מאגלור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

"ועל מאגלור מסופר כי לא יכול לשאת את הכאב שבו עינהו הסילמאריל, והשליכו לים, ומאז ואילך שוטט תמיד על החופים, ושר בכאב ובצער למול הגלים" הסילמריליון, עמ' 231.

באנגלית: Maglor

מאגלור היה בן לילית מהנולדור, בנו השני של פיאנור. הוא התייצב לצד אביו כנגד הואלאר, נשבע בשם אילובאטאר לרדוף את מורגות ולהחזיר את שלושת אבני הסילמאריל לידיו של בית פיאנור. הוא השתתף במרד הנולדור. בארץ התיכונה הוא שלט בבקעת מאגלור - בין הימרינג לארד לואין.

כשכוחותיו של מורגות כבשו את ממלכתו הוא נמלט לאחיו מאידרוס בהימרינג. במשך כל העידן הראשון הוא נותר לצד אחיו בשלום ובמלחמה: במהלך קרב הדמעות לאין מספר הוא זה שקטל את אולדור, בן המזרח הבוגדני שהביא לאובדנם. לאחר מלחמת החרון הוא ניסה להתנער משבועתו, אך מאידרוס שכנעו שלא לחזור בו ויחדיו הם שדדו את שני הסילמארילי שנותרו. מאגלור לקח לידיו סילמאריל אחד והכריז עליו כשלו, לאחר שהסילמאריל חרך את ידו הוא השליך אותו אל תוך הים. מאז מאגלור, שנודע כאחד מאדירי הזמרים, נדד לאורך חופי הים ושר.


אירועים חשובים בהשתתפות מאגלור מתוך ההיסטוריה של ארדה.
(ע"ק = העידן הקדום, ע"ע = עידני העצים. ער"א = העידן הראשון, עש"נ = העידן השני, עש"ל = העידן השלישי, ער"ב = עידן רביעי)

\