דאירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

"מסופר כי בעת ההיא עזב דאירון משורר תינגול את הארץ, ולא נראה עוד. הוא אשר עיצב את המנגינות לריקודי לותיין ולשיריה, בטרם בא ברן לדוריאת; והוא אהבה, ואת מחשבותיו עליה שקע במנגינותיו. הוא היה הגדול מכל משוררי בני הלילית שממזרח לים, ושמו נקרא אף לפני שם מאגלור בן פיאנור. אך בחפשו את לותיין בייאושו נדד בשבילים נידחים, והוא חצה את ההרים אל מזרח הארץ התיכונה. ושם, ליד המים האפלים, קונן ימים רבים על לותיין בת תינגול, היפה מכל חי." הסילמריליון, עמ' 169.

באנגלית: Daeron

דאירון היה בן לילית מדוריאת. אומן וזמר למלך תינגול. דאירון היה מאוהב בלותיין, בת המלך. הוא גילה את סוד אהבתם של ברן ולותיין לתינגול.

לאחר שלותיין נמלטה מדוריאת ונעלמה, יצא דאירון מוכה הצער לחפש אחריה. בסופו של דבר הוא הגיע למזרח בלריאנד שם הוא ביכה את אהבתו הנכזבת.

דאירון ידוע בעיקר בשל המצאת כתב הקירת, שנכתב בראשית בדיו ואחר כך בחרט. כמו כן הוא היה אחד מגדולי המשוררים של בני הלילית.



אירועים חשובים בהשתתפות דאירון מתוך ההיסטוריה של ארדה.
(ע"ק = העידן הקדום, ע"ע = עידני העצים. ער"א = העידן הראשון, עש"נ = העידן השני, עש"ל = העידן השלישי, ער"ב = עידן רביעי)

\