אנטים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

"אנו, האנטים הזקנים, רועי העצים אנחנו. נשארו מאתנו מתי-מעט. אומרים על הרועה שברבות הימים הוא מתדמה לצאנו, והצאן מתדמים לרועה. אך זה נעשה באיטיות, ואלה כן אלה קצרים ימיהם. העצים והאנטים, לעומת זאת, מתהלכים זה בצד זה דורות רבים." שני המגדלים, עמ' 64.

באנגלית: Ents

האנטים הם עצים שהוכנסו בהם חיים לאחר בקשתה של יאבאנה הואלייה מארו. מטרתם של האנטים היא להגן על האולבאר - עולם הצומח.

טבע האנטים היה קשור באופן קרוב מאד לעצים שעליהם הם הגנו ועל רוחות העצים (הואורנים) שעליהם הם משלו. האנטים נתעוררו מעט אחרי בני הלילית. האלדאר לימדו אותם לדבר קווניה וסינדארין. במהלך העידן הראשון, האנטים התפשטו ברחבי בלריאנד ובמזרח, למרות שהשפעתם על ההיסטוריה היתה שולית למדי והם נזכרו בתולדות העידן הראשון רק כאשר הם עזרו בהשמדת הגמדים מנוגרוד שבזזו את מנגרות.

במהלך העידן הראשון או השני, זכרי ונקבות האנטים החלו להתבדל זה מזה. נשות האנטים חצו את האנדואין וטיפלו בצמחיהן המועדפים: עצים קטנים, דשאים, עצי פירות, פרחים וירקות. מקום מושבן היה במה שנקרא לימים: הארץ החומה. האנטים הזכרים העדיפו לטפל בעצים הגדולים יותר ובמיוחד ביער האדיר והקדום שהשתרע בעבר מהיער העתיק שבפלך ועד ליער פאנגורן. נשי האנטים כובדו על ידי בני האדם ומהן הם למדו חקלאות, אך בזמן כלשהו במשך העידן השני גניהן הושמדו והן נעלמו וגורלן לא נודע.

האנטים בעידן השלישי התרכזו בעיקר ביער פאנגורן, מזדקנים לאיטם ללא תקווה להבאת ילדים. חלק מהאנטים 'נתעצו' והפסיקו לנוע ולדבר, אך חלק מהם נותרו פעילים ושמרו על הגבולות של יער פאנגורן. משנת 2950 לעידן השלישי, סארומאן והאורקים שלו החלו להטריד את האנטים ולכרות עצים ביערות. בשנת 3019 לעידן השלישי, לאחר בואם של פיפין ומרי שהציתו בפאנגורן את אש המרד, התאספו האנטים הפעילים והשמידו את אייזנגארד. זה היה הנצחון האחרון של האנטים. התפשטות בני האדם בעידן הרביעי וההתעצות של חלק מהאנטים הזקנים יותר, לא בישרו טובות לגזע העתיק.

אנטים הם בריות בגובה של ארבע עד חמישה מטר. הם נראים כמו הכלאה של בן אדם עם עץ. זרועות מכוסות בעור חלק וחום, גוף מוצק מאד ורגליים בעלות שבע אצבעות כל אחת ללא מפרקים. אחד הדברים הייחודיים ביותר בהם הוא עיניהם החומות שהיו בהן ניצוצות ירוקים. לזקן עץ, האנט שמרי ופיפין פגשו, היה זקן. אך נראה שזו תופעה שלא היתה נפוצה בקרב האנטים.

אנטים דומים לעצים שונים. אנט בדרך כלל טיפל ואהב את העצים שהוא היה בדמותם. אנטים לא מתו מזקנה או ממחלות. עורם היה קשה ובלתי ניתן לחדירה אך ניתן היה להצית אותם. אנטים נחשבו איטיים בפעולה ובמחשבה, אך לאחר שנתעוררו וקיבלו החלטה הם היו מסוגלים לפעול במהירות הבזק: לפורר סלע ולהעביר כמויות אדירות של אדמה ממקום למקום. אנטים ניזונו מנוזל מיוחד, משקה האנטים, שהיו לו השפעות מוזרות על בני תמותה.

לאנטים היתה שפה מקורית משלהם: האנטית, שפה ארוכה מאד ומסורבלת מאד. אך כולם ידעו שפות נוספות רבות.

השם 'אנט' ניתן להם על ידי הרוהירים, משמעותו באנגלית עתיקה היא 'ענק'. שמם בסינדארין הוא אונודרים (אונוד ביחיד). נקראים גם 'רועי העצים'.

\