האם גאנדאלף ניגן על גיטרה? - על ההשפעה של טולקין על מוסיקת המטאל
המאמר נכתב בתאריך יום חמישי, 15 ביולי 2004
הקטגוריה שאליה שייך המאמר היא: סרטים ומדיה
מבוא
אין עוד סופר בעולם שהשפיע כה רבות על המוסיקה ובעיקר על מוסיקת הרוק והמטאל מאשר ג'.ר.ר טולקין- מחבר הספרים "שר הטבעות" ו"הסילמרליון".
ידוע, כי ז'אנר הפנטזיה משך לחיקו מספר רב מן הלהקות והאומנים של תעשיית המטאל והרוק, אך נשאלת השאלה - למה?
זה לא מפתיע שדווקא טולקין הוא זה שעורר את התענינותם של להקות המטאל והאומנים הצעירים בפנטזיה. טולקין, שכתב את "שר הטבעות", ספר הפנטזיה החשוב והנמכר ביותר בכל הזמנים, הפיח חיים בז'אנר הפנטזיה שעד אז היה לא יותר מאשר אגדות ילדים, סיפורי פיות וכו'.
מה היה בטולקין שלא היה באחרים?
הרבה, והרבה יותר מזה. טולקין הצליח ליצור עולם פנטסטי כה מדוייק, עד כי ניתן למצוא בספריו גזעים שלמים בעלי היסטוריה ייחודית, תרבות, שפה, ואפילו כתיב וכללי דקדוק. עולם פנטסטי מופלא זה הדהים את הקוראים ברמת הדיוק והפרטים שכלל בו - כל הפרטים שקיימים בעולם האמיתי. אבל בואו נחזור למוזיקה.
קשה לכתוב על כל ההשפעות של טולקין על אומני המטאל והרוק, רק נאמר שהן כוללות אלבומים שלמים שעוסקים בנושא, רעיונות סמויים (Led Zeppelin-Stairways To Heaven) שנסתרים בשירים או ברעיון של האלבום כולו, שמות של אנשים ומקומות שלוקחים להם האומנים לשימוש כשם להקה או כשם לשיר או אלבום וכו'.
על המטאל ועל סוגיו השונים
חשוב לציין כי במוסיקת המטאל יש כמה תת סוגים שכוללים את: Black Metal, Death Metal, Power Metal, Speed Metal, Trash Metal, Doom Metal ועוד ועוד. זה נפוץ שהלהקות "הטולקינאיות" שמשתייכות לסגנונות היותר כבדים (כגון דת' ובלאק) בוחרות להתחבר לצד האפל בשר הטבעות (כגון מורדור, סאורון, הר הגזירה ועוד) ולוקחות מגוון שמות מהלשון השחורה.
קצת הסברים על הסגנונות השונים שפרטתי לעיל (למרות שיש עוד סגנונות שלא הזכרתי, נסתפק באלה שהבאתי) :
Doom Metal - אחד מתת הסגנונות של המטאל שבכל זאת יש בו קצת רגש ולא רק טכניקת נגינה טהורה. הקצב בסגנון הזה הוא איטי, כבד, מעין-מבחיל - הכל בכדי ליצור הרגשה של גורל (Doom) מתקרב.
Death Metal - סגנון זה צמח מהTrash Metalבשנות ה80. הסגנון הזה מאופיין בשירים מלאי רגשות דכאוניים על מוות, כאב וסבל - "פסוקי מוסיקה" כבדים ורעשניים וכמובן הקול הצרחני והעמוק. לDeath Metal אין מעריצים רבים אך מי שכן שומע את הסגנון הזה נשאר מסור לו.
Black Metal - גרסה כהה ו"מרושעת" יותר לDeath Metal. בבלאק מטאל אין ממש חוקים ושיר יכול להיות 5 דקות של צרחות לא קשורות ונגינה "אפילה" ביותר. דברים ממש לא מקובלים במוסיקה כן מקובלים פה. האיפור המאסיבי, השטניזם, ה"רשע" - הכול נכלל בקטגוריה של בלאק מטאל.
Power Metal - Power Metal סימל פעם כל מה שלא היה קשור לDeath/Black ובכל זאת היה כבד. בשנות ה90 קיבל הPower Metal זהות משלו; הייתה זאת מחאה נגד ההגזמה, החוסר במלודיה והברוטליות של Death ושל Black. אפילו שלפעמים כלל הPower Metal כמה אלמנטים פרוגרסיביים ואפילו שצורת השירה בו הייתה בקולות צרחניים כמו בDeath (אך לא כמו בBlack) הוא תמיד נשאר כסגנון קלאסי, סגנון בו הביעו האומנים שנגנו Power מעין מחווה כלפי ההשפעות המוסיקליות שלהם. הלהקה Blind Guardian, למשל, משתייכת לסגנון זה (אם כי לא כולם מסכימים לכך).
Speed Metal - בשנות ה80 הסגנון הזה היה מאוד פופולרי (לדוגמה, הלהקה האגדית Iron Maiden). הנגינה בו הייתה מהירה והצריכה מיומנויות טכניקה מצויינות מן הנגנים. למרות כל אלה - הנגינה הייתה נקייה ואיכותית. אחד הסגנונות המעטים שנשאר קרוב לשורשי המטאל עצמו.
Trash Metal - סגנון מטאל זה היה הנפוץ ביותר בשנות ה80 ועד ל90. הנגינה בו מאופיינת בGuitar Rythm (אקורדים, ליווי וכו') חזקים ורועשים - מלאים בDistortion. מקצבי תופים "חיים", רמות שונות של "עצבנות" ועוד- אך הכול תחת שליטה ובצורה מתאימה. כל זה רץ יפה מאוד מאחורי מלודיה שתמיד הייתה בTrash Metal. דוגמא טובה ללהקת טראש מטאל היא מטאליקה המפורסמת. "חוקים" אלה לגבי הטראש מטאל היו בסיסיים בלבד; לאחר מכן התחבר הטראש עם הרבה סגנונות כגון Speed Metal ועוד.
על הלהקות ועל אופני ההשפעה
הלהקות והאומנים ששרים ועוסקים בטולקין, עוסקים בו בצורות שונות לגמרי. ניתן לסווג צורות אלה כ:
1) הנושא של האלבום קשור כולו בטולקין.
2) שירים מסויימים שקשורים כך או אחרת לטולקין.
3) רמיזות, איזכורים והשוואות של מילים או משפטים בתוך השיר שניתן לקשר אותן לטולקין.
דוגמה טובה ללהקה שמשתייכת לסוג הראשון היא הלהקה הגרמנית שנקראת Blind Guardian שיצאה לראשונה עם השיר "Lord Of The Rings", לאחר מכן עם האלבום "Nightfall In Middle-Earth","The Bard's Song" והאלבום (והשיר) "Somewhere Far Beyond" (לא לפי הסדר). הלהקה האוסטרית "Summoning" שהוציאה אלבומים כמו "Dol Guldur","LugBurz" ו "Minas Morgul" גם היא דוגמה טובה כאן.
בקטגוריה השניה אפשר למצוא את הלהקה הנורבגית Tristania שכללה בתוך האלבום שלה שנקרא "Beyond The Veil" שיר "טולקינאי" שנקרא "Simbelmyn".
בקטגוריה השלישית ניתן למצוא את Led Zeppelin והשיר המפורסם "Stairways To Heaven" (ועוד שירים) שכולל בתוכו רמיזות רציניות בקשר לנושאים בשר הטבעות, אך כשיר הוא לא קשור לשר הטבעות כלל.
הנה רשימת כל הלהקות המושפעות בצורה זו או אחרת מטולקין(הרשימה לא מלאה ולא כוללת את כל הלהקות):
Rivendell, Arathorn, Minas Tirith, Minas Morgul, Isengard, Gandalf , Moria, Count Grishnack, Lugburz, Ancalagon, Marillion (short for Silmarillion), Morgoth, Rh?n, Amon Amarth, Gorgoroth, Fangorn, Lothlorien, Mordor, Ephel Duath, Morannon, Dagorlad, Elbereth, Morgul, Nazgul, Shagrath, Shadow Host, Cirith Ungol, Cirith Gorgor, Evereve, Khazad-d?m, Nargothrond, Summoning, Blind Guardian.
כפי שאתם רואים, טולקין אכן השפיע רבות על על אומני המטאל והרוק הכבד.
להקות בולטות בתחום
Blind Guardian
מאחר ואי אפשר להתעלם מן העובדה שלהקת המטאל Blind Guardian היא בהחלט ה-להקה כשמדברים על להקות מטאל "טולקינאיות" בחרתי לכתוב עליה פה. אתחיל בביוגרפיה מקוצרת של הלהקה ולאחר מכן אמשיך ואסיים עם ראיון מיוחד שתרגמתי, שהעניקו חברי הלהקה בשנת 1999, בעקבות הכרזתו של פיטר ג'קסון על תחילת הפקת שלושת הסרטים של שר הטבעות.
בשנת 1986, בעיירה קטנה בשם קרפלד, גרמניה, נוצרה להקה בשם Lucifer's Heritage. היא כללה בתוכה ארבעה חברים:
הנסי קורסץ' שניגן על הבאס, אנדרה אולבריך שניגן על הגיטרה יחד עם עוד גיטריסט בשם מרקוס סייפן ומתופף בשם תומאס סטאוץ'.
הלהקה הזו הושפעה בעיקר ממשחקי תפקידים, ספרות פנטזיה, מטאל אפי (Epic) ובעיקר טולקין. הם שחררו שני שירי דמו:
"Symphonies Of Doom" ב1985 ו "Battalions Of Fear". השיר האחרון הצליח מאוד ובעקבות זאת החליטו חברי הלהקה לשנות את שמם לBlind Guardian. הם חתמו חוזה עם "No Remose Records" ב1988 ושחררו את אלבומם הראשון תחת שם החברה. שם האלבום היה "Battalions Of Fear". בשנה אחרי הם שחררו אלבום נוסף שנקרא "Follow The Blind". עד לאותו רגע המוסיקה שלהם נשמעה כמו המוסיקה של להקת Helloween בצעירותה. ואז, ב1990 הם שחררו את האלבום המוצלח והטוב ביותר שלהם עד אז, שגרם לפרסום המוזיקה שלהם בכל רחבי העולם.
"Tales From The Twilight World" היה שמו. האלבום ששילב מטאל מלודי ואפי עם הצלחה כה מדהימה, יצר סגנון מוסיקה חדש ויחודי.
האלבום הזה פתח תקופה חדשה ופרק חדש בחיי הלהקה. העטיפה והציור של האלבום נעשתה ע"י אנדראס מרשל - איש שצבר כבר ותק בעיצוב עטיפות דיסקים עבור להקות מטאל גרמניות. בשנת 1991 חתמו Blind Guardian חוזה הקלטות עם חברת ההקלטות המפורסמת "Virgin Records" פעולה שנתפסה בעיני רבים כגורם החשוב ביותר להצלחתו של אלבומם הבא שנקרא "Somewhere Far Beyond".
האלבום, שהוקלט בשנת 1992 תחת "Virgin Records", היה לדעת רבים האלבום הטוב ביותר של Blind Guardian בכל הזמנים. האלבום הזה שילב בהצלחה בין בלדות אפיות לבין סגנון המטאל, מה שיצר תוצאות מדהימות. השיר "The Bard's Song" היה אמור לצאת כסינגל אך לא קיבל את ההזדמנות.
כעבור שנה, החליטו חברי להקת Blind Guardian ללכת בעקבות Deep Purple והוציאו אלבום בהופעה חיה ביפן שנקרא
"Tokyo Tales". מאוחר יותר הם שחררו שני סינגלים: "A Past And Future Secret" ו "Mr. Sandman".
אחרי אלה, ב1995, בא האלבום שנקרא "Imaginations From The Other Side". האלבום הוקלט תחת ניצוחו של מפיק חדש; פלמינג רסמוסן שעמד מאחורי מספר אלבומים מוצלחים של מטאליקה.
בשנים הבאות (1996) שחררה Blind Guardian אלבום בשם "The Forgotten Tales" שהכיל בתוכו כמה גרסאות חדשות לשירים מפורסמים כמו "To France", "Surfing USA", "Spread Your Wings" וכן גם כמה גרסאות אקוסטיות ואורכסטריות לשירים שלהם כגון "Bright Eyes", "Lord Of The Rings" ועוד.
ב 1998 שחררה הלהקה את הסינגל "Mirror Mirror" ואת האלבום "Nightfall In Middle-Earth" שהיה מבוסס על ספרו האגדי של ג'.ר.ר טולקין - הסילמרליון. אלבום זה גרם לגידול בפרסומה של Blind Guardian והוא מוזכר עוד בראיון עם הלהקה בהמשך. לאחרונה (2002) שחררה הלהקה אלבום בשם "A Night At The Opera" שהיה די יבש, לפחות לטעמי.
הראיון (9 באוקטובר, 1999)
אפתח בהקדמה קטנה שנתן הנסי קורסץ' (נגן הבאס של Blind Guardian) למראיין, ג'רמיה.
הנסי: עד כה שחררנו 8 אלבומים ואם מישהו היה מבקש ממני להמליץ לו על כמה מאלבומינו בשביל חוויה ראשונית, הייתי ממליץ לו על Imaginations From The Other Side, Tales From The Twilight World או Nightfall. למעריצי וחובבי טולקין הייתי ממליץ בהחלט על Nightfall in Middle-Earth וזה לא רק בגלל הליריקה והמילים. המילים מתמזגים בהרמוניה מושלמת עם המוסיקה בכל פעימה של השיר, או להיפך. האלבום מבוסס על "מנוסת הנולדור" הפרק האהוב עליי בסילמריליון.
מהימים הראשונים של תחילת הקריירה של הלהקה, טולקין תמיד היווה השפעה חשובה. ברוב המקרים זה התבטא יותר מוסיקלית מאשר טקסטואלית. Majesty לדוגמה (השיר הראשון מהאלבום הראשון), היה הניסיון הראשון שלנו ליצור משהו שיכלול בתוכו גם את המילים והשפה המיוחדת של טולקין וגם את המוסיקה בהתבסס על תחושות וחוויות פנימיות שחווינו בזמן שעקבנו אחרי פרודו בדרכו להר הגורל. אני מאמין שכל מי שקרא את הסיפור יודע עם כמה רגשות, חוויות, ריחות, תמונות וצלילים עליו להתמודד עד שהוא מגיע לסופו של המסע המופלא הזה. אנחנו ניצלנו את התחושות והרגשות הללו והפכנו אותן למוזיקה. בהתחלה היינו די רחוק מלהיות מושלמים. לצערנו אנחנו עדיין כאלה. בMajesty היינו מאוד צעירים וחסרי ניסיון. היינו יכולים רק לתפוס ולהבין את הלך הנפש של הסיפור המדהים הזה ותו לא - הן מבחינה מוזיקלית והן מבחינה לירית. זה היה פשוט מוקדם מדי. הייתי קורא לזה שיר של "חרבות וכשפים" מאשר שיר של "פנטזיה ברמה גבוהה". במקרה הזה, מה שנחשב זה בעיקר הניסיון.
את אותם הדברים אני יכול להגיד לגבי Run For The Night ו By The Gates of Moria. האחרון הוא קטע אינסטרומנטלי בלבד (קטע שאין בו שירה אלא כולו מנגינה אחת גדולה), וכבר בו אפשר לראות את השאיפות הקלאסיות שלנו כשהן באות לידי ביטוי באופן מטאלי. למורות שאיני יכול לקרוא לשירים אלה מושלמים, המון אנשים הגיבו דווקא בחיוב כלפי השילוב: ליריקה מושפעת מהפנטזיה של טולקין בצירוף מנגינות כבדות מאוד ומלודיות כאחד.
אנשים ומעריצים העריכו את המוזיקה ואת הליריקה שלנו. בעקבות זאת הם החלו לקרוא את "שר הטבעות" ואת "ההוביט" בפעם הראשונה.
מאוחר יותר התנסינו עם טולקין פעם נוספת באלבום שנקרא Tales From The Twilight World, שם עשינו שיר בשם Lord Of The Rings. זה תרם רבות להצלחה שלנו. זה שיר נחמד שאנשים אוהבים באופן כללי. השיר נשמע תמים במקצת והמבנה שלו הוא מבנה פשוט ביותר. השיר הזה הוא עוד פעם כבוד לפרודו. למרות שפרודו הוא דמות קצת יותר מורכבת ואינטלקטואלית משאר חבריו ההוביטים, הוא עדיין הוביט. זאת בערך הסיבה שבחרנו בשיר הזה שנשמע קצת יותר כמעין שיר עממי כמחווה נוספת לפרופסור טולקין ולעולמו המרהיב. באלבום יותר מאוחר שנקרא Somewhere Far Beyond עשינו שיר שנקרא The Hobbit ושיר זה הוא דוגמה טובה להתקדמותנו כמוזיקאים וכותבי-ליריקה. השיר כולל הרבה אלמנטים מוזרים בתוכו; הוא מתחיל עם קצב קצת שונה והעיבוד המוסיקלי שלו ייחודי.
מראיין: איך הושפעתם מעבודותיו של טולקין, ולמה בחרתם לחלוק כבוד לעבודותיו המדהימות בנושא הפנטזיה באמצעות מוסיקה שרבים יכנו לא-אורתודוקסית?
הנסי: עד לאלבום האחרון שיצא (Nightfall In Middle-Earth), כל מה שהזכרתי מקודם זה כל מה שהקדשנו לג'.ר.ר טולקין מבחינה לירית (המילים של השיר). חמישה שירים מתוך חמישים. למרות זאת, אם אנשים מדברים על המוסיקה של Blind Guardian, הם תמיד משלבים אותה עם "שר הטבעות". זה מוכיח עד כמה המוזיקה עצמה צריכה לכלול כמה אלמנטים "טולקינאיים" חשובים. וזאת באמת התפיסה שלנו לגבי מוזיקה. כמוזיקאים אנו מושפעים מהסיפורים השונים בכל רגע ורגע. ג'.ר.ר טולקין ארג כל כך הרבה מוזיקה לתוך מילותיו ותיאוריו שפשוט אי אפשר להתעלם מזה. יכול להיות שתשמע את זה אחרת מחברך, אבל עושה רושם שאנחנו כלהקה מצליחים לשמוע את זה באותה צורה וכך גם המעריצים שלנו.
זה מסביר למה השילוב של מטאל וטולקין בכלל לא נחשב בעיניינו כ"לא-אורתודוקסי". כל מה שאנחנו עושים מבחינה מוזיקלית יכול להתפרש רק כהיבט אחד על עולמו של טולקין - ההיבט האישי שלנו. אחד יכול לאהוב את זה ולקרוא לזה "מוזיקת הארץ-התיכונה" בעוד שהשני ישנא את זה ויקרא לזה "מוזיקה יותר גרועה ממורדור עצמה". באלבום Nightfall In Middle-Earth העזנו להקדיש אלבום שלם לאדון טולקין. אני אישית מאוד גאה באלבום הזה. הוא מציג את הסיפור באופן מתאים. אני בטוח כי בעתיד כשיגיע הזמן לכתוב שיר חדש, אנחנו נמשיך להשתמש במילים וליריקה שמושפעים מפרודו, מגלור, אולורין או כל מי שיהיה קרוב ללבבותינו ברגעים של יצירת שיר. לא משנה מה יחשבו האנשים בסוף על השירים שלנו, אסור להם לשכוח שאנחנו תמיד מנסים לחלוק כבוד לעולמו של טולקין ולא להכתים או לקלקל אותו.
מראיין: אני רואה שההשפעה הכללית על המוזיקה שלכם נובעת מסיפורי פנטזיה והרפתקאות, וגם סיפורים מהתנ"ך. האם אתם מרגישים שהמוזיקה שלכם משקפת את הערכים ואת הסגנונות שמיוצגים בז'אנרי ספרות אלו?
הנסי: כן, לפחות אצלנו. אנשים יכולים להסכים עם זה, אחרים לא. זה נקודת מבט מאוד אישית. אנחנו מנסים להתקל עם דברים שמשכו אותנו מסיבות שונות ואנחנו חייבים להתפעל מהדברים האלה בצורה מוחלטת. אחרת זה פשוט לא יעבוד. לפי נקודת המבט שלי אנחנו מנצלים את הסיפורים הללו ומוצאים חלק מהרעיונות שלנו בתוכם. מצד שני, אנחנו מעבירים את התחושה והחוויה שהסיפור כולל לאנשים שאולי יתחילו לקרוא אותו בעקבות זאת. אנחנו אף פעם לא גונבים דברים או מעתיקים אותם אלא תמיד מנסים להבהיר מאיפה לקחנו את ההשראה שלנו. ה"נשמה" שנמצאת בתוך המילים האלו מעניקה לנו מוטיבציה, נותנת לנו אומץ וכוח להמשיך הלאה ולכתוב מוזיקה.
מראיין: לגופו של עניין, האם יש לכם תקוות על כך שתתבקשו לכתוב ולהלחין את הפסקול של סרטי "שר הטבעות"?
ולמה אתם חושבים שפסקול כבד ומטאלי יגשים את החזון הפנטסטי שיש לפיטר ג'קסון בנוגע לסרטים?
הנסי: קודם כל לתקווה יש תפקיד מרכזי ב"שר הטבעות", אז זה טוב שיש לנו קצת ואין צורך לאבד אותה בשלב כלשהו. שנית, במקרה וכן נקבל את ההזדמנות להלחין ולכתוב את הפסקול, אני בספק אם זה יהיה כבד ומטאלי. זאת תהייה מוזיקה יחודית שאף אחד לא שמע קודם. אנחנו, כמוכם הקוראים והמעריצים, גם כן מעריצים שרופים של טולקין ומכירים את הסיפור, וזאת נקודת זכות לגבינו. בהשוואה שלנו למלחיני פסקולים אחרים היתרונות שלנו הם "רעב" גדול יותר, צלילות וייחודיות גדולה יותר וגמישות רבה הרבה יותר.
כמובן, אנחנו לא יכולים להתמודד עם מר גולדסמית או מר וויליאמס מבחינה תזמורתית, אבל אני בטוח שמבחינה השראתית אנחנו לפחות שווים. כשאנשים אלה עולים על משהו - הם כבר מקושרים לסוג אחד של צלילים ומוזיקה, אנחנו יכולים לעשות כל מה שנחשוב שיתאים הכי טוב. הנקודה היא שאנחנו מוכנים והאמת התחלנו לעבוד על פרוייקט קלאסי חדש לא מזמן. נחשו על מה? (טולקין כמובן…) הפרוייקט יצא בין אם נשותף בסרט ובין אם לא. יום אחד נשחרר את החזון האקוסטי שלנו לגבי הסיפור המופלא הזה. "שר הטבעות" ראוי למוזיקה חדשה לגמרי שתהייה רחוקה מכל סגנון או קטגוריה שקיימים. הכנו כמה דגימות (דוגמאות שירים), אז ברגע שמישהו יבקש אנחנו מוכנים להופיע.
מראיין: אם הייתם מתבקשים להלחין את הפסקול לסרטים, איך הייתם מבצעים את זה? באילו צעדים הייתם נוקטים בכדי לוודא שהמוזיקה מתאימה לסצינה, דמות וכו'? האם הייתם מנסים לכלול אלמנטים מסורתיים יותר במוזיקה שלכם כדי להדגיש את העובדה שמדובר פה, בראש ובראשונה, בסרטי פנטזיה ולא בסרטי כת ופולחן?
הנסי: אם היינו מתבקשים לעשות זאת ואף אחד לא היה מגביל אותנו, זה היה יוצא בסוף כפסקול שלא ממש הגיוני לסרט. במקרה כזה אני, כסולן, אצטרך "לסגור" את הפה שלי רוב הזמן, לצערי הרב. קטעי הקול והשירה היו קשורים לליריקה הטולקינאית שלקוחה מהסיפור, והיא הייתה מוצגת לבטח בעזרת שפת הסינדרין, קווניה או כל שפה שתתאים לקטע הנוכחי. הכנתי כמה קולות מקהלה גדולים, מעין קולות "קרמינה בורנה" שכאלה וכן גם קולות רגילים בסגנון עממי יותר. למרות שאנו בקיאים בסיפור "שר הטבעות" כמעט בשלמות, התסריט יהיה מאוד חיוני ומשלב מסויים והלאה יהיה חשוב מאוד לעבוד לצד הסרט עצמו.
לאור העובדה שכבר כתבנו כמה עיבודים כמעט לכל דמות, זה פשוט יהיה ויכוח קשה וסוער על העיבוד שיתאים ביותר. מפני ששמעתי כבר את כל המוזיקה שאנדרה אולבריך כתב למצב כמו זה, אני פשוט יכול לומר שזה יהיה מעין מסע סביב כל סוגי המוזיקה. זה בערך כמו מנגינת האיינור: חיונית וצבעונית אך עם זאת קרה ומאיימת. מוזיקה זו תתאים לכל מי שיגלה נכונות להקשיב. אז זה לא יהיה פסקול מטאלי כבד ולא הוליוודי-סימפוני-טיפוסי. זה פשוט יהיה מעבר לכל דמיון.
מראיין: אני רוצה להודות לכולכם פעם נוספת על התענוג בכך שאפשרתם לי לדבר אתכם. אני מאחל לכם הצלחה בכל הפרוייקטים המוזיקליים העתידיים שלכם, מה שהם לא יהיו.
הנסי: היה כיף לדבר איתך. אנחנו כבר לא יכולים לחכות לראות את הסרט וכבר סופרים ימים. מבחינה מוזיקלית, ננסה לשחרר אלבום "בליינד גארדיאני" רגיל בשנה הבאה. אנחנו, כמובן, נדאג לעדכן אותך. אני בטוח ששיר אחד כן יכלול נושא שקשור לטולקין. הדרך הלאה היא הולכת בכל מקרה. בהצלחה לך!
מטאל בארץ
המצב בארץ דומה למצב בכל מדינה - לכל אחת מהלהקות שהזכרתי ימצאו מעריצים רבים בארץ ובחו"ל גם יחד.
קיימים גם פרויקטים מוזיקליים שקשורים בטולקין ולאו דווקא מטאל ורוק שמנוהלים ע"י טולקינאים ומוזיקאים בארץ ובחו"ל. אני מכיר מספר לא קטן של אנשים שהתחילו לקרוא את טולקין דווקא בעקבות החשפות לשירי המטאל והלא מטאל שקשורים בטולקין, דבר מפתיע לכשעצמו.
מטאל טולקינאי אפל
חשוב להבין כי בשנות השישים והשבעים נושאים כמו "אהבה", "שלום", "אחווה", "ידידות" ועוד היו במרכז העניינים בייחוד במוזיקה - טולקין גדל עם זה ולכן אין זה יראה מוזר שאילו חי היה כיום, היה מוצא את עצמו שרוי בהלם מוחלט כי היה מוצא שאותם נושאים כמו "שלום" ו"אהבה" הוחלפו באופן מוזר ל"מוות", "הרס", "גורל", "שטניזם" וכו'.
אכן מה שפעם היה "All You Need Is Love" הפך לשמות כמו "Kill Your Mother, Rape Your Dog" או "Satanic Mantara" ועוד ועוד.
לדוגמה, הבאתי את המילים של השיר Amon Amarth של הלהקה Amon Amarth (אמון אמרת' הוא השם שנתנו העלפים להר הגורל, זה פשוט בסינדרין)
Amon Amarth
A storm rolls in from the sea
Covering the land with black thunder clouds
Rain whips the ground at their feet
As they come ashore in this foreign land
Thunder brakes the silence Of five hundred men assembled on shore
Gazing through the misty rain
At the mountain not a mile away
So dark and silent it stands there
The mighty AMON AMRATH
Reaching for the cloudcloked skies
So grim and fearful in might
With the wind in their backs they start walking
Decisive men of the north
They strive through this darkend land
With only mount doom in their sight
The closer they get to the mountain
The clearer their eyes can see
A forest of one thousand spears awaiting
Awaiting the battle that will be
A cry of war emerges
Echoes over the field
Boldley charging the enemy lines
With weapons so fearsome and sharp in their hands
And shields of oakwood and steel
They slit open stomachs and split sculls to the jaw
Intestants cover the field
The defenders are weak in this brutal war
The northmen have power and guts
A bloodshed like no one has seen here before
None can escape their cuts
Arrows with fire fly through the air
Touching houses and shields
The vikings can feel victory is near
As the enemy headlessly flees
A gust of wind blows in from the north
Clearing the clouds away
As twilight falls and the stars come forth
And the seawolves return to the bay
Corpses lie scattered all over the field
For the ravens to eat as they please
The mountain is now left there behind
As they sail with the first morning breeze
סיכום
נשאלת השאלה, ובצדק, "מה טולקין היה חושב על זה לו היה חי כיום?" אפשר רק לשער…
מאחר וטולקין עצמו חי בתקופה בה להקת ה"חיפושיות" הייתה לשם דבר בכל העולם, בתקופה בה השירים וסגנונות המוסיקה החלו להתפתח ולהתחדש בהדרגה, שירי שנות ה60 וה70 שהיו מהפכניים (דוגמה טובה יהווה ג'ימי הנדריקס האגדי) אך עם זאת רגועים וסטנדרטיים לעומת הסגנונות שיש לנו היום, בוודאי היה סולד מסגנונות ברוטליים (כמו שהדור הישן מכנה אותם) שפלא שהם נכללים במוזיקה בכלל כגון:Death Metal, Gothic Metal, Doom Metal, Black Metal וכו'. זה רק היה מוסיף שמן למדורה של טולקין אם אומני הסגנונות האלה היו שרים על לא יותר מאשר על נושאים מספריו שלו.
עברנו וראינו כי טולקין השפיע, והשפיע בגדול על כל אומני המטאל באשר הם, הבנו וראינו מה יש בטולקין שאין באחרים (ממש על קצה המזלג), ראינו דוגמאות להשפעות הללו ולבסוף ניסינו לשער מה טולקין עצמו, אילו היה חי, היה חושב על כל הסצינה הזו.
אם שמתם לב, עדיין לא ענינו על השאלה "למה?", "למה טולקין וז'אנר הפנטזיה שנוצר כביכול מחדש על ידיו, השפיעו כה עמוקות על אומני המטאל והמוזיקה בכלל?". ובכן, לשאלה זו אין כרגע תשובה, לפחות לא תשובה מספקת - לא כזו שאני או אף אחד אחר יכול לספק. בינתיים אני רק יכול לשמוח שקיימת מוזיקה שעוסקת בספר החשוב ביותר בחיי, ולתת עצה; לפעמים מוזיקה יכולה לשנות חיים, אז לא משנה איזו מוזיקה זו - העיקר שתמיד תהנו ממנה!
ולכל מי שתוהה, לא, גאנדאלף לא ניגן על גיטרה…
