טנגוואר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

באנגלית: Tengwar

טנגוואר - 'אותיות', קווניה.

טנגוואר(ביחיד טנגווא) היא מערכת-אותיות שהומצאה על-ידי פיאנור בואלינור, בשנה הואליאנית 1250, לפי כתב הסאראטי שהמציא רומיל.

כתב ה'קירת' של דאירון התבסס על כתב זה.

כתב זה היה הכתב הנפוץ ביותר בארץ התיכונה, ושימש בדומה לאותיות הלאטיניות לכתיבת שפות רבות (על-ידי 'נוסחים' (modes) שונים.

הטנגוואר הוא כתב פונוגרפי, בו כל אות מציינת הגה. כיוון הכתיבה הוא כמו בכתיב הלאטיני. בצורת הכתיבה הרגילה העיצורים מסומנים באמצעות אותיות, והתנועות מסומנות בסימונים דיאקריטיים (טחטאר) בדומה לניקוד בכתב העברי.

נוסף לצורה הרגילה, קיימת גם צורת כתיבה בה העיצורים והתנועות נכתבים באותיות נפרדות, בדומה לכתב הלאטיני - צורה זו נקראת 'קוואנטה סארמה', או 'כתיב מלא'. זהו מוד הטנגוואר ששימש לכתיבת סינדארין בבלריאנד.

האותיות סודרו לפי צליליהן. הטנגוואר נחלקת לאותיות ראשיות (אותיות 1-24) ואותיות-עזר (אותיות 25-36).

נקרא גם כתב פיאנורי.

\