על הואלארין

  


שמותיה הנוספים הם ואליאנית, ו-ואליה וּלאמְבֶּה ואלארינְוָוה בפי הנולדּור והואנייאר באמאן

בתרגומו של קדם גולדן
 
ההיסטוריה של ואלארין
הואלאר התקינו לעצמם שפה, העתיקה מבין לשונות ארדּה. אך לאלו, בהיותם ישויות מלאכיות אשר מסוגלות לתקשר זו עם זו בקלות במחשבה בלבד, לא היה צורך בה. אלא, כאשר סופר באָיְינוּלִינְדּאלֵה, 'לבשו להם הואלאר צלם ודמות' כאשר ירדו אל אֵאָה בתחילת הימים. הם נהיו בעלי צלם גשמי. 'התקנת שפה היא האות הראשון ללבישת צלם' הבחין פֶּנְגּוֹלוֹד המלומד מגונדּולין, 'היה זה בלתי נמנע שיתקינו לעצמם הואלאר שפה, לאחר שלבשו להם צורות גשמיות.' אין ספק שזהו המקרה, שכן ישנם אזכורים על שפת הואלאר בהוראת הנולדּור העתיקה.
    כאשר הגיעו האֶלְדּאר אל ואלינור, אמצו הואלאר והמאייאר במהירות את הקווניה כשפתם, ולעיתים אף שוחחו בה ביניהם. אולם, הואלארין לא נעלמה לגמרי לאחר הגעת האֶלדּאר, ועדיין ניתן היה לשמוע אותה כאשר היו הואלאר מתדיינים ביניהם בעניינים הרי-גורל. 'קולותיהם של הואלאר אדירים, קשים ומחמירים' כתב רוּמִיל איש טיריון, 'ועם זאת קלילים, קלושים ובתנועה מתמדת, היוצרים צלילים אשר באוזנו קשים, חדים ומסולפים; ומילותיהם ארוכות ומהירות, כעין ברק החרבות, כרשרוש העלים הנופלים ברוח, או כשאון אבנים המדרדרות בהרים הגדולים.' פֶּנְגּוֹלוֹד אף הוא מזכיר זאת, בדרך לא כה אדיבה ולא כה פיוטית: 'הואלארין אינה ערבה לאזני בני לילית.' ואכן, בואלארין ישנם צלילים רבים אשר הם זרים ללשונות בני הלילית.
    חרף זאת, נטמעו מילים רבות משפת הואלאר בקווניה, למרות שאלו היו צריכים לעיתים להשתנות עד בלי היכר בכדי להתאים לפונולוגיה המחמירה שבשפתם של בני הלילית מאמאן. בסילמארילּיוןמוזכרים שני שמות הלקוחים מואלארין: אֶזֶלּוֹהאר, התל הירוק עליו עמדו שני העצים, ומאהאנאקסאר, טבעת הגורל שבה מוצבים מושבי הואלאר ונערכות מועצותיהם. מילים אלו זרות לקווניה, הן אומצו והותאמו אליה מואלארין, ובמקור הן אֶזֶלּוֹכאר ומאכאנאנאשְקאדּ. שמות הואלאר מאנְוֶוה, אָאוּלֶה, טוּלקאס, אוֹרוֹמֶה ו- אוּלְמוֹ שאולים מהמילים מאנְוֶונוּז,אַגוּלֵז, טוּלוּקאסְטאז, אַרֳמֵז ו-אוּלוּבּוזבואלארין, כך גם שמו של המאיא אוסֶּה(אוֹשוֹשאי, אוֹשּאי). נראה ששמו של אֶיאונְוֶוה, כרוזו של מאנווה, וייתכן שאף שמה של הואלייה נֶסָּה, אומצו מואלארין, אך הצורות המקוריות של הללו אינן מתועדות.
    נראה כי לעיתים משמעות המילים השאולות מואלארין לקווניה משתנה. מילת הקווניה אָקְסאן פירושה "חוק, צו", בעוד שהפועל בואלארין אשר ממנו אָקְסאן שאוב, אָקאשאן, פירושו "הוא אומר" כאשר הוא הוא לא אחר מאשר אֶרוּ, אבי הכל. הואנייאר, בהיותם מקורבים יותר אל הואלאר מאשר הנולדור, אמצו מילים נוספות מואלארין לניבם, כדוגמת אוּלְבּאן "כחול" (הצורה המקורית בואלארין לא ידועה). אך לעיתים קרה, כי הואלאר עודדו את בני הלילית לתרגם את השמות מואלארין אל שפתם הנאווה, במקום שיאמצו ויתאימו מילים קיימות בואלארין. שמות כגון  אֶרוּ-"האחד, אלוהים", וארדּה-"הנעלה", מֶלְקור-"הקם מלוא כוחו" ואחדים אחרים הם רק תרגומים של השמות מואלארין, וצורתם קווניה טהורה.
   אך קווניה איננה השפה היחידה אשר בה מופיעות מילים והשפעות מואלארין. תחת המלה בואלארין אִינִידִיל, שפירושה "שושנה, או כל פרח יחיד גדול" מופיעה המלה אִינְזִיל באדוּנאית (שפתם של בני נוּמנור), שפירושה "פרח" (ברותִנְזִיל "פרח הקצף", ספינתו של אֵיאַרֶנְדִּיל, וִינְגִּילוטֶה בקווניה). אך כיצד נטמעה מילת ואלארין באדונאית? הייתכן שע"י בני לילית מאמאן, אולי אפילו ואנְייאר אשר ביקרו בנומינור? או אולי על ידי קְהוּזדוּל, שפתם של הגמדים, הייתכן שאָאוּלֶה הכניס מלה זו לשפה שהתקין ליצירי כפיו? מועט הספק שלשון האטאנאטארי, אבות האֶדאין, הושפעה רבות משפת הגמדים החשאית. כמו כן אין שום תיעוד של ואלא מבקר בנומנור ומדבר עם תושביה, ואם היה מי מן הואלאר עושה זאת, היה הוא מדבר בשפה מובנת להם, כדוגמת סינדארין, ולא בואלארין.
     צוין ע"י אָנְתוֹנִי אָפֶּלְיארְד שהמלה בלשון השחורה של סָאוּרוֹן נאזגּ "טבעת", נראית כאילו היא שאולה ממילת הואלארין נאשְקאדּ (וייתכן שזו אנאנאשְקאדּ, שכן מלה זו מבודדת מהשם מאכאנאנאשְקאדּ "טבעת הגורל", ולכן אין לדעת את המלה המדויקת "טבעת"), ואכן, סָאוּרוֹן בהיותו מאיא ומשרת אאולה בעבר, אמור היה לדעת לדבר בואלארין.
   אך האם נשמעה אי פעם שפת הואלאר מחוץ לממלכתם המבורכת? מֶליאן, בהיותה מאיא ודאי ידעה ואלארין, אך לא היו לה הזדמנויות רבות לדבר בואלארין במהלך שהותה הממושכת בבֶלֶרִיאַנְד כמלכת דורִיאַת. האיסטארי, מלאכי הואלאר אשר נשלחו אל הארץ התיכונה בעידן השלישי ידעו לדבר ואלארין. ניתן לשער ששוחחו בינם בואלארין. בשר הטבעות, כאשר לקח פיפין את הפאלאנטיר מגּאנְדּאלף הישן, נאמר שהקוסם "מלמל אי-אילו מילים לא ברורות, בשפה מוזרה." הייתכן שאולורין המאיא דיבר בשנתו בשפת ארצו שבמערב, וזו היתה ואלארין?
(אך אין אפשרות לדעת האם נכון הדבר, מנקודת מבט חוץ-ארדאית, שכן אין זה בטוח אפילו אם טולקין כבר חזה לשון ברורה לואלאר בעת  כתיבת שר הטבעות)
על פיתוח השפה בידי טולקין
רעיונו של טולקין על שפה לואלאר השתנה במהלך השנים. בתחילה ייעד טולקין שהואלארין תהיה האם המקורית של כל לשונות בני הלילית, ושהשפה הקדומה המשותפת לכל בני הלילית נוצרה כאשר ניסו בני הלילית ללמוד מאוֹרוֹמֶה לדבר ואלארין, לאחר ההתעוררות על גדות אגם קוּיוִיֵנֶן. מאוחר יותר נדחה רעיון זה, ובגרסה שפורסמה בסילמארילּיון נאמר שבני הלילית התקינו לעצמם שפה עוד בטרם אוֹרוֹמֶה מצאם.
לזמן מה, נזנח כל רעיון של שפה לואלאר. במכתב שכתב לְרוֹנָה בֵייר בשנת 1958, הצהיר טולקין ש-"לואלאר אין לשון משלהם, וכי אין להם צורך באחת". אך במאמר 'קְוֶונְדִּי ואֶלְדּאר' אשר נכתב זמן קצר לאחר מכן, בסביבות שנת 1960, מופיעה בשנית ואלארין. כעת נתפסה הואלארין כשונה עד מאוד מלשונות בני הלילית, ובוודאי שלא היתה עוד מקור לשפותיהם. שתי מילים מותאמות מואלארין לקווניה הופיעו בסילמארילּיון: אֶזֶלּוֹהאר ומאהאנאקסאר.
   באטימולוגיות של בני הלילית אשר במקורות המוקדמים, מוצאים אנו הסברים לשמות אשר נאמר עליהם שהם שאובים מואלארין. שמו של אאולה אל המלאכות, לדוגמה, נגזר מהשורש גּאווא שפירושו "חשב, המצא, תכנן" לפי האטימולוגיות. שמו הואלאריאני של אאולה אַגוּלֵז הוכנס לאחר מכן.
   הוצעה השערה שלפיה שאב טולקין השראה לפיתוח הואלארין מבּבְלית עתיקה. ישנם כאלו המרגישים שישנו דמיון בין מלים בבליות כדוגמת 'אֶטֶמֶנאקִי', שמו של הזיגּוּרָט (מגדל היכל) הגדול בְבּבֶל, לבין הסגנון הכללי של מילים בואלארין. אולם, אלו הן השערות בלבד, וכנגדן תישאל השאלה המוצדקת מדוע לקח טולקין את הבבלית כמודל לשפתם של האלים במיתולוגיה שבנה. סביר להניח כי טולקין פשוט שאף לסגנון ייחודי, שכן אמורה הואלארין להיות עצמאית ושונה כליל מְשפותיהם של בני הלילית, ויתרה מזאת שפה שפותחה ודוברה ע"י הישויות המלאכיות השולטות בארדּה. 
המבנה של ואלארין
 
בואלארין מספר צלילים רב, ולכמה מהם יהיה כאן סימון מיוחד. צירוף העיצורים האנגלי dh (דּ חוככת) ייכתב כאן כ- ד, בעוד שd- רגילה תיכתב כאן בכל שמות כ-דּ. הגימ"ל החוככת (gh), כדוגמת זו במלת האורקית גאש (ghash), תיכתב כאן כ-ג, g ייכתב כאן כ-גּ. בואלארין שלושה הגיים שורקים: ז, ס ו-ש, ושני הגיים אפיים: נ ו-מ. בואלארין ישנם גם ר מֻרעד ו-ל צדי (הגה הנחתך כאשר קצה הלשון נוגע במכתש מבלי לחסום את מעבר האוויר משני צדי הלשון), ובנוסף לכך חצי-תנועות י ו-וו.
רוב המילים בואלארין בנויות בתבנית של (ת) ע ת ע וכן הלאה, עם צירופי עיצורים מועטים, למרות שצמדי עיצורים כגון בר, לג, לּ, גוו, שק ו-סט מופיעים לעיתים באמצע מלה.
תוכית הריבוי -וּמְ מופיעה במילים מאכאנאז, רבים מאכאנוּמאז "הנעלים, אראטאר", וזהו הדבר היחיד אשר אפשר לומר על דקדוק של שפת הואלאר. (חרף זאת, ייתכן כי באַייאנוּז ישנה הטיה ע"י סיומת. ראה אַייאנוּז באוצר מילים).
   
המלה דּוּשאמאנוּדאן "מֻשחת" נראית כבינוני פעול, ואילו היה ידוע הפועל המקורי "להשחית", היתה בידינו האפשרות לבודד הצוּרָן אשר משומש כדי להפיק את השם הפעולה. אולם, הפועל המאומת היחיד הוא אַקאשאן אשר נאמר שפירושו "הוא אומר". כפי הנראה, ניתן להפריד מלה זו לשניים, לשורש א.מ.ר ולמוסָפִית שפירושה הוא בהוֹוֶה, אך אין אפשרות לבודד את הצורן בלא צל של בטחון.
כפי שנכתב ע"י רוּמִיל, המילים ובמיוחד השמות בואלארין ארוכים עד מאוד, ותגענה לעיתים עד שמונה הברות, כדוגמת השם הואלאריאני לטֶלְפֶּרִיוֹן, אִיבְּרִינִידִילְפּאטְהאנֶזֶל.
כל השמות הואלאר המופיעים בואלארין מסתיימים ב-ז:
אַגוּלֵז אאולה, אוּלוּבּוז  אוּלְמוֹ , אָרֳמֵז  אוֹרוֹמֶה, טוּלוּקאסְטאז טוּלקאס, מאנְוֶונוּזמאנְוֶוה, בעוד שבשמות אחרים סיומת זו לא מופיעה, אפילו לא בשמו של המאיא אוסֶּה(אוֹשוֹשאי, אוֹשּאי). ייתכן וזה בעל חשיבות שגם למילים אַייאנוּז "אָייְנוּ" ומאכאנוּמאז " אראטאר" ישנה את אותה סיומת. תחת הערך אַייאנוּז, ישנה השערה שמדובר בהטיה מסוג כלשהו.
הדבר היחיד הידוע על התחביר בואלארין הוא ששמות התואר מוצבים אחרי שמות העצם שהן מתארות (בדומה לעברית: סוס גדול. סוס-שם עצם, גדול-שם תואר).
שתי הדוגמאות היחידות לכך הן: אַתאראפְּהֶלוּן אַמאנָאְישאל- "ארדּה לפני השחתתה" ואַתאראפְּהֶלוּן דּוּשאמאנוּדאן- "ארדּה המֻשחתת".
אוצר המילים הואלאריאני
(מילות הצבע בקווניה ואנייאריאנית נאסאר "אדום" ואוּלְבּאן "כחול" שאובים מואלארין, אך הצורות המקוריות של מילים אלו לא ידועות, ולכן לא זכו להיכנס לרשימה זו)
אַגוּלֵז-שם ללא משמעות ידועה, אשר שונה לקווניה עד שנהפך לשם הואלא אאוּלה.
אוּלוּ, אוּלּוּ- "מים". מופיע באוּלוּבּוז, אוּלּוּבּוז.
אוּלוּבּוז, אוּלּוּבּוז– שם המכיל בתוכו את המלה אוּלוּ, אוּלּוּ שפירושה "מים", בקווניה הותאם ל אוּלְמוֹ ומפורש ×›"היוצק, הממטיר".
אוּרוּש– "אש", ראה גם רוּשוּר.
אוֹשוֹשאי, אוֹשּאי– שמו של המאיא הקרוי אוֹסֶּה בקווניה וגֵּירִיס, יאסִּיוֹן בסינדארין. לכאורה פירוש השם הוא "המקציף, המעלה קצף", והוא הותאם לקווניה כאוֹסּאי > אוֹסֶּה.
אֶזֶלּוֹכאר– "התל הירוק". בשם ×–×” משולבת המלה הואלארינית שפירושה "ירוק", שלא ניתנה, אך הוסבה לקווניה ואנייאריאנית למילים אֶזֶל ואֶזֶלַּה. השם הוסב לקווניה לאֶזֶלּוֹהאר, וסביר להניח שנהפך לאֶרֶלּוֹהאר בעקבות השינוי הכללי בניב הנולדורי של ×–<  ר.   
אִיבְּרִינִידִילְפּאטְהאנֶזֶל– שמו של טֶלְפֶרִיוֹן בואלארין. לא ניתן במקורות פירוש, אך נראה שהשם מורכב מהמלה אִינִידִיל"פרח" וייתכן גם אֶזֶל"ירוק" (ראה אֶזֶלּוֹכאר). הצעה לפירוש השם הוצעה בידי דיוויד סאלו, שפירוש השם הוא "פרח-כסף-עלה-ירוק", ואם נכון הפירוש, אזי שפירוש המלה אִיבְּרִי הוא "כסף" או "לבן" ופירוש המילה פּאטְהאןיהיה "עלה".
אִיגּאס– "חום" בשם אַתאראיִגּאס"החום הקבוע" (שמה של השמש).
אִינִידִיל – "שושנה, או כל פרח יחיד גדול". מקור מילת הקווניה אִינְדִּיל והמילה אִינְזִיל באדונאית.
אַייאנוּז– "אָייְנוּ"; (מלה זו אכן אומצה והותאמה לקווניה). אך במקור אחר מצהיר טולקין שאַייאנוּ הוא "שמם של הישויות שברא אֶרו בתחילה". האם עלינו להסיק מכך שאַייאנוּ הוא שורש המלה, ושדבר ×–×” מרמז על כך שבאַייאנוּז הוספת הסיומת -×– היא הטיה מסוג כלשהו, כדוגמת יחס נושא יחיד?
אַמאנָאְישאל– "לא מושחתת", ראה גם אַתאראפְּהֶלוּן אַמאנָאְישאל.
אַקאשאן– כביכול פירושה של מלה זו הוא "הוא אומר", כאשר הכוונה היא לאֶרוּ. מקור המלה אָקְסאן בקווניה, שפירושה "חוק, צו".
אָרֳמֵז– שם הואלא הקרוי בקווניה אוֹרוֹמֶה ובסינדארין אָראוּ. לפי המקורות של בני הלילית, פירוש השם אוֹרוֹמֶה הוא "הנושף בקרן", אך בואלארין פשוט צוין שזהו שמו של הואלא, ואין לו מקור או פירוש.
אַשאטַה– "שיער ראש". ראה גם שאטַה.
אַתאר– "×—×’, פסטיבל", נהפך בקווניה לאסאר לאחר השינוי הכללי של הפיכת ת >ס בניב הנולדורי.
אַתארַה– "קבוע, מוגדר" במילה אַתאראיִיגּאס, אשר משמעותה היא "החום הקבוע" כאשר הכוונה היא לשמש, וכן במלה אַתאראפְּהֶלוּן"(×”)משכן הקבוע", אשר פירושה ×–×”×” למלה ארדּה בקווניה (מלה זו אינה שאובה מואלארין, אך הושפעה מאַתאראפְּהֶלוּן).      
אַתאראפְּהֶלוּן דּוּשאמאנוּדאן– "ארדּה המֻשחתת", ארדּה לאחר חורבנה הראשון והרס האי אלְמארן.
אַתאראפְּהֶלוּן אַמאנָאְישאל– "ארדּה לפני השחתתה" .
דּאהאן-אִיגְּוִויש-טֶלְגּוּן– סביר להניח שזהו השם הואלאריאני לטאנִיקְוֶטִיל. שמו של ההר בקווניה הוא חצי-התאמה מואלארין וחצי-"סטייה" שהונעה ×¢"×™ אטימולוגיה עממית: טאנִיקְוֶטִיל יכול להיות מפורש ×›"פסגה לבנה גבוהה", למרות שאין זו קווניה טובה. צורה יותר נפוצה ופחות נכונה מבחינה דקדוקית תהיה: דּאהאנִיגְּוִוישְטִילְגּוּן.
דּוּשאמאנוּדאן– "מֻשחת" ראהאתאראפְּהֶלוּן דּוּשאמאנוּדאן.
דֶּלגּוּמָה– מילת ואלארין אשר פירושה המדויק לא ניתן, אך צוין שזו השפיעה על מילת הקווניה טֶלוּמֶה שפירושה "כיפה, [במיוחד] כיפת הרקיע" (משורש טֶל, טֶלוּ). זו שונתה לטֶלוּמָה "כיפה", מילה המרמזת בעיקר על "כיפתה של וארדּה" מעל ואלינור, אך גם שימש כשם לכיפות אחוזותיהם של מאנְוֶוה ו-וארדּה על טאנִיקְוֶטִיל. נראה ×›×™ המשמעות הקדומה של מלה זו מתקשרת לקטע בקינת גאלאדּריאֶל (נאמארִיֶיה) : וארְדּוֹ טֶלּוּמאר… יאסֶּן טִינְטִילאר אִי אֶלֶנִי… "רקיעי וארדּה… שמקול שירתה שירעדו הכוכבים…"
טוּלוּקְהא(ן)– "צהוב". הותאם בקווניה ואנייאריאנית לטוּלְקא.
טוּלוּקְהאסְטאז (וייתכן טוּלוּקְהאשְטאז?)- השם מכיל לכאורה צירוף כבול של טוּלוּקְהא(ן) "צהוב" ו(אַ)שאטַה "שיער ראש", לפיכך, פירוש השם הוא "בעל השיער הזהוב". הותאם לקווניה והפך ל טוּלקאס.
טוּלוּקְהֶדֶּלְגּוֹרוּס– שמו של ×”×¢×¥ לַאוּרֵלִין בואלארין. המקור והפירוש לא נתנו, אך נראה ×›×™ השם כולל בתוכו את המלה טוּלוּקְהא(ן) "צהוב".
מאכאלּאם סביר להניח שפירושה של מלה זו הוא אחד ממושבי הואלאר במאהאנאקְסאר, הוסב בקווניה למאהאלְמָה.
מאכאן– כביכול פירוש המלה הוא "הנעלה, הסמכותי". מקור מילת הקווניה מאהאן, אחד משמונת ראשי הואלאר, אלו האדירים מביניהם (מאנְווה, וארדּה, אוּלְמוֹ, יאבאנָה, אאוּלה, מאנְדוס, נֶיינָה ואוֹרוֹמֶה), למרות שהתרגום לקווניה לשם ×–×”, אָראטאר, ×”×™×” נפוץ יותר. זהו יסוד המופיע בשם מאכאנאנאשְקאדּ "טבעת הגורל", בה נערכות מועצות הואלאר, שם אשר הותאם בקווניה למאהאנאקסאר, או תורגם ×›-רִיתִיל-אַמאנוֹ.
מאכאנאז, צורת רבים מאכאנוּמאז – "הנשגבים, הנעלים", שם המתאר את שבעת האדירים מבין הואלאר, אלו הקרויים אָראטאר בקווניה. הוסב למאהאני בקווניה, ומאהאן בצורת יחיד.
מאנְוֶונוּז– "המבורך, ×–×” אשר (קרוב ביותר) בהסכם עם אֶרוּ". בקווניה שם ×–×” הוקטן והשתנה עד אשר נהפך למאנְוֶוה.
מִירוּבּ- – "יין", יסוד אשר נמצא גם מִירוּבְּהוזֵה- (כאשר זוהי תחילתה של מלה ארוכה יותר). בקווניה שונה למִירוּבורֶה, מִירוּבור, שמו של יין מיוחד או שיכר, אשר נהפך בתרגום של קינת גאלאדּריאֶל (נאמארִיֶיה), היכן שמופיעה מלה זו, לתירוש (..×™Öµ× Ö´×™ וֶה לִנְטֶה יוּלְדאר אַואנִיֶיר… לִיסֶּה מִירוּבורֶוַה "…חיש מהר חלפו השנים הארוכות, כלגימות התירוש המתוק…" ). סביר להניח שהצורה המקורית של המלה שהותאמה היתה מִירוּבוזֶה, ונהפכה למִירוּבורֶה בניב הנולדורי בעקבות השינוי הכללי של  ×– > ר. המלה היתה נשארת כפי שהיא בניב הואנייאריאני. מקור אחר מאמת שמִירוּבוזֶה ×”×™×” "מלה השאובה מואלארין, ×”×™×” זהשמו של המשקה הנמזג בחגיהם של הואלאר בשפתם. "
נאשְקאדּ (וייתכן שזה אנאנאשְקאדּ)- ייסוד מבודד מהשם מאכאנאנאשְקאדּ, וייתכן שפירושו "טבעת", ישנו דמיון מסוים למלה בלשון השחורה של סָאוּרוֹן נאזגּ.
נֲכארַּה– השם המקורי בואלארין, אשר ממנו הותאם השם נאהאר בקווניה, שמו של סוס אוֹרוֹמֶה. כביכול השם מחקה את צליל צהלתו של הסוס. (הערה: במקור המלה אינה כתובה באותיות רישיות, כנעשה עם שמות).
פְּהאנאְיקֶלוּטְהְ- לכאורה משמעות השם היא "ראי צלול", זהו שמו של הירח בשפת הואלאר.
פּהֶלוּן– "משכן", מבודד מאַתאראפְּהֶלוּן "(×”)משכן הקבוע".
רוּשוּר– "אש", ראה גם אוּרוּש.
שאטַה-"שיער ראש". ראה גם אַשאטַה.

שֶבֶּטְהְ- "אוויר".

 

כמה שפות פיתח ג'.ר.ר. טולקין?

כמה שפות פיתח ג'.ר.ר. טולקין?   

מאמר מאת הלגה ק. פבסקאנגר

מאנגלית: יהודה רונן
המאמר פורסם במקור באתר Ardalambion ההערות הממוספרות הן של המתרגם

השאלה בדבר מספר השפות אותן פיתח טולקין סבוכה בהרבה ממה שהשואל התמים עשוי להעלות על הדעת. הכל תלוי בהגדרת המושג "שפה": לפי ההגדרה המצומצמת ביותר, טולקין לא פיתח אף לא שפה אחת; לפי ההגדרה הרחבה ביותר, הוא יצר מספר גדול אך בלתי-מוגדר של שפות.
ראשית, עלינו להניח שהתוצר של המצאת מילים וחוקי דקדוק אכן יכול להקרא "שפה". ר"ל, לא מדובר אך ורק ביצירה כתובה המחקה את המבנה של שפה "אמיתית", אלא בשפה של ממש. אולם, ישנה הגדרה מחמירה יותר, זו הגורסת כי אוסף של מילים וחוקי דקדוק אינו יכול להקרא "שפה", עד אשר ישולב ויתפתח באופן טבעי בקהילה של אנשים, במשך דורות. כמובן שלפי הגדרה זו טולקין לא יצר אף לא שפה אחת, הרי השפות של טולקין מעולם דוברו כשפת-אם.התשובה לשאלה "כמה שפות יצר טולקין?" תהיה "אפס" אם הכוונה היא רק לשפות שהן "שלמות" עד כדי כך שאפשר בקלות לתרגם אליהן כל טקסט שהוא. אוצר המילים של שפות בני הלילית לא מאפשר דיון בכירורגיית מוח או במכניקת קוונטום, לדוגמה. למען האמת, אוצר המילים שפורסם עד כה הוא די בסיסי, ובשפות הפחות-מפותחות הוא אף פחות מבסיסי. אם בסופו של דבר יפורסמו החומרים שעדיין לא פורסמו, הדבר ימלא רב מהחסר באוצר המילים. אבל בכל מקרה, אף לא אחת מהשפות הטולקיניות מתקרבת ל"שלמות" מבחינת אוצר המלים.מצד שני, החומר שטולקין השאיר כה רב, עד שאפשר לפתח את אוצר המילים לפי השורשים שיצר טולקין, בשימוש בשיטות הגזירה שלו. מבין בלשני טולקין יש שתומכים בהרחבת אוצר המילים, ובאמת, ישנם כמה פרוייקטים ראשוניים שיצאו לדרך[1]. אחרים, לעומת זאת, אינם שבעי-רצון מ"פיברוק" זה, ומביעים את דעתם במופגן. לדידם בלשונות טולקינית אמיתית צריכה להתמקד בחומרים משל טולקין בלבד. לפי תפיסתם אין כל עניין מיוחד בשימוש בשפות, אלא רק במחקרן.

כאשר אנו באים למנות את השפות של טולקין, גורם חשוב שעומד בפנינו הוא העובדה שטולקין שינה אותן לעיתים קרובות. לדוגמה, באטימולוגיות (מסמך לשוני חשוב מהתקופה שלפני "שר הטבעות") [2], יש ראיות לכך שבשנות השלושים המאוחרות טולקין השתמש בסיומת -n בכדי לסמן את יחסת הקניין בקווניה(Quenya). ב"שר הטבעות", לעומת זאת, הוא שינה אותה לסיומת -o. האם ניתן להסיק מכך שהקווניה שבאטימולוגיות אינה אותה שפה שב"שר הטבעות"? האם עליהן להחשב כשפות שונות? אם שפה חדשה נוצרה בכל פעם שטולקין ביצע שינויים, אם נרחבים ואם מצומצמים, או אז ניתן לומר שהוא יצר מאות שפות, או אפילו אלפי שפות.השינויים הרבים מספור מסבכים את השאלה בדרך נוספת. הצורות הראשונות של שפות בני הלילית השתנו מן היסוד בחלוף הזמן. לדוגמה, הקונספציה המוקדמת ביותר של הסינדארין, שפת בני הלילית בעלת הצליל הקלטי, נקראה "נומית" (Gnomish). שפה זו היתה מפותחת ביותר, וכללה כמה אלפי מילים שנאספו במילון[3] שנכתב בשנת 1915 לערך. שינויים כה רבים מפרידים בין הנומית והסינדארין, עד שהדובר את האחת לא יבין את רעהו הדובר בשניה. לשתי השפות יש, יחסית, מעט מן המשותף באוצר המילים. תכונות דקדוקיות חשובות )דוגמת צורת הריבוי(,  גם הן די שונות. עם זאת "נומית היא סינדארין" (כפי שניסח זאת כריסטופר טולקין), אך במובן בו "נומית היא השפה שבסופו של דבר התפתחה לסינדארין". לפי האמור לעיל, האם יש למנות את סינדארין והנומית כשפה אחת, או כשתיים? ישנן לפחות שלוש נקודות מבט בתשובה, כולן קבילות:.1 נחשיב רק שפות מהשלבים הסופיים, פחות או יותר, במיתוסים של

טולקין, קרי: השפות שדוברו בארץ התיכונה. לפי תפיסה זו, נחשיב את הסינדארין, אך נתעלם מהנומית. הסיבה לכך היא שהנומית, כמבנה של מילים ודקדוק, מעולם לא דוברה בעולמו של פרודו באגינס (הגרסאות המאוחרות של המיתולוגיה)..2 נתייחס לשפות שטולקין יצר בפועל, מבלי להתחשב בהקשר הבדיוני (וכן מבלי להתחשב בסוגיה: האם טולקין "פסל" משהו אם לאו). לפי תפיסה זו, הנומית והסינדארין כל-כך שונות, עד שברור שיש להחשיבן כשתי שפות שונות ונפרדות..3 כמו בתפיסה הקודמת, עדיין נתייחס לשפות שנוצרו מבלי להתחשב בהקשר הבדיוני. לפי התפיסה הנוכחית ההתיחסות היא לתולדות

ההתפתחות של השפות, כך שהנומית נכללת בקו התפתחות אחד עם הסינדארין (×”×¢× ×£ ×”"קלטי (". אין אנו מסתפקים במחקר הסינדארין שב"שר הטבעות", אלא מעמיקים לחקור גם את התפתחות השפה בעולם האמיתי – את הדרך בה טולקין פיתח את השפה במהלך הזמן. לכן, באופן הגיוני, נכליל את הנומית, את הסינדארין ואת כל שלבי הביניים )כגון ×”"נולדורין" (Noldorin) שבאטימולוגיות( כשפה אחת.בנוסף להתפתחות ×”"חיצונית" של השפות, זו שבעולם האמיתי, ישנה גם התפתחות "פנימית" בה צריך להתחשב. היבט חשוב מאוד במבנה השפות של טולקין הוא תיווי ההתפתחות של השפות במהלך תקופות ארוכות. הראיה הכוללת של התפתחות משפחת שפות היתה חשובה לו יותר מפירוט הצורות הסופיות של השפות שבמשפחה זו. בכתבי טולקין ישנה שפה הנקראות "קוונדית קדמונית" (Primitive Quendian) , שפה הנחשבת כקדומה מבין שפות בני הלילית, וזו המונחת ביסוד כל המאוחרות יותר. בהמשך קו הזמן הדמיוני ישנם שלבים מעורפלים, כגון "אלדארין נפוצה" ,(Common Eldarin) "קווניה קדם-רישומית" ,(Pre-Record Quenya) "סינדארין פרה-היסטורית" (Pre-Historic Sindarin) וכדומה. בהסבירו מקורות של מילים בקווניה ובסינדארין, מציין טולקין, בדרך כלל, את הצורות שהיו קיימות באותן שפות קדומות. לדוגמה, הוא התווה את המילה alda בקווניה ואת galadh בסינדארין, אשר משמעות שתיהן "×¢×¥", למקור המשותף *galadâ (הכוכבית מסמנת את היות הצורה "משוחזרת" וכזו ש"אין עליה עדות"(. האם בנסיון למנות את השפות שיצר טולקין יש לכלול את השפות ×”"משוחזרות", השפות הקדמוניות שאמורות להיות יסודותיהן של שפות בני הלילית.

יש בעיה נוספת: גם שפץ בני הלילית הקדמונית אינה חסינה מפני השינויים, לא יותר משפות בני הלילית ה"היסטוריות". ב"לקסיקונים" המוקדמים של טולקין (1915-1917) צורה המוקדמת של שפת בני הלילית הקדמונית שונה בכמה היבטים מרעיונותיו המאוחרים יותר. האם מדובר בכמה שפות קדמוניות? כיצד למנותן?מעבר לכך, ישנן כמה שפות שאינן קשורות ישירות למיתוסים של הארץ-התיכונה. שפות אלו מקדימות אפילו את הסיפורים המוקדמים ביותר של טולקין, מבחינת זמן פיתוחן. בילדותו, טולקין וחבריו השתעשעו בשפות-שטות[4] כגון "חייתית" (Animalic) ו"נבבוש"(Nevbosh) . מאוחר יותר טולקין יצר שפה פרטית בשם "נאפארין" ,(Naffarin) וניסה לבנות מילים חדשות בגותית, על-פי הקיימות, כדי להשלים את הקורפוס הידוע של שפה גרמאנית זו, שאך מעט ידוע עליה.[5] האם לכלול את הנבבוש, הנאפארין והנאו-גותית במנותנו את השפות שיצר טולקין?

אם נצמצם את היריעה לשפות שבמיתוסים של ארדה, ונשמיט הן את "קונספציות המוקדמות" והן את הצורות הקדומות ×”"משוחזרות", תשובה ראויה לשאלה "כמה שפות יצר טולקין" תהיה כגון זו:שתיים משפותיו — קווניה וסינדארין (בהכללת חומר ×”"נולדורין" כסינדארין) — הן שפות מפותחות מאוד באופן יחסי, עם אלפי מילים ודקדוק מקיף (אם ×›×™ רק מעט מהכתבים הדקדוקיים פורסמו עד ×›×”[6]). שתי אלו הן השפות הטולקיניות היחידות שמתקרבות למושג "שימושיות", במובן בו אפשר בקלות יחסית לכתוב טקסטים ארוכים בשפות אלו, אם עוקפים את ×”"חורים" בידע שלנו, או אם נמנעים בכוונה משימוש בחלקים בלתי-ידועים. באופן יחסי, טולקין השאיר לנו די הרבה טקסטים של ממש בקווניה ובסינדארין, רובם שירים. הטקסטים בסינדארין מעטים בהרבה מהטקסטים בקווניה.

בשלוש או ארבע שפות בני לילית — טלרין ,(Telerin) דוריאתרין / אילקורין ,(Doriathrin / Ilkorin) ונאנדורין — ידוע בעיקר אוצר המילים )ולא הדקדוק(, ×”× ×¢ בין כשלושים פריטים, ועד לכמה מאות )רק לטלרין יש כמה משפטים שהם טקסט ממשי). אם אנו עוסקים רק בצורה הסופית של המיתוסים של טולקין, יתכן ונאלץ שלא להחשיב את הדוריאתרין / אילקורין: שתי אלו נחשבו במקור כשפות של מערב הארץ-התיכונה בעידן הראשון, אך נראה שלאחר זמן טולקין החליט שהסינדארין תהיה השפה שדוברה באותו איזור, כך שלשון דוריאת היא רק צורה ארכאית של הסינדארין, ולא לשון נפרדת. נאמר שהשפה האנושית אדונאיתAdûnaic , (נומנורית( מעולם לא "דווחה" באופן מלא מבחינת המבנה וההתפתחות שלה: ישנם רק כמה משפטים, ואוצר מילים של פחות ממאתיים מילים. גם לק'וזדול ,(Khuzdûl) לשון הגמדים, אוצר המילים זעיר, אך טולקין הזכיר שהוא התווה את השפה הזו ביתר פירוט (חברי הקבוצה שעורכת כעת את החומר הבלשני של טולקין על-מנת לפרסמו מסרבים לומר כמה מהכתבים האלו שרדו, מסיבותיהם-הם(. באוסף כתבי טולקין שבמארקט (Marquette) שמורים כמה כתבים כללים על הבטים שונים בווסטרון (Westron).ישנן שפות שהן חלקיות לחלוטין: השפה השחורה, לשון מורדור, מופיעה רק בכיתוב שעל הטבעת, בקללה אורקית אחת (שטולקין נתן לה כמה תרגומים סותרים), ובכמה מילים בודדות. כמו על השפה השחורה, כך גם על הואלארין ,(Valarin) לשון האלים, קיבלנו רק מבט חטוף: טולקין הזכיר כשלושים מילים, אך אין אף לא משפט אחד של טקסט או ביטוי המורכב מכמה מילים.

לבסוף, יש כמה שפות שהן מדומות, אם באופן מלא ואם באופן חלקי – אפילו לפי ההגדרות הרחבות ביותר קשה לומר שטולקין ממש "יצר" את השפות האלו. לשון הרוהירים "מוצגת" כאנגלית-עתיקה בספריו של טולקין (ממש כמו שאנגלית-מודרנית מייצגת את הווסטרון). מעט מילים רוהיריות "אמיתיות" מצויינות בכמה מקורות, אך בסך-הכל לא מודבר אפילו בעשר מילים. רק מילה אחת ידועה בלשון-דונלנד, forgoil, שפירושה "ראשי קש". אנו אפילו לא יודעים כיצד לפרק את המילה למרכיבים "ראש/ים" ו"קש". נאמר שלאורקים היו לשונות ברבריות רבות, אך מלבד שמות אורקיים מעטים המרמזים על הסגנון הכללי של הלשונות האלו – כמעט ולא ידוע עליהן דבר (כמה מהמילים שהיו במקורן בשפה השחורה הפכו לנפוצות בקרב האורקים, כגון ghâsh "אש) נאמר שלבני הלילית שנמנו על האבארי היו שפות רבות, אך למיטב ידיעתנו כל המילים שטולקין קיבץ מהשפות האלו הן שש מקבילות למילה Quendi "בני לילית" בקווניה (בשש שפות שונות של האבארי – כל אחת מהשפות עלומות-השם האלו כוללת רק מילה ידועה אחת!). כתוב שה-Woses, אנשי-הפרא, קראו לעצמם Drûg ולאורקים    gorgûn,  וזה בערך כל מה שידוע על שפתם. שפה שהידוע עליה מועט אפילו יותר משפת אנשי-הפרא היא שפת האראד: גאנדאלף אמר שבדרום שמו הוא Incánus, ולפי אחד המקורות זו מילה בשפת ההאראדים שפירושה הוא "מרגל הצפון". בל נשכח את האנטית: טולקין העיר כמה הערות כלליות לגבי המבנה הארכני שלה, אך כל הנתון לנו הוא משפט אחד, בלא פירוש. כנראה שהתעתיק של אותו משפט הוא בלתי-מדויק, שהרי נאמר שכמעט ואי אפשר להעלות את שפת האנטים על הכתב.[7] בקיצור: אם נחשיב את השפות ×”"הסטוריות" (לא כולל שפת בני לילית-קדומה, לדוגמה) שדוברו בגרסאות הסופיות של מיתוסי ארדה, אזי טולקין פיתח שתי שפות "שימושיות" (במובן שאפשר לכתוב טקסטים ארוכים, עם עקיפת "חורים" בידע הלשוני שלנו); הזכיר 8-10 שפות שיש עליהן חומר מועט, אך הן בשום-אופן לא שימושיות; סיפק מידע חלקי על 4 שפות; ורמז על כמה שפות שכל הידוע עליהן הוא מספר מועט מאוד של מילים, או שמן בלבד.התשובה הקצרה לשאלה "כמה שפות פיתח טולקין?" היא: מלבד אלו המדומות ביותר או החלקיות ביותר, הוא כתב כמויות שונות של מידע על 10-12 שפות, אך רק שתיים מהן מפותחות מאוד ובעלות אוצר-מילים רחב.


 

[1]http://www.elvish.org/gwaith/ppq.htm
http://www.elvish.org/gwaith/pps.htm
http://www.elvish.org/elm/newwords.html
[2] http://demo.ort.org.il/ortforums/scripts/forum_msg_show.asp?pc=471389549&msgID=167254620
[3] http://www.eldalamberon.com/parma11.html
[4] http://www.ardalambion.com/animalic.html
http://www.ardalambion.com/nevbosh.html
http://www.ardalambion.com/naffarin.html
[5] אגב, שמות נסיכי הר'וביניון (Rhovanion) כגון Vidugavia\ Widugauja הם גותיים.
[6] ניתן לקרוא את http://forums.ort.org.il/scripts/showsm.asp?which_forum=18&mess=1042485 למידע נוסף על מדיניות קבוצת ELF האחראית לפרסום הטקסטים. ראוי לציין שבזמן האחרון חל שינוי במדיניות הקבוצה וכמה תרגומים של תפילות נוצריות לקווניה ולסינדארין פורסמו ב Vinyar Tengwarhttp://www.elvish.org/VT
[7] בגלל המבנה המורכב של התנועות והמעבר ביניהן (כמו בסינית). אולי זו היתה ההשראה לשפת האבות (שפת העצים) בסדרת אנדר של אורסון סקוט קארד, המופקת על ידי שינויים בחלל ×”×¢×¥ – כאשר היכו על ×”×¢×¥ הופקו צלילים שונים כתוצאה מהשינויים בחלל ×”×¢×¥, וכך תיקשרו.