פיאנור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

"אז פנה אל השליח ואמר: "זאת אמור למאנווה סולימו, מלך עליון על כל ארדה: אף אם לא יוכל פיאנור להדיח את מורגות, לפחות לא יתמהמה לתוקפו, ולא יישב בטל בצערו. ואפשר שארו הצית בי אש רבה מכפי שתדע אתה. ולפחות אכאיב לאויב הואלאר במכאובים אשר אפילו האדיר ביושבי טבעת הגורל ישתאה למשמעם." הסילמריליון, עמ' 80.

באנגלית: Fëanor

פיאנור - 'רוח האש', סינדארין.

פיאנור היה בן לילית ונסיך הנולדור. בנו היחיד של מלך הנולדור פינווה מאשתו הראשונה מיריאל.

הוא היה האומן המוכשר והכביר ביותר שקם לנולדור, והגא שבנסיכיהם. אולם כשרון זה לווה בגאווה רבה לא פחות. הוא היה קנאי וממהר לכעוס. הוא נשא לאשה את נרדאנל, שילדה לו שבעה בנים. אותם ימים, הוא יצר את אחת מיצירותיו הגדולות ביותר: אבני הסילמאריל המופלאות שהכילו את אור שני העצים. כמו כן הוא יצר את כתב הטנגוואר, שנקרא גם כתב פיאנורי.

מלקור שחמד את הסילמארילי, זרע פילוג בין פיאנור לבין אחיו-למחצה פינגולפין, עד אשר יום אחד פיאנור יצא כנגד הואלאר ושלף את חרבו על פינגולפין. על מעשהו זה הוא נענש בהגליה מטיריון למשך 12 שנה. למרות שהתפייס עם אחיו, פיאנור נותר חשדן כלפי הואלאר, למרות שלא האמין לכל דבריו של מלקור.

לאחר שמלקור בעזרת אונגוליאנט הרעיל את שני העצים, הוא בא אל ביתו של פיאנור ודרש מאביו את הסילמארילי; משסירב הרגו מלקור (והיה זה ההרוג הראשון מבין האלדאר באמאן) וגזל את אבני היקר. משהגיעו הידיעות על מות אביו בידי מלקור, שוד בית האוצר בפורמנוס וביזת הסילמארילי, נשבע פיאנור שבועה נוראה שהוא ירדוף את מלקור לארץ התיכונה ויוציא מידיו את הסילמארילי. שבעת בניו הצטרפו אז לשבועתו, ונקבו בשם אילובאטאר.

יציאת הנולדור מואלינור, בעקבות פיאנור, שינתה את הארץ התיכונה לנצח. פיאנור מת לאחר הקרב תחת הכוכבים, בו חילות הנולדור הביסו את חילו של מלקור; אך למרות שכוחותיו ניצחו בקרב, הוא רדף בעצמו אחרי האורקים הנסים ונותק משאר אנשיו. באלרוגים ובראשם גותמוג ארבו לו ופצעו אותו פצעי מוות. כך הוא בא אל קיצו בשנה הראשונה לעידן הראשון. והוא היחיד מבני הלילית שנגזר עליו שלא יעזוב את היכלי מאנדוס לעולם.

שמו המקורי של פיאנור היה קורופינווה, וזה השם שאמו העניקה לו בלידה.


השאלה מה יקרה באחרית הימים? מופיעה בשר השאלות.


אירועים חשובים בהשתתפות פיאנור מתוך ההיסטוריה של ארדה.
(ע"ק = העידן הקדום, ע"ע = עידני העצים. ער"א = העידן הראשון, עש"נ = העידן השני, עש"ל = העידן השלישי, ער"ב = עידן רביעי)

\