כיצד יכול להיות כי משהגיע אראגורן לדרוש את המלוכה קיבל כל עם גונדור את הדין, ולא התפתחו מאבקים פנימיים?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

ניתן לחלק את התשובה לשניים. על פי התפיסה הנוצרית של טולקין המתבטאת בעלילה, אראגורן הוא "מלך בחסד האל", מלך בזכות שנבחר על ידי האל. כשהגיע אראגורן, שהמלוכה מגיעה לו, אין סיבה שהוא לא יהיה מלך.
על פי תפיסה פרקטית ופנים סיפורית יותר, טולקין מציין (במקורות חיצוניים לשר הטבעות) שמזה מאות שנים היה "צמא" למלך בגונדור. יתר על כן - היות ובזמנו תבעה השושלת הצפונית (בית אלנדיל) את המלוכה, תביעה שהסירוב לה לא היה מנומק היטב, הייתה תפיסה בקרב העם ש"יום יבוא" והמלך מהשושלת הצפונית יופיע - מה שאכן קרה.
בנוסף, אראגורן הגיע בתזמון מצוין, כשהוא נישא על גלי נצחונו בקרב הפלנור ובעודו מרפא את חולי מינאס טירית. גם הצלתו את דרום גונדור משודדי הים, ועצם יכולתו לגייס את צבא המתים לא החלישו, מן הסתם, את התמיכה בו, וגם היותו נשוי לאישה היפה ביותר בעולם בוודאי לא הזיקה לרמת הפופולאריות שלו...


באנציקלופדיה של ארדה יש מידע נוסף על אראגורן השני, גונדור, בית אלנדיל, קרב בשדות הפלנור, ה , מינאס טירית, עיר גונדור , שודדי הים של אומבאר ו אנשים המתים מדונהארו, ה.

Personal tools