מדוע בגד גרימא לשון כחש ברוהאן, מולדתו?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

ראשית אין לשכוח את כוחו של סארומאן בשיכנוע ובאמנות הדיבור. סביר להניח שסארומאן זיהה שגרימא מועד לבגוד ושיכנע אותו במילים והבטחות (למרות שסביר להניח שההחלטה היתה של גרימא). מניעיו של גרימא מוזכרים בפירוש ב"שר הטבעות" ("שני המגדלים", עמ' 112): " "לא ירדת לסוף דעתו של אדוננו לשון כחש, איאומר," אמר גאנדאלף, בנעצו בו מבט נוקב. "ערום הוא ועז נפש. אפילו עכשיו הוא משחק משחק של הימור וסכנה. כבר בזבז שעות מזמני היקר לי. על גחונך, נחש!" אמר לפתע בקול נורא. "על גחונך! אימתי נמכרת לסארומאן? מה המחיר שהובטח לך? אמור היית, אחר שייספו כל הגברים, לקבל את חלקך בשלל ואת האשה אשר חמדת? זמן רב מדי אתה מרדפה ועוקב אחריה מזוויות עיניך."

איאומר אחז בחרבו. "זאת אני יודע," רטן. "ומזה הטעם רציתי להורגו, ואת חוקי ההיכל שכחתי. אך יש יש טעמים נוספים." הוא פסע קדימה, אך גאנדאלף עצר בעדו בתנועת-יד. "מעתה בטוחה היא איאווין," אמר. .... "


באנציקלופדיה של ארדה יש מידע נוסף על גרימא לשון כחש, סארומאן, ו איאווין.

Personal tools