מאיגלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

"לא נרפה היה מאיגלין ולא רך לבב, אך העינויים אשר נשקפו לו השחו את רוחו, והוא קנה את חייו ואת חירותו בגלותו למורגות את מקומה של גונדולין ואת הדרכים שבהן יוכל למוצאה ולהתקיפה." הסילמריליון, עמ' 220.

באנגלית: Maeglin

מאיגלין היה בן לילית מבלריאנד, בנם של איאול וארדל. מאיגלין למד כרייה וחישול מתכות מאביו ומהגמדים. אך כששמע על מוצאו, נצר לבית פינגולפין, גאוותו נתעוררה בו והוא הסית את אמו לעזוב את איאול ולברוח מנאן אלמות לגונדולין.

בגונדולין מאיגלין זכה לכבוד ולהערכה רבה והוא שגשג שם. אך אהבתו הנכזבת לאידריל וקנאתו בטואור גרמו לו להיות מריר ומאוכזב. מאיגלין נשבה על ידי אורקים באחד ממסעותיו לגילוי מרבצי מתכות. הוא נשבר בשביו וגילה לאורקים את מיקומה של גונדולין ובכך הביא לחורבנה. במהלך המתקפה על גונדולין, מאיגלין שבה את אידריל ואת בנה איארנדיל, אך טואור הביסו והשליך אותו לתהום.

למרות שהשם מאיגלין ניתן לו על ידי אביו, אמו כנתה אותו בסתר לומיון.


אירועים חשובים בהשתתפות מאיגלין מתוך ההיסטוריה של ארדה.
(ע"ק = העידן הקדום, ע"ע = עידני העצים. ער"א = העידן הראשון, עש"נ = העידן השני, עש"ל = העידן השלישי, ער"ב = עידן רביעי)

\