מה קרה למאגלור?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

מאגלור היה אחד משבעת בניו של פיאנור, ויחד עם משפחתו ורוב עמו מרד בואלאר ועשה את המסע מאמאן לבלריאנד, שם במשך העידן הראשון הוא עבר מלחמות רבות והצליח לשרוד את כולן. כמסופר בסילמאריליון, לאחר הניסיון הכושל האחרון להשיג את הסילמארילי, מאגלור התיישב בדרום בלריאנד עם אחיו מיד'רוס (כל שאר אחיו נהרגו במלחמות קודמות) . יחסית, לא עבר זמן רב מהנסיון השלישי להשיג את הסילמארילי עד לבוא צבא הוואלאר מהמערב, ואחרי שמלקור הוכנע שני הסילמארילי שנותרו בכתרו הוצאו ושמו אותם תחת שמירה במחנה של כוחות הואלאר. לא ידוע אם מאגלור ומיד'רוס השתתפו במלחמה זו. אומנם רבים מהנולדור ובני-האדם שחיו בבלריאנד אכן נלחמו עם חיל הוואלאר כדי לנקום, אך כלפי מאגלור ומיד'רוס היתה בין אנשים אלה רק שנאה, לכן השתתפותם עלולה היתה להיות בעייתית. בלריאנד הייתה שבורה והרוסה אחרי המלחמה, אך מלקור וכוחותיו לא היו שם יותר. ולכל נראה כי נעשה צדק והטוב ניצח. אך מיד'רוס ומאגלור עדיין היו תחת שבועת פיאנור, שדרבנה אותם להשיג את הסילמארילי. קודם כל הם ביקשו את הסילמארילי כדבר אשר שייך להם כיורשים של אביהם, אך איאונווה , מנהיג צבא הואלאר, אמר כי אחרי מעשיהם חסרי הרחמים בנסיונות להשיג את הסילמארילי במשך העידן הראשון, זכות זו כבר אבדה להם. לאחר דיון בין שני האחים, הצליח מיד'רוס לשכנע את אחיו מאגלור, שעמד להרפות מהשבועה, לנסות להשיג את הסילמארילי שוב בדרך לא נאותה. אך לאחר שהצליחו לגונבם מן המחנה של איאונווה התברר כי אינם יכולים עוד לשאת את הסילמארילי. כמו למורגות, גרמו להם אבני החן כאב פיזי רב. מיד'רוס קפץ עם הסילמאריל לתוך הר געש וכך נסתיימו חייו, אך מאגלור זרק את הסילמאריל שלו לתוך הים, ונאמר בסילמאריליון ש: "מאז ואילך שוטט תמיד על חופים, ושר בכאב ובצער למול הגלים."

כאן יש מספר בעיות. נתחיל עם הקטע של: "שוטט על החופים" , על איזה חופים בדיוק מדובר? בלריאנד שקעה מתחת לים אחרי שכל תושביה ברחו ממנה; האם גם מאגלור ירד דרומה לחופים של הארץ התיכונה או שטבע עם בלריאנד? חייו של מאגלור, כשאר בני-הלילית, נמשכים עד לסופה של ארדה, לכן טביעתו סותרת את המשפט: "he wandered ever upon the shores" (בנוסח האנגלי), שכן המילה ever בעבור בן לילית פרושה "כל עוד ארדה קיימת". אם כן יש להניח שמאגלור שרד מעבר לעידן הראשון. כיצד לא ראה אותו אף אחד כאשר הוא נודד על החופים ושר בעצב? איך זה שאף אחד לא שמע אותו? האם אף אחד מבני-הלילית שחיו בארץ התיכונה במשך העידן השני והעידן השלישי, לא זכר את מאגלור? ואולי הם ידעו, אך העדיפו שלא להתערב בגורלו. ספק רב אם מאגלור (אם הוא אכן נדד על החופים) ניסה להתחמק מעיני בני-הלילית ומעיני בני-האדם וכל יצור אחר שהזדמן לחוף, ושירתו היה בוודאי בעלת עוצמה אדירה. לסיכום, גורלו של מאגלור לא ידוע במלואו. גם אם מסיקים משהו מהמשפט הבעייתי הזה מגיעים לקצוות פתוחים חדשים ללא מענה, שיכולים להמשיך עוד ועוד. רק דבר אחד בטוח לגבי גורלו של מאגלור, שלמרות שמעשיו לא היו טהורים בחלקם במשך השנים, הרי סופו של הטוב שבבני פיאנור הוא מצער.

Personal tools