מלחמת הטבעת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

באנגלית: War of the Ring

מלחמת הטבעת התרחשה בסוף העידן השלישי בין סאורון לבין העמים החופשיים.

בכל שלבי המלחמה, היתרון הצבאי היה שייך לסאורון. צבאו כלל אורקים, טרולים ואת אנשי האראד ובני המזרח. מטרתו העיקרית והראשונה הייתה לכבוש את גונדור, החזקה בממלכות אויביו. אך צבאו היה גדול דיו כדי לתקוף מטרות שונות בעת ובעונה אחת. כך העסיק את גמדי ארבור, בני הלילית מיער אופל ואנשי דייל, כמו גם את בני הלילית בלוריין ממעוזו המשני בדול גולדור.

במועצת אלרונד הבינו החכמים כי אין הם יכולים לנצח את סאורון מבחינה צבאית, לכן הטילו על פרודו להשמיד את הטבעת, מעשה שיביא למפלתו של סאורון. לשם כך היה עליו להשליכה אל מעמקי האורודרואין, הר האבדון בממלכת מורדור.

בינתיים, סארומאן הקים לעצמו צבא של אורקים ומשרתו, גרימא לשון כחש, ששימש כיועצו הראשי של תיאודן מלך רוהאן, מנע מרוהאן לצאת למלחמה. ופיזר את עוצמתה הצבאית.

סארומאן בגד בעמים החופשיים וגם בסאורון, ומטרתו הייתה לתפוס את הטבעת לעצמו ולהשתלט על הארץ התיכונה. אך גאנדאלף, בהגיעו לרוהאן, ניפץ את שליטתו של גרימא במלך, ורוהאן התארגנה למלחמה בצבא סארומאן.

תוצאות הקרב בנקרת הלם היו עלולות להיות עגומות, אך זקן עץ וההואורנים שלו תקפו את אייזנגארד וסייעו לכוחות הרוהירים. וכך הם זכו בנצחון והתארגנו לצאת לעזרתה של גונדור.

גונדור בעת ההיא התכוננה למתקפה הגדולה של סארומאן. דנתור השני, סוכן גונדור שלח את החץ האדום כדי להזעיק את רוהאן לעזרתו והדליק את משואות גונדור. נשים, זקנים וטף נשלחו מהעיר, והחיילים התכוננו למצור.

אראגורן, שהיה עד אז עם צבא הרוהירים, הבין שלא יספיקו להגיע בזמן להצלת גונדור ולכן הוא, יחד עם גימלי, לגולאס, אלאדאן ,אלרוהיר והדונדאין של הצפון עברו דרך נתיבי המתים וגייסו לעזרתם את צבא המתים של האנשים המתים מדונהארו.

הוא הגיע עם צבא המתים שלו לפלארגיר, שם הביס את שודדי הים של אומבאר. אחר כך הוא ואנשי ממלכת גונדור מהאזור ההוא עלו על הספינות ושטו לגונדור. הם הגיעו באמצעו של הקרב בשדות הפלנור וכך הקרב הוכרע לטובתם ושר צבאו של סאורון, אדון הנאזגול, נפל. אך הם סבלו אבדות קשות. תיאודן נפל במערכה, איאווין ומרי נפצעו, דנתור בטירופו שרף את עצמו למוות ורבים אחרים נפלו בקרב.

לאחר מכן החליטו מנהיגי הצבאות שעליהם לצאת למלחמה מול סאורון, בתקווה למשוך את צבאו מממלכתו ולהותיר את מורדור ריקה וכן למשוך את תשומת ליבו אל מחוץ לגבולותיו, כדי שפרודו יוכל לעבור ביתר קלות במסעו להר האבדון.

צבא המערב הגיע למוראנון ושם התחיל הקרב הגדול האחרון במלחמת הטבעת. מאזן הכוחות נטה בבירור לצדו של סאורון, ואכן הוא היה על סף הניצחון. אך אז, כמסופר בספר האדום, מילא פרודו את שליחותו והטבעת הושמדה. סאורון הובס וצבאו התמלא אימה והתפזר. וכך בא הקץ לכוחו בארץ התיכונה.


השאלה האם לסארומאן היה קשר עם הפלך לפני מלחמת הטבעת? מופיעה בשר השאלות.

השאלה כמה מלחמות היו בעולמו של טולקין? מופיעה בשר השאלות.

השאלה מדוע סאורון החליט להתרכז בכיבוש מינאס טירית, ולא החל לכבוש קודם מקומות חלשים יותר? מופיעה בשר השאלות.

השאלה מדוע לא שלחו בני הלילית והגמדים כוחות לעזור לגונדור ורוהאן בזמן מלחמת הטבעת? מופיעה בשר השאלות.

\