|
א
† - מילה
פואטית או ארכאית. (למשל: †él "כוכב" כאשר elen
היא המילה ה'עדכנית' לכוכב) או פירוש ארכאי או פואטי למילה. * - צורה שלא אומתה
בכתבים. ** - צורה שגויה. # - מילה שאומתה רק בתור חלק או הטיה ממילה או צורה
אחרת. רשימת מקורות שמופיעים בהערות: LotR- שר הטבעות. Silm - הסילמריליון. MC -
המפלצות והמבקרים (לא תורגם לעברית). MR - טבעתו של מורגות (לא תורגם לעברית).
LR- הדרך האבודה (לא תורגם לעברית). Etym - האטימולוגיות. FS - שירה של פיריאל.
RGEO - הדרך הלאה נמתחה (לא תורגם לעברית). WJ - מלחמת אבני היקר (לא תורגם
לעברית). PM - עמי הארץ התיכונה (לא תורגם לעברית). Letters - המכתבים של ג'.ר.ר
טולקין. LT1 - ספר הסיפורים האבודים 1 (לא תורגם לעברית). 2LT - ספר הסיפורים
האבודים 2 (לא תורגם לעברית). Nam - נאמארייה (מתוך שר הטבעות). Arct - משפט
'ארקטי' מתוך סיפורי אבא חג המולד. - GL - לקסיקון גנומי. QL - לקסיקון קווניה.
VT - ויניאר טנגוואר. כאשר במילת הקווניה מופיע S אשר מקורה נבע מ Þ (th כמו ב thing) יש לאיית אותה עם האות súlë במקום עם האות silmë בטנגוואר. למרות שטולקין עצמו שכח או התעלם מכך, בכל המילים אשר יש לעשות כן מופיע הסימן (Þ).
|
||
|
רבים atári בסיל', אף שבאטימ' מופיע atari. "אבי-הכל" (אלוהים): Ilúvatar. -Silm:428, 229/ATA/LT1:255, Silm:404/UT:446 |
atar |
אב |
|
-WAN, Nam, WJ:366, 365 |
vanwa |
אבוד, נעלם |
|
מילת קריאה להבעת צער. |
ai |
אבוי! |
|
-TAK |
tangwa |
אבזם |
|
מילולית- ניצן, פריחה, ירוק. המילה שימשה גם במשמעות של "יום אביבי". בלוח של אימלאדריס, tuilë היתה תקופה של 54 יום, אך המילה שימשה גם ללא הגדרה מדויקת. VT39:7, TUY |
tuilë |
אביב |
|
ראשית האביב. שמה של תקופה בת 54 יום בלוח של אימלאדריס. LotR 1141, 1145 |
coirë |
אביב |
|
שיר סלע Ondolindë- (גונדולין) |
ondo |
אבן |
|
אבן קטנה. של אבן:sarna . צור בני לילית: Elessar. |
sar (sard-) |
אבן |
|
ראה גם "אבן צור".GONOD (GOND), Silm:431, LT1:254/LT2:342, SAR, Silm:415 |
|
אבן |
|
-MBAL |
ambal |
אבן-ריצוף |
|
ראה: "סיום". |
|
אבן הפינה |
|
צורת ריבוי: míri; "יהלום זוהר": miril (אוצר, דבר יקר). "מעוטר באבני חן אדומות": Carnimírië (צורת ריבוי). "אבן החן של יבאנה": Yavannamírë (עץ בעל פרות אדומים שהובא לנומינור ע"י האלדאר). -MIR/Silm:434, Nam, LotR:505 cf. Letters:224, UT:472 |
mírë |
אבן חן, תכשיט |
|
בוּדד מ- sincahonda - "בעל לב-אבן". -LotR:1015 cf. SD:68, 72 |
#sinca |
אבן צור |
|
צורת רבים: sardi. SAR |
sar |
אבן קטנה |
|
ÁS-AT |
asto |
אבק |
|
אבקה הנוצרת בפרח. -SMAL |
malo |
אבקה |
|
אבקה צהובה. -SMAL |
malo |
אבקה, אבק פריחה |
|
ב- LT2:339 מופיעה הצורה ailo. -AY |
ailin |
אגם |
|
אגם קר, מקווה מים בהרים. משמש גם כתואר שמשמעותו "קר". RINGI |
ringë |
אגם |
|
-LT2:349 |
moilë |
אגם-הרים |
|
לעיתים קרובות משמש במשמעות "יד". במילים מולחמות - -quar : Telperinquar = בסינדארין קלברימבור, "אגרוף-כסף, יד-כסף". בגרסה הראשונה של השורש KWAR המילה היתה quár, רבים quari. -KWAR, Silm:429/387 |
quárë |
אגרוף |
|
מעוטר בתכשיטים אדומים: carnimírië |
carnë |
אדום |
|
צבע הנחושת |
aira |
אדום |
|
אדום-אש |
narwa |
אדום |
|
מילה שמקורה בוואלארין, וקיימת רק בניב של הווניאר |
nasar |
אדום |
|
-KARÁN/Silm:429, GAY, NAR, WJ:399, Silm:437, LotR:505 cf. Letters:224 |
|
אדום |
|
KHER |
heru |
אדון |
|
"אדוני הנשמות": Fëanturi (שמותיהם של הואלאר מאנדוס ואירמו); אדון הגורל: Turambar; אדון התשוקה: Irmo (מילולית "החושק", שם של ואלא). אדנות: túrë (במובן ניצחון); נשלט: #turúna (רק הצורה turún מתועדת). TUR/UT:438, Silm:261/269/423, 405, UT:138 |
#tur |
אדון |
|
כינוי לאורומה. |
Aldaron |
אדון העצים |
|
כחלק מצירוף, כמו Ostoher (שליט של עיר). -LT1:272, Silm:432, Letters:282, LotR:1122, Silm:32, 378, VT41:9 |
heru, hér |
אדון, שר |
|
שליט המערב. -UT:222, Silm:322 |
Herunúmen |
אדונכור |
|
TUR |
taura |
אדיר |
|
כינוי לטולקאס. GL:64 |
poldórëa |
אדיר |
|
אדיר עם קונוטציות של אלימות. אדיר-עולה: Melkórë. "האדיר": Melko (שמו הקדום של מלקור). MR:350 |
*melka |
אדיר |
|
מילולית: "בן תמותה", צורת רבים: Firyar. PHIR, WJ:219 |
firya |
אדם |
|
כשמילה זאת נכתבת בטנגוואר, ה n התחילית מתועתקת באות נולדו [noldo], ולא נוּמן [númen]. -NGAW |
nauro |
אדם-זאב |
|
מילולית: "שם". |
essë |
אדם חי (גוף + נשמה) |
|
יחיד, יחודיות. |
erdë |
אדם חי (גוף + נשמה) |
|
-WJ:361 cf. 360, MR:216 |
|
אדם חי (גוף + נשמה) |
|
LT1:257 |
kemen |
אדמה, עפר |
|
"מלכת-האדמה" (יאבאנה): Kementári; "ארצי, עשוי מעפר": cemina. ב- LT2:343 מופיע indi - "שוכני הארץ/העפר", כינוי לבני-האדם, אך המילה הזו היא בקושי תקינה בקווניה המאוחרת. |
cemen, kemen |
אדמה, עפר,ארץ |
|
"הארץ" (=העולם): טולקין השווה את Ambar עם Oikoumene, מילה יוונית לעולם כ-"העולם המאוכלס של האדם". אבל ambar מתפרשת כנראה גם כ"גורל", ב- MR:337 (השוו WJ:419) מופיע Imbar במקום Ambar; הפירוש המילולי של שתי המילים הוא כנראה "מקום-מגורים". |
Ambar |
אדמה, עפר,ארץ |
|
-KEM/Silm:433/LT1:257, MBAR cf. Letters:283 or SD:409 |
|
אדמה, עפר,ארץ |
|
-GAY, ROY |
aira, roina |
אדמומי, סמוק |
|
מופיע רק כשם פרטי, אך משמעות המילה "השולט בספינות" -UT:239 |
ciryatur |
אדמירל, מפקד צי |
|
|
hérë |
אדנות, אצילות |
|
-MEL, LT1:262, WJ:412 |
melmë |
אהבה |
|
-MEL, LT1:262, WJ:412 |
melda |
אהוב |
|
מילת קישור, זה או זה. -QL:100 |
var |
או |
|
-LotR:1144, UT:302/470 |
Urimë |
אוגוסט |
|
-Silm:438 |
Utumno |
אוּדוּן |
|
רבים Eldameldor ב- WJ:417. |
#Eldameldo |
אוהב-בני-לילית |
|
-MEL, LT1:262, WJ:412, NIL, VT39:11, ID |
nilda, méla |
אוהב, ידידותי |
|
רבים: váni. -WA-N- |
ván, wán |
אווז |
|
|
vista |
אוויר |
|
שמיים. אוורירי: vilin. |
wilya, vilya |
אוויר |
|
אוויר תחתי |
vilma |
אוויר |
|
אוויר עילי |
fanyarë |
אוויר |
|
-WIS, WIL/ /LotR:1157, MC:223, LT1:273 |
|
אוויר |
|
|
vista |
אוויר |
|
שמיים. אוורירי: vilin. |
wilya, vilya |
אוויר |
|
אוויר תחתי |
vilma |
אוויר |
|
אוויר עילי |
fanyarë |
אוויר |
|
-WIS, WIL/ /LotR:1157, MC:223, LT1:273 |
|
אוויר |
|
WIL |
vilma |
אוויר נמוך |
|
מילולית - "ארץ הציפורים". AIWÊ |
Aiwenor |
אוויר נמוך |
|
KOT |
cotumo |
אויב |
|
-AP |
apsa |
אוכל (מבושל) |
|
משוחזר מ oromardi, "אולמות נעלים". אולם חצוב באבן : hróta. אולם שכיפתו מקומרת: rondo RGEO:66, PM:365, VT39:9 |
#mardë |
אולם, היכל |
|
-NÔ |
nórë |
אומה |
|
-VT39:14 |
úna |
אומלל, חסר-כל |
|
הובא ליידי שימוש רק בשם Huorë, מילולית: "עוז לב". |
huorë |
אומץ |
|
-KAN |
cánë |
אומץ, גבורה |
|
משמשת גם לתיאור חפץ יחיד. |
harma |
אוצָר |
|
משמש גם במשמעות של "חדר אוצרות" |
harwë |
אוצָר |
|
LT2:340 |
foa |
אוצָר |
|
תכשיט, חפץ יקר-ערך. |
mírë |
אוצָר |
|
3AR/LotR:1157, LT2:340, MIR |
|
אוצָר |
|
LotR:1144/1146 |
Narquelië |
אוקטובר (חודש) |
|
|
ראה "ים" |
אוקיינוס |
|
AYAR, LT1:271 |
Alatairë |
אוקיינוס הגדול, ה- |
|
LT1:271 |
Vai |
אוקיינוס החיצוני, ה- |
|
מילולית - "מעברת השוורים". ראה "שור" |
Taruktarna |
אוקספורד |
|
בני-לילית של אור: Calaquendi.-KAL, MR:250, WJ:361/Silm:61, RGEO:70/Nam |
cálë, cala |
אור |
|
SIL/LotR:1157, MC:223 |
isilmë |
אור ירח |
|
SIL/LotR:1157, MC:223 |
silmë |
אור כוכבים, אורו של טלפריון |
|
|
istel, istil |
אור כסוף, אור כוכבים |
|
RIL |
rilma |
אור מנצנץ |
|
PM:127 |
árë |
אור שמש, אור יום |
|
או, סביר פחות, Nénar; לא ידוע לבטח מי מהשניים הוא אוראנוס ומי נפטון. -Basic Quenya:24, cf. Silm:55 |
Luinil |
אוראנוס |
|
באטימולוגיות המילה מתורגמת כ-"פסגת הר" |
aicassë |
אורן (עץ) |
|
רבים - urqui, orqui או orcor. ÓROK, LT1:264, WJ:390 |
urco, orco |
אורק (גובלין) |
|
שפת האורקים, כנראה גם תואר כללי "של אורקים" -LR:178 |
Orquin |
אורקית |
|
הצורה הנפרדת צריכה להיות *val או *valdë. מילה זאת היתה אמורה להתקשר ל-Valar שמשמעותו המקורית היתה "המאושרים". טולקין שינה את המשמעות ל"כוחות", ולכן לא ברור שמילה זאת תקפה. LT1:272 |
vald- |
אושר |
|
צורת ריבוי: tengwar. מילה זו משמשת בעיקר לתיאור לאותיות הפיאנוריות; אך קיומו של המונח "Tengwar of Rúmil" מצביעה על כך שהיא משמשת לתיאור אות מכל סוג שהוא. בשימוש לא טכני אפשר לתרגם tengwa גם כ"עיצור" (ע"ע). |
tengwa |
אות |
|
רבים: sarati |
sarat |
אות |
|
-TEK, WJ:396, LotR:1151 |
|
אות |
|
(סיומת). Utúvienyes [LotR:1008] "אני מצאתי אותו/אותה".) סיומות נוספות מוצמדות ל-se, למשל *sen "למענה". |
-s |
אותו/אותה |
|
*Utúvielyen "אתה (-lye-) מצאת אותי (-n). נטען כי ni הוא הצורה העצמאית, אך למעשה נראה כי זוהי מילה אחרת ל"אני". ניתן לחבר סיומות ל- ni, למשל nin "בשבילי". |
-n |
אותי |
|
בפנייה רשמית. ייתכן שזו צורת המושא של elyë - "את/ה" (thou). ניתן להוסיף סיומות, כמו len - "לך/ בשבילך". |
le |
אותך |
|
|
tye |
אותך |
|
סיומת פועל לפנייה לא רשמית. ניתן להשתמש בציווי, למשל: hecat - "הסתלק!". |
-t |
אותך |
|
LotR:61 |
|
אותך |
|
- סיומת, לדוגמא: laituvalmet - "אנחנו [-lme-] נהלל אותם [-t]". |
-t |
אותם |
|
LotR:989 cf. Letters:308 |
|
אותם |
|
מילה נפרדת. |
te |
אותם |
|
מופיע עם סיומת הכפלה: met - "שנינו, אני והוא" (צורה המוציאה מן הכלל את מי שפונים אליו). ע"ע "אנחנו". Nam/RGEO:67, VT43:19 |
#me |
אותנו |
|
MC:216 |
san |
אז |
|
בקווניה מוקדמת קיימת הצורה mir. -MINI, WJ:361 cf. 360, Silm:15, 431 |
minë |
אחד |
|
בצורה המוקדמת של ה"קניה", אך מאוחר יותר מקבלת משמעויות אחרות ("קיץ" ו"שיר"), כך שהיא מוטלת בספק. LT1:267 |
lairë |
אחו |
|
LT2:336 |
osta |
אחוזה |
|
TELES |
tellë |
אחור, עורף |
|
רבים: selli. THEL, NÔ |
seler (Þ), onórë |
אחות |
|
- אחות בנפש (ללא קשר דם). THEL, WÔ |
osellë (Þ) |
אחות |
|
האחרונים לבוא: Teleri. TELES, Silm:421 |
tella |
אחרון |
|
סופי |
telda, métima |
אחרון |
|
היום האחרון של השנה. |
quantien |
אחרון |
|
-TELES, WJ:411, MC:222 cf. 215, LT1:267, YEN, Silm:421 |
|
אחרון |
|
משוחזר מצרופים כמו Apanónar - "שנולדוּ אחרי" - שם של בני הלילית לבני האדם. |
#apa |
אחרי |
|
מופיע בצרופים שבהם המילה השניה מתחילה בתנועה. epessë - "שם-אחרי", שם של בן לילית שניתן בעקבות תכונה או מאורע שקרה. ראה "שם". -Silm:122/WJ:387, UT:266 |
#ep |
אחרי |
|
-Silm:122/WJ:387, UT:266 |
|
אחרי |
|
MINIK-W-, LT1:260 |
minquë |
אחת-עשרה, 11 |
|
ברבים tollë , tolli. על פי הסיל' משמש לציין מצוקים חדים העולים מהים או מהנהר. ע"פ LT1:269 משמש גם לציון גבעה מבודדת ביבשה. TOL, RGEO:70 |
tol |
אי |
|
MOR |
mordo |
אי-בהירות, צל |
|
LONO, RGEO:70 |
lóna |
אי |
|
לעיתים ה tol שמשמעותי 'אי' מושמט. TOL, RGEO:70 |
Tol Eressëa |
אי בודד |
|
מתורגם כ- unwill. VT39:23 |
avanir |
אי רצון |
|
להבה נוראה. Silm:435 ,PM:345; MR:323 |
Aicanáro, Aicanár |
איגנור |
|
להבה נוראה. Silm:435 ,PM:345; MR:323 |
Aicanáro, Aicanár |
איגנור |
|
(בגרסה המוקדמת ב LT2 Irildë) PM:346/Silm:436, LT2:343 |
Itaril, Itarillë, Itarildë |
אידריל |
|
אכזרי, חד, נורא |
aica |
איום |
|
WJ:415, PM:347 |
rúcima, aica |
איום (ש"ת) |
|
LT2:341 |
lenca |
איטי |
|
זהו גם שמו של המאיא האחראי לסערות בים. GOS, Silm:33, 34 |
ossë |
אימה, פחד |
|
UT:223, Silm:324 |
Palantir |
אינזילאדון |
|
WJ:366 |
vanwa |
איננו עוד, חלף, נמוג |
|
PM:345 |
Irissë |
אירית (שם פרטי) |
|
זוהי צורת הבסיס. ה-d בסוף נופלת בצורה הנורמלית Íverin (כיוון שמילה בקווניה לא יכולה להסתיים ב nd). האות חוזרת כאשר למילה מצטרפת סיומת כלשהי, למשל שייכות Íverindo, מיקום: Íverindessë. השם גם מופיע כ Íwerin או Iverindor - מוגדשר כאי ממערב לטול ארסאה, אשר זוהתה כאנגליה בגרסה המוקדמת של המיתולוגיה הטולקינאית. -LT2:344, cf 285 |
Íverind |
אירלנד |
|
צורת ריבוי: neri. בהרכבים: ner-. "שום-איש": úner; חוד חנית אנושי: nernehta (מבנה של חיילים בצורת טריז). (ל"אדם" בניגוד ל"בני לילית" ראה "בני תמותה"). -DER, UT:282, UT:211 |
nér |
איש |
|
UT:211 |
ner |
איש |
|
אחד, מישהו. ברבים queni (- אנשים מסוימים) |
quén |
איש, בריה |
|
|
nís |
אישה |
|
צורה ארכאית. נקבה. |
ní |
אישה |
|
-NDIS/NÎ/NIS, MR:213, NÎ, INI |
|
אישה |
|
בלתי ניתן להזזה. -TULUK cf. LT1:270 |
tulca |
איתן |
|
בטנגוואר יש להשתמש באות nwalmë לציון ה-nw במילה זו. |
nwalca |
אכזרי |
|
שלילת ציווי. אל תעשה זאת! äva carë!. |
äva, avä |
אַל |
|
מילת קריאה: "אל [תעשה זאת]!" |
vä |
אַל |
|
תחילית שלילה, בד"כ מלווה במשמעות "רעה", למשל vanimor (העם היפה) לעומת úvanimor (מפלצות) LR:396 s.v. UGU |
ú |
אַל- |
|
תחילית של שלילה. VT39:14 ; על פי LR:396 השורש הוא UGU, לתחילית זו יש בדרך כלל "הקשר רע" למשל vanimor "עם נאווה" לעומת úvanimor "מפלצות". |
ú- |
אל-, אי- |
|
של הוולאר. אלוהות: valassë. BAL |
valaina |
אלוהי |
|
מילולית: "האחד, זה אשר נמצא לבד", אך כמובן שאין להשתמש במילה זו כתואר רגיל. כינויי האל הם Ilúvatar "אבי הכל", ו- Ainatar "אב קדוש". -Silm:15/396/431, LT1:248 cf. AYAN and Silm:426 |
Eru |
אלוהים |
|
מרובה אלונים: lindornëa. DÓRON, LIN |
norno |
אלון (עץ) |
|
Silm:428 |
aráto |
אלוף, אדם רם מעלה |
|
נ' aini. מלאך, ישות קדושה. מבחינת תושבי הארץ התיכונה האינור אינם נחשבים "פגאניים". -Silm:15/396/431, LT1:248 cf. AYAN and Silm:426 |
ainu |
אליל, אל פגאני |
|
אכזרי, קשה - NÁRAK |
naraca |
אלים |
|
חיפזון, זעם. GOR, KHOR |
ormë |
אלימות |
|
-TEK |
tengwanda |
אלפבית |
|
שם אם מתוך השראה:#amilessë tercenya (שם הניתן על ידי אמהות בני הלילית, ומעיד על תכונה דומיננטית שנתפסת על ידי האם אצל הצאצא. רק צורת הרבים: amilessi tercenyë מתועדת). "אם האלוהים" (מרים, בתרגומיו של טולקין לתפילות קתוליות) פירושו ארומילה Eruamillë. AM1, MR:217 |
amil |
אמא |
|
|
ammë |
אמא |
|
כנראה צורת ליבוב ("אימא'לה"). NAN |
nana |
אמא |
|
אם, הורה ממין נקבה. VT43:32 |
ontaril |
אמא |
|
-WJ:411, 373, 370, MR:163 |
amanya |
אמאני, של אמאן |
|
MR:320 |
Estel |
אמון, תקווה |
|
- קבוע, יציב. STAN |
sanda |
אמיתי |
|
- ממשי, מציאותי. ANA |
anwa |
אמיתי |
|
אין עדות לשימוש במילה. ראה "פרח". -WJ:318 |
Ambalotsë |
אמלות |
|
LT1:262 |
helin, Helinyetillë |
אמנון ותמר (פרח) |
|
יצירה, ייצור. -UT:396 |
Carmë |
אמנות |
|
מרכז. תיכון, מרכזי: enya, endya. הימים האמצעיים: enderi. (שלושת הימים בין החודשים yávië, quellë בלוח השנה של אימלאדריס). ÉNED, cf. WJ:361, LotR:1142 |
endë |
אמצע |
|
LT1:269 |
tólë |
אמצע, מרכז |
|
במשמעות "פינווה האחרון", לא תרגום שמו הסינדאריני. קיצור של שם זה היה Telvo "האחרון". השם שניתן לו ע"י אמו היה Ambarussa, אך אין שימוש בשם זה בכתובים. -PM:353 |
Telufinwë |
אמראס |
|
במשמעות "פינווה הקטן", לא תרגום לשמו הסינדאריני. קיצור של שם זה היה Pityo "הקטן". השם שניתן לו ע"י אמו היה Ambarto, או Umbarto, אך אין שימוש בשמות אלה בכתובים. -PM:353 |
Pityafinwë |
אמרוד |
|
כלא-ברזל. -MR:350, Silm:428, MBAD |
Angamando |
אנגבאנד |
|
ראו ארץ הפיות. |
|
אנגליה |
|
-LT1:252 |
Eriollo |
אנגלן [אי ליד דנמרק] |
|
-Silm:428 |
Angaráto |
אנגרוד |
|
קווניה מפרידה בין "אנחנו" הכולל את מי שפונים אליו (אני ואתה) לבין "אנחנו" שאינו כולל אותו (אני והוא). בנוסף יש הפרדה בין צורת הזוגי (אני והוא) לבין צורת הרבים (אני והם). -WJ:371, LotR:989, 94, cf. Letters:447 |
|
אנחנו |
|
אני והוא/היא |
-mmë, emmë |
אנחנו |
|
אני והם |
-lmë, elmë |
אנחנו |
|
אני ואתם (צורה זו משוחזרת מצורת השייכות -lva) |
-lvë, elvë |
אנחנו |
|
אני ואת/ה |
-ngwë, engwë |
אנחנו |
|
כינוי שם לגוף ראשון יחיד. המילה הנפרדת משמשת להדגשה: "אפילו אני". |
inyë |
אני |
|
סיומות פועל. לדוגמא: ávan, ványë (אני לא), maruvan (אני אשכון). משתמשים בסיומת הארוכה אם סיומת נוספת צריכה להתווסף אחריה למשל: utúvienyes (מצאתי אותו). |
-n, -nyë |
אני |
|
LR:61, WJ:371, LotR:1008/1003, Arct |
|
אני |
|
אסגארד היא אחוזת האלים במיתולוגיה הנורדית. -LT1:272 |
Valinor, Valinórë |
אסגארד |
|
|
avaquétima |
אסור לאומרו |
|
|
avanyärima |
אסור לספרו |
|
-Letters:386 |
meneldil |
אסטרונום, תוכן |
|
תקופה של 52 יום בלוח השנה של אימלאדריס. המילה מציינת את עונת האסיף בלבד, למרות שהיא קשורה אטימולוגית לבסיס שמשמעותו "פרי". -LotR:1142, 1145 |
yävië |
אסיף |
|
WI, NE |
nengwë |
אף |
|
חוטם, לשון יבשה. מציינת גם "שור". MBUD |
mundo |
אף |
|
אפור הגלימה (תינגול): Sindacollo, Singollo (Þ); (בני הלילית) האפורים: Sindar (Þ); של בני הלילית האפורים (ש"ת): sindarinwa; שפת בני הלילית האפורים: Sindarin; |
sindë (Þ), sinda (Þ). |
אפור |
|
משוחזר מ- lassemista"אפור-עלים"; |
#mista |
אפור |
|
|
hiswa |
אפור |
|
-LotR:505 cf. Letters:224, KHIS, LotR:1171, Silm:438, THIN/WJ:384, Nam, Silm:419, WJ:384, LotR:1157, 1161 |
|
אפור |
|
(כך ב-Silm:421; MR:217 יש את הצורה Sindicollo. שימו לב ש colla הפך ל collo משום שהסיומת -o היא גברית). MR:385 |
Sindacollo, Singollo |
אפור-הגלימה, תינגול |
|
סוג של צבע. ראה גם "עלה" |
lassemista |
אפור-עלים |
|
NEׁ-WI |
nengwëa |
אפי, של האף |
|
קודר, שחור. Letters:382 |
morna |
אפל |
|
מעורפל. NDUL |
nulla |
אפל |
|
DO3 |
lóna |
אפל |
|
מעונן. מזג אוויר אפל: lúrë. LT1:259 |
lúrëa |
אפל |
|
נסתר, עמוק. LT1:271 |
tumna |
אפל |
|
-LotR:1144/1146 |
Víressë |
אפריל |
|
"בעל אצבעות" : #lepta (בוּדד מ-raccalepta- "בעל הטפרים") clawfingered). -LEP, SD:68, 72 |
lepsë |
אצבע |
|
|
ëaruilë |
אצה, עשב ים |
|
האלמנט #ar- ב Arfanyarassë (אחד משמות טאניקווטיל) מבואר כ"רם(נאצל, נעלה). Arquen הוא פשוט ar ("אציל") + quen ("אדם"). אישה אצילה (אחד משמותיה של גאלאדריאל): Artanis. WJ:372, WJ:416, PM:347 |
arquen |
אציל |
|
-UT:222, Silm:322 |
Tar-Herunúmen |
אר-אדונכור |
|
-UT:223, Silm:324 |
Tar-Palantir |
אר-אינזילאדון |
|
-UT:222 |
Tar-Calmacil |
אר-בלזאגאר |
|
-UT:223 |
Tar-Telemnar |
אר-גימילזור |
|
-UT:224, Silm:324 |
Tar-Míriel |
אר-זימראפל |
|
-UT:222 |
Tar-Hostamir |
אר-זימרתון |
|
-UT:223 |
Tar-Falassion |
אר-סַקַלתוֹר |
|
-UT:224, Silm:324 |
Tar-Calion |
אר-פאראזון |
|
כתחילית: can-. -KANÁT |
canta |
ארבע, 4 |
|
-PM:345 |
Aracáno |
אָרגון |
|
באריכות, ממושכות: andavë. סימן אורך: andatehta. -ÁNAD, TEK |
anda |
ארוך |
|
משתרך, נגרר. |
sóra |
ארוך |
|
דק, ארוך וצר LT2:344, 341, LotR:989 |
lenwa |
ארוך |
|
-SPIN |
finë |
ארזית (סוג עץ) |
|
LT1:264 |
palis |
אריג |
|
-LT1:254 |
winda |
אריג |
|
רבים: rávi. לביאה: ravennë. -RAW, LT1:260 |
rá, rau |
אריה |
|
-GL:52 |
lapattë |
ארנבת |
|
הארץ המלכותית. -Letters:428 |
Arnanor, Arnanórë |
ארנור |
|
במשמעות של "מקום מגורים של עם מסוים". ארץ המערב: Númenor, Númenórë. -NDOR/NÔ/Silm:430/ WJ:413, LONO, Silm:414, 313, 430 |
nórë |
ארץ |
|
פירוש אחר, "אנגליה", נמחק ע"י טולקין. -LT1:256 |
Inwilis, Inwinórë |
ארץ-הפיות |
|
(הצורה המלאה: Númenórë). -Silm:313, 414 |
Númenor |
ארץ המערב |
|
Endor (מוגדר גם כ"מרכז העולם" תחת ÉNED, יחסת התקרבות Endorenna מובאת בשרה"ט. שני שמות נוספים המפורשים כ"ארץ תיכונה" הם Ambarenya, Endamar (ע"ע "מזרח"). LotR:1003, ÉNED, MBAR |
Endórë |
ארץ התיכונה, ה- |
|
משוחזר מתוך sindanóriello, "מהארץ האפורה", "מחוץ לארץ האפורה". Nam/RGEO:67 |
nórië |
ארץ, אומה |
|
LT1:272 |
nórë, -nor |
ארץ, אומה |
|
הארץ התיכונה, מזרח, "הארצות ששם" (מנקודת מבטם של הואלאר |
Entar, Entarda |
ארצות חיצוניות |
|
צורת יחיד, בלי אות גדולה |
ettelë |
ארצות חיצוניות |
|
מילולית: ניצנוץ בדימדומים או ניצנוץ בחשיכה. -LT1:260 |
Morwinyon |
ארקטורוס (כוכב) |
|
השורש ממנו נוצרה המילה נמחק באטימ'. עם זאת, מופיעות בשרה"ט מספר מילים שנוצרו מהשורש הזה, מה שמראה שטולקין חזר להשתמש בו. ב- LT:271 מופיעות מילות ה"אש" הבאות: "אש": uru, "יוקד": uruvoitë, "בוער": urwa, "כאש": urúva. השוו גם: "עץ הסקה": turu (אך המילה משמשת גם לעץ באופן כללי). |
úr |
אש |
|
מילולית: "להבה". מילה נפוצה יותר ל"אש". מופיעה [עם הסיומת הזכרית -o] בשמות הבאים: "נשמת אש": Fëanáro (פיאנור), "אש נוראה": Aicanáro ("להבה חדה", איגנור) (כך ב- Silm:435; ב- MR:323 מופיע Aicanár). |
nár |
אש |
|
צורה פואטית. ב- LT1:265 מופיעים גם sá - "אש", ו- sairin - "יוקד"; השוו גם: Sáya - "יום האש" ב- GL:66. |
sai |
אש |
|
משוחזר מ"קערת האש": tanyasalpë (#tanya "אש" + #salpë "קערה"). |
#tanya |
אש |
|
-UR, Silm:397, MR:217, LT1:265, 270, 271, 292 |
|
אש |
|
-LT1:271 |
vainolë |
אשפת חיצים |
|
i carir quettar ómainen - אלו שיוצרים מילים מקולות. WJ:391 YA, |
i, ya |
אשר |
|
משוחזר מן הצורה yassen "אשר בהם ". ע"ע "מי" לגבי כינויי שם קשורים. -Nam, RGEO:66 |
ya |
אשר |
|
באיזכור נושא ברבים; צורת היחיד היא #yassë. -Nam, RGEO:66, 67 |
yassen |
אשר בהם |
|
YEN |
yenya |
אשתקד |
|
מילה עצמאית המשמשת בפניה רשמית. לפניה לא רשמית ידועה רק צורת המושא, ראה ערך "אותך" |
elyë |
את/ה |
|
סיומת של פועל. הצורה המקובלת לאמירת "אתה". לדוגמא: hiruvalyë - "אתה תמצא". |
-lyë |
את/ה |
|
Nam/RGEO:67, WJ:364 |
|
את/ה |
|
סיומת לפועל. כנראה כוללת גם יחיד (אתה) וגם רבים. שלך/שלכם: lya- |
-lyë |
אתֶם |
|
סיומת מקוצרת בציווי: !hecal - הסתלק! WJ:364 |
-l |
אתֶם |
|
הסיומת עשויה לשמש כצורת רבים בנוסף על צורת יחיד. |
elyë |
אתֶם |