ש † - מילה פואטית או ארכאית. (למשל: †él "כוכב" כאשר elen היא המילה ה'עדכנית' לכוכב) או פירוש ארכאי או פואטי למילה. * - צורה שלא אומתה בכתבים. ** - צורה שגויה. # - מילה שאומתה רק בתור חלק או הטיה ממילה או צורה אחרת. רשימת מקורות שמופיעים בהערות: LotR- שר הטבעות. Silm - הסילמריליון. MC - המפלצות והמבקרים (לא תורגם לעברית). MR - טבעתו של מורגות (לא תורגם לעברית). LR- הדרך האבודה (לא תורגם לעברית). Etym - האטימולוגיות. FS - שירה של פיריאל. RGEO - הדרך הלאה נמתחה (לא תורגם לעברית). WJ - מלחמת אבני היקר (לא תורגם לעברית). PM - עמי הארץ התיכונה (לא תורגם לעברית). Letters - המכתבים של ג'.ר.ר טולקין. LT1 - ספר הסיפורים האבודים 1 (לא תורגם לעברית). 2LT - ספר הסיפורים האבודים 2 (לא תורגם לעברית). Nam - נאמארייה (מתוך שר הטבעות). Arct - משפט 'ארקטי' מתוך סיפורי אבא חג המולד. - GL - לקסיקון גנומי. QL - לקסיקון קווניה. VT - ויניאר טנגוואר. ש"ע - שם עצם. ש"פ - שם פועל. כאשר במילת הקווניה מופיע S אשר מקורה נבע מ Þ (th כמו ב thing) יש לאיית אותה עם האות súlë במקום עם האות silmë בטנגוואר. למרות שטולקין עצמו שכח או התעלם מכך, בכל המילים אשר יש לעשות כן מופיע הסימן (Þ).
-MC:223 cf. 215	rávëa	שאגה (הפעולה)
צורת ריבוי: ráver.	rávë	שאגה (הקול)
משורש שפירושו "חמש", בגלל שבשבוע הואליאני היו חמישה ימים. LEP	lemnar	שבוע
משורש שפירושו "שש", בגלל שבשבוע האלדאריני היו שישה ימים.   LotR:1141 cf. ÉNEK,	enquië	שבוע
מסמן שבוע בעל שבעה ימים כמו שלנו; otso = שבע\ה. GL:62	otsola	שבוע
צורת הרבים היא כנראה *vérer  ולא *véri; השוו לצורה המקבילה tyávë  - "טעם", רבים tyáver.  -WED	vérë	שבועה, התחייבות
UT:317	vanda	שבועה, נדר
MC:223	rúcina	שבור, מזועזע
מבודד מ Erulaitalë "שבח ארו"	laitalë	שבח, ברכה
משפחה, "בית" (ביוחסין). NÔ	nossë	שבט
LT2:340	hostar	שבט
מסלול, קו, כיוון.	tië	שביל, דרך
מבודד מ Qualvanda - "שבילי המתים"	#vanda	שביל, דרך
שביל צר, גיא	axa	שביל, דרך
-TE3/RGEO:67/UT:22 cf. 51, LT1:264, AK		שביל, דרך
OT	otso	שבע (7)
-WJ:xi/Basic Quenya:24, cf. Silm:55	Lumbar	שבתאי
עקום, מעוות. -RÁYAK	raica	שגוי
צורת רבים: #raukar משוחזרת מתוך Valaraukar - באלרוגים. RUK, Silm:436, WJ:415	rauko	שד, דמון
"רמות מגֵנות או גודרות": Pelóri. -PEL(ES), WJ:403	peler	שדה מגודר
צורת רבים: tavarni. LT1:267	tavar	שדון העמק
-LT1:249	aldëon	שדירה
משמש גם כתחילית פועל: at-, ata- (במשמעות של חזרה על הפעולה) AT	ata	שוב
תחילית פועל	en-	שוב
גם voro- כרכיב ממילה. BOR	voro	שוב ושוב, ללא הפסק
GL:30	noldarë, nolpa	שובר גלים
ש"ע.	mardo	שוכן
ש"ת.	#farnë	שוכן
שולי הבגד lappa. GL:52	ríma	שוליים, קצה
-LAS2	lasta	שומע, קשוב (ש"ת)
בדקדוק: נורמלי, רגיל. STAN, UT:317/LotR:1003	sanya	שומר-חוק
מילולית "צופה". שוחזר מתוך halatirno - "צופה הדגים" (שלדג).	#tirno	שומר (ש"ע)
מתוך Sangahyando- "שוסע-ההמון". SYAD, LT2:342, LotR:1085 cf. Letters:425	hyando	שוסע, פולח
-PM:353	rusco	שועל
לשפוט: #nam-; שיפוט, משפט: námië, náma; שמו של הואלא מאנדוס. קיים הומונים שמשמעותו אדם, איש. -Silm:411	Námo	שופט
מרובה. שפע: úvë. -UB	úvëa	שופע
עשיר, מבורך. GALA	alya	שופע
מרובה. שפע: úvë. -UB	úvëa	שופע
עשיר, מבורך. GALA	alya	שופע
קיים הומופון במשמעות "חוטם, אף".  שור מלכותי: " Aramund"	mundo	שור
	taracu	שור
ראה גם "פר". -Letters:422, LT2:347/GL:69		שור
רבים: témar. TEÑ, LotR:1153	téma	שורה, סדרה
צורת ריבוי: sundar. בסיס. גם בדקדוק. SUD	sundo	שורש
יסוד, בסיס. TAL	talma	שורש
במיוחד שורשי מאכל. SÚLUK	sulca	שורש
אח בשבועה. -TOR	otorno	שותף
אחות בשבועה.  THEL	osellë (Þ)	שותף
אח בשבועה. -TOR	otorno	שותף
משמש גם לדובדבן. -LT2:347	pio	שזיף
BARÁN	varnë	שחום
-MIW	maiwë	שחף
AR1 , MC:223	ára, †amaurëa	שחר
TUY	artuilë	שחר
(צורה זו מופיעה גם במשמעות של "אביב"). TUY	tuilë	שחר
-DAL	lára	שטוח
PAD	panda	שטח מגודר
שטח מגודר עגול.  KOR	corin	שטח מגודר
	ראה סוף, סיום	שיא, פסגה
PM:340	ingor	שיא, פסגה
בקווניה המאוחרת פירוש המילה הוא "זעם, אלימות". LT1:256	ormë	שיא, פסגה
KWET/VT39:16	quenta	שיח, סיפור
-MA3	mára	שימושי, מועיל
LT1:253	fúmë	שינה
סדרת עיצורים. LotR:1154	tincotéma	שיניים, סדרת T
LOKH	loxë	שיער
שיער סבוך. PHAS	fassë	שיער
מחלפות הראש, כלל שיערו של אדם. תלתל, קבוצת שיער: findë. SPIN, PM:345	findessë	שיער
TALÁT	talta	שיפוע
שירה, שיר ארוך. -LT1:258	lirilla	שיר
ראו מנגינה, שיר.	lindë	שיר
קיים הומופון במשמעות "קיץ". LT1:258	lairë	שיר, פואמה
-GLIR	lirit	שיר, פואמה
צורת הרבים- lírer. lirilla- שירה ארוכה, אפית. GLIR, LIN2, LT1:258	lírë, lindë	שיר, שירה
(חייב סיומת כלשהי) GL:39	alast-	שיש
KAY	caila	שכיב מרע, חולה
צורות ארכאיות: olos, olossë. GOLÓS	lossë	שלג
יתכן שמילה זו משמעה רק "קור". כיפת שלג : niquetil; פתית שלג: nieninquë (מילולית: דמעה לבנה). NIK-W-	niquë, niquis	שלג
יורד שלג : fauta-. GL:35	fáwë	שלג
שלג קל RGEO:69, NEI, LT1:256, LT1:262/266	is	שלג
מילולית "הצופה בדגים" -SKAL2, TIR	halatirno, halatir	שלדג
סיומת. *aldanta - העץ שלהם. ראו הם.	*-nta	שלהם
aratarya "הוד מעלתה", märyat "ידיה". Nam,WJ:369	-rya	שלו/שלה
מילולית: "מסע טוב". Arct	mára mesta	שלום ולהתראות
בשלום senda. -SED	sérë	שלום, מנוחה
-NEL	neldë	שלוש, 3
בטנגוואר יש לאיית באות súlë. STAB	samna (Þ)	שלט
(סיומת שייכות. לדוגמא: *aldanya : "העץ שלי". כנראה מוכנס i בין הסיומת לשם המסתיים בעיצור. למשל: atarinya - "אבי" (LR:61). אם השם מסתיים ב- n או nd, ניתן להשתמש בצורה מקוצרת -hinya "ילדִי" (קיצור ל-  hínanya WJ:403), yonya - "בּנִי" (ל- *yondonya LR:61).	-nya	שלי
(דיבור בעזרת מחשבות). VT41:5	sanwë-menta	שליחת מחשבות
-UT:400, 466	tur	שליט
3AR, UT:400	cáno, cánu	שליט, מפקד
השוו Nelyar - "השלישיים", השבט השלישי של בני-הלילית.	#nelya	שלישי
סיומת המוספות לשמות-עצם, למשל: aldalya- "העץ שלך, עצך". משמשת בפנייה רשמית	-lya	שלך
סיומת המשמשת בפניה ידידותית, לא רשמית .	-tya	שלך
מילולית: נפילת עלים.  ראה גם "עלה"	lasselanta	שלכת, סתיו
כולם. "הכּל" ilúvë (היקום). -IL, Silm:433	ilya	שלם
"שלי ושלהם" בלי לכלול את האדם שפונים אליו. בסיומת לשם: -mma, לדוגמא: *aldamma - עצנו, העץ שלנו.	*emma	שלנו
שלי ושלך. בסיומת מולחמת לשם: -lva  לדוגמא: omentielvo - פגישתנו.	*elva	שלנו
שלי ושלכם (צורת רבים) . בסיומת מולחמת לשם: *-lma	*elma	שלנו
-LotR:94, cf. Letters:447		שלנו
צורת הרבים essi. הערה: המילה essë שימשה גם לציין "אדם כמכלול", גוף ונפש.	essë	שם
שם מאוחר (כלומר, "כינוי - בעיקר ניתן כתואר להערכה וכבוד);	epessë	שם
שם האם, שמות הניתנים ע"י אמהות בני-לילית לילדיהן מתוך הארה, המציינים תכונה דומיננטית באופי הילד. רק צורת הרבים amilessi tercenyë מתועדת);	amilessë (tercenya)	שם
שם הארה, כלומר, זהה ל"שם האם"; רק צורת הרבים essi tercenyë מתועדת.	#essë tercenya	שם
שם מוענק (צורת הרבים anessi מאושרת. מילה זו מקיפה גם את "השמות המאוחרים" וגם את "שמות האם".)	anessë	שם
"יצירת בשם" (טקס אלדאריני שבו מכריז האב על שם בנו),	Essecarmë	שם
"בחירת השם" (טקס אלדאריני שבו אדם בוחר לעצמו שם על פי  ה lämatyävë - טעמו בצלילי השפה);	Essecilmë	שם
שם עצמי (רק צורת רבים cilmessi מתועדת), שם שאדם בוחר לעצמו: #cilmë "בחירה" + essi "שמות". PM:339  מסביר ש"כמה מבין הגולים נתנו לעצמם שמות, כמסווה או כהפניה למעשיהם ולהיסטוריה האישית שלהם: שמות כאלו נקראו kilmessi "שמות עצמיים".	#cilmessë	שם
ES/LotR:1157/MR:216, UT:266, MR:217, 214		שם