ברן, בן באראהיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

גרסה מ־10:10, 5 בנובמבר 2006 מאת Nifredil.n (שיחה | תרומות המשתמש)

(הבדל) ←Older revision | view current revision (הבדל) | Newer revision→ (הבדל)

באנגלית: Beren

ברן היה בנם של באראהיר, ראש האדאין בדורתוניון, ואמלדיר. אבי-סבם של אלרונד ואלרוס.

אביו, באראהיר, נודע בקרב בני לילית על שהציל את פינרוד פלאגונד בדאגור בראגולאך. פלאגונד נתן לבאראהיר את טבעתו, ונדר להיות לו ולמשפחתו לידיד אמת. אחרי דאגור בראגולאך, התחזקו התקפות מורגות על דורתוניון, ומרבית יושביה נהרגו או נאלצו לנוס. לבסוף נשארו רק באראהיר ושניים-עשר מלוויו. אלה הפכו לחבורת פורעי-חוק חסרי תקווה. הם חיו ליד אגם אילואין ומורגות לא יכול היה למצוא אותם. הוא הורה אז לסאורון למצוא את באראהיר וחבורתו. סאורון הורה לשבות את איילינל, אשת גורלים, אחד מבני-לוויתו של באראהיר. סאורון השתמש בה לפתותו ואז לכדו וגילה ממנו את מקום המצאם של באראהיר וחבורתו. ברן, שנשלח למשימה מסוכנת על-ידי אביו, ניצל כי לא נכח בזמן המארב. משחזר טבח באורקים, וקבר את אביו אחרי שמצא את טבעתו.

ברן המשיך להיות נרדף בדורתוניון, ועשה באורקים שמות, עד שמורגות קבע פרס על ראשו ושלח צבא אורקים ובראשם סאורון. ברן נאלץ אז לנוס מדורתוניון. הוא עבר בארד גורגורות עד הגיעו לנאן דונגורתב, 'עמק המוות', שאיש לא ההין לחצות. משם הגיע לדוריאת, שם ראה לראשונה את לותיין בת תינגול. כשהשתחרר ברן מקסמה של לותיין, קרא לה בקול, וטבע את הכינוי שמאז היה כינויה: טינוביאל, 'הזמירה'. והיא התאהבה בו.

דאירון, משורר דוריאת וראש יועצי המלך, שאהב גם הוא את לותיין, סיפר לתינגול המלך על הזוג. תינגול התמלא זעם, ודיבר אל ברן בקשיחות. אך מליאן המאיא, אשתו החכמה, עצרה את זעמו. תינגול דרש אז מוהר תמורת בתו: סילמאריל מכתרו של מורגות.

ברן הגיע לנארגותרונד, שם ביקש את עזרת פינרוד המלך. לזכר נדרו לבאראהיר אביו, נאות פינרוד לעזור לו, בידיעה שדרכו מובילה למוות. ברן ופינרוד יצאו לאנגבאנד יחד עם עוד עשרה מאנשי נארגותרונד, שהסכימו לצאת. אולם בדרכם הם נתפסו בידי סאורון והושמו בצינוק טול אין גאורהות. לותיין חשה בדבר והחליטה לצאת ולעזור לו. היא הגיעה לנארגותרונד, שם כלאוה קלגורם וקורופין, בני פיאנור אשר השתלטו על נארגותרונד בהיעדרו של פינרוד. היא שוחררה על ידי הואן, כלבו של קלגורם.

באותו זמן, אחרי שכל בני לוויתם של ברן ופינרוד פלאגונד נקטלו על-ידי זאב בצינוק, הגיע הזאב לברן, אך פינרוד נלחם עם הזאב עד שהרגו. הוא נפצע פצעים קטלניים, ומת בצינוק המגדל שהוא עצמו בנה. כשברן כבר התייאש, הגיעה לותיין ושרה, ברן ענה לה בשיר. סאורון שלח זאבים רבים, ואחריהם את דראוגלואין, אך הואן גבר על כולם. סאורון נאלץ להסגיר את המגדל ללותיין.

אז הגיעו ברן ולותיין לאנגבאנד, שבשעריה עמד יומם וליל קארכארות. לותיין הצליחה להרדים את הזאב הנורא במילותיה וכך הם הגיעו לכסו של מורגות, עמוק בתוך אנגבאנד. ולותיין שרה בפני מורגות שיר אפל שהרדימו. ברן חילץ אז סילמאריל מכתר מורגות. ברן ניסה לחלץ סילמאריל נוסף, אך סכינו התנפץ ופצע את מורגות. באימתם, ברן ולותיין נסו לשער, ומצאו את קארכרות עומד על המשמר. הזאב קטע את ידו של ברן יחד עם הסילמאריל.

ברן ולותיין חזרו לדוריאת וסיפרו את סיפורם, ואז נתרכך לב תינגול והוא שינה דעתו על בני אדם. הם יצאו לציד הגדול: מאבלונג, בלג, הואן, תינגול וברן. הם השיגו את קארכארות אך הוא הרג את ברן. לפני מותו, נתן ברן את הסילמאריל ביד תינגול המלך. נשמתה של לותיין פרחה אז מגופה והגיעה אל היכלי מאנדוס ושרה לפניו. מאנדוס חש ברחמים וללותיין ניתנה הבחירה: לחיות בואלינור, כמו שאר אנשיה, אך ברן לא יורשה להיות איתה והוא יצא מגבולות העולם, כמו שאר בני גזעו; או שלותיין תחייה עם ברן בארצות-התמותה, בתנאי שתבחר בחיי בת-תמותה. לותיין בחרה אז להישאר עם ברן, והם השתכנו בטול גאלן. שם נולד לברן וללותיין בנם דיור, יורש תינגול.

אחרי שתינגול נפל מיד הגמדים עזבה מליאן רעייתו. אז יצא ברן עם בנו דיור לגשר סארן אתראד והם עטו על הגמדים שהובילו את שללם מדוריאת. כעבור מספר שנים בערב אפל הגיע למנגרות שליח מאוסיריאנד לדיור המלך. השליח הביא לדיור את הנאוגלאמיר משובץ-הסילמאריל. כך ידע דיור על הסתלקות הוריו, וכך הסתלקו ברן ארכאמיון ולותיין טינוביאל.

ברן נקרא גם ארכאמיון, 'הגידם', וקאמלוסט, 'היד הריקה'.

השאלה מדוע התנגד תינגול לקשר בין ברן ללותיין? מופיעה בשר השאלות.

השאלה איך ברן ולותיין הפכו לזאב ולערפד וקיבלו את תכונותיהם? מופיעה בשר השאלות.


אירועים חשובים בהשתתפות ברן, בן באראהיר מתוך ההיסטוריה של ארדה.
(ע"ק = העידן הקדום, ע"ע = עידני העצים. ער"א = העידן הראשון, עש"נ = העידן השני, עש"ל = העידן השלישי, ער"ב = עידן רביעי)

\