נבואת מאנדוס הראשונה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

באנגלית: First Prophecy of Mandos

נבואת מאנדוס הראשונה היא הנבואה שהתנבא הואלא מאנדוס כאשר בני הלילית מעדת הנולדור מרדו בואלאר ויצאו את אמאן. וזהו נוסח הנבואה:

"דמעות לאין מספר עוד תזילו. והואלאר יגדרו את ואלינור בעדכם, וינעלו אתכם מחוצה לה, עד כי אף לא הד קינותיכם יעבור את ההרים הללו. על בית פיאנור שפוכה חמת הואלאר ממערב עד קצה מזרח, ועל כל ההולכים עימו תיפול. שבועתם תרדפם ותבגוד בהם, ותמיד תגזול מידיהם את האוצרות אשר נשבעו לרדוף. קץ רע ייפול על כל אשר יתחילו לטובה. ובבגידת אח באחיו, ובחשש בגידה, יקרו כל הדברים האלה. המנושלים יהי שמם לעד.

את דם אחיכם שפכתם בעוולה, ואת ארץ אמאן הכתמתם. על דם בדם תשלמו, ומעבר לאמאן תשכנו בצל המוות. כי אף שבמצוות ארו נועדתם שלא למות באאה, וכל חולי לא יפגע בכם, עוד בני קטל אתם, וקטול תיקטלו: בנשק ובעינוי וביגון. ונשמותיכם בנות בלי בית תבואנה אז אל מאנדוס, שם תאריכו לשכון ותכמהו לגופיכם, ולא תמצאו ניחומים גם אם יעתרו בעדכם כל אשר קטלתם. והנותרים בארץ התיכונה אשר לא יבואו עדי מאנדוס יתייגעו מן העולם כמנטל כבד ומתיש, וייכמשו, ויהיו כצללי יגון לפני הגזע הצעיר מכם אשר יבוא אחריכם. כה דיברו הואלאר."

נבואת מאנדוס ידועה גם בשמות: נבואת הצפון, גזירת מאנדוס וקללת מאנדוס. בנבואה זו, כפי שניתן לראות, מאנדוס חזה את גורל בני הלילית במדויק.

\