|
י † - מילה פואטית או ארכאית. (למשל:
†él "כוכב" כאשר elen היא המילה ה'עדכנית'
לכוכב) או פירוש ארכאי או פואטי למילה. * - צורה שלא אומתה בכתבים. ** - צורה
שגויה. # - מילה שאומתה רק בתור חלק או הטיה ממילה או צורה אחרת. רשימת מקורות
שמופיעים בהערות: LotR- שר הטבעות. Silm - הסילמריליון. MC - המפלצות והמבקרים
(לא תורגם לעברית). MR - טבעתו של מורגות (לא תורגם לעברית). LR- הדרך האבודה
(לא תורגם לעברית). Etym - האטימולוגיות. FS - שירה של פיריאל. RGEO - הדרך הלאה
נמתחה (לא תורגם לעברית). WJ - מלחמת אבני היקר (לא תורגם לעברית). PM - עמי
הארץ התיכונה (לא תורגם לעברית). Letters - המכתבים של ג'.ר.ר טולקין. LT1 - ספר
הסיפורים האבודים 1 (לא תורגם לעברית). 2LT - ספר הסיפורים האבודים 2 (לא תורגם
לעברית). Nam - נאמארייה (מתוך שר הטבעות). Arct - משפט 'ארקטי' מתוך סיפורי אבא
חג המולד. - GL - לקסיקון גנומי. QL - לקסיקון קווניה. VT - ויניאר טנגוואר. כאשר במילת הקווניה מופיע S אשר
מקורה נבע מ Þ (th כמו ב thing) יש לאיית אותה עם האות súlë
במקום עם האות silmë בטנגוואר. למרות שטולקין עצמו שכח או התעלם
מכך, בכל המילים אשר יש לעשות כן מופיע הסימן (Þ). |
||
|
צורת רבים: rangar. המשמעות הבסיסית של ranga
היא "צעד מלא". יחידת מידה נומינורית השווה בערך 97
ס"מ. UT: 285, 461 |
ranga
|
יארד |
|
PÁRAK |
parca |
יבש |
|
במילים מולחמות כשהמילה
הראשונה מסתיימת בתנועה הופך ל- -#ndor. ארץ הוואלאר (צורה חלופית
של "ואלינור"): Valandor; ארץ המתת: Andor (כינוי
לנומינור. ראה גם "מתנה"). -NDOR/NÔ/Silm:430/ WJ:413, LONO,
Silm:414, 313, 430 |
nór |
יבשה |
|
-NDOR/NÔ/Silm:430/
WJ:413, LONO, Silm:414, 313, 430 |
lóna |
יבשה מרוחקת, אי |
|
צורת רבים משוערת: *nyérer; להתאבל,
להצטער: *nyer-. -GL:60/LT1:261 |
nyérë |
יגון |
|
צורת רבים: mannar. ה-á מתקצר ל-a
לפני צרור עיצורים. בעל ידיים: mavoitë. מיומן, בעל ידי זהב: maitë,
(ר' maisi). בסופי צרופים maitë מתורגם כ-"בעל
יד", למשל Angamaitë (בעל יד ברזל) או morimaitë (בעל
יד שחורה). |
má |
יד |
|
חלל היד, כף היד. |
cambë |
יד |
|
הפרוש המדויק הוא "אגרוף" אך משמש גם במובן
"כף יד" |
quärë |
יד |
|
-MA3/LT2:339/VT39:10,
FS, KWAR/Silm:429, KAB, LotR:1085 cf. Letters:425, LotR:1015/SD:68, 72,
UT:460 |
|
יד |
|
VT39:10 |
méla |
ידידותי, אוהב |
|
בטנגוואר מילה זו מאוייתת באות נולדו (noldo)
ולא באות נומן (númen). -IS/LT2:339; KHAN,
ÑGOL, Silm:432 |
nólë |
ידע, מחקר |
|
ראה הבנה, כישורים. -IS/LT2:339; KHAN,
ÑGOL, Silm:432 |
hanya |
יודע (לעשות) |
|
צורת עבר: sintë (ראה ידע, דעת, מלומד) -IS/LT2:339;
KHAN, ÑGOL, Silm:432 |
ista |
יודע (מידע) |
|
VT39:20 |
iluisa |
יודע כל |
|
-LotR:1144 |
Cermië |
יולי |
|
אור יום. |
aurë |
יום |
|
12 שעות היום. |
arya, arië |
יום |
|
יממה - 24 שעות, משקיעה עד שקיעה. |
ré |
יום |
|
יממה (קניה). |
|
יום |
|
AR1,
Silm:229/234/439, LotR:1141, LT1:250, MC:223 |
|
יום |
|
שתים-עשרה שעות, יום, להבדיל מ"לילה". AR1 |
arya |
יום |
|
מסיבה לכבוד יום
ההולדת של פרודו. |
Cormarë |
יום הטבעת |
|
יתכן שאלו הן צורות זכר ונקבה. KÛ |
cu, cua |
יונה |
|
-LotR:1144 |
Nárië |
יוני |
|
השורש ממנו נוצרו המילים האלה נמחק באטימ'. עם זאת,
מופיעות בשרה"ט מספר מילים שנוצרו מהשורש הזה, מה שמראה שטולקין חזר להשתמש
בו. ב- LT1:248 מופיע גם sára, אך המילה הזאת
מופיעה באטימ' במשמעות "מר". -UR |
uruitë,
úruva |
יוקד, בוער |
|
|
aryon |
יורש |
|
הפירוש הראשי הוא "נסיך" |
haryon |
יורש |
|
מתורגם כ"יורשיי" בשבועת אראגורן; נראה כי
פירוש זה נגזר מ hildo , שפירושו "ממשיך דרך". |
Hildinyar |
יורש |
|
-GAR (see 3AR),
LotR:1003, 1004 |
|
יורש |
|
NDEW |
neuro |
יורש |
|
UT:434 |
haryon |
יורש עצר |
|
תחילית. |
o- |
יחד, ביחד |
|
משמש במובן של "אדם כמכלול, גוף ונשמה". MR:216 |
erdë |
יחודיות |
|
אחד, לבד. האל האחד: Eru. ERE |
er |
יחיד |
|
בודד, לבד, גם כשם עצם - בדידות. -ERE, LT1:269 |
eressë |
יחיד |
|
המילה míruvórë, míruvor
מוגדרת כ"יין או משקה מיוחד". |
miru |
יין |
|
המשקה של הוואלאר, של הפיות. |
limpë |
יין |
|
-LT1:261, LIP,
LT1:258, WJ:399 |
|
יין |
|
בכתיבת טנגוואר יש להשתמש באות nwalmë
על מנת לתעתק את האותיות nw שבתחילת המילה. LotR:1157 cf.
ÑGWAL; LT1:249 |
nwalmë,
angaitya |
ייסורים |
|
-MR:329, UT:396 |
carmë |
ייצור, אמנות |
|
מבוטא גם hina בתנועה קצרה, כאשר הנמען
הוא ילד קטן. צורת רבים: híni. מופיע גם -hin (--hín,
וברבים -híni) במילים מרוכבות. למשל "ילדי ארו" Eruhíni,
מצורת היחיד Eruhin; "ילדי שלי" hinya (קיצור של hínanya).
WJ:403, Silm:387/432, |
hína |
ילד |
|
כך באטימ'. טולקין שינה את המשמעות מ"בת" .
SEL-D- |
seldë |
ילד |
|
הצורה הספציפית לזכר hecilo ולנקבה hecilë.
-WJ:365 |
hecil |
ילד רחוב, חסר בית |
|
יללני, בכיין (ש"ת): yaimëa. -MC:223 |
yaimë |
יללה, בכי |
|
Eämbar- משכן ים (שם של ספינה); Teler- בן לילית של
הים; oar- ילד הים; ollo- צוק פונה לים. AYAR/Letters:386/RGEO:73,
UT:430, LT2:347, LT1:263, LT1:252 |
airë,
ëar, Rása |
ים |
|
UT:8 |
ciryamo |
ימאי |
|
מילולית: משרת הים; שם גברי "המשמש גם לימאי.
(מקצועי)". Letters:386 |
Ëarendur |
ימאי |
|
"בנו של אארנדיל -
כינוי לכל ימאי". ככל הנראה *Eärendilyond- בהטייה.
LT1:250 |
Eärendilyon |
ימאי |
|
קיימת גם הצורה forte שמתורגמת גם
כ"צפון". PHOR |
foray |
ימין |
|
PHOR |
formaitë |
ימני (בידיים) |
|
ב- LT1:252 קיימת גם המילה avestalis,
וגם Erintion שפרושה "החלק השני של ינואר"; אך אלה כמעט
ולא בשימוש בצורה הנוכחית של השפה. -LotR:1144 |
Narvinyë |
ינואר |
|
-TAL |
talma |
יסוד, בסיס |
|
MBARAT |
maranwë |
יעוד, גורל |
|
"יער גדול";
רבים tauri. |
taurë |
יער |
|
המילים הללו עשויות להיות לא-תקינות בקווניה מאוחרת. |
tauno,
málos |
יער |
|
-TAWAR/Silm:438/MC:222
cf 215, LT2:342, LT1:267 |
|
יער |
|
צורת רבים: tauri; של יער, של עץ: taurina.
שטח מיוער: tavas. -TÁWAR/Silm:438/MC:222 cf. 215 |
taurë |
יער |
|
WJ:415, VT39:10 |
rauco |
יצור איום, מפלצת |
|
ONO. VT39:10 |
onna |
יצור, ברייה |
|
שם הפעולה. מפורש כ"אומנות" ב-UT:396.
"יצירת השם": Essecarmë (טקס אלדאריני בו מכריז האב על שם
בנו). UT:459, MR:214, 470 |
carmë |
יצור, יצירה |
|
LT1:251 |
uswë |
יציאה, בריחה |
|
חזק, איתן. הערה: קיים הומונים במשמעות "לכונן,
לייצב". |
tulca |
יציב |
|
יציב, קבוע. |
tulunca |
יציב |
|
תמידי, מהימן. |
sanda |
יציב |
|
קבוע, ודאִי. |
tanca |
יציב |
|
-TULUK, LT1:270,
STAN, TAK |
|
יציב |
|
TULUK cf. LT1:270 |
tulca, tulunca |
יציב, איתן |
|
-(ILU (IL |
ilu, ilúvë |
יקום, הכל |
|
|
melda, melin |
יקר, אהוב |
|
מוכר. |
moina |
יקר, אהוב |
|
משוחזר מ- Melyanna - מתנה יקרה. |
#melya |
יקר, אהוב |
|
יקר ערך, ראוי. |
valda |
יקר, אהוב |
|
סיומת ליבוב, המוזכרת ב- UT:418 : Anardilya -
אנארדיל היקר. |
-ya |
יקר, אהוב |
|
MEL, MOY, Silm:434,
GL:23 |
|
יקר, אהוב |
|
כך ב- Letters:282, אבל בחומר מוקדם יותר
ירוק= laiqua, ואילו laica מציין "חד,
דוקר". בהרכבות יש שימוש בצורה המקוצרת lai-, למשל Laiquendi
- בני הלילית הירוקים. VERDIGRIS = lairus |
laica |
ירוק |
|
ירוק-צהבהב, טרי. |
wenya |
ירוק |
|
אומץ מוואלארין. משמש רק בניב הואניארי. |
ezel, ezella |
ירוק |
|
-LÁYAK/LT1:267,
WJ:399, GWEN, WJ:385, LT1:267 |
|
ירוק |
|
דוק ירוק, כעין חלודה ירוקה. VT41:10 |
lairus (lairust-) |
ירוקת |
|
אור ירח: isilmë. |
Isil |
ירח |
|
כך בסיל' ובסל"ן. באטימולוגיות נכתב כ Rana,
עם תנועה קצרה). |
Rána |
ירח |
|
חרמש הירח (מהמילה "קשת"). |
cú |
ירח |
|
I/THIL/LotR:1148,
Silm:436/UT:242, RAN, LT1:271, MC:222, 223 |
|
ירח |
|
-TIW |
tiuco |
ירך |
|
-GL:47 |
hacca |
ירך חזיר |
|
רעננות, נעורים. -LÁYAK/LT1:267, WJ:399,
GWEN, WJ:385, LT1:267 |
wén, laiquassë |
יַרקוּת |
|
-LOS |
lorna |
ישן, נם |
|
|
enwina |
ישן, עתיק |
|
רב שנים. |
linyenwa |
ישן, עתיק |
|
שחוק. להתיישן, להתבלות: yerya |
yerna |
ישן, עתיק |
|
ארכאי, של ימים עברו |
yárëa,
yalúmëa |
ישן, עתיק |
|
-MC:222 cf. 215,
YEN, GYER |
|
ישן, עתיק |
|
הוגן |
téra |
ישר |
|
ארוך, דק |
lenwa |
ישר |
|
קו ישר, דרך. |
tëa |
ישר |
|
TE3, TEÑ,
LT2:341 |
|
ישר |
|
-UT:282 |
nehtë |
יתד |
|
|
nassë |
יתד, חוד |
|
קוץ |
tinda |
יתד, חוד |
|
NAS, LT1:258,
LT2:344 |
|
יתד, חוד |