כיצד יכל פרודו להציע את הטבעת לאנשים שונים?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

פרודו הציע את הטבעת בארבעה מקרים שונים: לגאנדאלף (בפרק צללי העבר ב'חבורת הטבעת'), לטום בומבדיל, לאראגורן במועצת הטבעת ולגאלאדריאל. עובדה זו לא מסתדרת כביכול עם טבעה ה"רכושני" של הטבעת, אך יש לכך כמה וכמה הסברים. נוח יותר להתייחס למקרים האלו ולהסבירם באופן פרטני: גאנדאלף ב"צללי העבר": פרודו, צריך לזכור, לא השתמש עדיין בטבעת ולו פעם אחת, ולמעשה השפעתה כמעט לא ניכרה בו. מן הסתם עם קצת "דחיפה" מגאנדאלף הוא אכן היה נותן אותה. כל עוד הוא לא ממש השתמש בה, ניתן לשער שלוקח זמן עד שתקנה עליו שליטה. אראגורן וגאלאדריאל דומים באופי הרגע: הרצון להוריד את נטל הטבעת מעליו מושך את פרודו לתת את הטבעת. סביר להניח שלגאלאדריאל הוא היה מסוגל לתת את הטבעת, אם היא היתה מפעילה קצת יותר כוח רצון. בקשר לאראגורן, אחרי שנודעה לו זהותו, יכול להיות שהיה מוכן גם כן לתת, ולא רק לחשוב על כך. טום בומבדיל הוא סיפור אחר כידוע, ואין מקום רב להתעמק בכך: לטום כוחות משלו, והאווירה בביתו שונה אף היא מהאווירה בארץ התיכונה. לכוחות הטבעת אין שליטה והשפעה בביתו. בפרודו היתה תמימות מסויימת לגבי הטבעת בהתחלה, והוא שמר עליה בגלל רצונו לשמור על האחרים מפניה, ניתן לשער, ולא מתוך הרגשת בעלות. במשך הזמן, וככל שהתקרב למורדור, טבעה של הטבעת החל להשפיע עליו יותר ויותר, כך שבסופו של דבר קרה מה שקרה והוא אכן השתעבד לה במידה מסוימת. בניגוד לבילבו, שזכה בה והשתמש בה רבות, פחד פרודו מהטבעת – דבר שמסתבר הועיל לו מאוד בסופו של דבר.


באנציקלופדיה של ארדה יש מידע נוסף על פרורו באגינס, טבעת האחת, ה, גאנדאלף, טום בומבדיל, גאלאדריאל, אראגורן השני, מועצת אלרונד, ארץ התיכונה, ה, מורדור ו בילבו באגינס.

Personal tools