם. ראו הם. |
*-nta |
שלהם |
|
aratarya "הוד מעלתה", märyat "ידיה".
|
-rya |
שלו/שלה |
|
מילולית: "מסע טוב". Arct |
mára mesta |
שלום ולהתראות |
|
בשלום senda. -SED |
sérë |
שלום, מנוחה |
|
-NEL |
neldë |
שלוש, 3 |
|
בטנגוואר יש לאיית באות súlë.
STAB |
samna (Þ) |
שלט |
|
(סיומת שייכות. לדוגמא:
*aldanya : "העץ שלי". כנראה מוכנס i בין
הסיומת לשם המסתיים בעיצור. למשל: atarinya - "אבי" (LR:61).
אם השם מסתיים ב- n או nd, ניתן להשתמש בצורה
מקוצרת -hinya "ילדִי" (קיצור ל- hínanya
WJ:403), yonya - "בּנִי" (ל- *yondonya
LR:61). |
-nya |
שלי |
|
(דיבור בעזרת מחשבות). VT41:5 |
sanwë-menta |
שליחת מחשבות |
|
-UT:400, 466 |
tur |
שליט |
|
3AR, UT:400 |
cáno,
cánu |
שליט, מפקד |
|
השוו Nelyar - "השלישיים",
השבט השלישי של בני-הלילית. |
#nelya |
שלישי |
|
סיומת המוספות לשמות-עצם, למשל: aldalya-
"העץ שלך, עצך". משמשת בפנייה רשמית |
-lya |
שלך |
|
סיומת המשמשת בפניה ידידותית, לא רשמית . |
-tya |
שלך |
|
מילולית: נפילת עלים. ראה גם "עלה" |
lasselanta |
שלכת, סתיו |
|
כולם. "הכּל" ilúvë
(היקום). -IL, Silm:433 |
ilya |
שלם |
|
"שלי ושלהם"
בלי לכלול את האדם שפונים אליו. בסיומת לשם: -mma, לדוגמא: *aldamma
- עצנו, העץ שלנו. |
*emma |
שלנו |
|
שלי ושלך. בסיומת מולחמת לשם: -lva
לדוגמא: omentielvo - פגישתנו. |
*elva |
שלנו |
|
שלי ושלכם (צורת רבים) . בסיומת מולחמת לשם: *-lma
|
*elma |
שלנו |
|
-LotR:94, cf.
Letters:447 |
|
שלנו |
|
צורת הרבים essi. הערה: המילה essë שימשה
גם לציין "אדם כמכלול", גוף ונפש. |
essë |
שם |
|
שם מאוחר (כלומר, "כינוי - בעיקר ניתן כתואר
להערכה וכבוד); |
epessë |
שם |
|
שם האם, שמות הניתנים ע"י אמהות בני-לילית
לילדיהן מתוך הארה, המציינים תכונה דומיננטית באופי הילד. רק צורת הרבים amilessi
tercenyë מתועדת); |
amilessë
(tercenya) |
שם |
|
שם הארה, כלומר, זהה ל"שם האם"; רק
צורת הרבים essi tercenyë מתועדת. |
#essë
tercenya |
שם |
|
שם מוענק (צורת הרבים anessi מאושרת. מילה זו
מקיפה גם את "השמות המאוחרים" וגם את "שמות האם".) |
anessë |
שם |
|
"יצירת בשם"
(טקס אלדאריני שבו מכריז האב על שם בנו), |
Essecarmë |
שם |
|
"בחירת השם"
(טקס אלדאריני שבו אדם בוחר לעצמו שם על פי ה lämatyävë
- טעמו בצלילי השפה); |
Essecilmë |
שם |
|
שם עצמי (רק צורת רבים cilmessi מתועדת), שם
שאדם בוחר לעצמו: #cilmë "בחירה" + essi "שמות".
PM:339 מסביר ש"כמה מבין הגולים נתנו לעצמם שמות, כמסווה או כהפניה
למעשיהם ולהיסטוריה האישית שלהם: שמות כאלו נקראו kilmessi "שמות
עצמיים". |
#cilmessë |
שם |
|
ES/LotR:1157/MR:216,
UT:266, MR:217, 214 |
|
שם |
|
שם-תואר - EN |
enta |
שַם |
|
מילת קריאה (הנה, הבט!) EN |
en |
שַם |
|
במקור מופיע בלשון רבים anessi. מילה
זו כוללת גם שמות נרכשים וגם שמות הנתנים בלידה. -MR:217 |
anessë |
שם פרטי |
|
משוחזר מצורת הרבים שלו, cilmessi; מילולית
"שם בחירה", הכוונה לשם שאדם בוחר לעצמו. |
cilmessë |
שם פרטי |
|
-EN |
en |
שם, ראו! |
|
שמאלי, איטר יד
ימינו: hyarmaitë |
hyarya |
שמאל |
|
הארצות ששם, הארצות החיצוניות (- לוואלינור): Entar,
Entarda. -TA, EN |
tar |
שמה, לְשָם |
|
TOL1-OTH/OT |
tolto |
שמונה, 8 |
|
משוחזר מ- alassë - שמחה. |
alassëa |
שמח |
|
-GALÁS |
alassë |
שמחה |
|
LotR:1157, 3EL,
LT1:255, LT2:348, LT1:268 |
|
שמיים |
|
helyanwë - קשת בענן (מילולית "גשר השמים"). |
hellë |
שמיים |
|
אוויר |
vilya |
שמיים |
|
|
taimë, taimië |
שמיים |
|
רקיעים |
ilwë |
שמיים |
|
כיפת השמיים |
telimbo |
שמיים |
|
החלק העליון של האוויר והעננים. MC:223 |
fanyarë |
שמיים, רקיע |
|
LT1:258 |
tiris |
שמירה, תצפית |
|
קיים הומונים שמשמעותו "גדת נהר". -RAB |
ráva |
שממה |
|
-TIW |
tiuca |
שָמן, עבה |
|
זריחת השמש: anarórë, ambaron,
Ambarónë |
Anar |
שמש |
|
מילולית: "חום לוהט". מילים נוספות
ל"שמש" משורש זה: Úr , Úri, Úrinci,
Urwen. |
Úrin |
שמש |
|
מילולית - לב הלהבה. |
Naira |
שמש |
|
|
Calavénë, Calaventë |
שמש |
|
אור שמש. |
árë |
שמש |
|
קרן שמש |
firin |
שמש |
|
ANÁR, |
|
שמש |
|
nelet - רבים nelci ; NÉL-EK |
nelet, |
שן |
|
ניב. carcanë - "טור שיניים". carcassë,
carcaras - "שורת חודים או שיניים". KARAK |
carca |
שן |
|
NÉL-EK,
KARAK/LT2:344 |
|
שן |
|
מילולית: גדילה |
loa |
שנה |
|
מילולית: מעגל השמש. נמצא בשימוש כאשר השנה היתה
אסטרונומית, אך loa נחשבת למילה הנפוצה יותר. |
Coranar |
שנה |
|
ברבים: yéni. שנה ארוכה - תקופה של 144 שנים
אסטרונומיות, המקבילה למאה שנים אצל בני הלילית. השנה שעברה: yenya; מרובה
שנים: linyenwa ; תולדות השנים: Yénonótië; LotR:1141,
YEN, MR:51 |
yén |
שנה |
|
|
sancë |
שנוא, נתעב |
|
משוחזר מ- Tatyar - "השניים", שמו
של השבט השני של בני הלילית. |
#tatya |
שני |
|
|
neuna |
שני |
|
השניים, כינוי לבני האדם שנתייחד ברבות הימים לבני
שלושת הבתים. |
Atani |
שני |
|
WJ:420, NDEW,
WJ:403 |
|
שני |
|
כך בשרה"ט; באטימולוגיות מתורגם פשוט
כ"זמן". יחסת התקרבות lúmenna מתועדת גם כן.
משמעות נוספת של המילה היא "חשכה". LU, LotR:94, WJ:367 |
lúmë |
שעה |
|
-MC:223, GL:60 |
líco,
neitë |
שעווה |
|
ברבים rangar. מידת אורך נומנוריאנית השווה
בערך ל 97 ס"מ. -UT:285 |
ranga |
שעל |
|
"שער גדול"- Andon
( ברבים andondi) |
ando |
שער
|
|
פרוש מילה זו ב LT1:264 הוא " שערי
השמש" ו Ostor- "מזרח" נגזרת ממנה, אך בקווניה
מתקדמת פירוש המילה osto הוא עיר. AD,
LotR:1157, LT1:264 |
osto |
שער
|
|
ניב, שפה של עם מסוים. שפת הולאר: Lambë
Valarinwa. שפת האלדאר: Eldarissa (ייתכן שזו לא מילה
תקינה בקווניה של שר הטבעות). |
quetil, lambë |
שפה |
|
מונח בלשני טכני. "מערכת או קוד של
סימנים". משמש גם במשמעות "דקדוק". |
tengwesta |
שפה |
|
מונח מופשט, היכולת לייצר דיבור. |
tengwestië |
שפה |
|
-KWET, WJ:394, 397,
VT39:15, LT2:339 |
|
שפה |
|
זוגי: peu. בקווניה מוקדמת מילה זו פרושה
"פֶה" |
pé |
שפה (אבר גוף) |
|
רבים: cílat . זוהי המילה
בקווניה מוקדמת. |
cíla |
שפה (אבר גוף) |
|
-VT39:9, GN:24 |
|
שפה (אבר גוף) |
|
קווניה. |
Tarquesta |
שפה הנעלה, ה- |
|
ET |
etsir |
שפך הנהר |
|
-PHAR |
fárë |
שפע |
|
LT2:336 |
autë |
שפע, עושר |
|
להגות באמצעות השפתיים: quessetéma. -LotR:1154 |
parmatéma |
שִפתִיים, סדרת P |
|
"שקיפות":
המילה vírin מוגדרת כ-"חומר זכוכיתי קסום ובוהק
ששימש ביצירת הירח. המילה משמשת לתיאור עצמים ששקיפותם גדולה וטהורה". LT1:262,
LT2:339 |
liquis |
שקוף |
|
-GL:23 |
quildë |
שקט (ש"ע) |
|
NDÛ |
núta |
שקיעה (של השמש והירח) |
|
-LT2:340, GL:36 |
furu |
שקר |
|
גם "כוח". TUG |
tuo |
שריר, גיד |
|
LT2:346, GL:36 |
firinga |
שרשרת, ענק |
|
"השרשראות
הגדולות" בהן נכבל מלקור פעמיים; ב-LT1:249 מופיעה הצורה
Angaino. Silm:59 |
Angainor |
שרשרת, שלשלת |
|
ÉNEK |
enquë |
שש (6) |
|
כלי למשקה (ספל): yulma |
yulmë |
שתייה, הוללות |
|
-AT(AT)/Letters:427 |
atta |
שתיים, 2 |
|
ידוע רק השורש RÁSAT; אם נניח שהוא
יעבור את שינויי-הצלילים המקובלים, נקבל *rasta בקווניה. |
*rasta |
שתים-עשרה, 12 |