|
א
† - מילה
פואטית או ארכאית. (למשל: †él "כוכב" כאשר elen
היא המילה ה'עדכנית' לכוכב) או פירוש ארכאי או פואטי למילה. * - צורה שלא אומתה
בכתבים. ** - צורה שגויה. # - מילה שאומתה רק בתור חלק או הטיה ממילה או צורה
אחרת. רשימת מקורות שמופיעים בהערות: LotR- שר הטבעות. Silm - הסילמריליון. MC -
המפלצות והמבקרים (לא תורגם לעברית). MR - טבעתו של מורגות (לא תורגם לעברית).
LR- הדרך האבודה (לא תורגם לעברית). Etym - האטימולוגיות. FS - שירה של פיריאל.
RGEO - הדרך הלאה נמתחה (לא תורגם לעברית). WJ - מלחמת אבני היקר (לא תורגם
לעברית). PM - עמי הארץ התיכונה (לא תורגם לעברית). Letters - המכתבים של ג'.ר.ר
טולקין. LT1 - ספר הסיפורים האבודים 1 (לא תורגם לעברית). 2LT - ספר הסיפורים
האבודים 2 (לא תורגם לעברית). Nam - נאמארייה (מתוך שר הטבעות). Arct - משפט
'ארקטי' מתוך סיפורי אבא חג המולד. - GL - לקסיקון גנומי. QL - לקסיקון קווניה.
VT - ויניאר טנגוואר. כאשר במילת הקווניה מופיע S אשר מקורה נבע מ Þ (th כמו ב thing) יש לאיית אותה עם האות súlë במקום עם האות silmë בטנגוואר. למרות שטולקין עצמו שכח או התעלם מכך, בכל המילים אשר יש לעשות כן מופיע הסימן (Þ).
|
||
|
רבים atári בסיל', אף שבאטימ' מופיע atari. "אבי-הכל" (אלוהים): Ilúvatar. -Silm:428, 229/ATA/LT1:255, Silm:404/UT:446 |
atar |
אב |
|
-WAN, Nam, WJ:366, 365 |
vanwa |
אבוד, נעלם |
|
מילת קריאה להבעת צער. |
ai |
אבוי! |
|
-TAK |
tangwa |
אבזם |
|
מילולית- ניצן, פריחה, ירוק. המילה שימשה גם במשמעות של "יום אביבי". בלוח של אימלאדריס, tuilë היתה תקופה של 54 יום, אך המילה שימשה גם ללא הגדרה מדויקת. VT39:7, TUY |
tuilë |
אביב |
|
ראשית האביב. שמה של תקופה בת 54 יום בלוח של אימלאדריס. LotR 1141, 1145 |
coirë |
אביב |
|
שיר סלע Ondolindë- (גונדולין) |
ondo |
אבן |
|
אבן קטנה. של אבן:sarna . צור בני לילית: Elessar. |
sar (sard-) |
אבן |
|
ראה גם "אבן צור".GONOD (GOND), Silm:431, LT1:254/LT2:342, SAR, Silm:415 |
|
אבן |
|
-MBAL |
ambal |
אבן-ריצוף |
|
ראה: "סיום". |
|
אבן הפינה |
|
צורת ריבוי: míri; "יהלום זוהר": miril (אוצר, דבר יקר). "מעוטר באבני חן אדומות": Carnimírië (צורת ריבוי). "אבן החן של יבאנה": Yavannamírë (עץ בעל פרות אדומים שהובא לנומינור ע"י האלדאר). -MIR/Silm:434, Nam, LotR:505 cf. Letters:224, UT:472 |
mírë |
אבן חן, תכשיט |
|
בוּדד מ- sincahonda - "בעל לב-אבן". -LotR:1015 cf. SD:68, 72 |
#sinca |
אבן צור |
|
צורת רבים: sardi. SAR |
sar |
אבן קטנה |
|
ÁS-AT |
asto |
אבק |
|
אבקה הנוצרת בפרח. -SMAL |
malo |
אבקה |
|
אבקה צהובה. -SMAL |
malo |
אבקה, אבק פריחה |
|
ב- LT2:339 מופיעה הצורה ailo. -AY |
ailin |
אגם |
|
אגם קר, מקווה מים בהרים. משמש גם כתואר שמשמעותו "קר". RINGI |
ringë |
אגם |
|
-LT2:349 |
moilë |
אגם-הרים |
|
לעיתים קרובות משמש במשמעות "יד". במילים מולחמות - -quar : Telperinquar = בסינדארין קלברימבור, "אגרוף-כסף, יד-כסף". בגרסה הראשונה של השורש KWAR המילה היתה quár, רבים quari. -KWAR, Silm:429/387 |
quárë |
אגרוף |
|
מעוטר בתכשיטים אדומים: carnimírië |
carnë |
אדום |
|
צבע הנחושת |
aira |
אדום |
|
אדום-אש |
narwa |
אדום |
|
מילה שמקורה בוואלארין, וקיימת רק בניב של הווניאר |
nasar |
אדום |
|
-KARÁN/Silm:429, GAY, NAR, WJ:399, Silm:437, LotR:505 cf. Letters:224 |
|
אדום |
|
KHER |
heru |
אדון |
|
"אדוני הנשמות": Fëanturi (שמותיהם של הואלאר מאנדוס ואירמו); אדון הגורל: Turambar; אדון התשוקה: Irmo (מילולית "החושק", שם של ואלא). אדנות: túrë (במובן ניצחון); נשלט: #turúna (רק הצורה turún מתועדת). TUR/UT:438, Silm:261/269/423, 405, UT:138 |
#tur |
אדון |
|
כינוי לאורומה. |
Aldaron |
אדון העצים |
|
כחלק מצירוף, כמו Ostoher (שליט של עיר). -LT1:272, Silm:432, Letters:282, LotR:1122, Silm:32, 378, VT41:9 |
heru, hér |
אדון, שר |
|
שליט המערב. -UT:222, Silm:322 |
Herunúmen |
אדונכור |
|
TUR |
taura |
אדיר |
|
כינוי לטולקאס. GL:64 |
poldórëa |
אדיר |
|
אדיר עם קונוטציות של אלימות. אדיר-עולה: Melkórë. "האדיר": Melko (שמו הקדום של מלקור). MR:350 |
*melka |
אדיר |
|
מילולית: "בן תמותה", צורת רבים: Firyar. PHIR, WJ:219 |
firya |
אדם |
|
כשמילה זאת נכתבת בטנגוואר, ה n התחילית מתועתקת באות נולדו [noldo], ולא נוּמן [númen]. -NGAW |
nauro |
אדם-זאב |
|
מילולית: "שם". |
essë |
אדם חי (גוף + נשמה) |
|
יחיד, יחודיות. |
erdë |
אדם חי (גוף + נשמה) |
|
-WJ:361 cf. 360, MR:216 |
|
אדם חי (גוף + נשמה) |
|
LT1:257 |
kemen |
אדמה, עפר |
|
"מלכת-האדמה" (יאבאנה): Kementári; "ארצי, עשוי מעפר": cemina. ב- LT2:343 מופיע indi - "שוכני הארץ/העפר", כינוי לבני-האדם, אך המילה הזו היא בקושי תקינה בקווניה המאוחרת. |
cemen, kemen |
אדמה, עפר,ארץ |
|
"הארץ" (=העולם): טולקין השווה את Ambar עם Oikoumene, מילה יוונית לעולם כ-"העולם המאוכלס של האדם". אבל ambar מתפרשת כנראה גם כ"גורל", ב- MR:337 (השוו WJ:419) מופיע Imbar במקום Ambar; הפירוש המילולי של שתי המילים הוא כנראה "מקום-מגורים". |
Ambar |
אדמה, עפר,ארץ |
|
-KEM/Silm:433/LT1:257, MBAR cf. Letters:283 or SD:409 |
|
אדמה, עפר,ארץ |
|
-GAY, ROY |
aira, roina |
אדמומי, סמוק |
|
מופיע רק כשם פרטי, אך משמעות המילה "השולט בספינות" -UT:239 |
ciryatur |
אדמירל, מפקד צי |
|
|
hérë |
אדנות, אצילות |
|
-MEL, LT1:262, WJ:412 |
melmë |
אהבה |
|
-MEL, LT1:262, WJ:412 |
melda |
אהוב |
|
מילת קישור, זה או זה. -QL:100 |
var |
או |
|
-LotR:1144, UT:302/470 |
Urimë |
אוגוסט |
|
-Silm:438 |
Utumno |
אוּדוּן |
|
רבים Eldameldor ב- WJ:417. |
#Eldameldo |
אוהב-בני-לילית |
|
-MEL, LT1:262, WJ:412, NIL, VT39:11, ID |
nilda, méla |
אוהב, ידידותי |
|
רבים: váni. -WA-N- |
ván, wán |
אווז |
|
|
vista |
אוויר |
|
שמיים. אוורירי: vilin. |
wilya, vilya |
אוויר |
|
אוויר תחתי |
vilma |
אוויר |
|
אוויר עילי |
fanyarë |
אוויר |
|
-WIS, WIL/ /LotR:1157, MC:223, LT1:273 |
|
אוויר |
|
|
vista |
אוויר |
|
שמיים. אוורירי: vilin. |
wilya, vilya |
אוויר |
|
אוויר תחתי |
vilma |
אוויר |
|
אוויר עילי |
fanyarë |
אוויר |
|
-WIS, WIL/ /LotR:1157, MC:223, LT1:273 |
|
אוויר |
|
WIL |
vilma |
אוויר נמוך |
|
מילולית - "ארץ הציפורים". AIWÊ |
Aiwenor |
אוויר נמוך |
|
KOT |
cotumo |
אויב |
|
-AP |
apsa |
אוכל (מבושל) |
|
משוחזר מ oromardi, "אולמות נעלים". אולם חצוב באבן : hróta. אולם שכיפתו מקומרת: rondo RGEO:66, PM:365, VT39:9 |
#mardë |
אולם, היכל |
|
-NÔ |
nórë |
אומה |
|
-VT39:14 |
úna |
אומלל, חסר-כל |
|
הובא ליידי שימוש רק בשם Huorë, מילולית: "עוז לב". |
huorë |
אומץ |
|
-KAN |
cánë |
אומץ, גבורה |
|
משמשת גם לתיאור חפץ יחיד. |
harma |
אוצָר |
|
משמש גם במשמעות של "חדר אוצרות" |
harwë |
אוצָר |
|
LT2:340 |
foa |
אוצָר |
|
תכשיט, חפץ יקר-ערך. |
mírë |
אוצָר |
|
3AR/LotR:1157, LT2:340, MIR |
|
אוצָר |
|
LotR:1144/1146 |
Narquelië |
אוקטובר (חודש) |
|
|
ראה "ים" |
אוקיינוס |
|
AYAR, LT1:271 |
Alatairë |
אוקיינוס הגדול, ה- |
|
LT1:271 |
Vai |
אוקיינוס החיצוני, ה- |
|
מילולית - "מעברת השוורים". ראה "שור" |
Taruktarna |
אוקספורד |
|
בני-לילית של אור: Calaquendi.-KAL, MR:250, WJ:361/Silm:61, RGEO:70/Nam |
cálë, cala |
אור |
|
SIL/LotR:1157, MC:223 |
isilmë |
אור ירח |
|
SIL/LotR:1157, MC:223 |
silmë |
אור כוכבים, אורו של טלפריון |
|
|
istel, istil |
אור כסוף, אור כוכבים |
|
RIL |
rilma |
אור מנצנץ |
|
PM:127 |
árë |
אור שמש, אור יום |
|
או, סביר פחות, Nénar; לא ידוע לבטח מי מהשניים הוא אוראנוס ומי נפטון. -Basic Quenya:24, cf. Silm:55 |
Luinil |
אוראנוס |
|
באטימולוגיות המילה מתורגמת כ-"פסגת הר" |
aicassë |
אורן (עץ) |
|
רבים - urqui, orqui או orcor. ÓROK, LT1:264, WJ:390 |
urco, orco |
אורק (גובלין) |
|
שפת האורקים, כנראה גם תואר כללי "של אורקים" -LR:178 |
Orquin |
אורקית |
|
הצורה הנפרדת צריכה להיות *val או *valdë. מילה זאת היתה אמורה להתקשר ל-Valar שמשמעותו המקורית היתה "המאושרים". טולקין שינה את המשמעות ל"כוחות", ולכן לא ברור שמילה זאת תקפה. LT1:272 |
vald- |
אושר |
|
צורת ריבוי: tengwar. מילה זו משמשת בעיקר לתיאור לאותיות הפיאנוריות; אך קיומו של המונח "Tengwar of Rúmil" מצביעה על כך שהיא משמשת לתיאור אות מכל סוג שהוא. בשימוש לא טכני אפשר לתרגם tengwa גם כ"עיצור" (ע"ע). |
tengwa |
אות |
|
רבים: sarati |
sarat |
אות |
|
-TEK, WJ:396, LotR:1151 |
|
אות |
|
(סיומת). Utúvienyes [LotR:1008] "אני מצאתי אותו/אותה".) סיומות נוספות מוצמדות ל-se, למשל *sen "למענה". |
-s |
אותו/אותה |
|
*Utúvielyen "אתה (-lye-) מצאת אותי (-n). נטען כי ni הוא הצורה העצמאית, אך למעשה נראה כי זוהי מילה אחרת ל"אני". ניתן לחבר סיומות ל- ni, למשל nin "בשבילי". |
-n |
אותי |
|
בפנייה רשמית. ייתכן שזו צורת המושא של elyë - "את/ה" (thou). ניתן להוסיף סיומות, כמו len - "לך/ בשבילך". |
le |
אותך |
|
|
tye |
אותך |
|
סיומת פועל לפנייה לא רשמית. ניתן להשתמש בציווי, למשל: hecat - "הסתלק!". |
-t |
אותך |
|
LotR:61 |
|
אותך |
|
- סיומת, לדוגמא: laituvalmet - "אנחנו [-lme-] נהלל אותם [-t]". |
-t |
אותם |
|
LotR:989 cf. Letters:308 |
|
אותם |
|
מילה נפרדת. |
te |
אותם |
|
מופיע עם סיומת הכפלה: met - "שנינו, אני והוא" (צורה המוציאה מן הכלל את מי שפונים אליו). ע"ע "אנחנו". Nam/RGEO:67, VT43:19 |
#me |
אותנו |
|
MC:216 |
san |
אז |
|
בקווניה מוקדמת קיימת הצורה mir. -MINI, WJ:361 cf. 360, Silm:15, 431 |
minë |
אחד |
|
בצורה המוקדמת של ה"קניה", אך מאוחר יותר מקבלת משמעויות אחרות ("קיץ" ו"שיר"), כך שהיא מוטלת בספק. LT1:267 |
lairë |
אחו |
|
LT2:336 |
osta |
אחוזה |
|
TELES |
tellë |
אחור, עורף |
|
רבים: selli. THEL, NÔ |
seler (Þ), onórë |
אחות |
|
- אחות בנפש (ללא קשר דם). THEL, WÔ |
osellë (Þ) |
אחות |
|
האחרונים לבוא: Teleri. TELES, Silm:421 |
tella |
אחרון |
|
סופי |
telda, métima |
אחרון |
|
היום האחרון של השנה. |
quantien |
אחרון |
|
-TELES, WJ:411, MC:222 cf. 215, LT1:267, YEN, Silm:421 |
|
אחרון |
|
משוחזר מצרופים כמו Apanónar - "שנולדוּ אחרי" - שם של בני הלילית לבני האדם. |
#apa |
אחרי |
|
מופיע בצרופים שבהם המילה השניה מתחילה בתנועה. epessë - "שם-אחרי", שם של בן לילית שניתן בעקבות תכונה או מאורע שקרה. ראה "שם". -Silm:122/WJ:387, UT:266 |
#ep |
אחרי |
|
-Silm:122/WJ:387, UT:266 |
|
אחרי |
|
MINIK-W-, LT1:260 |
minquë |
אחת-עשרה, 11 |
|
ברבים tollë , tolli. על פי הסיל' משמש לציין מצוקים חדים העולים מהים או מהנהר. ע"פ LT1:269 משמש גם לציון גבעה מבודדת ביבשה. TOL, RGEO:70 |
tol |
אי |
|
MOR |
mordo |
אי-בהירות, צל |
|
LONO, RGEO:70 |
lóna |
אי |
|
לעיתים ה tol שמשמעותי 'אי' מושמט. TOL, RGEO:70 |
Tol Eressëa |
אי בודד |
|
מתורגם כ- unwill. VT39:23 |
avanir |
אי רצון |
|
להבה נוראה. Silm:435 ,PM:345; MR:323 |
Aicanáro, Aicanár |
איגנור |
|
להבה נוראה. Silm:435 ,PM:345; MR:323 |
Aicanáro, Aicanár |
איגנור |
|
(בגרסה המוקדמת ב LT2 Irildë) PM:346/Silm:436, LT2:343 |
Itaril, Itarillë, Itarildë |
אידריל |
|
אכזרי, חד, נורא |
aica |
איום |
|
WJ:415, PM:347 |
rúcima, aica |
איום (ש"ת) |
|
LT2:341 |
lenca |
איטי |
|
זהו גם שמו של המאיא האחראי לסערות בים. GOS, Silm:33, 34 |
ossë |
אימה, פחד |
|
UT:223, Silm:324 |
Palantir |
אינזילאדון |
|
WJ:366 |
vanwa |
איננו עוד, חלף, נמוג |
|
PM:345 |
Irissë |
אירית (שם פרטי) |
|
זוהי צורת הבסיס. ה-d בסוף נופלת בצורה הנורמלית Íverin (כיוון שמילה בקווניה לא יכולה להסתיים ב nd). האות חוזרת כאשר למילה מצטרפת סיומת כלשהי, למשל שייכות Íverindo, מיקום: Íverindessë. השם גם מופיע כ Íwerin או Iverindor - מוגדשר כאי ממערב לטול ארסאה, אשר זוהתה כאנגליה בגרסה המוקדמת של המיתולוגיה הטולקינאית. -LT2:344, cf 285 |
Íverind |
אירלנד |
|
צורת ריבוי: neri. בהרכבים: ner-. "שום-איש": úner; חוד חנית אנושי: nernehta (מבנה של חיילים בצורת טריז). (ל"אדם" בניגוד ל"בני לילית" ראה "בני תמותה"). -DER, UT:282, UT:211 |
nér |
איש |
|
UT:211 |
ner |
איש |
|
אחד, מישהו. ברבים queni (- אנשים מסוימים) |
quén |
איש, בריה |
|
|
nís |
אישה |
|
צורה ארכאית. נקבה. |
ní |
אישה |
|
-NDIS/NÎ/NIS, MR:213, NÎ, INI |
|
אישה |
|
בלתי ניתן להזזה. -TULUK cf. LT1:270 |
tulca |
איתן |
|
בטנגוואר יש להשתמש באות nwalmë לציון ה-nw במילה זו. |
nwalca |
אכזרי |
|
שלילת ציווי. אל תעשה זאת! äva carë!. |
äva, avä |
אַל |
|
מילת קריאה: "אל [תעשה זאת]!" |
vä |
אַל |
|
תחילית שלילה, בד"כ מלווה במשמעות "רעה", למשל vanimor (העם היפה) לעומת úvanimor (מפלצות) LR:396 s.v. UGU |
ú |
אַל- |
|
תחילית של שלילה. VT39:14 ; על פי LR:396 השורש הוא UGU, לתחילית זו יש בדרך כלל "הקשר רע" למשל vanimor "עם נאווה" לעומת úvanimor "מפלצות". |
ú- |
אל-, אי- |
|
של הוולאר. אלוהות: valassë. BAL |
valaina |
אלוהי |
|
מילולית: "האחד, זה אשר נמצא לבד", אך כמובן שאין להשתמש במילה זו כתואר רגיל. כינויי האל הם Ilúvatar "אבי הכל", ו- Ainatar "אב קדוש". -Silm:15/396/431, LT1:248 cf. AYAN and Silm:426 |
Eru |
אלוהים |
|
מרובה אלונים: lindornëa. DÓRON, LIN |
norno |
אלון (עץ) |
|
Silm:428 |
ará | |