מי היתה המלכה ברותיאל?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

ב"חבורת הטבעת", בפרק "מסע באפילה", מופיע הקטע הבא:

"'אל תפחדו!' אמר אראגורן. ההפסקה נתארכה מעל לרגיל, וגאנדאלף וגימלי טיכסו עצה בלחש. היתר נצטופפו מאחור, ממתינים בחרדה. 'אל תפחדו! הייתי חבר לו במסעות רבים, אף כי לא היה בהם אחד חשוך כמו זה; ובריוונדל מתהלכים סיפורים על מעללי גבורתו, העולים על כל מה שראיתי במו-עין. הוא לא יילך לאיבוד - ואם יש דרך,מצא ימצאנה. הוא הכניס אותנו לכאן למרות החשש שלנו, והוא יוציאנו לאור, אף אם יכבד עליו המחיר. חזקה עליו שימצא את הדרך הביתה באישון-לילה ביתר קלות מכל חתוליה של המלכה ברותיאל.'" ("חבורת הטבעת", עמ' 321)

זוהי דוגמא מובהקת לעושר דימיונו של טולקין ולכושר היצירה המופלא שלו. לכאורה נראה שלשם הזה אין שום משמעות. השם הזה "בא" לטולקין במקרה כאשר הוא כתב קטע זה, לאחר מכן הוא "גילה" מי היא היתה "באמת" ומסקנותיו מובאות ב"סיפורים שלא נשלמו": "היא היתה רעייתו המרשעת, המתבודדת והלא-אהובה של טאראנון, מלך גונדור השנים-עשר (830-913 לעידן השלישי) ... והיה המלך חשוך-הילדים הראשון. ... היו לה תשעה חתולים שחורים ואחד לבן, והם היו עבדיה, ועמם שוחחה, או קראה את זיכרונם, והיא שלחה אותם לחשוף את כל הסודות האפלים בגונדור ... ואת החתול הלבן שלחה לרגל אחר השחורים ולהציקם. איש בגונדור לא ההין לגעת בהם; הכל פחדו מפניהם, וחירפו כאשר ראום עוברים. ... שמה נמחק מספר המלכים ('אבל זיכרון האדם אינו נעול כל-כולו בספרים, וחתולי המלכה ברותיאל לא הסתלקו כליל משפת הבריות') ... המלך טאראנון העלה אותה על ספינה, לבדה עם חתוליה, ושילח אותה להיסחף בים לפני רוח צפונית. לאחרונה נראתה הספינה חולפת לפני אומבאר תחת חרמש הסהר, ובה חתול אחד בראש התורן ואחר בחוד החרטום." ("סיפורים שלא נשלמו", עמ' 446).


באנציקלופדיה של ארדה יש מידע נוסף על ברותיאל, אראגורן השני, גימלי, גאנדאלף , ריבנדל , טאראנון פאלאסטור, גונדור, אומבאר ו ירח, ה.

Personal tools